בואו תכירו את מודל SWOT, כלי לניתוח ותכנון אסטרטגי בעולם העסקי, שמומלץ גם לכל יזם ויזמת חברתיים. הוא מורכב מראשי התיבות של Strengths (חוזקות), Weaknesses (חולשות), Opportunities (הזדמנויות) ו-Threats (איומים). שתי הנקודות הראשונות מתמקדות בסביבה הפנימית (המיזם עצמו) ושתי הנקודות הבאות בסביבה החיצונית. נדגים:

חוזקות
החוזקות הן כל מה שמעניק למיזם שלכם יתרון תחרותי, למשל רשת קשרים חזקה, צוות מיומן ומנוסה ואיכות המוצר. אנחנו ממליצים למי שנמצאים בתחילת הדרך, לבצע את ניתוח החוזקות, לא רק על המיזם, אלא גם על עצמם (האישיות והכישורים), למשל גמישות מחשבתית, כושר שכנוע, נטייה להתחבב בקלות ותעוזה. לכל אלה יש השפעה מכרעת על הובלת המיזם והתפתחותו.

חולשות
נקודות החולשה הן כל הגורמים שמקשים על ארגון להתחרות בשוק או בכל הנוגע ליזמות חברתית להתפתח, להשיג מימון ושותפים ולבסוף להיטמע. למשל היעדר משאבים פיננסיים, שירות לא מספיק מאופיין, צוות לא מחוייב. גם כאן, בצעו את הניתוח גם על עצמכם. מהן נקודות החולשה שלכם שעלולות להשפיע על המיזם? זה יכול להיות פחד קהל, נטייה להתייאש מהר, קושי ביחסי אנוש וכו' החוזקות והחולשות משפיעות על המידה שבה נוכל לממש הזדמנויות או לחלופין להיפגע מאיומים.

הזדמנויות
הזדמנויות הן כל הגורמים החיצוניים שעשויים להועיל למיזם. למשל שינוי ברגולציה, שיתופי פעולה חדשים, הזדמנות פיננסית. כמיזמים שעסוקים בצמיחה ההזדמנויות הן הבסיס ליעדי הצמיחה שלנו.

איומים
איומים הם גורמים חיצוניים שעלולים להזיק למיזם. למשל כניסת מתחרים חדשים לשוק, משברים כלכליים, שינויי מדיניות וכו.

אחרי שנמפה כל אחת מהנקודות הנ"ל, נרצה להתמקד בהזדמנויות הצמיחה ולבחון אלו מהן אנחנו יכולים לממש ביחס ליכולות שלנו (חוזקות והחולשות), ומה עוד נדרש מאיתנו כדי לממש אותן וליערך היטב לאיומים. וזהו, כמה פשוט, ככה מועיל.SWOT יעזור לכם למנף את החוזקות, להתגבר על מקומות חלשים, לנצל הזדמנויות ולצמצם איומים. איזה חבר! וכדי שתצליחו אפילו יותר, אל תישארו איתו לבד. שלבו אותו עם כלים נוספים, כמו ניתוח שוק, ניתוח תחרותי וניתוח עסקי, ותניחו את היסודות לתכנית אסטרטגית מנצחת!

רוצים עוד מאמרים שימושיים? כנסו לבית הספר הדיגיטלי שלנו
זקוקים לעצה? נסו לשאול כאן יזמות חברתית הקהילה

בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?

מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.

מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?

הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.

מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?

שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.

האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?

תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).

מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?

הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):

1. מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
2. תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
3. העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
4. קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
5. פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
6. מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
   א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
   ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
   ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
   מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.

מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.

* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.

 באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה  ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ????

למה מי זה בכלל?

צ'ט GPT הוא בעצם רובוט, שעבר על המון חומרים באינטרנט, ולאחר מכן כשמבקשים ממנו לענות על שאלה, הוא מפעיל חשיבה כזו: "לפי מה שראיתי עד היום, מה הכי הגיוני שאדם רגיל יכתוב עכשיו?". הצ'אט אכן עבר על מערך נתונים עצום באתרי אינטרנט ולמד לצפות את הסבירות שמילה או ביטוי מסויים יוופיעו לפי ההקשר שלהם. אחר כך הוא משתמש במידע הזה כדי ליצור משפטים ופסקאות מילה אחרי מילה, משפט אחרי משפט. אז כבר יש 3 דברים שאנחנו יכולים להבין לגביו:

• הוא לא אקטואלי – את רוב הלימוד שלו הוא כבר עשה בעבר, ולכן אם נשאל אותו על משהו שקרה אחרי תקופת הלימוד האחרונה, הוא פשוט לא יידע
• הוא לא המחליף הבא של גוגל – הצ'אט מייצר טקסט בעזרת ניחושים סטטיסטים ולכן יצטיין בניסוח וכתיבה של תוכניות עבודה, מסמכים או תוכן מקורי, אבל הוא לא בהכרח יצטיין בעובדות, למשל מציאת אקסלרטורים
• עדיף באנגלית – יש פחות טקסטים באינטרנט בשפת הקודש, ולכן הוא פחות מוצלח בעברית (מה שכן, שווה להכיר את רובי הבוט שפועל לא רע בעברית ומבוסס על טכנולוגיות GPT)

איך לעבוד עם הטיפוס הזה?

כשאתם כבר עובדים עם הצ'ט, כדאי לשים לב לנקודות הבאות כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר:

1. ציינו בבהירות את המטרה ותשאלו בבהירות ובתמציתיות. למשל: "היום אני מחפש ייעוץ לגבי מודלים עסקיים ברי קיימא עבור המיזם החברתי שלי בתחום האנרגיה המתחדשת, אני מתכוון לשאול אותך שאלות מכווינות על מנת שאוכל לייצר תוכנית עסקית לשנה הקרובה, תוכל לסייע לי עם זה?."

2. תשאלו שאלות ספיציפיות וממוקדות. למשל: "מהן אסטרטגיות שיווק יעילות עבור מיזמים חברתיים שמכוונים לשוק של צרכנים עם מודעות סביבתית, תוכל לכלול גם איפה ומתי כדאי לפרסם?" ולא: "מהי אסטרטגיית השיווק הזולה והיעילה ביותר?"

3. תכתבו קצת רקע כדי להכניס להקשר. למשל: "אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שעובד עם פריפריות וקהילות שוליים בחינוך. אנחנו קיימים כבר שנתיים ועובדים עם 20 בתי ספר בצפון ישראל, כיצד נוכל להגדיל את ההשפעה שלנו תוך הבטחת קיימות פיננסית?"

4. תאמתו את התשובות ובקשו תיקונים ושיפורים. למשל: "התשובה הזאת היא לא בדיוק מה שחיפשתי, נסה לקצר את התשובה שלך לשתי פסקאות ולהשתמש במילים יותר פשוטות להבנה. בנוסף יותר תתייחס לנושא גורמי הקשר ואל תתעסק בנושא השיווק."

5. תשתמשו בדוגמאות. אם נרצה לקבל תובנות על אסטרטגיות להגדלת מיזם שמתמקד בפתרון משבר המים העולמי, נוסיף בשאילתה בקשה מהצ'ט להשתמש בדוגמאות כמו הגישה הגישה שנקטה water.org עם 'water credit".

ללעוס לכם?

הינה כמה רעיונות לנושאים מוצלחים להשתמש בהם עם צ'ט GPT כדי להתקדם עם המיזם שלכם:

• סיעור מוחות והעלאת רעיונות חדשים – ניתן לחלץ גם תובנות, אסטרטגיות והצגת שיקולים שונים
• מחקר שוק – לחפש מידע על מגמות שוק, נתוני יעד דמוגרפיים וניתוח מתחרים ושותפים
• מדידת השפעה והערכה – הצ'אט יכול להציע מתודולוגיות, מדדים וכלים כדי לשפר את שיטות מדידת ההשפעה שלך
• גיוס כספים ובקשות למענקים – הדרכה לגבי אסטרטגיות גיוס כספים ועזרה בניסוח מכתבי הפנייה במדיות השונות
• כתיבת תוכניות עבודה – ניתן לנסח במספר דקות תכניות עבודה שנתיות גם לבעלי תפקידים שונים בארגון על סמך תוכניות עבודה קיימות שכבר קיימות בשוק

ועכשיו, אחרי כל מה שקראתם כאן, מי אתם חושבים שכתב את הכתבה הזאת? אני או הצ'אט? 🙂

לעוד לכלים טכנולוגיים שימושיים – הקליקו כאן

הכלל הראשון בכתיבה ברשתות הוא להביא תוכן שמביא ערך לקהל היעד שלכם ומעודד מעורבות, אבל האמת היא שגם זה לא יספיק אם לא תדעו להגיש את התוכן בדרך שתתפוס את העין ותגרום למי שנתקל בטקסט שלכם להמשיך לקרוא בתשומת לב.

איך תשפרו את הפוסטים שלכם?

קבלו 4 המלצות קלות ליישום, שישפרו את הנראות של הפוסטים שלכם כבר מחר בבוקר:

1. הפוך גוטה, הפוך – את השורה התחתונה, תנו בהתחלה! – תתחילו את הפוסט בשורה "שתתפוס" את קהל היעד שלכם. זו יכולה להיות השורה התחתונה, שאלה מעניינת ורלוונטית, משפט מחץ, קוריוז או שאלה שאת התשובה עליה תתנו בהמשך הפוסט. תדאגו להדגיש את השורה הזו (סמנו אותה ולחצו H1 בסרגל שייפתח). וותרו על הקדמות, הסברים, מבואות, התנצלויות והצגה עצמית יבשה – רוב האנשים לא יצלחו אותם וימשיכו לפוסט הבא. תזכרו שהמטרה שלכם היא "להפעיל" את הקוראים והקוראות שלכם באמצעות מה שמדבר אליהם. להיצמד לרצף הכרונולוגי בכתיבה לא בהכרח ישרת את המטרה הזו – שחקו עם זה.
2. התחלתם טוב? עכשיו תמשיכו! תדאגו שגם גוף הפוסט יהיה מזמין ומושך לקריאה: חלקו לפסקאות (השתמשו ברווחים), תנו תתי כותרות (והדגישו גם אותן) וצרו תחושה של שיחה על ידי שאילת שאלות וכתיבה בגוף שני. לבסוף ונכון תמיד – עודדו את הקוראים למעורבות (לייקים < תגובות < שיתופים).
3. תמונה שווה פי אלף זה לא רק שהיא מושכת את העין, יוצרת סקרנות ומדברת בעד עצמה,השמועות מספרות שגם האלגוריתם של פייסבוק מעדיף לקדם פוסטים עם תמונה, ושכרגע הקטע שלו זה תמונות אותנטיות שצילמתם לבד (שמתם לב שכולם מעלים סלפי לאחרונה?). אגב, מה האלגוריתם לא אוהב? שמצרפים קישורים חיצוניים, לכן במידה שיש לכם כאלה צרפו אותם בתגובות ולא בגוף הפוסט.
4. אל תתנו לו לחכות! תדאגו שברגע שהפוסט עולה, מייד יהיו לו כמה תגובות. אלה יכולות להיות תגובות של חברים, משפחה וגם של עצמכם (צרפו קישורים לדוג'). תדאגו להעלות את הפוסט בשעות הגיוניות והעיקר שלא יעמוד ריקם. התגובות עצמן מייצרות חשיפה גדולה יותר לקהל נוסף, שוברות את הקרח למגיבים הבאים, נותנות עוד "חומר" להתייחס אליו ובאופן כללי מעלות את קרנו של הפוסט שלכם (כן, האלגוריתם פועל גם כאן).

הכתבה הזו עסקה ב"איך לכתוב", אבל אסור לנו לשכוח גם את ה"מה" – איזה תוכן להעלות? וכמובן את ה"למה" – פעילות ברשתות היא דרך פשוטה יחסית לייצר לעצמכם מיתוג, לפתח מערכת יחסים עם קהל-היעד שלכם ולהגיע לחיבורים רלוונטיים. מדובר בזירה קלילה שכדאי לקחת ברצינות, להשקיע בה זמן וללמוד אותה. ברשת כמו ברשת, יש מספיק מידע שתוכלו להניע איתו וגם מרחבים להתייעץ בהם על תוכן. והכי חשוב? פשוט להתנסות! צריכים המלצה על מקום להתחיל בו? יזמות חברתית – הקהילה איזו שאלה?

קרדיט לתמונה – freepik.com

שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו את ה-IMP – Impact Management Project, שנועד לפשט את כל התהליך של ניהול אימפקט. הוא מיועד כל מי שמעוניין להבין את ההשפעה האפשרית של העשייה שלו, אבל אין לו את הפריבילגיה לבחון קשרי סיבה ותוצאה לאורך שנים (היי, אקדמיה). הרעיון של IMP הוא להסתכל על מדידה כשלב האחרון בתהליך מתמיד של ניהול האימפקט, כאמצעי לשיפור מתמיד של ההשפעה. עבורנו, היזמים והיזמיות, זה אומר להבין לעומק את הבעיה שאנחנו שרוצים לפתור, לקבוע יעדים אסטרטגיים להשפעה, לבצע את ההערכה והחשוב ביותר ללמוד ממנה באופן שוטף.

5 השאלות שיעזרו לכם לעשות אימפקט

אחד הכלים של IMP הוא five dimensions of impact שמורכב מ-5 שאלות פשוטות. הזמן הכי טוב להשתמש בו הוא לפני שיוצאים לדרך, ואח"כ לחזור אליו בנקודות קבועות בהמשך הדרך כחלק מתהליך הניהול והלמידה. השאלות הן:
מה? – מה התוצאה שמתרחשת בעקבות העשייה שלנו? חשוב לשים לב שמתייחסים כאן לתוצרים (outcome) ולא לתפוקות (output), כלומר מש שמעניין כאן זה מה השינוי החברתי שיתרחש בעקבות העשייה שלי?
לדוגמה – לא כמה בני מיעוטים השתלבו בקורסים שהמיזם מציע, אלא בכמה עלה אחוז בני המיעוטים שמשתתפים בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלי.

מי? מיהם האנשים שיחוו את התוצאות של העשייה? מיהם המוטבים של המיזם?

כמה? כמה התוצאה הזו עוצמתית? בוחנים זאת על ידי בחינת היקף הזמן, עומק ההשפעה ומספר המוטבים שחווים את התוצאה.
לדוגמה –  90% מבני המיעוטים שהשתלבו בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו, שמרו על מקום עבודתם לאורך 5 שנים לפחות, כש-80% מהם חילצו את עצמם ממעגל העוני בזכות המשכורת הנוספת.

תרומה – כמה המיזם שלנו תרם באופן ישיר לאותה תוצאה והאם השינוי (או חלקו) היה קורה גם בלי ההתערבות שלנו.
לדוגמה – לבחון מהן מגמות הרקע בהשתלבות של קהל היעד שלנו בעולם העבודה והאם פועלות תכניות נוספות שמייצרות אימפקט דומה.

סיכונים –  מהם הסיכונים בכך שהאימפקט שצפינו לא יתממש? מדובר גם בסיכונים למיזם עצמו וגם למוטבים של המיזם.
לדוגמה – אם המוטבים לא יצליחו להשתלב בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו יש סיכון להעמקת תחושת הייאוש וויתור על הניסיון לחזור לשוק העבודה

מה נוכל להרוויח מזה?

• להשתמש בו ככלי אסטרטגי של תכנון ולמידה
• להציג את התוצאות (או ההערכות) למשקיעים / תורמים שרוצים לראות שיש בסיס של הערכה ומדידה
• להשתמש בו כמסגרת לדאטא שתשרת אתכם בתהליך העבודה שלכם ולחדד את ההבנה על המוצר / שירות
• לשפר ולהעמיק את האימפקט שלכם

לקריאה מורחבת – כאן
רוצה לדעת עוד? באתר הכוורת מחכה לך מידע שימושי וסרטוני הדרכה עשירים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 🙂

 כל המקורות לגיוס כספים למיזמים חברתיים

1. פילנתרופיה

ישנן לא מעט קרנות פילנתרופיות בישראל, בעולם היהודי ובעולם בכלל. אנחנו מציגים לכם כאן מספר מאגרים שמרכזים אותן:

• Fundbase של אטלס היא פלטפורמה בתשלום, שמאפשרת חשיפה לאלפי מקורות מימון שמעודכנים בזמן אמת ולכלי ניהול ייעודים
• גיידסטאר – אתר העמותות של ישראל – ניתן לבצע סינון ע"פ תחומי פעילות, סוג הארגון והאישורים הנדרשים
• Impala פלטפורמה חינמית שמאפשרת לקרנות לאתר אותך
• שתיל – מאגר של קרנות וקולות קוראים לארגוני חברה אזרחית הפועלים לשינוי חברתי
• מיסטרנם – מאגר חינמי של קרנות פילנטרופיות 

2. משקיעים

מצורפים מספר מאגרים ורשימות של משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון VC. כדאי להתמקד בעיקר במשקיעי אימפקט ובקרנות של השקעות אימפקט, שמייעדות כסף למטרות חברתיות או רואות פוטנציאל כלכלי במיזמי אימפקט:

• ריכוז משקיעים פרטיים בקובץ פתוח שנוצר ע"י  Eden Shochat מ- Aleph
• Start-up Nation Central – חיתוך לפי משקיעים בחברות אימפקט
• מאגר של קרנות הון סיכון בישראל באתר לסטארטאפ – בתחומי ההתמקדות של כל קרן אפשר לבחור ב-social impact
• קרן ברידג'ס – בריד'גס ישראל היא קרן השקעות אימפקט אשר משקיעה בחברות ישראליות במטרה לייצר תשואה פיננסית תחרותית לצד השפעה חברתית או סביבתית חיובית, משמעותית ומדידה.

3. מענקים ממשלתיים ואחרים

כל משרד ממשלתי מציע מענקים בתחומו ולכן חשוב להיות עם יד על הדופק ולעקוב אחר הפרסומים שלהם. אפשר לבדוק גם בקבוצות יעודיות כמו שימושי לשלישי או באתר של הקול קורה. בנוסף, כדאי להכיר 4 ערוצים שמציעים מענקים משמעותיים באופן שוטף:

• רשות החדשנות -מציעה מסלולים רבים של תמיכה וסיוע למימון פרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. רוב המסלולים מתקשרים להכשרות בתחום היזמות והטכנולוגיה ולקידום פרויקטים של חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי.
• וועדת העזבונות / האפוטרופוס הכללי – כספים שהגיעו למדינה מתרומות, ירושה או קרן נאמנות למטרות צדקה ומיועדים למטרות ציבוריות. גופים ללא מטרות רווח שעומדים במטרות ובתבחינים שנקבעו יכולים להגיש בקשה לתמיכה אחת לשנה. 
• קרנות הביטוח הלאומי – 5 קרנות שתומכות בארגונים שמציעים מענים לצרכים חברתיים: א. קרן לפיתוח שירותים לנכים  ב. קרן סיעוד – הקרן לקידום תוכניות סיעוד (קשישים) ג. קרן מפעלים מיוחדים – חממה ליזמים חברתיים בתחום הרווחה  ג. קרן ילדים ונוער בסיכון ה. קרן מנוף – למימון פעולות למניעת תאונות עבודה
• משרד העבודה – מענקי חדשנות בתעסוקה לטובת חדשנות בתכנים / מודלים / מתודולוגיות בתוכניות לפיתוח כישורים ומסוגלות תעסוקתית בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית, השמות דגש על צמצום פערי תעסוקה.   

ועוד שני מקורות ששווה להכיר כשמחפשים מענקים:

• Fund guru – פלטפורמה חדשה שמציעה אפשרות לנטר מענקים בארץ ובעולם בהתבסס על שאלון התאמה.
• הבית לסולידריות חברתית – מיזם של קרן משפחת שעשוע לפיתוח וצמיחה של עסקים קטנים, ובכלל זה מתן מענקים עד 30,000 ש"ח.

4. תמיכות ממשלתיות / רשותיות

מידי שנה משרדי הממשלה מעניקים תמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור הפועלים למטרת חינוך, מדע, אמנות, רווחה, בריאות ועוד. כל משרד ממשלתי שמציע תמיכה מפרסם הזמנה להגשת בקשה עד ה- 15 באוקטובר בשנה הקודמת. במקרים מסוימים ההזמנה להגשת בקשות מפורסמת במועד מאוחר יותר. קראו כאן יותר איפה ניתן למצוא מידע על תמיכות, כיצד צריך להיערך אליהן, ותכנית עבודה מלאה להגשת תמיכה (בקובץ המצורף לסעיף 1 בכתבה)

עוד דרכים לממן את הפעילות שלכם:

ישנם מיזמים שבוחרים להכניס אלמנט הכנסות עצמיות, אחרים פונים למימון המונים בערוצים הקיימים או לגיוס של אג"ח חברתי. לא נרחיב כאן על כל אחת מהאפשרויות, אבל שווה להכיר אותן. בנוסף חשוב לזכור שמשאבים זה לא רק כסף בבנק. פעילות של מיזם מצריכה ציוד, תשתיות, שכר ושירותים מאנשי מקצוע שונים והם אמנם עולים כסף, אבל לפעמים אפשר לחסוך את ההוצאה עליהם ולהשיג אותם בדרכים אחרות, מה שנקרא שווי כסף. הרשתות החברתיות שלכם יכולות לסייע לכם מאוד לאתר כאלה. כמה דוגמאות:

• מרחב עבודה – ניתן להשתמש במרחב העבודה של הכוורת, לבדוק במרחב החברתי, ולנסות לאתר מרחבי עבודה עירוניים דרך הרשות /מתנ"סים ועוד
• הון אנושי – נקודת מבט – מציעים ליווי מגוון, מרכזי ש.י.ל מציעים ייעוץ משפטי, קליניקות משפטיות דוגמת הקליניקה המשפטית באוני' רייכמןן מציעה ליווי ליזמים ויזמיות שמגיעים מקהילות בלתי מיוצגות.
• שירותי ענן – קנבה, אמאזון ומונדיי נותנים מנויי PRO חינמיים בשליחת טופס עמותה.

נחשפתם לעוד מקורות לגיוס משאבים למיזם?
שתפו בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ונשמח לעדכן את הרשימה הזו לטובת כולם!

הצ'קליסט שחייבים להכיר לפני גיוס משאבים 

ורגע לפני שאתם מסתערים על הרשימה ופונים לכל עבר (don't), קחו נשימה עמוקה ותעשו בירור מקיף עם עצמכם – מתי לפנות, למי לפנות ואיך לפנות. הינה כמה טיפים על קצה המזלג:
1. תבינו את היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי מקורות הגיוס ובחרו את האסטרטגיה הנכונה עבור המיזם שלכם.
2. הכירו היטב את הגופים / אנשים שאתם מעוניינים לפנות אליהם – מה הם מקדמים? באיזה מיזמים קודמים הם השקיעו? מה השפה שלהם? מהי הדרך הנכונה לדבר איתם? מתי?
3. הסתכלו על הפעילות שלכם עצמכם ובחנו האם זה הזמן המדוייק לפנות. אולי נכון יותר להגיע לאחר שתפתחו עוד רכיב במיזם? אולי צריך לייצב את הצוות? לצרף שותף?
4. הגדירו את הסכום אותו תרצו לגייס מהגוף הרלונטי ואת הייעוד שלו
5. נסחו את הפנייה בדרך מתאימה ומדוייקת לאותו גוף / אדם שאתם פונים אליו (ע"פ סעיף 2).
5. תהיו מוכנים להמשך התקשרות באופן שישרת אתכם נאמנה.

רוצים להגיע לשלב הגיוס מוכנים יותר?

עקבו אחר הסדרה שלנו ליזמים חברתיים ותקבלו יופי של כלים.
קהילת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה היא פלטפורמה נהדרת לשיתוף והתייעצות

הרשימות נאספו בשיתוף פעולה נהדר עם רעי דישון – מעצב, מפתח ומרצה בתחום של קהילות וארגונים, מייסד CommAgain, R&D ועם סהר בר-ניסן, מובילת קהילת EmployTech לחדשנות בתעסוקה

כדי להגיע לאקסלרטור שישרת אתכם בצורה הטובה ביותר, חשוב לענות על מספר שאלות:

1. מה הצורך המרכזי של המיזם?
לכל אקסלרטור יש הצעת ערך מעט שונה, מומחיות בשלבים שונים של פיתוח המיזם ולעיתים אף התמחות בתחום או בתעשייה מסויימת. לכן לפני הכל אתם צריכים לערוך בירור עם עצמכם: מי אתם? באיזה שלב המיזם נמצא? מהו האתגר המרכזי של המיזם היום? מהן המטרות שלכם? לאחר הבירור הראשוני נסחו לעצמכם במדוייק לאן תרצו שהאקסלרטור יביא אתכם: חיבור לאקוסיסטם טכנולוגי? פיצוח המודל העסקי? יציאה לשווקים בחו"ל? התקשרות עם גורמים ממשלתיים? העצמה אישית שלכם כיזמים? העמקה בטרנדים של התעשייה שאתם משתייכים אליה? חפשו אקסלרטור שמתאים לתוצאות הבירור.
דוגמאות לאקסלרטורים שמתמקדים בשלבי פיתוח שונים:  תוכנית ההאצה של הכוורת שמה דגש על שלב היציאה לפיילוט עם שותף אסטרטגי ולכן היא מתאימה למיזמים שכבר ביצעו התנסות בסיסית מול קהל היעד. תוכניות אחרות שמות דגש גדול יותר על כלים להבשלה של הרעיון כמו התוכנית של OGS שמזמינה אנשים ללא רעיון מגובש וללא צוות לתהליך אינטנסיבי בבוסטון והתוכנית למיזמים להצלת חיים של נשים בשבי האלימות של פורום מיכל סלע, שבה מקבלים כלים וליווי לביסוס הרעיון והפיתוח הראשוני.
דוגמאות לאקסלרטורים עם מומחיות בתחום מסוים: Edstart אקסלרטור טכנולוגי בתחום החינוך ו-8400 מציע תוכניות מגוונות בתחום ה-MedTech.

2. מי הגוף שעומד מאחורי האקסלרטור?
חלק מהאקסלרטורים שייכים לגוף שמאפשר הטמעה או מציע רשת קשרים מסוימת – אקדמית / ממשלתית / הייטקיסטית – חפשו את זו שאתם הכי צריכים. דוגמאות: 8200 אימפקט – נותן למשתתפים הזדמנות להשתלב ברשת הבוגרים של יחידת 8200 ומכוון לרשת קשרים הייטקיסטית.  Edstart שייך למשרד החינוך ותכנית ההאצה של הכוורת נוסדה ע"י שני הארגונים הגדולים ביותר בתחום השירותים החברתיים ומציעה רשת של קשרים בממשלה, בביטוח הלאומי ובג'וינט ישראל.

3. איזו חבילת שירותים מציעים לכם האקסלרטורים?
רוב האקסלרטורים מציעים מנטורינג, תוכן מקצועי וייעוץ וזה משתנה מעט בין אקסלרטורים שונים. חשוב לברר מה בדיוק כל אחד מהם מציע ולוודא שזה מתאים למה שאתם מחפשים. דוגמאות: האקוטיזם מאפשר להתמחות באוטיזם וחושף את המיזמים המובילים למועדון משקיעים ייחודי. אקסלרטור מופת ליזמות חברתית של ההסתדרות הציונית – מציע מענק בסוף התכנית, ומאופיין בקבוצה אינטימית ותכנים ברמה גבוהה. האקסלרטור של הכוורת מציע לכל יזם שני מנטורים, האחד מהשדה העסקי-יזמי והשני משדה השירותים החברתיים, חיבור לגורמים ממשלתיים ולאקוסיסטם החברתי ואפשרות לזכות במענק משמעותי ליישום פיילוט. 

 4. מהן הדרישות של האקסלרטור?
התחלתם להיסגר על אקסלרטורים שמתאימים לכם? חשוב שתדעו שהשתתפות באקסלרטור יכולה להיות מאוד תובענית למיזם. אל תירשמו לפני שתבדקו מהן הדרישות מכם: האם יש עלות כספית להשתתפות? האם יש דרישה ל- Equity ((קבלתת אחוזים מרווחים עתידיים)? עד כמה התוכנית אינטנסיבית? האם היא מותאמת ליכולות  שלכם? האם יש לכם את הזמן הנדרש להשקיע? 

5. מי סיים תכנית באקסלרטור?
ערכו בירור על הבוגרים והבוגרות של אותו אקסלרטור  – מה הם עשו? איך התקדמו? לאן הם הגיעו?  מומלץ מאוד לדבר ישירות עם הבוגרים. אל דאגה, אנשים אוהבים לדבר ולשתף בחוויות שלהם. קבלו מהם תובנות שאפשר להגיע אליהן רק כשנמצאים כבר בפנים, כמו היחס והזמינות של הצוות, רמת ההכשרות, המשך הקשר עם הבוגרים. אם אתם לא מצליחים לאתר בוגרים ברשת הקשרים שלכם, פשוט תפנו לאקסלרטור ותבקשו שיקשרו אתכם. 

התקבלתם? מזל טוב! יש לנו 3 טיפים בשבילכם:

• תנהלו את תהליך המנטורינג! המנטורינג יכול להיות הרכיב הכי משמעותי בתוכנית. הוא יכול לפתוח דלתות, לספק עצות זהב ולעזור לקבל את ההחלטות הכי קשות, אבל אם לא תנהלו אותו באופן אקטיבי הוא עלול להתפספס. דאגו לקבוע פגישות, להציף סוגיות מאתגרות ולשלוח חומרי רקע והכנה עצמית לפני המפגשים.
• שמרו על ראש פתוח! אמנם נכנסתם לאקסלרטור עם יעדים ומטרות ברורים, אבל עכשיו חשוב להקפיד דווקא על גמישות ופתיחות. אל תינעלו על יעד ממש ממש ספציפי, במקרים מסויימים זה עלול לתקוע אתכם ולמנוע להיפתח ללמידה.
• תשקיעו! פנו זמן מכובד להשתתפות בתוכנית דרך העברת אחריות לאנשי צוות אחרים, תעדוף משימות, הקפאת משימות אחרות ועוד. כך תוכלו למצות את תהליך הפיתוח האסטרטגי. ראו בכך השקעה בטווח הקצר שתחסוך לכם הרבה מאוד זמן בטווח הרחוק. זה גם יכין אתכם ליום שאחרי, כי תזכרו שככל שהמיזם מתרחב, כך גדל גם העומס עליכם, היזמים המובילים.

לא התקבלתם?
אל תחששו להרים טלפון או לשלוח מייל ולבקש פידבק. זה יסייע לכם ללמוד וליישם בהגשה הבאה לתוכנית אחרת או אפילו למחזור הבא של אותה תוכנית. בהצלחה!!!

באתר הכוורת תמצאו עוד מידע שימושי וגם סרטוני הדרכה מצויינים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה!

 יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:

1. מודל הפירמידה לשינוי חברתי
   

   מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:

• הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
• הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
• הרמה השלישית, הסמויה מהעין – מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.

מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.

???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?

2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם  הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.

???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.

3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)

רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך עם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.

???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?

הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שימושי נוסף ליזמים חברתיים, וגם סרטוני הדרכה מצויינים.
כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה !

יזמים חברתיים, מי הלקוחות שלכם?

לא מזמן העברתי הרצאה ליזמים חברתיים וביקשתי מהם להוציא דפים ולכתוב עליהם "מי הלקוחות שלך?". רובם רשמו שמות של חברות מסחריות, משרדים ממשלתיים וארגונים חברתיים. רק יזמת אחת כתבה שם של בן אדם ואת התפקיד שלו, ומה אני אגיד לכם? אין לי ספק שהיא הולכת להצליח! הסיבה היא פשוטה – היא עובדת בשיטת שיווק ממוקד: היא יודעת בדיוק מי הלקוח שלה, איפה הוא עובד, כמה ילדים יש לו, מה הזיקה שלו לתחום הפעילות שלה, מה הוא אוהב לאכול ומתי הוא הולך לישון.

עבודת תחקיר על לקוחות פוטנציאלים מונעת מאיתנו לירות לכל הכיוונים ולהשקיע מאמצים בפעולות לא רלוונטיות. היא לא דורשת כסף רב אלא למידה מסודרת של השדה שלנו. בשורה התחתונה, היא מאפשרת לנו לנקוט בפעולות שיש להן סיכוי גבוה להניב תוצאות רצויות.

אז מה בת'כלס צריך לעשות?

1. מפת חשיבה – תכתבו מיהם הלקוחות שלכם? ותזכרו – יש להם שם!
2. סינון הלקוחות – תבחרו ב-3 לקוחות שיש לנו מולם את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר
3. עבודת תחקיר – תחקרו! ידע זה כח וככל שתדעו יותר על הלקוחות שלכם, תוכלו להבין למה הם מתחברים, מה מניע אותם וממה הם מסתייגים. זה יאפשר לכם לספר את הסיפור שלכם בצורה מותאמת, ויעזור להם להבין את הערך שלכם. שימו לב להשתמש במידע שאספתם בצורה חכמה! זה אומר לשמור אותו לעצמכם ולהציף נקודות רלוונטיות בצורה אלגנטית. יצא לי לשמוע על יזמים שהשתמשו במידע שאספו בצורה סטוקרית על גבול המטרידה ואתם לא רוצים להיות שם.
4. גיבוש תכנית פעולה – שבו מול הנתונים שאספתם, וגבשו את המסרים שלכם בהתאם למה שלמדתם. דברו אל המניעים, פרקו התנגדויות וחסמים והתחברו לנקודות ההשקה ???? לאחר מכן, הגדירו יעדים ובחרו איפה שווה לכם להשקיע את המשאבים בשביל להגיע לתוצאות בצורה האפקטיבית ביותר.

דיסקליימר – הפעולות האלו לא מבטיחות הצלחה אבל הן ישפרו משמעותית את הסיכוי שלכם לגייס לקוחות ולהוביל את המיזם קדימה. ועכשיו, קדימה – לעבודה!

רוצים לדעת עוד? מוזמנים להתייעץ איתי גם בבקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 

מדי שנה מעניקים משרדי הממשלה תמיכות מתקציב המדינה, בסך כולל של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לכ-2,700 מלכר"ים. גם הרשויות המקומיות ומחלקות תמיכות למוסדות ציבור ונותנות הטבות נוספות כמו הקצאת קרקע. קיימות מספר אפשרויות חיפוש לתמיכה ציבורית במלכ"רים:

1. ריכוז מבחני תמיכה של משרדי הממשלה: האתר כולל את כל מבחני התמיכה למלכ"רים, ומאפשר חיפוש לפי מילות מפתח, נושא או משרד. הוא מנוע החיפוש היחיד שכולל את המידע על מבחני תמיכה ממשלתיים קיימים, גם אם אינם פתוחים כרגע להגשה. החסרון: האתר כולל גם מבחני תמיכה שאינם פעילים ולא ניתן לדעת איזה מבחן תמיכה הוא פעיל (כלומר – ניתן להגיש בו בקשות).
2. רשימת מבחני תמיכה פעילים באתר גיידסטאר: כולל את כל מבחני התמיכה של משרדי הממשלה שפתוחים להגשת בקשות.
3. הקול קורה באתר מנהיגות אזרחית: מידע על קולות קוראים לתמיכות ומכרזים ממשלתיים.
4. שימושי לשלישי – קבוצת פייסבוק המרכזת עדכונים על קולות קוראים, תמיכות ומכרזים פתוחים. ויש גם ערוץ טלגרם.
5. וועדת העזבונות מחלקת אחת לשנה כספים של עזבונות של נפטרים שהורישו את כספם למדינה. העזבונות מחולקים לפרוייקטים בתחומים שקבעה הוועדה (בד"כ חינוך, רווחה, סיוע לחיילים משוחררים, קליטת עלייה וכיוצ"ב) או עזבונות המיועדים לטובת מטרות שנקבעו על-ידי המורישים. כדאי להירשם באתר הוועדה כדי לקבל עדכון מתי נפתח המועד להגשת בקשות ולראות האם יש לכם פרוייקט בתחומים שקבעה הוועדה או שעונה על המטרות שנקבעו בעזבון ייעודי.
6. ועדת תובענות ייצוגיות מחלקת מעת מעת כספים שנפסקו כסעד במסגרת תובענה ייצוגית. הנושאים מגוונים מאוד ומשתנים לפי סוג הכספים שנכנסו לקרן (למשל סיוע בגמילה מסמים או הימורים, איכות הסביבה, צרכנות ועוד). כדאי להירשם באתר הוועדה כדי לקבל עדכון מתי נפתח המועד להגשת בקשות והאם יש קול קורא שמתאים לפעילותכם.
7. אתרי הרשויות המקומיות הרלוונטיות – רשויות מקומיות בבדרך כלל מחלקות תמיכות ומבצעות פרוייקטים המיועדים לרווחת תושבי העיר. לשם כך, צריך לעקוב אחרי האתר של הרשות המקומית הרלוונטית לפרוייקט שלכם.

לא הצלחתם למצוא משהו מתאים?

תבדקו מה מקבלים גופים דומים לכם. באתר התקציב הפתוח אפשר לראות כמה קיבלו גופים דומים ומאיזה מקורות ממשלתיים. החסרון: מדובר במידע רלוונטי לעשר השנים האחרונות, כך שהמידע לא תמיד עדכני או שימושי לכם.

הכותבת, הדס פרבר אלמוגי היא עורכת דין המתמחה בגיוס משאבים ציבוריים (תמיכות ומכרזים). לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ומשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה. 

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

מתי להיערך לקבלת תמיכה?

לפחות שנה מראש,  כלומר, אם אתם רוצים לקבל תמיכה בשנת 2024,  מתחילים להתארגן עכשיו (בשנת 2023).  לא כדאי לחכות לרגע האחרון, במיוחד אם זו השנה הראשונה שבה אתם רוצים להיכנס למעגל התמיכה הממשלתית. קחו בחשבון שההתארגנות תיקח יותר זמן ממה שהערכתם. ככל שתתארגנו מוקדם יותר– כך תוכלו למצות את מירב התמיכות  הממשלתיות האפשריות. הליכי התמיכה הם בירוקרטיים מאוד ומצריכים עמידה בנהלים ובלוחות זמנים קבועים, הגשת מסמכים רבים, היכרות עם מבחני התמיכה הרלוונטיים ונהלי הממשלה כדי להצליח לקבל את התמיכה ולמקסם אותה.

מה צריך לעשות?

שלב 1 – לקרוא את מבחני התמיכה ולהכיר את התנאים. לקרוא שוב את מבחני התמיכה. ועוד פעם. זה לא יזיק.

שלב 2 – לוודא שאתם פועלים לפחות שנתיים בתחום שבו אתם מבקשים להגיש את הבקשה או שתפעלו שנתיים לפחות בשנה שבה תגישו את הבקשה. לוודא שיש לכם אישור מלכ"ר מרשות המיסים. לוודא שיש לכם אישור ניהול תקין מרשם העמותות והחל"צ לשנה שבה אתם רוצים להגיש את הבקשה. כלומר, אם אתם רוצים להגיש בקשה לשנת 2024, אתם צריכים להתחיל לפעול בתחום שבו אתם מבקשים את התמיכה לכל המאוחר בשנת 2022. במקרה כזה, צריך להיות לכם אישור ניהול תקין לשנת 2024.

שלב 3 – להודיע מראש אם צריך: בחלק ממבחני התמיכה יש דרישה במבחן התמיכה להודעה מראש לפני השנה שאתם רוצים לקבל את התמיכה. במקרה כזה – תדאגו להגיש את ההודעה כנדרש. גם אם מבחן התמיכה אינו מצריך הודעה מראש, כדאי להיפגש עם המשרד התומך, להציג את עצמכם ולהקשיב להנחיותיהם.

שלב 4 – התארגנות מקצועית: יש מבחני התמיכה מבוססים על העבודה שלכם בשנה קודמת. כלומר, אם אתם רוצים להגיש ב-2024, הנתונים לפיהם יוחלט על הזכאות והסכומים הם נתונים של שנת  2023. זה הזמן לשפר את הנתונים הרלוונטיים כדי לקבל מקסימום תמיכה.

שלב 5 – להשיג את הכרטיסים החכמים הנדרשים לגישה למערכת המרכבה.

שלב 6 – לוודא שאתם עומדים (או תעמדו בשנת התמיכה) בתנאי הסף בתחום שאתם מבקשים לקבל בו תמיכה.

שלב 7 – להמתין עד שתפורסם מודעה המזמינה את הגופים להגיש בקשות תמיכה.

עברתם את כל השלבים? עכשיו העבודה רק מתחילה…

הכותבת, הדס פרבר אלמוגי היא עורכת דין המתמחה בגיוס משאבים ציבוריים (תמיכות ומכרזים). לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ומשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה. 

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .