בפרק נעסוק בשאלות הבאות:

• אילו מרכיבים כדאי לשקול בצמיחה למיזם ארצי רחב?
• מהם המחירים הצפויים בצמיחה כזו?
• מה ניתן ללמוד ממיזמים שעשו זאת?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה ננסה לענות יחד על השאלות הבאות:

• כיצד נראית נקודת הסיום (Endgame )של הסקייל?
• האם מרכיבי הארגון והמודל תומכים באסטרטגיית הסקייל?
• אילו מ'דלתות הכניסה' לממשלה רלוונטיות ליוזמה שלכם?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

• האם הבעיה נמצאת על סדר היום הממשלתי? כיצד לשכנע בצורך שלה?
• איזו מדידה קיימת? האם היא ידידותית ובהירה כלפי חוץ?
• האם היוזמה היא יוזמה סקיילבילית? האם פיילוט מספק?
• האם המדיניות הממשלתית מאפשרת תמיכה?
• האם החדשנות ביוזמה היא משבשת או תוספתית?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

• האם יש הגדרה ברורה וכמותית של לקוחות וגודל שוק?
• האם ישנה תיאורית שינוי ברורה?
• האם קיימת הוכחת היתכנות למודל ההפעלה?
• מהן האפשרויות השונות ל PIVOT?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק זה נלמד ונתנסה בבדיקת היתכנות. נענה לעצמנו על השאלות הבאות:

• איך לבנות את הצעת הערך הייחודית UVP?
• איך כותבים תוכנית עבודה: חזון- מטרות- יעדים?
• איך מבצעים מיפוי ראשוני של שחקנים ובעלי עניין?
• איך לצאת עם המיזם בעיתוי האופטימאלי?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

הורידו את הקובץ המצורף ותגלו את המדריך היישומי המקיף ביותר שנכתב בנושא צמיחה עם הממשלה – Gov.scale מבית ג'וינט אלכא. המדריך בנוי על פי מפת SCALE (צמיחה מדורגת) ומשלב שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה והפניות להרחבה. ניתן לקרוא את המדריך באופן 'ספיראלי', לגשת לנקודה רלוונטית במקום אחר ואז לחזור ולהמשיך להתקדם לשלב הבא.

המדריך יעזור לך להבין איפה כדאי להתמקד ולהתחזק:

• האם ואיך המיזם שלך בשל ורלוונטי לשיתוף פעולה עם הממשלה?

• האם יש לך הבנה עמוקה של הבעיה שהמיזם שלך בא לפתור, והאם זו בעיה שרלוונטית לממשלה?

• האם יש לך הוכחות להצלחת הפתרון, והאם הן מותאמות להוכחות שהממשלה מחפשת?

• האם לפתרון שלך קיים פוטנציאל לסקייל, באופן כללי וספציפית לסקייל עם הממשלה?

• מהי האסטרטגיה שלכם לסקייל, והאם היא הולמת ותואמת לערוצי הסקייל עם הממשלה?

כדאי להכיר גם את הגירסה המקוצרת – סדרה חביבה לצפייה אונליין, שנותנת את עיקרי הדברים בגובה העיניים – יזמות חברתית ב-7 פרקים

לפני מספר שנים עשיתי דבר שלא חשבתי שאעשה – לקחתי סיכון, עזבתי עבודה מסודרת והתחלתי לנהל מיזם שהמשימה שלו בוערת בעצמותיי. ניהול של יוזמה חברתית יכול להישמע דבר מאוד אלטרואיסטי והירואי אבל המציאות היא מורכבת. פעמים רבות מצאתי את עצמי כ"זאב בודד" – נלחמת באתגרים עצומים, במערכות מורכבות, במנכ"לי משרדים ממשלתיים ללא רשת הגנה או תשתית ארגונית סדורה. שום דבר לא הכין אותי לרמת החשיפה האישית שאצטרך ביום שאוביל יוזמה משמעותית העוסקת בחייהם של כמיליון דוברי הרוסית בישראל. להיות יזמת זה לשים את הקרביים שלך בחוץ – את הדעות, הרעיונות, התוכניות והחלומות מול כל מעגלי השייכות והחברה הישראלית כולה. מדובר על תהליכים פיזיים, נפשיים וריגשיים אינטנסיביים, ולמרות שאנחנו מאוד אוהבים להתהדר בנוצות של הצלחות, יוניקורנס, אקזיטים ואימפקט לאומי ובינלאומי, הדרך לשם היא קשה ולעיתים מייסרת, או במלים אחרות להיות יזם זה לא "קללללל" (סטטיק ובן אל).

אחת האמירות שהכי מזוהות עם יזמים ויזמיות היא שהם מרגישים "לבד בפסגה". מחקרים הראו שגם יזמ.ת שיש לו מייסד נוסף או שכבר מעסיק עובדים במיזם, מדווחים על רמת בדידות לא פחותה. לפני מספר שנים פורסם ב- Harvard Business Review כי 50% מהמנכ"לים דיווחו על תחושת בדידות, ומתוך קבוצה זו, 61% האמינו שהתחושה מעכבת את הביצועים. כשמסתכלים על מנכ"לים שזו משרת המנכ"לות הראשונה שלהם, המספרים מטפסים ל-70% בשתי הקטגוריות. אותם מחקרים הצביעו על פתרונות להפגת בדידות של יזמים.יות ובניהם למצוא קבוצת השתייכות, למצוא מנטור ולהתחבר לאקסלרטור.

החדשות הטובות הן שלא צריך להשאר יותר לבד!

אחרי תקופה ארוכה שבה למדתי על בשרי מהו עולם היזמות וחוויתי אתגרים לצד הצלחות רבות גיליתי את הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית. לי כיזמת לא היתה המעטפת התומכת והייתי צריכה להמציא לעצמי את המנוף. כיום בכוורת אני סוגרת מעגל ומלווה יזמים שרואים לנגד עיניהם את מימוש המיזם שלהם. אני עוזרת להם לצעוד על שביל "האבנים הצהובות" להצלחה, לשמש עבורם "להקת זאבים", לחבר אותם ליזמים.יות בשלבי פיתוח זהים, לתת כלים יישומיים, לטפוח על השכם, לאתגר מחשבתית, לרדת לפרטי הפרטים ולעזור לגייס את המציאות הסביבתית שבו מתקיים המיזם להגשמתו.

אז אל תשארו לבד, הכוורת כאן בשבילכם כדי להפוך את זה ליותר "קללל".

הגענו לחלק בו אנו מוכיחים את האימפקט של כל העשייה שלנו. נעשה זאת בעזרת כלי לתכנון ראיות שיעזור לנו להציג בצורה מסודרת מה המיזם שלנו מוסיף, על מה הוא מתבסס ומהם גבולות הגזרה שלו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.נסו להתבונן מנקודת מבט חיצונית על המיזם שלכם
2.התייחסו הן לתחומים שהמיזם מוסיף ומשפר והן לתחומים בהם נעשה שימוש חוזר כאחד. אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו משדרגים אותו.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה, צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

סוף סוף הגענו ל-Standards of evidence, שיטה שדרכה ניתן לבדוק את האימפקט וההצלחה של המיזם שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.עברו על השלבים בהדרגה.
2.שימו לב שאתם משתמשים בכלי בהתאם ליוזמה ולארגון שלכם, הפעילו שיקול דעת.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

עד עכשיו התמקדנו בעצמנו, במניעים שלנו, ביכולות שלנו ובמיפוי קהל היעד. עכשיו נחליף מעט נקודת מבט ונתמקד בבעלי העניין בתחום היוזמה שלנו.
נמפה את בעלי העניין בתחום שלנו, נבין מי חשוב לנו שיכיר את היוזמה שלנו, מי חשוב לנו שיקח חלק, במי נשקיע רבות בשיתוף פעולה ועל מי נוכל לוותר.

נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. כדאי להיעזר במקורות חיצוניים כדי להרחיב את המחשבה על בעלי עניין נוספים שטרם צירפתם למיפוי.
2. מומלץ לא לוותר על הכנסת כל הפרטים לגרף. הויזואליה עושה הרבה סדר בבחירות המיקודים שלנו.

מומלץ בשלב זה להעזר באתרים הבאים:

גיידסטאר– אתר העמותות של ישראל
מפתח התקציב– (תקציב המדינה והוצאות ממשלה)

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה

בתרגיל הזה נרצה לעשות סדר בממצאים שלנו – נבין מה עלינו לשמר, מה עלינו לשנות ומה יש עדיין לעשות ולא לקחנו בחשבון לפני כן.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. זהו את סוג השינוי אותו צריך לבצע, לא תמיד הנראה ראשון לעין הוא מה שאנו צריכים לשנות. נתחו היטב את הממצאים העולים
2.ייתכן ויעזור לכם לעשות רשימה ארוכה של כל מה שעלה בMVP ורק לאחר מכן לחלק לקטגוריות השונות, עבדו בשיטת העבודה הנוחה לכם.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה