זמן קריאה 4 דקות
המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על השירותים החברתיים בישראל והעולם
המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בעולם בעשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון הביאה עימה שינוי בהרגלי צריכת המידע והתקשורת שלנו ושיבשה מנגנונים וארגונים מסורתיים שנאלצו להתאים את עצמם או להיעלם(Disruptive Innovation). המגזר הציבורי בהיותו המעסיק הגדול במשק ועוסק במתן השירותים לציבור הבין כי עליו להצטרף למהפכה ואכן פעל נמרצות בשנים האחרונות להעמדת שירותים דיגיטליים מתקדמים במגוון תחומים.
יישום טרנספורמציה דיגיטלית תלוי יותר ויותר ברמת המוכנות הארגונית לשינוי הנדרש. פעמים רבות חל בלבול בתפיסת המונח “טרנספורמציה דיגיטלית” בכל הנוגע לקידום שירותים דיגיטליים כאשר ישנה תחושה כי דיגיטל = טכנולוגיה וכיום ברור שטכנולוגיה היא רק ממד אחד מתוך מספר ממדים לא פחות חשובים לקידום הטרנספורמציה והנגשת השירותים לאזרח. לפני מספר שנים הייתה לי הזכות לקדם את המדד הדיגיטלי לרשויות המקומיות (המדר”מ) יחד עם קבוצת שותפים נהדרת. כמי שעסק במשך שנים בקידום מידע וידע וביישום טרנספורמציה דיגיטלית בארגון ציבורי ראיתי לנכון להדגיש את החשיבות בהנגשת המידע וביצירת כלי המודד את רמת הבגרות הדיגיטלית של הארגון והשלבים הנדרשים להתקדמות במסע הדיגיטלי. הראנו כי בצד הטכנולוגיה יש לפתח את האסטרטגיה והמנהיגות הדיגיטלית הארגונית, תרבות ארגונית מוכוונת לקוח ושימוש בכלים פנים ארגוניים מתקדמים כל זאת בצד העמדת טכנולוגיות מתקדמות וידידותיות לאזרח.
כיום, ובדגש על תקופת הפוסט קורונה ברור כי לטרנספורמציה הדיגיטלית יש פוטנציאל רב בקידום רווחתן של האוכלוסיות הפגיעות בישראל, בדגש על העלאת איכות החיים של האזרח ומשפחתו בתחומים החשובים ביותר כגון בריאות, השכלה, תעסוקה, חינוך, פנאי וכדומה. על מנת לקדם פיתוח של שירותים אלה מושקעים מאמצים רבים לפיתוח תשתיות ארגוניות בקרב משרדי הממשלה ובדגש על הרשויות המקומיות, המטרה המרכזית היא לעודד את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגונים ולעודד פיתוח של שירותים דיגיטליים חדשניים.
במקביל להתקדמות הרבה בהנגשת שירותים דיגיטליים ציבוריים נוצר פער בקצב יישום, אימוץ ושימוש בשירותים הדיגיטליים בקרב אוכלוסיות שונות ובמיוחד בקרב האוכלוסיות הפגיעות. הפער מורכב ממאפיינים אישיים, גיאוגרפים, תרבותיים וקהילתיים ובא לידי ביטוי באיכות וכמות השירותים העומדים לרשות האוכלוסיות ובתרבות הצריכה של שירותים אלה. כאן המקום להפעיל חשיבה חדשנית פתוחה- Open Innovation ולרתום את עולם היזמות והחדשנות החברתית לפיתוח פתרונות חדשניים מתקדמים שיגדילו את הנגישות והשימוש בשירותים דיגיטליים מתקדמים בקרב האוכלוסיות הפגיעות.
החשיבה הפתוחה מאפשרת לאתר פתרונות המצויים במקרים רבים מחוץ לארגון, בדרך כלל באמצעות פיתוח אקוסיסטם המאפשר לשותפים רבים כגון יזמים פרטיים, ארגונים, אקדמיה, חברות הזנק, מומחים ועוד לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ובד”כ יחד עם הלקוחות הרלוונטיים. התשתית מאפשרת למפות את האתגרים הרלוונטיים, את החסמים ולמצוא מענים חדשניים שיאפשרו להתגבר על החסמים שמופו.
תשתית החדשנות הפתוחה מופעלת בכוורת- המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל, מיסודם של ג’וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. באמצעות הפעלת חדשנות פתוחה אנו מנגישים את האתגרים החברתיים של מדינת ישראל ומפעילים אקוסיסטם מגוון המקדם יזמות חברתית ( טכנולוגית ושירותית ) לטובת קידום חדשנות והעלאת איכות הפתרונות והשירותים החברתיים הניתנים לטובת האוכלוסיות הרלוונטיות. הכוורת מפעילה תכנית אקסלרציה לפיתוח מיזמים חברתיים, פיתוח יכולות ושותפויות עם המגזר הציבורי והעסקי, פיתוח ושיתוף ידע מקצועי וטיפוח אקוסיסטם באמצעות קהילות מוכוונות אתגרים חברתיים.
לצורך הגברת השימוש בשירותים דיגיטליים בקרב האוכלוסיות הפגיעות ובכך להגדיל את רווחתן, את איכות חייהן ואת מתן ההזדמנות השווה ולצורך הכנסת חדשנות לשירותים החברתיים יש לאסוף תחת קורת גג אחת את “מיטב המוחות” ו”מיטב הלקוחות” בתשתית של חדשנות פתוחה, לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ולא שגרתיים וליישמם בשטח בשיתוף הלקוחות.
