בשלב הקודם נערכנו לתחילת הפעילות של המיזם ובעזרת כלי העבודה של התכנןן התקציבי הכנו הערכה תקציבית שמורכבת מכלל ההכנסות וההוצאות הצפויות בכל חודש וחודש. עכשיו, כשאנחנו כבר פועלים, נשאלת השאלה – מה קורה בפועל? האם ההתנהלות השוטפת שלנו עומדת בתכנון התקציבי? חורגת ממנו? אולי יש יותר הוצאות משצפינו? בקיצור, בשביל לדעת איפה אנחנו עומדים ולהיערך היטב לשינויים, אנחנו מוכרחים לעקוב באופן חודשי אחר הביצועים השוטפים שלנו ולהשוות אותם לתכנון המקורי – מה שנקרא: "תכנון מול ביצוע".

בקובץ המצורף תמצאו טבלאות שיסייעו לכם להבין את:
1. תמונת המצב של התכנון מול הביצוע של ההוצאות שלכם
2. תמונת המצב של התכנון מול הביצוע של ההכנסות שלכם
3. תמונת המצב של האיזון התקציבי בסוף כל חודש / תקופה
4. הפער הכולל בין התכנון התקציבי לביצוע בפועל

יש לכם שאלה? כדאי להתייעץ בקהילת היזמות החברתית של ישראל
בהצלחה!!

הגענו לחלק בו אנו מוכיחים את האימפקט של כל העשייה שלנו. נעשה זאת בעזרת כלי לתכנון ראיות שיעזור לנו להציג בצורה מסודרת מה המיזם שלנו מוסיף, על מה הוא מתבסס ומהם גבולות הגזרה שלו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.נסו להתבונן מנקודת מבט חיצונית על המיזם שלכם
2.התייחסו הן לתחומים שהמיזם מוסיף ומשפר והן לתחומים בהם נעשה שימוש חוזר כאחד. אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו משדרגים אותו.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה, צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

סוף סוף הגענו ל-Standards of evidence, שיטה שדרכה ניתן לבדוק את האימפקט וההצלחה של המיזם שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.עברו על השלבים בהדרגה.
2.שימו לב שאתם משתמשים בכלי בהתאם ליוזמה ולארגון שלכם, הפעילו שיקול דעת.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

עד עכשיו התמקדנו בעצמנו, במניעים שלנו, ביכולות שלנו ובמיפוי קהל היעד. עכשיו נחליף מעט נקודת מבט ונתמקד בבעלי העניין בתחום היוזמה שלנו.
נמפה את בעלי העניין בתחום שלנו, נבין מי חשוב לנו שיכיר את היוזמה שלנו, מי חשוב לנו שיקח חלק, במי נשקיע רבות בשיתוף פעולה ועל מי נוכל לוותר.

נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. כדאי להיעזר במקורות חיצוניים כדי להרחיב את המחשבה על בעלי עניין נוספים שטרם צירפתם למיפוי.
2. מומלץ לא לוותר על הכנסת כל הפרטים לגרף. הויזואליה עושה הרבה סדר בבחירות המיקודים שלנו.

מומלץ בשלב זה להעזר באתרים הבאים:

גיידסטאר– אתר העמותות של ישראל
מפתח התקציב– (תקציב המדינה והוצאות ממשלה)

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה

בתרגיל הזה נרצה לעשות סדר בממצאים שלנו – נבין מה עלינו לשמר, מה עלינו לשנות ומה יש עדיין לעשות ולא לקחנו בחשבון לפני כן.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. זהו את סוג השינוי אותו צריך לבצע, לא תמיד הנראה ראשון לעין הוא מה שאנו צריכים לשנות. נתחו היטב את הממצאים העולים
2.ייתכן ויעזור לכם לעשות רשימה ארוכה של כל מה שעלה בMVP ורק לאחר מכן לחלק לקטגוריות השונות, עבדו בשיטת העבודה הנוחה לכם.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

 עד עכשיו התעסקנו הרבה בחשיבה תהליכית – מה אנחנו עושים, למה, מה מייחד אותנו…
עכשיו ניגע גם בפרקטיקה יום-יומית. אחד הדברים הכי חשובים כשאנחנו מקימים את המיזם שלנו זה התנהלות כלכלית נכונה. בואו נודה באמת, חשוב שלפחות נחזיר את העלויות של המוצר שלנו, וכדאי גם שנרוויח מזה.
שימו לב: הטבלה המצורפת היא כללית ודורשת התאמות למודל העסקי של כל מיזם בנפרד. תכנית תקציבית של עמותה לא תראה כמו תכנית עסקית של עסק ותמחור של מוצר טכנולוגי לא נראה כמו תמחור של שירות.
מוזמנים להוריד את הקובץ ולהתנסות בעצמכם 🙂

יש לכם שאלה?כדאי להתייעץ בקהילת היזמות החברתית של ישראל
בהצלחה!!

להורדת דף העבודה 

שלב הMVP- Minimum viable product. הגיע הזמן להוריד את כל התכנון לעשייה ולבחון את  המוצר שלנו בשטח.
בדף זה נרצה לוודא שאנחנו עונים על הצורך בצורה מדוייקת בצורה מינימלית, כך שלא נשקיע משאבים רבים, ועם זאת נוכל לקבל פידבק ולהתאים את המוצר שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. השקיעו מחשבה בשלב השלישי- אנחנו בדרך כלל נמנעים מלבחור על מה לוותר ולהשאיר בחוץ, זהו שלב קריטי למיקוד שלנו כיזמים.
2. אל תוותרו על מדדים איכותיים, ללא מדדים שלב זה אינו שווה כלום בעצם. המטרה שלנו היא להבין בסוף האם הצלחנו או לא ומה עלינו לתקן.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת 

להורדת דף העבודה

הגענו לשלב כתיבת תוכנית העבודה, את התוכנית נכתוב על פי מודל SMART. בדף זה נרצה לעבוד על פי חמישה עקרונות מנחים:
1.ספציפיות
2. יכולת מדידה
3. בר השגה
4. רלוונטיות
5. תיחום בזמן
שמרו על הקווים המנחים על מנת ליצור תוכנית עבודה אפקטיבית.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

הגענו לשלב המודל הלוגי. זה הזמן לקחת את כל ההכנה שעשינו ולדבר קצת יותר "תכלס". אז בואו נעשה סדר – מהם המשאבים העומדים לרשותנו ליוזמה? מה התוצרים שאנחנו מפיקים מהיוזמה שלנו? מהן התוצאות השונות (מחולקות לפי טווחי הזמן) ומהי ההשפעה שנרצה לייצר בקצה?
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי: 
1.שימו לב שתפוקות אינן תוצאות, ותוצאות אינן אימפקט – דייקו את תשובותיכם בהתאם
2.חלקו את התוצאות לפי טווחים, דבר זה יעזור לכם להבין למה תרצו להגיע בכל שלב בתהליך
3. המודל הלוגי לא מכיל בתוכו מגמות ושינויים שמתרחשים במציאות ועשויים להשפיע על התוצאות שלנו, לכן, בנוסף למודל הלוגי, כדאי לנתח גם אותם. 

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה

בשלב ה-UVP- unique value proposition נבין יחד מה מבדל אותנו משאר המיזמים בתחום.
נוודא שאנחנו מתאימים את עצמנו לקהל היעד שלנו, מהן התוצאות אליהן נרצה להגיע ומה הן מחדשות בשוק, ומה הערך הייחודי שאנחנו מוסיפים לאקוסיסטם.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.היו כנים עם עצמכם, זהו כלי עבורכם בלבד.
2.שימו לב שלאחר המענה על השאלות אנו מזמינים אתכם לחזור ולוודא את המדדים ולבחון מה מבדיל אתכם מהמתחרים שלכם.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

הגענו לשלב תיאוריית השינוי, שבו נשתמש בבסיס הידע שיצרנו ונתכנן קדימה את הפרויקט שלנו בראיית מאקרו.
בסיום התרגיל הזה נוכל להסביר בקלות מה הסיבה שהניעה אותנו לעשייה, מהו האימפקט שנרצה לייצר, מהן הפעולות שנעשה לשם כך ומהם מדדי הבקרה העצמית שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. עבדו לפי סדר השלבים
2. אם יש שלב שאתם יותר מתקשים לענות עליו, עצרו והעמיקו בו
3. בתרגיל זה חשוב להסתכל על היוזמה שלכם מהקצה- לקצה ראו ששלב אחד מתקשר לשני.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה

הגענו לתרגיל הפרסונות. זהו השלב בו נוכל לקדם את המיזם שלנו על ידי הבנת הסביבה בה אנחנו פועלים. נרצה להבין מי קהל היעד שלנו ולייצר תמונה שתשב לנגד עינינו כאשר נייצר את המענה וכאשר נרצה למדוד האם המענה עונה על הצורך.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. עבדו לפי סדר השלבים.
2. ברור לנו שישנן אין-סוף דמויות איתן אנחנו עובדים אך חשוב לנסות להכניס אותן לקטגוריות. חשבו מהם המאפיינים המשותפים ותנו להם כותרת משותפת.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה