נציג לכם כאן מספר מודלים קונספטואליים למיזמים. כל אחד מהמודלים מתחיל באות B שמייצגת את ה-Business = המיזם שלכם (גם אם אתם עמותה, סטארטאפ או כל התארגנות אחרת). בואו נצלול לתוך המודלים:

מודל B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם צרכנים פרטיים (Customer). הצרכנים יכולים להיות האנשים שהפתרון נועד לסייע להם באתגר החברתי (=המוטבים) או לקוחות ממעגלים אחרים. נדגים זאת באמצעות שני מיזמים מרשת הכוורת. הראשון הוא GGTUDE זו אפליקציה שמסייעת לשנות הרגלי חשיבה שליליים סביב אתגרים נפשיים באמצעות אינטראקציות משחקיות שמבוססות על עקרונות הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT). לפי מודל ה-B2C כל אחד יכול להוריד את האפליקציה ולשלם על השימוש בה. הדוגמה השנייה היא עסק חברתי בשם סנאפ הם פועלים כדי להכשיר אנשים עם מוגבלות לעבוד כצלמים מקצועיים וכך פותחים בפניהם אפשרות תעסוקה. מי שבפועל משלם על השירות שלהם הוא לא המוטבים עצמם, אלא הלקוחות שרוכשים מסנאפ שירותי צילום.  

מודל B2B

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business). המודל הזה מתאים למיזמים שהפתרון שלהם עונה על צורך של ארגונים – עסקים ו/או עמותות. היתרון הבולט כאן הוא הנאה מהמשאבים של הארגון. יחד עם זאת כשבוחרים להתקשר עם ארגון, לרוב יהיו לו דרישות משלו. לכן עם הלקוחות הארגוניים הראשונים שלנו לרוב תתאים שותפות מסוג Design Partnership שתאפשר לנו ללמוד איך להפוך את המוצר לרלוונטי עבורם. למשל מיזם בלנדר מטפח קשרים משמעותיים בין יהודים לערבים באמצעות שיטה חדשנית ללימוד שפה ותרבות ערבית. בעבר הוא פעל בעיקר במודל B2C ומכר את ההכשרה ליחידים, אך בהמשך עבר למכור את שירותיו גם לארגונים שרואים ערך בכך שהעובדים שלהם יידעו להתמצא בשפה ובתרבות הערבית. המעבר הזה למודל B2B אפשר לו להרחיב את פעילות המיזם ולממן אותה במלואה.

מודל B2B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business), כשבעצם הארגון רוכש את המיזם עבור הלקוחות שלו (Customer). זהו בעצם תת מקרה של B2B כשהבנפיט שמקבל המוטב (לקוח הקצה) משתלב עם אינטרס כלשהו בארגון. למשל אם מיזם GGTUDE ימכור את השירות שלו לקופות החולים (B) כדי שהן יממנו את השימוש באפליקציה למטופלים שלהם (C), הרי שהרווח של הארגון יהיה צמצום הוצאה על טיפולים רגשיים יקרים יותר.

מודל B2G

רוב המיזמים בונים מודל עסקי B2C או B2B, אבל אם הצרכנים לא יכולים לשלם על המוצר בעצמם ואין ארגון שיש לו אינטרס לשלם על המוצר אז יכול להיות שהמודל שיתאים כאן הוא שהמיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות מהמגזר הציבורי (Government). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים מכיוון שהוא מאפשר "לרכוב" על תשתיות בנות קיימא של המגזר הציבורי ולקדם ביחד את האתגרים שעל סדר היום החברתי במדינת ישראל. תוכלו לקרוא עוד על היתרונות והחסרונות של מודל B2G, להבין אם הוא מתאים לכם ואיך בדיוק מפצחים אותו – כאן. דוגמא למיזמים שהם B2G:

•  חוות ניצן לזכרם החווה קולטת נערים בצווי בית משפט ועושה איתם עבודה טיפולית ושיקומית דרך עבודה חקלאית וחיבור למדבר. עד לאחרונה החווה פעלה במסגרת מיזם משותף עם משרד הרווחה שבו המימון של הפעילות התחלק 50% ע"י משרד הרווחה ו-50% ע"י תרומות שגייסה העמותה.  כעבור מספר שנים במתכונת הזו, משרד הרווחה יצא במכרז להקמה והפעלת 4 חוות. העמותה זכתה במכרז ותתחיל להפעיל אותן במימון ממשלתי מלא.  
• Safe School – ספריית תוכן רגשי-חברתי לבתי-ספר שכוללת מאות יחידות תוכן, סרטונים, מערכי שיעור, וכלים לניהול האקלים הרגשי חברתי והדיגיטלי בבית הספר. בתי ספר יכולים לרכוש מנוי עבור המורים שלהם במימון משרד החינוך וכך להנגיש להם כלים. הם מקבלים את התשלום על המנויים דרך מערכת גפ"ן – מכרז סל שדרכו התקבלו כשירות שבית ספר יכול לרכוש.                           

רוצה להכיר עוד מיזמים חברתיים? בבקשה

רוצה להבין טוב יותר את מודל B2G? היכנסו

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן