יש לכם רעיון מעולה, ואם רק תצליחו להגיע לפיילוט תצליחו לייצר שינוי משמעותי במדינת ישראל? נהדר! אבל רגע לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי שתקדישו קצת זמן כדי להבין את המערכת שבה אתם יוזמים.
יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:
-
מודל הפירמידה לשינוי חברתי
מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:
הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.- הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
- הרמה השלישית, הסמויה מהעין – מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.
הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.
???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?
2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה
נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.
???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.
3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)
רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך ע
ם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.
???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?
הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.
