שי טיברג, בוגר תואר שני בפסיכולוגיה והבעלים של מאיה דיגיטל – סוכנות פרסום בלינקדאין, מרצה באונ' רייכמן ולארגונים מובילים עם למעלה מ-400 הרצאות לינקדאין!
האירוע יתכלל את שיטת הפרסום החדשה בלינקדאין שעתידה לשנות את הדרכים בהם ארגונים וסטארטפים מדבררים מסרים.
17:00 – התכנסות
17:30 – דברי פתיחה
17:45 – הרצאה מרכזית
19:15 – פעילות אינטראקטיבית ומשוב
20:00 – סיום
https://www.meetup.com/microsoft-reactor-tel-aviv/events/294898194/
חשבת למדוד את האימפקט של המיזם שלך כדי להצליח לגייס משקיעים, תרומות ומימון ממשלתי? מצויין! IMP מציע סט כלים בינלאומי שיעזור לך לעשות את זה ואפילו יותר.
תוכן מקצועי: סתיו בר שני, יועצת חדשנות חברתית
שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו את ה-IMP – Impact Management Project, שנועד לפשט את כל התהליך של ניהול אימפקט. הוא מיועד כל מי שמעוניין להבין את ההשפעה האפשרית של העשייה שלו, אבל אין לו את הפריבילגיה לבחון קשרי סיבה ותוצאה לאורך שנים (היי, אקדמיה). הרעיון של IMP הוא להסתכל על מדידה כשלב האחרון בתהליך מתמיד של ניהול האימפקט, כאמצעי לשיפור מתמיד של ההשפעה. עבורנו, היזמים והיזמיות, זה אומר להבין לעומק את הבעיה שאנחנו שרוצים לפתור, לקבוע יעדים אסטרטגיים להשפעה, לבצע את ההערכה והחשוב ביותר ללמוד ממנה באופן שוטף.
אחד הכלים של IMP הוא five dimensions of impact שמורכב מ-5 שאלות פשוטות. הזמן הכי טוב להשתמש בו הוא לפני שיוצאים לדרך, ואח"כ לחזור אליו בנקודות קבועות בהמשך הדרך כחלק מתהליך הניהול והלמידה. השאלות הן:
מה? – מה התוצאה שמתרחשת בעקבות העשייה שלנו? חשוב לשים לב שמתייחסים כאן לתוצרים (outcome) ולא לתפוקות (output), כלומר מש שמעניין כאן זה מה השינוי החברתי שיתרחש בעקבות העשייה שלי?
לדוגמה – לא כמה בני מיעוטים השתלבו בקורסים שהמיזם מציע, אלא בכמה עלה אחוז בני המיעוטים שמשתתפים בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלי.
מי? מיהם האנשים שיחוו את התוצאות של העשייה? מיהם המוטבים של המיזם?
כמה? כמה התוצאה הזו עוצמתית? בוחנים זאת על ידי בחינת היקף הזמן, עומק ההשפעה ומספר המוטבים שחווים את התוצאה.
לדוגמה – 90% מבני המיעוטים שהשתלבו בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו, שמרו על מקום עבודתם לאורך 5 שנים לפחות, כש-80% מהם חילצו את עצמם ממעגל העוני בזכות המשכורת הנוספת.
תרומה – כמה המיזם שלנו תרם באופן ישיר לאותה תוצאה והאם השינוי (או חלקו) היה קורה גם בלי ההתערבות שלנו.
לדוגמה – לבחון מהן מגמות הרקע בהשתלבות של קהל היעד שלנו בעולם העבודה והאם פועלות תכניות נוספות שמייצרות אימפקט דומה.
סיכונים – מהם הסיכונים בכך שהאימפקט שצפינו לא יתממש? מדובר גם בסיכונים למיזם עצמו וגם למוטבים של המיזם.
לדוגמה – אם המוטבים לא יצליחו להשתלב בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו יש סיכון להעמקת תחושת הייאוש וויתור על הניסיון לחזור לשוק העבודה
נלמד כיצד לנהל את מדידת התפוקות והתוצאות של הפעילות החברתיתנכיר רבדים שונים של עומק המדידה בארגוןנכיר את מרכיבי האפקטיביות הנוספים של תו מידות ככלי למצוינות ניהולית – בנושאים של תכנון, ביצוע, מנהיגות וכספיםנלמד כיצד לבנות תיאוריית שינוי ומודל לוגי לפעילות החברתית, כך שיאפשרו הגדרת מדדי הצלחה במושגים של שינוי חברתינכיר דוגמאות מהשטח – נקיים שיחה פתוחה עם עו"ד נועה בן שאול-מנהלת סנגוריה משפטית באקי"ם ועם עידן מוטולה-מנכ"ל ומייסד עמותת "שווים", אשר מובילים ארגונים שעברו לאחרונה למידה בנושאים של אפקטיביות, ויספרו על האתגרים, התהליך, והניצחונות הקטנים והגדולים.מומחית בהובלת תהליכים אסטרטגיים המתמקדים במיצוי של הידע הארגוני והפיכתו לנכס. יזמת חברתית סדרתית: הכשרה מקצועית לצעירים עם אוטיזם בתחום המידענות העסקית, פיתוח והובלה של 'השדה - מרחב למידה אלטרנטיבי לתחום המוגבלויות', שותפה בסטרארט אפ בתחום התעסוקה לבני הגיל השלישי ועוד. מנטורית בכוורת בארבע השנים האחרונות.
איך בונים מפגשי למידה מנתונים שמניעים לפעולה בעמותה? שמחים להזמין אתכם.ן לוובינר נובה מקבוצת Social Finance Israel. בוובינר נובה הקרוב נעסוק בדרך שבה ארגונים חברתיים יכולים למנף נתוני הערכה ומדידה כדי לשפר את הלמידה הארגונית ולהשיג את מטרות הארגון, וכיצד הבנייה סדורה של שגרות למידה יכולה לאפשר דינמיות בתהליכי עבודה ארגוניים. זוהי הזדמנות להיחשף לתפיסת עבודה, דוגמאות יישום מעמותות ושיח עמיתים. ההשתתפות ללא עלות בהרשמה מראש.
עברנו את שלב ה-MVP, כעת אנחנו מגיעים לקבלת החלטות על שינויים נדרשים – MVP-PIVOT .
בתרגיל הזה נרצה לעשות סדר בממצאים שלנו – נבין מה עלינו לשמר, מה עלינו לשנות ומה יש עדיין לעשות ולא לקחנו בחשבון לפני כן.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. זהו את סוג השינוי אותו צריך לבצע, לא תמיד הנראה ראשון לעין הוא מה שאנו צריכים לשנות. נתחו היטב את הממצאים העולים
2.ייתכן ויעזור לכם לעשות רשימה ארוכה של כל מה שעלה בMVP ורק לאחר מכן לחלק לקטגוריות השונות, עבדו בשיטת העבודה הנוחה לכם.
השלבים לבניית ניסוי ראשוני למיזם שלנו בהשקעת מינימום משאבים ומקסימום ערך. ההתנסות חשובה להמשך פיתוח המיזם, הרלוונטיות שלו לקהל היעד והיכולת שלו להשפיע לטובה על המצב הקיים.
שלב הMVP- Minimum viable product. הגיע הזמן להוריד את כל התכנון לעשייה ולבחון את המוצר שלנו בשטח.
בדף זה נרצה לוודא שאנחנו עונים על הצורך בצורה מדוייקת בצורה מינימלית, כך שלא נשקיע משאבים רבים, ועם זאת נוכל לקבל פידבק ולהתאים את המוצר שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. השקיעו מחשבה בשלב השלישי- אנחנו בדרך כלל נמנעים מלבחור על מה לוותר ולהשאיר בחוץ, זהו שלב קריטי למיקוד שלנו כיזמים.
2. אל תוותרו על מדדים איכותיים, ללא מדדים שלב זה אינו שווה כלום בעצם. המטרה שלנו היא להבין בסוף האם הצלחנו או לא ומה עלינו לתקן.
מודל להצבת יעדים מדידים. מודל נפוץ בעולם המפרט פרמטרים שצריך להכיל כל יעד אותו אנחנו מציבים (ספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי-להשגת המטרה/לארגון, תחום בזמן)
הגענו לשלב כתיבת תוכנית העבודה, את התוכנית נכתוב על פי מודל SMART. בדף זה נרצה לעבוד על פי חמישה עקרונות מנחים:
1.ספציפיות
2. יכולת מדידה
3. בר השגה
4. רלוונטיות
5. תיחום בזמן
שמרו על הקווים המנחים על מנת ליצור תוכנית עבודה אפקטיבית.
המודל הלוגי מערכת מושגית המאפשרת לייצר מהלך לוגי המבוסס על שלושה סוגי מדדים תשומות (המשאבים של הפרויקט-כסף,זמן,עובדים), תפוקות (הפעולות שלנו), תוצאות (מדדים המעידים על השינוי במציאות, את מדדי התוצאות לרוב נחלק לטווחי זמן משתנים).
הגענו לשלב המודל הלוגי. זה הזמן לקחת את כל ההכנה שעשינו ולדבר קצת יותר "תכלס". אז בואו נעשה סדר – מהם המשאבים העומדים לרשותנו ליוזמה? מה התוצרים שאנחנו מפיקים מהיוזמה שלנו? מהן התוצאות השונות (מחולקות לפי טווחי הזמן) ומהי ההשפעה שנרצה לייצר בקצה?
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.שימו לב שתפוקות אינן תוצאות, ותוצאות אינן אימפקט – דייקו את תשובותיכם בהתאם
2.חלקו את התוצאות לפי טווחים, דבר זה יעזור לכם להבין למה תרצו להגיע בכל שלב בתהליך
3. המודל הלוגי לא מכיל בתוכו מגמות ושינויים שמתרחשים במציאות ועשויים להשפיע על התוצאות שלנו, לכן, בנוסף למודל הלוגי, כדאי לנתח גם אותם.
