אם ניסיתים בעבר לחבור לארגון כלשהו, בין אם כדיזיין פרטנר, כשותף להטמעה, או כלקוח דגל, אתם בטח מכירים את הקשיים הכרוכים בתהליך – אי ודאות, שפה שונה, קשיי תקשורת ופערי ציפיות. בגלל הכאבים האלה בנינו את מודל עשרת השלבים לחדשנות פתוחה או אם תרצו המודל לזוגיות טובה בין סטרטאפ לארגון. בדרך לזוגיות תצטרכו לעבור דרך 10 שלבים שיעזרו לכם להבין מה בכלל צריך לדעת לפני שיוצאים למסע, מה כדאי לכל צד לעשות בכל שלב ואיפה דברים יכולים להיתקע. העקרונות רלוונטיים בין אם אתם מובילים סטרטאפ ורוצים להטמיע בארגון גדול ובין אם אתם מנהלי חדשנות שרוצים לצאת למסע של חדשנות פתוחה ולהכניס סטרטאפים מבחוץ. הדבר הטוב ביותר לפני שיוצאים למסע, זה לעבור על השלבים האלו ביחד עם הארגון שאיתו אתם רוצים זוגיות כדי לתאם ציפיות. בואו נתחיל במסע:

10 השלבים לחדשנות פתוחה – בניית זוגיות בין סטרטאפ לארגון

 1# השלב הראשון: למה בכלל זוגיות? (תחומי החדשנות)
השלב הראשון עוזר לנו להבין מאיפה אנחנו באים ולמה. למה שלא נמשיך לבד או עם הלקוחות הקיימים? מה בעצם מניע אותנו לחפש את הזוגיות הזו? לאילו כאבים נוכל לתת פתרונות ומי סובל מהם? היכולת לזהות שאתם מספקים פתרון לכאב גדול, תסייע לכם מאוד למכור את הרעיון בתוך שני הארגונים בהמשך. המסע לכניסת חדשנות עובר דרך תרבות ארגונית שונה, והרבה גורמים בשני הארגונים שלא תמיד יעודדו – ולכן חשוב שנבין מצוין איזה כאב אנחנו פותרים.
בצד של הסטרטאפ: בשלב הזה נבין איזה כאב פותר המוצר שאנחנו רוצים להציע, ואילו תשתיות נדרשות לנו.
בצד של הארגון: נבין מהם תחומי החדשנות שבהם נרצה לחפש פתרונות, ואילו תשתיות נדרשות לטובת התהליך (תקציב? צוות? מקום לפיילוט? מומחים מהארגון?).

2# השלב השני: את מי אני מחפש? (מיקוד אתגרים)
אחרי שהבנו מה התחום, כדאי שנבין מה כואב לנו כדי שנוכל להגדיר טוב יותר מה אנחנו מחפשים – בזוגיות זה השלב שבו נגדיר מגדר, אופי ושאר מאפיינים, בחדשנות כדאי להבין איך אמור להיראות הצד השני, מהם הצרכים והכאבים הגדולים שיש בארגון.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין איזה סוג ארגונים אתם מחפשים (חברות, רשויות, ממשלתיים, ציבוריים, בינ״ל, בסקטור ספציפי או כל חיתוך אחר) כשאנחנו לא ממוקדים, הצעת הערך פחות ממוקדת.
בצד של הארגון: נסו למפות את 5 הכאבים הגדולים של הארגון, אנחנו לא מחפשים מכאן ואילך כל סטרטאפ, אלא כאלו העונים לצרכים שהכי כואבים לארגון. 

3# השלב השלישי: סוג הקשר? (איפיון התוצר)
מכאן, נוכל לצעוד קדימה, להבין איזה סוג קשר ביקשנו לייצר (חד פעמי או קבוע?) ולאפיין את התוצר עצמו – מה ממש נרצה שיקרה בסוף?
בצד של הסטרטאפ: כדאי להבין ולשקף לוחות זמנים, היקף ההשקעה הנדרשת מכם ומהארגון, והגדרה ראשונית אבל ריאלית של תוצרים שאפשר לצפות להם בסוף פיילוט.
בצד של הארגון: נסו לוודא שהקצב נכון, לוחות הזמנים מותאמים גם לכם, המשאבים שתעמידו לטובת התהליך מתאימים, ותמונת הניצחון מתאימה. 

4# השלב הרביעי: התארגנות (תשתיות)
שלב ההתארגנות בבית לדייט. בדרך כלל זה השלב האחרון ששני הצדדים יעשו לבד – היכולת לקבל אור ירוק לצאת למסע.
בצד של הסטרטאפ: כדאי לוודא שיש לנו זמינות ויכולת לצאת למסע מבחינת טכנולוגיה וכח אדם.
בצד של הארגון: כדאי לשים דגש על בירוקרטיה נדרשת (אם הפיילוט יעבוד – אנחנו יודעים לרכוש?), תקציב לתהליך ומתודולוגיה סדורה (קול קורא, סינון, מיון, תעדוף סטרטאפים).

5# השלב החמישי: חיפוש זוגיות (Scouting)
אם עשיתם את ההכנות בבית כמו שצריך, אז קדימה – התחלנו לחפש דייטים. כאן ארגונים יתתחילו לאתר סטרטאפים טובים יותר ופחות, וסטרטאפים ייתקלו בארגונים ממאדים ומנוגה ומנותקי קשר. תראו שחקנים שהם החלום שלכם, ואחרים שהם סוג של פשרה.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין האם אתם פונים באופן יזום לארגונים ומצליחים לגעת בכאב שלכם, ולא מחכים שהסקאוטר יאתר אתכם, והתחילו להיות ערים יותר לקולות קוראים, גם מעולמות שונים (בריאות, אגרו, אקלים, פינטק, מדבור, בנייה וכו׳).
בצד של הארגון: זה הזמן להבין שאתם הולכים ״להתחיל״ עם סטרטאפים – מי הולך בארגון לפנות אליהם ומי ייפגש איתם? מי יודע לפתוח קולטנים ולהתחיל לאתר מיזמים רלוונטים ולהכניס אותם לתהליך?

6# השלב השישי: דייטינג (סינון ראשוני)
כאן יוצאים לדייטים. אם התהליך נכון, זה אומר שפנינו להרבה רלוונטים, סיננו, תיעדפנו והגיע הזמן לפגוש את אלו שמתאימים. זה חלק חשוב. אנחנו לא פוגשים את כל מי שרוצה לפגוש אותנו, אלא רק את מי שהמיזם שלו פותר את הכאבים הכי גדולים שהגדרנו בתחילת הדרך. לא פותר ויש להם רעיון מעולה, לא כרגע.
בצד של הסטרטאפ: דייטינג ופגישות ראשוניות עם ארגונים, הם לא הסיטואציה לספר הכל, אלא רק דייט ראשון, שאחריו אתם רוצים שהצד השני ירצה דייט שני. נסו לא להרוג את הדייט.
בצד של הארגון: תיאום ציפיות הוא קריטי, לשני הצדדים יש רצון אדיר שזה יצליח אבל חשוב לרגע להגדיר מה בדיוק אמור להצליח. דייט ראשון הוא לא המקום לקבל את כל הפרטים, אלא המקום להבין האם התוצאה בסוף היא החלום שלכם או לא. 

7# השלב השביעי: מנסים לגור יחד (ביצוע פיילוט)
יצאתם לדייטים, בחרתם את האחד או האחת והינה אנחנו בשלב של הפיילוט. שניכם יחד מאוד מנסים שזה יעבוד. קיבלתם חתיכה קטנה מהארגון וחתיכה של מוצר כדי לבדוק אם זה בכלל יכול לעבוד.
בצד של הסטרטאפ: חשוב להבין איזה ארגון עומד לפניכם, כזה המבקש להיות דיזיין פרטנר? לקוח משלם בעתיד? אתר ניסוי ותו לא? שותף לדרך? המקום לעשות בקטן ומשם לשכפל בענק? זה לא תמיד ברור ולעיתים מטעה.
בצד של הארגון: הפיילוט הוא הזדמנות לבחון טכנולוגיה ואת ההתאמה שלה לארגון. החלק הראשון ברור, החלק השני אמור להטריד אתכם. ייתכן שזו טכנולוגיה מעולה, אבל לכם היא לא תתאים. מעבר לדגשים בצד הסטרטאפ שנכונים גם כאן (איזה ארגון אתם?) חשוב לשקף זאת נאמנה (״אנחנו כן/לא נהיה לקוח משלם״)

8# השלב השמיני: כשלון או הצעה (תוצאות ומסקנות)
הפיילוט מאחוריכם. היה מוצלח או לא. זה הזמן לשקף את תוצאותיו נאמנה, בתוך כל ארגון ואולי גם יחד, ולקבל החלטות לאור תוצאות האמת.
בצד של הסטרטאפ: עבד? לא עבד? מה אתם לומדים? גם אם הפיילוט נכשל זה לא אומר בהכרח שלא מתקדמים. כי אולי הכשל הוא נקודתי ובר תיקון. נסו לשים דגש על הערך שהפיילוט יצר לארגון.
בצד של הארגון: כנ״ל. גם כאן שווה לזכור שעיקר ייעודו של הפיילוט היה לבחון התאמה. ייתכן שנדרש פיבוט קטן כדי להתאים את התהליך לארגון. 

9# השלב התשיעי: תכנון חתונה (הרחבת הפיילוט)
אז אתם אחרי הפיילוט ולפני שמתחתנים ומחליטים שזה לעוד הרבה שנים, כדאי לבחון איך תיראה הרחבת הפיילוט לארגון כולו. מה אמור לקרות כשרוצים לקחת את הפיילוט הקטן וליישם בהיקף רחב, ומהם המשאבים שעומדים לרשותנו בתהליך?
בצד של הסטרטאפ: מה אנחנו יכולים להביא לתהליך, ומה ישולם לנו?
בצד של הארגון: מה הנדוניה שאנחנו יכולים להביא לתהלי (מעבר לכסף)? חיבור למומחים, קשרים, חיבור ללקוחות הארגון? איך עוזרים לדבר הזה להצליח אצלנו ואצל השותפים? 

10# השלב העשירי: חתונה וחיים ומשותפים (הטמעה)
זהו, מתחתנים. זה רגע שנראה שמח ומרגש אבל הוא מורכב מהרבה אינטרסים. כדאי לחשוב איך מכינים את הארגון, איך מגדירים מדדים ואיך מבינים את התוצאה הרצויה.
בצד של הסטרטאפ: אתם נכנסים לארגון בשפה וקצב שונה, נסו לראות איך מגשרים על הפערים, ואיך מגיעים מעבר ללקוח ולמנהל, למשתמשים עצמם, ולשיתוף הפעולה שלהם.
בצד של הארגון: כניסה של טכנולוגיה היא הזדמנות לצעוד צעד טכנולוגי קדימה, נסו לראות את מי אתם חייבים לרתום, כדי שהארגון לא יבעט את השינוי מתוכו פשוט כי ״אצלנו לא עושים את זה ככה״. 

צידה לדרך

אם החלטתם לצאת לזוגיות שכזו, תזכרו שבסופו של דבר זה מסע. כל אחד מהשלבים דורש עבודה ותהליך עומק של שני הצדדים. לא קל למצוא זוגיות, הערך במציאתה אדיר, ואם יש משהו שיכול לסייע זה תיאום ציפיות ולוודא שהשלבים ברורים. בקבצים המצורפים תמצאו שני כלים ליישום שמתבססים על המודל ויסייעו לכם במסע לעבר הזוגיות. הכלים נלקחו מתוך ארגז הכלים שלנו לחדשנות שכולל יותר מ- 100 כלי חדשנות שפיתחנו ושמשתמשים בהם בבניית תהליכי חדשנות ובהטמעת חשיבה עיצובית. הכלים והמודל הוצגו בתוכנית אקסטרים טקאביליטי – תהליך מואץ בן 3 ימים ליצירת זוגיות טכנולוגית בין ארגונים לסטארטאפים. במהלך התוכנית והעבודה על פי שלבי המודל נוצרו 6 שותפויות חדשות בין סטארטאפים לארגונים שונים.

על הכותבים וחברת buildinn
הדס איתן היא סמנכ״לית הלמידה וניר קורן הוא המייסד והבעלים של חברת החדשנות הגלובלית buildinn. החברה מפתחת כלים ומודלים לחדשנות ומלווה באמצעותם ארגונים בבניית תהליכי חדשנות והטמעת חשיבה עיצובית. זאת, כדי לאפשר להם להישאר רלוונטיים, ליצור הצעת ערך משבשת, לחבור לשחקנים באקוסיסטם ולהשפיע על החיים של כולנו. החברה בונה חדשנות בתאגידים, משרדי ממשלה, ערים ומדינות ומייצרת חיבורים ביניהם, ובינם למדינת ישראל, ומלווה את תהליכי בניית האקוסיסטם וליווי הסטרטאפים של גופי החדשנות של האיחוד האירופי.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן שימושי מחכה לכם באתר הכוורת ליזמות חברתית

צריכים רעיון לרעיון?

אתם רוצים לעשות טוב בעולם ולהשתמש בכישורים שלכם כדי לפתח מיזם חברתי, אבל אויש, רגע. עוד אין לכם ממש רעיון. אפשרות אחת היא לחכות "שיפול לכם תפוח על הראש" ואיתו יגיע רגע מרענן של גילוי, של השראה, של רעיון שנבט לו לפתע במוח ללא התראה מוקדמת. הרי לניוטון זה הצליח, והיום כולנו כבר מכירים את כח הכבידה ואת המיתוס על התפוח (שלא נעים לנו להרוס אותו, אבל בואו…). אפשרות שנייה היא להקשיב לעצה של פיקאסו, שאמר שהשראה קיימת אבל היא צריכה למצוא אותך עובד. רוצה לומר: "אל תגידו רעיון יבוא, הביאו את הרעיון!"

רוצים המלצה מהכוורת?

לכו על פיקאסו. אנחנו מאמינים בגישות שממוקדות בתהליך היצירה עצמו וגורסות שכל אחד ואחת יכולים להמציא ביצירתיות. תיכף נדגים לכם איך זה עובד, אבל קודם, עוד name dropping קטן – היינריך אלטשולר, מכירים? ממציא תאוריית החשיבה ההמצאתית Systematic Inventive Thinking -SIT. היינריך אמר שרובינו טועים לחשוב שיצירתיות זה דבר מיוחד וחד פעמי, אבל בעצם יש מספר דפוסים משותפים לכל ההמצאות והדברים היצירתיים בעולם. הוא לא התעניין באישיות או בדרכי החשיבה של הממציאים, כי לתפיסתו כל אחד יכול ליצור חדשנות והוא אפילו פיתח שיטה לעשות את זה. 

אז מהם הטריקים לחשיבה המצאתית?

כדי לעזור לכם לחשוב בצורה אפקטיבית וחדשנית נביא כאן 5 טכניקות לחשיבה המצאתית, ונלווה אותן בדוגמאות של מיזמים מתוך רשת הבוגרים והבוגרות של הכוורת. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, עצרו רגע ונתחו את התחום שאותו אתם מעוניינים לשנות: חשבו עליו בתור מערכת שבנויה מרכיבים רבים, וכתבו לעצמכם מהם אותם רכיבים, ומהם תתי הרכיבים שמהם כל רכיב בנוי. יש? אז בואו נצא לדרך:
1- תכסיס האיחוד
 הטריק כאן הוא לקחת רכיבים שכבר קיימים במערכת וממלאים בה תפקיד מסויים, ולעשות בהם שימוש חדש שלא היה קודם. לדוגמה: מיזם קשר בין דורי הביא את הרעיון של לקחת בתי אבות ודיורים מוגנים (להלן רכיבים קיימים במערכת) ולהקים בהם גני ילדים (עוד רכיב קיים..). קיבלנו שני קהלי יעד שנהנים מערך חדש, מקיימים יחד פעילויות משותפות קבועות וזוכים לכל היתרונות מהאינטראקציה בין קשישים וילדים.  האיחוד יצר דבר חדש עם ערך חדש והשפעה חדשה. 
2 – תכסיס ההכפלה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומכפילים אותו (למשל בגודל, בזמן, במרחב, במספר וכו'). לדוגמה: בכל פעם שתזמינו את סנאפ, המרכז החברתי לצילום, תקבלו שני צלמים מקצועיים ומוכשרים –  האחד הוא ממייסדי המיזם והשני הוא אדן עם מוגבלות שעברו על ידם הכשרה מקצועית מותאמת בכדי להשתלב בעולם הצילום המקצועי. כך מקבלים הזדמנות לשילוב תעסוקתי וגם בקרב מקבלי השירות נוצר שינוי בעמדות בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות.
3 – תכסיס ההחסרה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומחסירים אותו (נעלם, יצא, נגוז) באופן שמייצר שינוי משמעותי. לדוגמה: אפליקציית Sign Now מאפשרת לכל חירש.ת ליצור קשר עם מתורגמן בשיחת וידיאו בזמן אמת, בכל מקום ובכל זמן. המיזם מחסיר מהשיטה הישנה את הצורך לצלצל ולתאם מבעוד מועד שיחה לפי פניות של מתורגמנים. "התיאום" נעשה באופן אוטומאטי דרך האפליקציה ומתממשק עם נותני השירותים הדורשים תרגום לשפת הסימנים.
4 –  תכסיס ההיפוך
משנים את הסדר הרגיל שבו פועלים הרכיבים השונים במערכת. לדוגמה: במצבים של אלימות בתוך המשפחה הקריאה לעזרה מתרחשת בדרך כלל במהלך האירוע או לאחריו.  חברת Safe and Sound מאפשרת למי שמרגיש/ה מאויימת, להשתמש באות מצוקה עוד לפני שהאירוע בכלל מתרחש, בתקווה שנצליח למנוע את ההידרדרות ואת המקרה האיום הבא.
5 – תכסיס הוספת מימד
יצירת קשר חדש בין שני משתנים שלא היו קשורים קודם לכן. כאשר אחד מהם משתנה גם השני משתנה ויוצר אפשרות חדשה.  לדוגמה: Lola העוזרת הקולית לאנשים עם מוגבלויות פיסיות מאפשרת להם שליטה קולית מלאה במכשיר הטלפון. מה שמיוחד בה הוא הרכיב הרב שפתי שמזהה את השפה של הטקסט ומשנה בהתאם את שפת ההקראה. כלומר, כאשר הטקסט השתנה, השתנתה גם שפת הקריאה של העוזרת הקולית – שינוי קטן שפתר בעיה גדולה.

ומה הלאה?

אוקיי, הבנו שאין צורך לחכות לרעיון שיגיע. אפשר פשוט להשתמש בכמה מניפולציות חשיבה ולחלץ בעזרתן תוצר חדש שיכול לעשות הרבה טוב בעולם. האמת היא שזה נכון לא רק בשביל לחשוב על רעיון חדש, אלא גם לזמנים של פיתוח והרחבת מיזמים קיימים (כלומר, תמיד). תקועים בתהליך? צריכים לשנות כיוון? לא בטוחים מה הצעד הבא? חשבו שוב על הרכיבים של המערכת שלכם ותתחילו לשחק, לאחד, להחסיר, להכפיל, להפוך ולהוסיף.

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה

בואו תכירו את מודל SWOT, כלי לניתוח ותכנון אסטרטגי בעולם העסקי, שמומלץ גם לכל יזם ויזמת חברתיים. הוא מורכב מראשי התיבות של Strengths (חוזקות), Weaknesses (חולשות), Opportunities (הזדמנויות) ו-Threats (איומים). שתי הנקודות הראשונות מתמקדות בסביבה הפנימית (המיזם עצמו) ושתי הנקודות הבאות בסביבה החיצונית. נדגים:

חוזקות
החוזקות הן כל מה שמעניק למיזם שלכם יתרון תחרותי, למשל רשת קשרים חזקה, צוות מיומן ומנוסה ואיכות המוצר. אנחנו ממליצים למי שנמצאים בתחילת הדרך, לבצע את ניתוח החוזקות, לא רק על המיזם, אלא גם על עצמם (האישיות והכישורים), למשל גמישות מחשבתית, כושר שכנוע, נטייה להתחבב בקלות ותעוזה. לכל אלה יש השפעה מכרעת על הובלת המיזם והתפתחותו.

חולשות
נקודות החולשה הן כל הגורמים שמקשים על ארגון להתחרות בשוק או בכל הנוגע ליזמות חברתית להתפתח, להשיג מימון ושותפים ולבסוף להיטמע. למשל היעדר משאבים פיננסיים, שירות לא מספיק מאופיין, צוות לא מחוייב. גם כאן, בצעו את הניתוח גם על עצמכם. מהן נקודות החולשה שלכם שעלולות להשפיע על המיזם? זה יכול להיות פחד קהל, נטייה להתייאש מהר, קושי ביחסי אנוש וכו' החוזקות והחולשות משפיעות על המידה שבה נוכל לממש הזדמנויות או לחלופין להיפגע מאיומים.

הזדמנויות
הזדמנויות הן כל הגורמים החיצוניים שעשויים להועיל למיזם. למשל שינוי ברגולציה, שיתופי פעולה חדשים, הזדמנות פיננסית. כמיזמים שעסוקים בצמיחה ההזדמנויות הן הבסיס ליעדי הצמיחה שלנו.

איומים
איומים הם גורמים חיצוניים שעלולים להזיק למיזם. למשל כניסת מתחרים חדשים לשוק, משברים כלכליים, שינויי מדיניות וכו.

אחרי שנמפה כל אחת מהנקודות הנ"ל, נרצה להתמקד בהזדמנויות הצמיחה ולבחון אלו מהן אנחנו יכולים לממש ביחס ליכולות שלנו (חוזקות והחולשות), ומה עוד נדרש מאיתנו כדי לממש אותן וליערך היטב לאיומים. וזהו, כמה פשוט, ככה מועיל.SWOT יעזור לכם למנף את החוזקות, להתגבר על מקומות חלשים, לנצל הזדמנויות ולצמצם איומים. איזה חבר! וכדי שתצליחו אפילו יותר, אל תישארו איתו לבד. שלבו אותו עם כלים נוספים, כמו ניתוח שוק, ניתוח תחרותי וניתוח עסקי, ותניחו את היסודות לתכנית אסטרטגית מנצחת!

רוצים עוד מאמרים שימושיים? כנסו לבית הספר הדיגיטלי שלנו
זקוקים לעצה? נסו לשאול כאן יזמות חברתית הקהילה

אחת הדרכים להתקדם עם מיזם חברתי היא לייצר שותפות שמעוגנת בהסכם מחייב עם הממשלה או גורמי שלטון אחרים. כך אפשר ליהנות ממשאבים ציבוריים-ממשלתיים, להעמיד את המיזם על הרגליים ולהרחיב את הפעילות בהווה ובעתיד. אז אם המיזם שלך מציע פתרון רלוונטי לממשלה, ויש לך הוכחות להצלחה (שמותאמות להוכחות שהממשלה מחפשת), כדאי לך להכיר היטב את הדרכים להתקשרויות ולבחון לאורם את האסטרטגיה של המיזם לסקייל. איזה מזל שריכזנו לך כאן את דרכי ההתקשרות העיקריות עם פירוט היתרונות והחסרונות בכל אחת.

1 – התקשרות ממשלתית דרך מכרז

הממשלה מתקשרת עם גורמים שמספקים לה שירות או מוצר בעיקר דרך פרסום מכרזים לרכישת שירותים. הממשלה מגדירה במדויק את המוצר או השירות המבוקש, ומזמינה כל גורם שחושב שביכולתו לספק את אותו השירות להציע הצעה. המידע והטפסים שנדרשים בהגשת הצעה משתנים ממכרז למכרז, אך בכל מקרה מדובר בהליך מורכב ומרובה פרטים. הצעות למכרז ייפסלו על כל חריגה או אי- עמידה בתנאים ולכן יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים.
היתרונות
1. מימון משמעותי – ארגון שזוכה במכרז נהנה ממימון מלא (או קרוב למלא) לשירות שמסופק
2. עבודה לטווח הארוך –המכרז הוא מבין ההתקשרויות הארוכות ביותר שהממשלה מציעה ואינו דורש הגשה מחדש בכל שנה
3. לגיטימציה גבוהה – זכייה במכרז היא הישג ארגוני שמעיד על הכרה במקצועיות של הארגון והיכולת לעבוד בפריסה רחבה. הזכייה לכשעצמה מוסיפה ניסיון משמעותי ועשויה לתרום לגיוס כספים והתקשרויות עתידיות
החסרונות
1. דרך ארוכה ומורכבת – התהליך לוקח חודשים ודורש היכרות עם השפה והתהליכים הממשלתיים, מיומנויות כתיבה ולעתים גם ערבויות
2. סיכון תשומות ארגוניות – הגשה למכרז דורשת שעות עבודה רבות של עובדים ושימוש ביועצים חיצוניים שעלולים לרדת לטימיון במידה ולא זוכים
3. פחות מתאים לארגונים קטנים – מעבר למה שפורט בסעיף הקודם, ארגונים ממשלתיים נוטים גם לבחור ארגונים גדולים ובעלי ניסיון מובהק בהפעלה של שירותים בקנה מידה רחב
4. וויתור יחסי על חירות מקצועית – המכרז מכתיב את אופן ההפעלה ולא תמיד יתאים למודל הפעולה ולליבת העשייה של המיזם
5. לא מתאים למודלים ייחודיים – אם המודל של המיזם ייחודי בשדה, סביר שיהיה קושי למצוא מכרז מתאים ועדיף לנסות ערומים אחרים.

 כדאי לקרוא עוד ב – Jobiz- האתר הממשלתי למשרות ומכרזים וב-רכש פתוח של הסדנא לידע ציבורי

2 – פטור ממכרז

פטור ממכרז  – נוהל הצעות מחיר היא תקנה שמאפשרת למשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה לבצע התקשרויות עם ארגונים בסכומים שאינם עולים על 50 אלף ש"ח. זהו הליך פשוט ומהיר באופן יחסי שמאפשר לבצע התקשרויות עם הממשלה עוד בשלב הפיילוט.
יתרונות
1. מהיר יחסית – הליך שיכול לקחת עד מספר שבועות
2. MVP – דרך מצוינת לייצר מימון עבור MVP לשירות או פעילות חדשה
3. רגל בדלת' – מייצרים היכרות וקשר ראשוני שעשוי להקל על התקשרויות מורכבות יותר בעתיד
4. שנה נוספת – אפשר להמשיך בהתקשרות בשנה אחת נוספת ללא צורך ביציאה למכרז
חסרונות
 1. כסף קטן – מדובר בסכומים שלא מספיקים להתרחבות משמעותית בהיקף הפעילו
 2. אין התחייבות – הפעילות הינה חד פעמית בלבד. יש אופציה לשנה אחת נוספת אך לא מעבר לכך

כדאי לקרוא עוד ב – הוראות תכ"ם – משרד האוצר 

3 – מיזם משותף

שותפות מבוססת פרויקט בין גוף ממשלתי לבין לארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"ר). במסגרת השותפות הממשלה מממנת עד 50% מהעלות הכוללת של המיזם, והאלכ"ר מממן לפחות 50% וזוכה לפטור ממכרז בגין המיזם. מיזמים משותפים הם אחת מהפלטפורמות היעילות ביותר עבור הממשלה לעודד חדשנות ולתמוך בפיתוחים שהיא מעוניינת לקדם. הם מאפשרים לממשלה לבחון רעיונות חדשים בהנמכת סיכון משמעותית ולקבל כלים, מיומנויות ומשאבים שאין ביכולתה לספק.
יתרונות
1. תועלות של בנייה משותפת –  המיזם מרוויח משותף משמעותי בעל ידע ומשאבים רבים, וזוכה לדיוק והתאמה לצרכי השטח
2. מינוף כספים – השגת גורם מימון ראשון (ממשלה או פילנתרופיה) משפר את העמדה של היזמים אל מול הגורם המממן השני מכיוון שהמימון המקביל מקטין את הסיכון בהשקעה
3. סביר מבחינת לוחות זמנים – באופן יחסי ההליך אינו ארוך במיוחד ומאפשר יצירת מיזמים בעלי אימפקט משמעותי
חסרונות
1. היכולת לייצר את השותפות – הגורם היוזם במיזמים משותפים יהיה  פעמים רבות הממשלה עצמה שמעדיפה לפעול במיקור חוץ (לא תמיד!)
2. מעורבות ממשלתית גבוהה – ניהול המיזם הופך להיות מורכב ועדין יותר ודורש בניית אמון והתאמה לצרכי הממשלה

כדאי לקרוא עוד ב הוראות תכ"ם – התקשרות לביצוע מיזם משותף

4. ספק יחיד

במצב שבו יש רק ספק אחד שיכול לספק את השירות או המוצר, אפשר לבצע התקשרות בלי לצאת למכרז מתוך הכרה בארגון כ"ספק יחיד". התנאים למי יכול להיות מוכר כספק יחיד ומה ההליך שצריך לבצע על מנת להכירו ככזה מפורטים בחוק חובת המכרזים.  משרדי הממשלה לא אוהבים ליזום התקשרויות של ספק יחיד. על כן מומלץ לנסות דרכי התקשרות שונות, אלא אם שותף ממשלתי מציע את דרך ההתקשרות הזו.
יתרונות
קבלת מימון לצד הנאה משדה בלעדי וריק ממתחרים
חסרונות
1. תהליך ארוך של הוכחת בלעדיות או ייחודיות, שעלול לדרוש תשומות רבות מהארגון
2. אי וודאות –  במידה שיתברר שיש עוד מתחרים שיכולים לספק את אותו שירות, לא ניתן יהיה לקבל את ההכרה ויהיה צורך לצאת במכרז יי.

כדאי לקרוא עוד ב האוגדן – מכרזים לרכישת שירותים ברשות מקומית או משרד ממשלתי

5.  שת"פ רשויות מקומיות

במדינת ישראל ישנן 255 רשויות מקומיות שיכולות להתקשר עם מלכ"רים בדרכים מגוונות. לדוגמה מכרזים מוניציפאליים, פטור ממכרז במספר מקרים )פטור על פי שווי, ספק יחיד, מיזמים משותפים, חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית. לרשויות מקומיות קיימים משאבים נוספים שהן יכולות להציע כמו מבני ושטחי ציבור או פטור מארנונה למלכ"רים.  בנוסף, ישנם  אשכולות אזוריים שמאגדים תחתיהם מספר גדול של רשויות מקומיות ע"פ אזור גאוגרפי. האשכול מנהל תחתיו תחומים משתנים ברמה האזורית כמו: פיתוח כלכלי אזורי, פיתוח חברתי, חינוך, וטרינריה, איכות הסביבה, תשתיות ועוד.
יתרונות
1. דלת כניסה במגזר השלטוני – עבודה עם שחקן השלטוני העיקרי אחרי משרדי הממשלה
2. לגיטימציה – עבודה עם רשויות מקומיות מעידה על טיב הארגון ויכולותיו
3. גדילה הדרגתית – אפשרות  להתרחב באופן מבוקר לעוד ועוד רשויות ולעשות כך את הדרך מפריסה מקומית לפריסה ארצית
4. התאמה לפרדיגמה המשתנה – ניכר שיש ההעדפה הולכת וגדלה של משרדי הממשלה להעברת כספים וסמכויות לרשויות מקומיות
5. קרש קפיצה – הוכחת אימפקט ברמה מקומית מהווה ניסיון מהותי בהתקשרויות עתידיות עם שחקנים נוספים במגזר השלטוני ועשוי לקדם SCALE ברמה הארצית
6. קשר לשטח – הקשר הקרוב עם השותפים ברשות המקומית והפוזיציה הקרובה לשטח מאפשרת לדייק את המודל
חסרונות
1. פוליטיזציה – הכוח הגדול שיש לדרג הפוליטי ברשויות מהווה אתגר למי שמגיע מבחוץ ללא היכרות אישית עם הדמויות והשחקנים השוני
2. היקף קטן – התקשרות יחידה עם רשות מקומית לא מספיקה ל -SCALE  בהיקף רחב (אלא אם מדובר באחת מערי המטרופולין
3. שקיפות – השקיפות ברשויות פחותה מאשר במשרדי ממשלה, דבר שעלול להקשות על איסוף נתונים מקדים, הבנת סדרי גודל של תקציבים וצרכים

כדאי לקרוא עוד ב-תקנות העיריות (מכרזים)

 בונוס למיטיבי לכת – דרכים נוספות לשיתופי פעולה

חוץ מדרכי ההתקשרות שפירטנו לעיל, כדאי לבחון שיתופי פעולה והתקשרויות עם גורמים נוספים שעשויים לתרום לצמיחה של המיזם בשדה החברתי בישראל:
מוסדות לאומיים כמו: ההסתדרות, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד וכו'
חברות ממשלתיות בפריסה ארצית כמו: החברה למתנ"סים, המשקם, מקורות וכו'
ארגוני חברה אזרחית בפריסה ארצית רחבה שמגיעים עם משאבי פיתוח, ניסיון וקשרים בעבודה עם משרדי הממשלה
חבירה לארגונים אלו עשויה לספק את הצרכים הארגוניים של המיזם או להיות מהלך שיקדם באופן משמעותי התקשרות עתידית עם הממשלה.

אז מה הדיבור? ברור לך כבר באיזו דרך ללכת? כדי להרחיב את התמונה כדאי לקרוא על עוד כמה דרכים להשיג מימון למיזם חברתי בסיוע הממשלה, הרשויות והציבור. ובכלל, באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב וכמובן לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה 

הכתבה מבוססת על המדריך GOV.SCALE של ג'וינט אלכא. מומלץ להרחיב קריאה כאן

הורידו את הקובץ המצורף ותגלו את המדריך היישומי המקיף ביותר שנכתב בנושא צמיחה עם הממשלה – Gov.scale מבית ג'וינט אלכא. המדריך בנוי על פי מפת SCALE (צמיחה מדורגת) ומשלב שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה והפניות להרחבה. ניתן לקרוא את המדריך באופן 'ספיראלי', לגשת לנקודה רלוונטית במקום אחר ואז לחזור ולהמשיך להתקדם לשלב הבא.

המדריך יעזור לך להבין איפה כדאי להתמקד ולהתחזק:

• האם ואיך המיזם שלך בשל ורלוונטי לשיתוף פעולה עם הממשלה?

• האם יש לך הבנה עמוקה של הבעיה שהמיזם שלך בא לפתור, והאם זו בעיה שרלוונטית לממשלה?

• האם יש לך הוכחות להצלחת הפתרון, והאם הן מותאמות להוכחות שהממשלה מחפשת?

• האם לפתרון שלך קיים פוטנציאל לסקייל, באופן כללי וספציפית לסקייל עם הממשלה?

• מהי האסטרטגיה שלכם לסקייל, והאם היא הולמת ותואמת לערוצי הסקייל עם הממשלה?

כדאי להכיר גם את הגירסה המקוצרת – סדרה חביבה לצפייה אונליין, שנותנת את עיקרי הדברים בגובה העיניים – יזמות חברתית ב-7 פרקים