רוב המיזמים בונים מודל עסקי שפונה ללקוחות פרטיים או לארגונים, אבל ישנה אפשרות נוספת והיא למכור את המוצרים או השירותים של המיזם ללקוחות מהמגזר הציבורי (Goverment). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים שפועלים כדי להשפיע על סדר היום החברתי במדינת ישראל. נסקור לכם כאן את היתרונות והחסרונות של המודל ומה כדאי לעשות כדי לפצח מודל כזה עבור המיזם.

היתרונות במודל B2G

1. תקציבים גדולים – בממשלה יש הרבה כסף שמיועד למימון שירותים חברתיים. כמה הרבה? מעל 12 מיליארד ש"ח מוקצים כל שנה לרכש של שירותים חברתיים במיקור חוץ!! נציין בנוסף שישנה מגמה של גידול בתקציב השירותים החברתיים כמו גם גידול באחוז תקציב השירותים החברתיים שמופנה למיקור חוץ
2. פריסה רחבה – שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים יכול לאפשר לכם להגיע לקהל היעד שלכם בפריסה ארצית מלאה
3. מיצוב המיזם כשחקן משמעותי – ברגע שעבדתם עם גופים ממשלתיים גדולים, זה כמו תו תקן של איכות. ולאלו מביניכם שכבר מתכננים את היציאה לשווקים בחו"ל, זוהי אבן דרך מאוד משמעותית להציג
4. אפיק הכנסה יציב יחסית – הממשלה מתעדפת ניסיון ואוהבת לעבוד עם אותם גורמים לאורך זמן. זה יכול להיות חסם כניסה משמעותי, אבל וונס אתם בפנים זה גם יכול להקנות לכם יתרון של הכנסה יחסית יציבה ובטוחה

החסרונות הבולטים במודל B2G

1. קצב איטי ותהליכים מורכבים – לעבוד עם הממשלה זה דבר שדורש סבלנות ואורך נשימה כלכלי. בדרך לקבלת החלטה גופים ממשלתיים שוקלים הרבה מאוד היבטים מערכתיים ומייצרים לא מעט תהליכים בירוקרטיים. בשורה התחתונה לוקח הרבה זמן להיכנס להתקשרות ולייצר הכנסות
   
2. תידרשו לשינויים – צריך לפתח פתרון שנותן מענה גם לצורך של המשתמשים וגם לצורך של הממשלה. לפעמים יהיו אפילו עוד ארגונים בדרך שיהיו שותפים להפעלת השירות וגם אותם צריך לקחת בחשבון. זה אומר שצריך להיות מוכנים למעורבות של שיקולים ממשלתיים בעיצוב הפתרון שלכם.

בשורה התחתונה התקשרות עם הממשלה דורשת בשלות, זמן, מוכנות לשינויים והרבה סבלנות. אם אתם בתחילת הדרך סביר להניח שהיא לא תהיה מקור ההכנסה הראשון שלכם, ושתכוונו ליישם את המודל בשלב של סקייל כדי ליהנות מהמשאבים הממשלתיים, הפריסה הרחבה והמוניטין.

איך מפצחים מודל B2G?

השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא למה שהממשלה תרצה לשלם לכם. כדי לענות עליה, אתם צריכים להכיר לעומק את דרכי העבודה שלה, היעדים שלה והערך שהיא תקבל מהמוצר או מהשירות שלכם. הינה כמה כיוונים ליצירת ערך:
1. הגברת יעילות ואפקטיביות של שירותים חברתיים – יכול להיות שהממשלה כבר מממנת שירות דומה למה שאתם מציעים, אבל הפתרון שלכם אפקטיבי ויעיל יותר. במקרה כזה, תבררו מי הגורם שמממן את השירות הזה בממשלה, מה היקף המימון, מהם סוגי השירותים ומי מפעיל אותם (הכל אפשר למצוא באתר מפתח לרכש החברתי). עכשיו, כל מה שנשאר לכם זה לשכנע אותה שפתרון שלכם יותר יעיל ואפקטיבי.
2. עמידה ביעדים ממשלתיים – הממשלה מפתחת שירותים, אבל לא תמיד היא מצליחה לעמוד בעזרתם ביעדים שהיא הציבה. אם השירות או המוצר שלכם יעזור לממשלה להשיג את אחד היעדים שלה, אז יש סיכוי טוב שתמצאו יחידה ממשלתית שתרצה לקדם את המיזם שלכם. הממשלה מפרסמת כל שנה ספר תוכנית עבודה ממשלתית, וזו אחלה דרך ללמוד איזו יחידה ממשלתית יכולה להתעניין בפתרון שלכם, באילו מונחים היא משתמשת ומה חשוב לה במיוחד. חוץ מתוכנית עבודה הממשלתית יש עוד הרבה מקורות מידע שיכולים לעזור לכם לזהות יעדים ממשלתיים, למשל דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות, ותהליכי שיתוף ציבור שמשרדים ממשלתיים עושים.
3. מניעת הוצאות ממשלתיות עתידיות על בסיס תוצאות של המיזם – יכול להיות שהמיזם שלכם מציע פתרון לבעיה שעדיין לא נתנו לה שם בממשלה. במקרה כזה, כדאי להבין יותר טוב אילו תוצאות רצויות המיזם שלכם ייצר וכמה כסף הן יחסכו לממשלה. בשלב ראשון, יכול להיות שתוכלו להסתפק בהערכה כללית לפי מידע ממחקרים ומאתרים ממשלתיים ואחרים כמו מכון ברוקדייל. בנוסף, תוכלו להסתייע בגורמים שונים כדי להעריך את החסכון הפוטנציאלי בהוצאות ממשלתיות שהמיזם שלכם יאפשר למשל התוכנית של מקסימום אימפקט, Social Finance Israel או מכון המחקר של הכנסת.

ואיך תכלס מתקשרים עם הממשלה? קראו כאן 🙂

רוצים להבין יותר את עולם התמיכות וגיוס נמשאבים?  יאללה, הקליקו