אם ניסיתים בעבר לחבור לארגון כלשהו, בין אם כדיזיין פרטנר, כשותף להטמעה, או כלקוח דגל, אתם בטח מכירים את הקשיים הכרוכים בתהליך – אי ודאות, שפה שונה, קשיי תקשורת ופערי ציפיות. בגלל הכאבים האלה בנינו את מודל עשרת השלבים לחדשנות פתוחה או אם תרצו המודל לזוגיות טובה בין סטרטאפ לארגון. בדרך לזוגיות תצטרכו לעבור דרך 10 שלבים שיעזרו לכם להבין מה בכלל צריך לדעת לפני שיוצאים למסע, מה כדאי לכל צד לעשות בכל שלב ואיפה דברים יכולים להיתקע. העקרונות רלוונטיים בין אם אתם מובילים סטרטאפ ורוצים להטמיע בארגון גדול ובין אם אתם מנהלי חדשנות שרוצים לצאת למסע של חדשנות פתוחה ולהכניס סטרטאפים מבחוץ. הדבר הטוב ביותר לפני שיוצאים למסע, זה לעבור על השלבים האלו ביחד עם הארגון שאיתו אתם רוצים זוגיות כדי לתאם ציפיות. בואו נתחיל במסע:

10 השלבים לחדשנות פתוחה – בניית זוגיות בין סטרטאפ לארגון

 1# השלב הראשון: למה בכלל זוגיות? (תחומי החדשנות)
השלב הראשון עוזר לנו להבין מאיפה אנחנו באים ולמה. למה שלא נמשיך לבד או עם הלקוחות הקיימים? מה בעצם מניע אותנו לחפש את הזוגיות הזו? לאילו כאבים נוכל לתת פתרונות ומי סובל מהם? היכולת לזהות שאתם מספקים פתרון לכאב גדול, תסייע לכם מאוד למכור את הרעיון בתוך שני הארגונים בהמשך. המסע לכניסת חדשנות עובר דרך תרבות ארגונית שונה, והרבה גורמים בשני הארגונים שלא תמיד יעודדו – ולכן חשוב שנבין מצוין איזה כאב אנחנו פותרים.
בצד של הסטרטאפ: בשלב הזה נבין איזה כאב פותר המוצר שאנחנו רוצים להציע, ואילו תשתיות נדרשות לנו.
בצד של הארגון: נבין מהם תחומי החדשנות שבהם נרצה לחפש פתרונות, ואילו תשתיות נדרשות לטובת התהליך (תקציב? צוות? מקום לפיילוט? מומחים מהארגון?).

2# השלב השני: את מי אני מחפש? (מיקוד אתגרים)
אחרי שהבנו מה התחום, כדאי שנבין מה כואב לנו כדי שנוכל להגדיר טוב יותר מה אנחנו מחפשים – בזוגיות זה השלב שבו נגדיר מגדר, אופי ושאר מאפיינים, בחדשנות כדאי להבין איך אמור להיראות הצד השני, מהם הצרכים והכאבים הגדולים שיש בארגון.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין איזה סוג ארגונים אתם מחפשים (חברות, רשויות, ממשלתיים, ציבוריים, בינ״ל, בסקטור ספציפי או כל חיתוך אחר) כשאנחנו לא ממוקדים, הצעת הערך פחות ממוקדת.
בצד של הארגון: נסו למפות את 5 הכאבים הגדולים של הארגון, אנחנו לא מחפשים מכאן ואילך כל סטרטאפ, אלא כאלו העונים לצרכים שהכי כואבים לארגון. 

3# השלב השלישי: סוג הקשר? (איפיון התוצר)
מכאן, נוכל לצעוד קדימה, להבין איזה סוג קשר ביקשנו לייצר (חד פעמי או קבוע?) ולאפיין את התוצר עצמו – מה ממש נרצה שיקרה בסוף?
בצד של הסטרטאפ: כדאי להבין ולשקף לוחות זמנים, היקף ההשקעה הנדרשת מכם ומהארגון, והגדרה ראשונית אבל ריאלית של תוצרים שאפשר לצפות להם בסוף פיילוט.
בצד של הארגון: נסו לוודא שהקצב נכון, לוחות הזמנים מותאמים גם לכם, המשאבים שתעמידו לטובת התהליך מתאימים, ותמונת הניצחון מתאימה. 

4# השלב הרביעי: התארגנות (תשתיות)
שלב ההתארגנות בבית לדייט. בדרך כלל זה השלב האחרון ששני הצדדים יעשו לבד – היכולת לקבל אור ירוק לצאת למסע.
בצד של הסטרטאפ: כדאי לוודא שיש לנו זמינות ויכולת לצאת למסע מבחינת טכנולוגיה וכח אדם.
בצד של הארגון: כדאי לשים דגש על בירוקרטיה נדרשת (אם הפיילוט יעבוד – אנחנו יודעים לרכוש?), תקציב לתהליך ומתודולוגיה סדורה (קול קורא, סינון, מיון, תעדוף סטרטאפים).

5# השלב החמישי: חיפוש זוגיות (Scouting)
אם עשיתם את ההכנות בבית כמו שצריך, אז קדימה – התחלנו לחפש דייטים. כאן ארגונים יתתחילו לאתר סטרטאפים טובים יותר ופחות, וסטרטאפים ייתקלו בארגונים ממאדים ומנוגה ומנותקי קשר. תראו שחקנים שהם החלום שלכם, ואחרים שהם סוג של פשרה.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין האם אתם פונים באופן יזום לארגונים ומצליחים לגעת בכאב שלכם, ולא מחכים שהסקאוטר יאתר אתכם, והתחילו להיות ערים יותר לקולות קוראים, גם מעולמות שונים (בריאות, אגרו, אקלים, פינטק, מדבור, בנייה וכו׳).
בצד של הארגון: זה הזמן להבין שאתם הולכים ״להתחיל״ עם סטרטאפים – מי הולך בארגון לפנות אליהם ומי ייפגש איתם? מי יודע לפתוח קולטנים ולהתחיל לאתר מיזמים רלוונטים ולהכניס אותם לתהליך?

6# השלב השישי: דייטינג (סינון ראשוני)
כאן יוצאים לדייטים. אם התהליך נכון, זה אומר שפנינו להרבה רלוונטים, סיננו, תיעדפנו והגיע הזמן לפגוש את אלו שמתאימים. זה חלק חשוב. אנחנו לא פוגשים את כל מי שרוצה לפגוש אותנו, אלא רק את מי שהמיזם שלו פותר את הכאבים הכי גדולים שהגדרנו בתחילת הדרך. לא פותר ויש להם רעיון מעולה, לא כרגע.
בצד של הסטרטאפ: דייטינג ופגישות ראשוניות עם ארגונים, הם לא הסיטואציה לספר הכל, אלא רק דייט ראשון, שאחריו אתם רוצים שהצד השני ירצה דייט שני. נסו לא להרוג את הדייט.
בצד של הארגון: תיאום ציפיות הוא קריטי, לשני הצדדים יש רצון אדיר שזה יצליח אבל חשוב לרגע להגדיר מה בדיוק אמור להצליח. דייט ראשון הוא לא המקום לקבל את כל הפרטים, אלא המקום להבין האם התוצאה בסוף היא החלום שלכם או לא. 

7# השלב השביעי: מנסים לגור יחד (ביצוע פיילוט)
יצאתם לדייטים, בחרתם את האחד או האחת והינה אנחנו בשלב של הפיילוט. שניכם יחד מאוד מנסים שזה יעבוד. קיבלתם חתיכה קטנה מהארגון וחתיכה של מוצר כדי לבדוק אם זה בכלל יכול לעבוד.
בצד של הסטרטאפ: חשוב להבין איזה ארגון עומד לפניכם, כזה המבקש להיות דיזיין פרטנר? לקוח משלם בעתיד? אתר ניסוי ותו לא? שותף לדרך? המקום לעשות בקטן ומשם לשכפל בענק? זה לא תמיד ברור ולעיתים מטעה.
בצד של הארגון: הפיילוט הוא הזדמנות לבחון טכנולוגיה ואת ההתאמה שלה לארגון. החלק הראשון ברור, החלק השני אמור להטריד אתכם. ייתכן שזו טכנולוגיה מעולה, אבל לכם היא לא תתאים. מעבר לדגשים בצד הסטרטאפ שנכונים גם כאן (איזה ארגון אתם?) חשוב לשקף זאת נאמנה (״אנחנו כן/לא נהיה לקוח משלם״)

8# השלב השמיני: כשלון או הצעה (תוצאות ומסקנות)
הפיילוט מאחוריכם. היה מוצלח או לא. זה הזמן לשקף את תוצאותיו נאמנה, בתוך כל ארגון ואולי גם יחד, ולקבל החלטות לאור תוצאות האמת.
בצד של הסטרטאפ: עבד? לא עבד? מה אתם לומדים? גם אם הפיילוט נכשל זה לא אומר בהכרח שלא מתקדמים. כי אולי הכשל הוא נקודתי ובר תיקון. נסו לשים דגש על הערך שהפיילוט יצר לארגון.
בצד של הארגון: כנ״ל. גם כאן שווה לזכור שעיקר ייעודו של הפיילוט היה לבחון התאמה. ייתכן שנדרש פיבוט קטן כדי להתאים את התהליך לארגון. 

9# השלב התשיעי: תכנון חתונה (הרחבת הפיילוט)
אז אתם אחרי הפיילוט ולפני שמתחתנים ומחליטים שזה לעוד הרבה שנים, כדאי לבחון איך תיראה הרחבת הפיילוט לארגון כולו. מה אמור לקרות כשרוצים לקחת את הפיילוט הקטן וליישם בהיקף רחב, ומהם המשאבים שעומדים לרשותנו בתהליך?
בצד של הסטרטאפ: מה אנחנו יכולים להביא לתהליך, ומה ישולם לנו?
בצד של הארגון: מה הנדוניה שאנחנו יכולים להביא לתהלי (מעבר לכסף)? חיבור למומחים, קשרים, חיבור ללקוחות הארגון? איך עוזרים לדבר הזה להצליח אצלנו ואצל השותפים? 

10# השלב העשירי: חתונה וחיים ומשותפים (הטמעה)
זהו, מתחתנים. זה רגע שנראה שמח ומרגש אבל הוא מורכב מהרבה אינטרסים. כדאי לחשוב איך מכינים את הארגון, איך מגדירים מדדים ואיך מבינים את התוצאה הרצויה.
בצד של הסטרטאפ: אתם נכנסים לארגון בשפה וקצב שונה, נסו לראות איך מגשרים על הפערים, ואיך מגיעים מעבר ללקוח ולמנהל, למשתמשים עצמם, ולשיתוף הפעולה שלהם.
בצד של הארגון: כניסה של טכנולוגיה היא הזדמנות לצעוד צעד טכנולוגי קדימה, נסו לראות את מי אתם חייבים לרתום, כדי שהארגון לא יבעט את השינוי מתוכו פשוט כי ״אצלנו לא עושים את זה ככה״. 

צידה לדרך

אם החלטתם לצאת לזוגיות שכזו, תזכרו שבסופו של דבר זה מסע. כל אחד מהשלבים דורש עבודה ותהליך עומק של שני הצדדים. לא קל למצוא זוגיות, הערך במציאתה אדיר, ואם יש משהו שיכול לסייע זה תיאום ציפיות ולוודא שהשלבים ברורים. בקבצים המצורפים תמצאו שני כלים ליישום שמתבססים על המודל ויסייעו לכם במסע לעבר הזוגיות. הכלים נלקחו מתוך ארגז הכלים שלנו לחדשנות שכולל יותר מ- 100 כלי חדשנות שפיתחנו ושמשתמשים בהם בבניית תהליכי חדשנות ובהטמעת חשיבה עיצובית. הכלים והמודל הוצגו בתוכנית אקסטרים טקאביליטי – תהליך מואץ בן 3 ימים ליצירת זוגיות טכנולוגית בין ארגונים לסטארטאפים. במהלך התוכנית והעבודה על פי שלבי המודל נוצרו 6 שותפויות חדשות בין סטארטאפים לארגונים שונים.

על הכותבים וחברת buildinn
הדס איתן היא סמנכ״לית הלמידה וניר קורן הוא המייסד והבעלים של חברת החדשנות הגלובלית buildinn. החברה מפתחת כלים ומודלים לחדשנות ומלווה באמצעותם ארגונים בבניית תהליכי חדשנות והטמעת חשיבה עיצובית. זאת, כדי לאפשר להם להישאר רלוונטיים, ליצור הצעת ערך משבשת, לחבור לשחקנים באקוסיסטם ולהשפיע על החיים של כולנו. החברה בונה חדשנות בתאגידים, משרדי ממשלה, ערים ומדינות ומייצרת חיבורים ביניהם, ובינם למדינת ישראל, ומלווה את תהליכי בניית האקוסיסטם וליווי הסטרטאפים של גופי החדשנות של האיחוד האירופי.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן שימושי מחכה לכם באתר הכוורת ליזמות חברתית

מדינת ישראל חווה את המשבר החמור ביותר בתולדותיה. זהו אירוע מתמשך עם השלכות חברתיות נרחבות – עשרות אלפי אזרחים חווים שכול, אבדן וטראומה, חלקם נפגעו עד כדי מוגבלות, משפחות שלמות נעקרו מבתיהן וממרקם חייהן ועתידן לוט בערפל. ההשלכות הנוראיות של מצוקות נפשיות בלתי מטופלות הן ידועות: מצבים של פוסט טראומה, אובדנות, בריחה לחומרים ממכרים והידרדרות בתפקוד עד כדי מצבים של  פשיעה וחיים ברחוב. את כל התופעות הללו אנחנו עלולים לראות בהיקפים שעד כה לא הכרנו במדינה, עד כדי יציאה משליטה ברמה הלאומית. הדרך היחידה להימנע מכך היא לדאוג כבר היום לפתרונות תמיכה וטיפול ארוכי טווח ליחידים, משפחות וקהילות שנפגעו. אולם דווקא כעת, יש קושי לפעול במהירות הנדרשת לאיתור המענים המדוייקים ולפעול ליישומם. תהליכים כאלה דורשים בחינה מעמיקה של פתרונות, יצירת שותפויות ושילוב אנשי מקצוע מוכשרים. כל אלה מצריכים משאבים של פניות וזמן, שכל-כך חסרים בשעות חירום.

מעט מן האור

כבר שנים שפועלים בישראל מיזמים וארגונים שמציעים מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש, המוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות. כעת, בשעת החושך הגדולה הזו, הם מפציעים כמו קרני השמש, ומגישים עזרה בכל תחומי החיים לכל מי שרק זקוק לכך. הם יודעים להתאים את עצמם לשטח, לתפור מענים מדויקים ולפעול במהירות. יחד עם זאת, ברור שפעילות נרחבת לאורך זמן, לא מסוגלת להתקיים על בסיס התנדבות ורצון טוב בלבד. חברה אזרחית, מופלאה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את האחריות הממשלתית לאזרחיה בפרקי זמן ארוכים ובהיקפים גדולים כל כך. המפתח ליציאה מהמשבר חייב להיות בשילוב כוחות בין החדשנות החברתית של אומת הסטארטאפ ובין מערכות המגזר הציבורי האמונות על השירותים החברתיים לאזרח. 'יחד ננצח' היא לא סיסמא לשדה הקרב בלבד, זוהי תקוותנו גם בשדה החברתי: "השטח" יביא את הניסיון, הגמישות והחדשנות ואילו המגזר הציבורי יציע את התשתיות בנות הקיימא של תקציב, פריסה, מידע וכו'.

חדשנות ומגזר ציבורי – הילכו השניים יחד?

כמנכ"ל הכוורת ליזמות חברתית, שמלווה מאות יזמיות ויזמים בשלבים שונים של פיתוח רעיונות חברתיים, אני פוגש יזמיות ויזמים מוכשרים שצועדים עם הרבה להט, רק כדי להיטיב עם חייהם של האנשים הפגיעים ביותר במדינה. גם בזמני שגרה, הם מציעים פתרונות להתמודדות עם אתגרים חברתיים בוערים, אך לא תמיד מצליחים לפרוץ את חומות הרגולציה בשאיפתם להתרחב ולהשפיע ברמה הלאומית. נשאלת השאלה מה צריך לקרות כדי ששני הכוחות האדירים האלה – השטח המחדש מחד, והתשתיות הממשלתיות מאידך יוכלו לצעוד יחד בסינרגיה? זוהי שאלה מורכבת שמצריכה שינוי תפיסתי והובלת מהלכים אמיצים. בפשטות, כדי שמיזמים חברתיים יוכלו לעבור הרחבה משמעותית בזמן קצר, צריך להסיר בפניהם את חסמי הבירוקרטיה ולאפשר להם לצמוח על גבי התשתיות הציבוריות. הסכנה שבפתיחה רחבה של שערי הרגולציה היא ברורה ומובנת, ובנוסף, תהליכי איתור ולמידה של פתרונות דורשים, כאמור, משאבי זמן וכח אדם. החדשות הטובות הן שקיימים בישראל ארגונים שעוסקים בליווי מקצועי של מיזמים חברתיים ואיתם אפשר לצעוד. כך למשל בכוורת ליזמות חברתית התאמנו תוכנית ייחודית לאתגרי השעה שבה אנחנו מלווים תהליכי סקייל והטמעה של מיזמים חברתיים בשלים בתוך השירותים של המגזר הציבורי והעסקי. אני קורא למקבלי ההחלטות להכיר במסלולי ליווי והתמחות בשדה היזמות החברתית ולהכיר בתו התקן של המיזמים שעברו דרכם. זו הדרך לאפשר למי שכבר עוסק במתן פתרונות לאתגרי השעה, להוכיח את ההשפעה העצומה שעשויה להיות לו בקנה מידה לאומי ולהיטמע במערכת השירותים החברתיים.

ב-07.10.23 התעוררנו למציאות אחרת והבנו שתפיסת הבטחון קרסה. נדרש לנו אומץ להביט נכוחה על השדה החברתי, ולהבין שהיכולת לספק שירותים ראויים במציאות שהשתנתה, מחייבת התאמות ושינויים מערכתיים. מהיכרותי עם בעלי תפקידים ערכיים ומצויינים במגזר הציבורי אני בטוח שיימצאו מי שייענו לאתגר – יסירו חסמים, ירתמו שותפים, ידלגו מעל מהמורות ויובילו את כולנו לעבר עתיד טוב יותר.

זוהר שרון, מנכ"ל הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל מיסודת של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי.  בתפקידו הקודם בעיריית תל אביב יפו, יזם וניהל את "דיגיתל". המיזם זיכה את העיר תל אביב-יפו בפרס העיר החכמה בעולם לשנת 2014 בפורום הערים החכמות בברצלונה.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?

מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.

מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?

הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.

מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?

שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.

האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?

תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).

מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?

הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):

1. מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
2. תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
3. העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
4. קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
5. פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
6. מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
   א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
   ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
   ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
   מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.

מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.

* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.

 באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה  ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ????