ארכיון העשרה מקצועית - הכוורת

פודקאסט ככלי טיפולי – חברתי

סיפורים מהשטח היזמי  – גלגולו של רעיון לפיתוח מענה טיפולי

צוות מיזם רקורד

הכול מתחיל מרעיון. במקרה של איריס אלטר ליברמן עובדת סוציאלית קלינית, הרעיון הגיע במהלך נסיעה שגרתית ברכבת התחתית בניו יורק לפני 6 שנים. איריס שטיפלה בנערים ונערות בסיכון בפנימייה ידעה איך נשמעת השיחה בתוך חדר הטיפולים, תשובותיהן לשאלותיה היו מסתכמות בדרך כלל ב"סבבה", "טוב", "לא יודע" וזה תסכל אותה נורא. הדבר הכי קשה מלכתחילה זה לגרום להם בכלל לבוא לטיפול, ועד שהם הגיעו הם לא מצליחים לבטא את עצמם, הם לא יכולים לומר "אני עצוב", "אני בודד", "אני כועס". וחוסר היכולת הזו מייצרת תסכול מחוץ לחדר הטיפולים בחיי היומיומיים שלהם דבר שבא לידי ביטוי בעבריינות ואלימות. באנשים בוגרים שלא מצליחים לבטא את עצמם זה בא לידי ביטוי ביתר שאת ומגיע אף למקרי קיצון. איריס באמת ניסתה לאמץ כל שיטה יצירתית אפשרית בתוך חדר הטיפולים, ממוסיקה ועד ציור, אבל כל השיטות האלו לא נתנו לה מענה הולם כי הן מחליפות את הדיבור.

נחזור רגע לאותה נסיעה שגרתית של איריס בסאבווי, כשהיא בדרך לפגישות טיפוליות עם אסירים משוחררים כחלק מהתואר השני שלה בעבודה סוציאלית. באותו זמן היא האזינה לפודקאסט 'This American Life' לפרק בו מתארחת נערה בת 16. האופן שבו הנערה סיפרה את הסיפור שלה כל כך ריגש את איריס ועורר בה השראה. ושם, ברגע הזה, בעומק האדמה, דוהרת בתוך רכבת תחתית נפל לה האסימון שפודקאסטים יכולים להיות כלי טיפולי שלא מחליף שפה אלא בדיוק ההפך!

מאותו רגע של גילוי והארה בסאבווי Eureka Moment  / AHA!Expirience איריס התחילה להקדיש את זמנה לפיתוח הקונספט החדשני. היא הגיעה פגישת ייעוץ קצרה עם צוות הכוורת והבינה שקודם כל היא זקוקה לצוות. עם התובנה הזו היא פרסמה פוסט בפייסבוק וסיפרה על החלום שלה ועל הרצון למצוא שותפ/ה לדרך. במהרה החלום הפך למציאות כשיחד עם תיאו לנדאו וצוות המיזם הם הקימו את עמותת רקורד, הפודקאסט החברתי-טיפולי הראשון בעולם. רקורד יוצרים פודקאסטים במסגרת מפגשי טיפול עם בני נוער, יחד בונים את הנרטיב ומאפשרים להם שליטה על סיפור חייהם. הם לומדים לחקור מה מניע אותם, מתעדים ומראיינים אנשים במעגלים הסובבים אותם. את הסיפור הזה הם הופכים לפרק פודקאסט דוקו- נרטיבי שעולה להאזנה לקהל הרחב.
כלי טיפולי וכלי לשינוי חברתי.חפשו רקורד באפליקציית הפודקאסטים שלכם ולחצו פליי!
לא רק לבני נוער קשה לתת מילים לסיפורם, גם לאנשים בשוליים חסרי הקול שמשוועים לבמה. נוער בסיכון זו רק ההתחלה של רקורד. לאחרונה, הם החלו לתת במה גם לסוגים שונים של אוכלוסייה הזקוקה לטיפול כגון ניצולי שואה, פליטים, נשים עגונות, אנשים שסובלים מפוסט טראומה ועוד.
כחברה יש לנו קושי לקבל את הכאב של האחר אבל כשמאזינים לפודקאסט שהוא ללא גירויים, תוכן לא ויזואלי, רק תוכן והקשבה משהו קורה. ניתן להזדהות עם רגע, אדם או משפט ושם בדיוק נולדת האמפטיה בחברה הישראלית.
אחרי תהליך ארוך בתכנית ההאצה של כוורת, אנחנו משקיעים בפיתוח המיזם שלהם דרך פיילוט משותף עם רשת ברנקו וייס. אנחנו מספקים להם ליווי של יועץ מחקר מטעמנו שיעזור להם ליצור כלי הערכה שימדדו את האפקטיביות שלהם ואת האימפקט של רקורד. בשנתיים הקרובות רקורד מתכוונים להשיג מספר יעדים:
1. להרחיב את תפוצת המאזינים ולהתמקם כאחד מעשרת הפודקאסטים המושמעים בארץ.
2. ליצור 50 פודקסאטים בשנה שמשנים מציאות. כל שבוע אצלכם באוזניות.
בשביל להגשים את כל זה רקורד זקוקים לקצת עזרה וגם אתם יכולים לעזור:
# בחיבור לשיתופי פעולה – לארגונים ומוסדות שרוצים לתת במה לעשייה שלהם
#באיתור ועד מנהל חברתי מצויין
# בתמיכה שתגיע ישירות לתהליך טיפולי משנה חיים

לעוד פרטים על מיזם רקורד – לחצו כאן

התמונה מתוך ערב הקהילה "אוף רקורד". אל המפגש הגיעו גם אילנה דיין, ד"ר מיכה גודמן, אסף ליברמן, נציגי הכוורת, נציג משרדי ממשלה והמנטורים האדירים שלהם מהתכנית ניר פאל ראש תחום נעורים בג'וינט אשלים ואסף הוכמן מנהל מוצר בטיק טוק, כולם באו לפרגן ולתמוך בהם.

חדשנות פתוחה וטרנספורמציה דיגיטלית לקידום רווחתן של אוכלוסיות פגיעות

זמן קריאה 4 דקות
המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על השירותים החברתיים בישראל והעולם

zohar sharon hackaveret
זוהר שרון - מנכ"ל הכוורת


המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בעולם בעשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון הביאה עימה שינוי בהרגלי צריכת המידע והתקשורת שלנו ושיבשה מנגנונים וארגונים מסורתיים שנאלצו להתאים את עצמם או להיעלם(Disruptive Innovation). המגזר הציבורי בהיותו המעסיק הגדול במשק ועוסק במתן השירותים לציבור הבין כי עליו להצטרף למהפכה ואכן פעל נמרצות בשנים האחרונות להעמדת שירותים דיגיטליים מתקדמים במגוון תחומים.

יישום טרנספורמציה דיגיטלית תלוי יותר ויותר ברמת המוכנות הארגונית לשינוי הנדרש. פעמים רבות חל בלבול בתפיסת המונח “טרנספורמציה דיגיטלית” בכל הנוגע לקידום שירותים דיגיטליים כאשר ישנה תחושה כי דיגיטל = טכנולוגיה וכיום ברור שטכנולוגיה היא רק ממד אחד מתוך מספר ממדים לא פחות חשובים לקידום הטרנספורמציה והנגשת השירותים לאזרח. לפני מספר שנים הייתה לי הזכות לקדם את המדד הדיגיטלי לרשויות המקומיות (המדר”מ) יחד עם קבוצת שותפים נהדרת. כמי שעסק במשך שנים בקידום מידע וידע וביישום טרנספורמציה דיגיטלית בארגון ציבורי ראיתי לנכון להדגיש את החשיבות בהנגשת המידע וביצירת כלי המודד את רמת הבגרות הדיגיטלית של הארגון והשלבים הנדרשים להתקדמות במסע הדיגיטלי. הראנו כי בצד הטכנולוגיה יש לפתח את האסטרטגיה והמנהיגות הדיגיטלית הארגונית, תרבות ארגונית מוכוונת לקוח ושימוש בכלים פנים ארגוניים מתקדמים כל זאת בצד העמדת טכנולוגיות מתקדמות וידידותיות לאזרח.
כיום, ובדגש על תקופת הפוסט קורונה ברור כי לטרנספורמציה הדיגיטלית יש פוטנציאל רב בקידום רווחתן של האוכלוסיות הפגיעות בישראל, בדגש על העלאת איכות החיים של האזרח ומשפחתו בתחומים החשובים ביותר כגון בריאות, השכלה, תעסוקה, חינוך, פנאי וכדומה. על מנת לקדם פיתוח של שירותים אלה מושקעים מאמצים רבים לפיתוח תשתיות ארגוניות בקרב משרדי הממשלה ובדגש על הרשויות המקומיות, המטרה המרכזית היא לעודד את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגונים ולעודד פיתוח של שירותים דיגיטליים חדשניים.

במקביל להתקדמות הרבה בהנגשת שירותים דיגיטליים ציבוריים נוצר פער בקצב יישום, אימוץ ושימוש בשירותים הדיגיטליים בקרב אוכלוסיות שונות ובמיוחד בקרב האוכלוסיות הפגיעות. הפער מורכב ממאפיינים אישיים, גיאוגרפים, תרבותיים וקהילתיים ובא לידי ביטוי באיכות וכמות השירותים העומדים לרשות האוכלוסיות ובתרבות הצריכה של שירותים אלה. כאן המקום להפעיל חשיבה חדשנית פתוחה- Open Innovation ולרתום את עולם היזמות והחדשנות החברתית לפיתוח פתרונות חדשניים מתקדמים שיגדילו את הנגישות והשימוש בשירותים דיגיטליים מתקדמים בקרב האוכלוסיות הפגיעות.

החשיבה הפתוחה מאפשרת לאתר פתרונות המצויים במקרים רבים מחוץ לארגון, בדרך כלל באמצעות פיתוח אקוסיסטם המאפשר לשותפים רבים כגון יזמים פרטיים, ארגונים, אקדמיה, חברות הזנק, מומחים ועוד לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ובד”כ יחד עם הלקוחות הרלוונטיים. התשתית מאפשרת למפות את האתגרים הרלוונטיים, את החסמים ולמצוא מענים חדשניים שיאפשרו להתגבר על החסמים שמופו.
תשתית החדשנות הפתוחה מופעלת בכוורת- המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל, מיסודם של ג’וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. באמצעות הפעלת חדשנות פתוחה אנו מנגישים את האתגרים החברתיים של מדינת ישראל ומפעילים אקוסיסטם מגוון המקדם יזמות חברתית ( טכנולוגית ושירותית ) לטובת קידום חדשנות והעלאת איכות הפתרונות והשירותים החברתיים הניתנים לטובת האוכלוסיות הרלוונטיות. הכוורת מפעילה תכנית אקסלרציה לפיתוח מיזמים חברתיים, פיתוח יכולות ושותפויות עם המגזר הציבורי והעסקי, פיתוח ושיתוף ידע מקצועי וטיפוח אקוסיסטם באמצעות קהילות מוכוונות אתגרים חברתיים.

לצורך הגברת השימוש בשירותים דיגיטליים בקרב האוכלוסיות הפגיעות ובכך להגדיל את רווחתן, את איכות חייהן ואת מתן ההזדמנות השווה ולצורך הכנסת חדשנות לשירותים החברתיים יש לאסוף תחת קורת גג אחת את “מיטב המוחות” ו”מיטב הלקוחות” בתשתית של חדשנות פתוחה, לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ולא שגרתיים וליישמם בשטח בשיתוף הלקוחות.

על הבדידות שביזמות

להרגיש "לבד" בעולם היזמי זה לא קל ומעכב ביצועים. אז מה אפשר לעשות?

פולה ברקן - מנהלת פיתוח מיזמים

זמן קריאה 3 דקות

לפני מספר שנים עשיתי דבר שלא חשבתי שאעשה – לקחתי סיכון, עזבתי עבודה מסודרת והתחלתי לנהל מיזם שהמשימה שלו בוערת בעצמותיי. ניהול של יוזמה חברתית יכול להישמע דבר מאוד אלטרואיסטי והירואי אבל המציאות היא מורכבת. פעמים רבות מצאתי את עצמי כ"זאב בודד" נלחמת באתגרים עצומים, במערכות מורכבות, במנכ"לי משרדים ממשלתיים ללא רשת הגנה או תשתית ארגונית סדורה. שום דבר גם לא הכין אותי לרמת החשיפה האישית שאצטרך ביום כשאוביל יוזמה משמעותית העוסקת בחייהם של כמיליון דוברי הרוסית בישראל. להיות יזמת זה לשים את הקרביים שלך בחוץ – את הדעות, הרעיונות, התוכניות והחלומות מול כל מעגלי השייכות והחברה הישראלית כולה. מדובר על תהליכים פיזיים, נפשיים וריגשיים אינטנסיביים, ולמרות שאנחנו מאוד אוהבים להתהדר בנוצות של הצלחות, יוניקורנס, אקזיטים ואימפקט לאומי ובינלאומי, הדרך לשם היא קשה ולעיתים מייסרת, או במלים אחרות להיות יזם זה לא "קללללל" (סטטיק ובן אל).

אחת האמירות שהכי מזוהות עם יזמים ויזמיות היא שהם מרגישים "לבד בפסגה". מחקרים הראו שגם יזמ.ת שיש לו מייסד נוסף או שכבר מעסיק עובדים במיזם, מדווחים על רמת בדידות לא פחותה. לפני מספר שנים פורסם ב- Harvard Business Review כי 50% מהמנכ"לים דיווחו על תחושת בדידות, ומתוך קבוצה זו, 61% האמינו שהתחושה מעכבת את הביצועים. כשמסתכלים על מנכ"לים שזו משרת המנכ"לות הראשונה שלהם, המספרים מטפסים ל-70% בשתי הקטגוריות. אותם מחקרים הצביעו על פתרונות להפגת בדידות של יזמים.יות ובניהם למצוא קבוצת השתייכות, למצוא מנטור ולהתחבר לאקסלרטור.

החדשות הטובות הן שלא צריך להשאר יותר לבד!

אחרי תקופה ארוכה שבה למדתי על בשרי מהו עולם היזמות וחוויתי אתגרים לצד הצלחות רבות גיליתי את הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית. לי כיזמת לא היתה המעטפת התומכת והייתי צריכה להמציא לעצמי את המנוף. כיום בכוורת אני סוגרת מעגל ומלווה יזמים שרואים לנגד עיניהם את מימוש המיזם שלהם. אני עוזרת להם לצעוד על שביל "האבנים הצהובות" להצלחה, לשמש עבורם "להקת זאבים", לחבר אותם ליזמים.יות בשלבי פיתוח זהים, לתת כלים יישומיים, לטפוח על השכם, לאתגר מחשבתית, לרדת לפרטי הפרטים ולעזור לגייס את המציאות הסביבתית שבו מתקיים המיזם להגשמתו.

אז אל תשארו לבד, הכוורת כאן בשבילכם כדי להפוך את זה ליותר "קללל".

 

דילוג לתוכן