כיזמים אנחנו שואפים לייצר השפעה שתהיה כל כך משמעותית עד שתשנה את כללי המשחק בתחום שבו אנחנו פועלים ובמציאות כולה. שיבוש, קוראים לזה. אנחנו שואפים לשבש לטובה. אבל בשנים האחרונות נראה שיש לנו מתחרה רצינית – המציאות! הקורונה, סבבי הבחירות, האקלים החברתי-פוליטי, מלחמת חרבות ברזל ואירועי הקצה של ה-07 באוקטובר שמטו שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלנו. אז איך מרימים את הראש ונערכים לרגע הבא? 

מאמצים חשיבה מוטת עתיד

המושג חשיבה מוטת עתיד מתייחס לתהליך חשיבה מובנה לגבי מסלולי עתיד אפשריים והיערכות לכל אחד מהם. עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין ממרכז קיימא לחדשנות חברתית מדברת על 3 שלבים מרכזיים בתהליך:
1. איסוף וזיהוי סימני שינוי – מתוך התבוננות במה שקיים, נוכל לזהות מקומות שעשויים לגרור שינויים נוספים. למשל שינוי חקיקה, פטנט חדש שנרשם וכניסה של שחקן מחו"ל
2. יכולת לגבש את הסימנים למגמות צפויות – נבין כיצד סימני השינוי יכולים להשפיע עלינו והאם הם יוצרים מגמות כלשהן בהיבטים שרלוונטיים אלינו
3. בניית תרחישים – היכולת לצייר מציאות בעזרת מילים ולספר סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף. כל תרחיש ייבנה באופן לוגי בהתבסס על המגמות שזיהינו שנוצרו מתוך סימני שינוי.
חשוב לשים לב שאסטרטגיית הפעולה שלנו תיגזר מתוך התרחישים הפוטנציאלים, אבל התרחישים עצמם אינם האסטרטגיה. הם נועדו להרחיב את מנעד החשיבה שלנו לגבי המציאות ווההתפתחויות האפשריות.  

 בעקבות ה-7 לאוקטובר, מכון המחקר PollyLabs הכין סקירה של תרחישים עתידיים למדינת ישראל לטווח הזמן של 12-18 חודשים הבאים. מומחים מתחומי תוכן שונים השתתפו בפיתוח המסמך שנועד להניח בסיס מחשבתי להקמת הקרן  Future Resilience Fund שתאיץ את מאמצי השיקום והבנייה מחדש בישראל אחרי האסון. כדי לגשת אל התרחישים ולהתחיל להבין איך הם משפיעים על הארגון שלכם ועל השירותים החברתיים של ישראל פשוט לחצו כאן. רוצים להבין איך התרחישים הנ"ל משפיעים על שדה היזמות והשירותים החברתיים? אני מזמינה אתכם לשמוע אותי מסבירה על הכלי בסרטון כאן

אולי יש לנו את אותה גנטיקה, אבל החברה האנושית של היום שונה בתכלית השינוי מהחברה האנושית של לפני קצת יותר מ-5000 שנה. לאורך כל התקופה היו מי שמצאו פתרונות חדשניים לצרכים האנושיים ויצאו בפיתוחים טכנולוגיים מרעישים, החל מיצירת כלי ציד ועד האפליקציות הכי מתקדמות (to be continued). כך תפח לו ארגז הכלים האנושי, כשמצד אחד הוא מאפשר לכל אחד מאיתנו לפעול במגוון רחב של תחומים, ומצד שני יוצר רתיעה מגישה לכלים שהשימוש בהם דורש מומחיות. 

על יזמים וחיות אחרות

בעיניי, מה שמאפיין יותר מכל את האופי היזמי הוא התעוזה לגשת גם לכלים הלא מוכרים. יזמים מטבעם, משתמשים במה שיש, מייצרים חיבורים חדשניים בין תחומים שונים ונכנסים בעיניים עצומות גם לשדות לא מוכרים. הם יעשו הכל כדי להבין מהו הכלי הנכון עבורם ואיך גורמים לו לעבוד בשביל המטרה. רוצים להצליח בעולם היזמות? אמצו לעצמכם את הברווז (!) כמודל להשראה – חיה שקצת שוחה, קצת הולכת, קצת עפה. אולי היא לא מומחית בהכל, אבל שוחה יופי בין האפשרויות (וגם הולכת ועפה, כן).
אני יכול לספר לכם שבדרך היזמית שלי אימצתי גישה ברווזית:
אולי אני לא מעצב גרפי – אבל אני לומד להשתמש בקנבה
אולי אני לא מומחה טכנולוגיה אבל אני יכול לייצר טפסים חכמים שעוזרים למיזם שלי
אולי אני לא מגייס כספים מדופלם אבל אני יודע להשתמש בכלי AI כדי לאתר את אזורי התורמים הרלוונטים

מה למדתי מהברווז?

למען האמת, כל כך התרשמתי מהברווז שאפילו נרשמתי לבית ספר לברווזאות מתקדמת (פרטים בפרטי). שמח לשתף כאן בכמה הרגלים שכדאי לאמץ כדי להיות יזם-ברווז מצטיין:

1. ללמוד כלים חדשים – הקדישו זמן ללמוד טכנולוגיות ופרקטיקות חדשות בתחום העיסוק שלכם – קחו פרוייקט קטן שרציתם לפתח ותקדמו אותו בעזרת כלים חדשים ששמעתם עליהם
2. לפתח סקרנות – תצרכו תוכן מתחומים מגוונים כדי להרחיב את האופקים וכדי לשלוח את הלחם היזמי שלכם על פני המים
3. לייצר קשרים – הכירו אנשים מרקעים מגוונים, שתפו אותם בעשייה שלכם והקשיבו גם להם 🙂 זו הדרך ללמידה, גילויים וחיבורים 
4. פשוט לנסות – אל תפחדו לנסות דברים חדשים ולטעות. זו הדרך הטובה ביותר להתקדם

הכוורת כאן כדי לסייע לכם בדרך ומזמינה אתכם לצרוך תוכן איכותי, להכיר יזמים נוספים ולייצר קשרים באירועי הקהילה, להתנסות ולהתייעץ עם מי שהולך אתכם באותה דרך בקהילת הפייסבוק יזמות חברתית

רוב המיזמים בונים מודל עסקי שפונה ללקוחות פרטיים או לארגונים, אבל ישנה אפשרות נוספת והיא למכור את המוצרים או השירותים של המיזם ללקוחות מהמגזר הציבורי (Goverment). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים שפועלים כדי להשפיע על סדר היום החברתי במדינת ישראל. נסקור לכם כאן את היתרונות והחסרונות של המודל ומה כדאי לעשות כדי לפצח מודל כזה עבור המיזם.

היתרונות במודל B2G

1. תקציבים גדולים – בממשלה יש הרבה כסף שמיועד למימון שירותים חברתיים. כמה הרבה? מעל 12 מיליארד ש"ח מוקצים כל שנה לרכש של שירותים חברתיים במיקור חוץ!! נציין בנוסף שישנה מגמה של גידול בתקציב השירותים החברתיים כמו גם גידול באחוז תקציב השירותים החברתיים שמופנה למיקור חוץ
2. פריסה רחבה – שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים יכול לאפשר לכם להגיע לקהל היעד שלכם בפריסה ארצית מלאה
3. מיצוב המיזם כשחקן משמעותי – ברגע שעבדתם עם גופים ממשלתיים גדולים, זה כמו תו תקן של איכות. ולאלו מביניכם שכבר מתכננים את היציאה לשווקים בחו"ל, זוהי אבן דרך מאוד משמעותית להציג
4. אפיק הכנסה יציב יחסית – הממשלה מתעדפת ניסיון ואוהבת לעבוד עם אותם גורמים לאורך זמן. זה יכול להיות חסם כניסה משמעותי, אבל וונס אתם בפנים זה גם יכול להקנות לכם יתרון של הכנסה יחסית יציבה ובטוחה

החסרונות הבולטים במודל B2G

1. קצב איטי ותהליכים מורכבים – לעבוד עם הממשלה זה דבר שדורש סבלנות ואורך נשימה כלכלי. בדרך לקבלת החלטה גופים ממשלתיים שוקלים הרבה מאוד היבטים מערכתיים ומייצרים לא מעט תהליכים בירוקרטיים. בשורה התחתונה לוקח הרבה זמן להיכנס להתקשרות ולייצר הכנסות
   
2. תידרשו לשינויים – צריך לפתח פתרון שנותן מענה גם לצורך של המשתמשים וגם לצורך של הממשלה. לפעמים יהיו אפילו עוד ארגונים בדרך שיהיו שותפים להפעלת השירות וגם אותם צריך לקחת בחשבון. זה אומר שצריך להיות מוכנים למעורבות של שיקולים ממשלתיים בעיצוב הפתרון שלכם.

בשורה התחתונה התקשרות עם הממשלה דורשת בשלות, זמן, מוכנות לשינויים והרבה סבלנות. אם אתם בתחילת הדרך סביר להניח שהיא לא תהיה מקור ההכנסה הראשון שלכם, ושתכוונו ליישם את המודל בשלב של סקייל כדי ליהנות מהמשאבים הממשלתיים, הפריסה הרחבה והמוניטין.

איך מפצחים מודל B2G?

השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא למה שהממשלה תרצה לשלם לכם. כדי לענות עליה, אתם צריכים להכיר לעומק את דרכי העבודה שלה, היעדים שלה והערך שהיא תקבל מהמוצר או מהשירות שלכם. הינה כמה כיוונים ליצירת ערך:
1. הגברת יעילות ואפקטיביות של שירותים חברתיים – יכול להיות שהממשלה כבר מממנת שירות דומה למה שאתם מציעים, אבל הפתרון שלכם אפקטיבי ויעיל יותר. במקרה כזה, תבררו מי הגורם שמממן את השירות הזה בממשלה, מה היקף המימון, מהם סוגי השירותים ומי מפעיל אותם (הכל אפשר למצוא באתר מפתח לרכש החברתי). עכשיו, כל מה שנשאר לכם זה לשכנע אותה שפתרון שלכם יותר יעיל ואפקטיבי.
2. עמידה ביעדים ממשלתיים – הממשלה מפתחת שירותים, אבל לא תמיד היא מצליחה לעמוד בעזרתם ביעדים שהיא הציבה. אם השירות או המוצר שלכם יעזור לממשלה להשיג את אחד היעדים שלה, אז יש סיכוי טוב שתמצאו יחידה ממשלתית שתרצה לקדם את המיזם שלכם. הממשלה מפרסמת כל שנה ספר תוכנית עבודה ממשלתית, וזו אחלה דרך ללמוד איזו יחידה ממשלתית יכולה להתעניין בפתרון שלכם, באילו מונחים היא משתמשת ומה חשוב לה במיוחד. חוץ מתוכנית עבודה הממשלתית יש עוד הרבה מקורות מידע שיכולים לעזור לכם לזהות יעדים ממשלתיים, למשל דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות, ותהליכי שיתוף ציבור שמשרדים ממשלתיים עושים.
3. מניעת הוצאות ממשלתיות עתידיות על בסיס תוצאות של המיזם – יכול להיות שהמיזם שלכם מציע פתרון לבעיה שעדיין לא נתנו לה שם בממשלה. במקרה כזה, כדאי להבין יותר טוב אילו תוצאות רצויות המיזם שלכם ייצר וכמה כסף הן יחסכו לממשלה. בשלב ראשון, יכול להיות שתוכלו להסתפק בהערכה כללית לפי מידע ממחקרים ומאתרים ממשלתיים ואחרים כמו מכון ברוקדייל. בנוסף, תוכלו להסתייע בגורמים שונים כדי להעריך את החסכון הפוטנציאלי בהוצאות ממשלתיות שהמיזם שלכם יאפשר למשל התוכנית של מקסימום אימפקט, Social Finance Israel או מכון המחקר של הכנסת.

ואיך תכלס מתקשרים עם הממשלה? קראו כאן 🙂

רוצים להבין יותר את עולם התמיכות וגיוס נמשאבים?  יאללה, הקליקו