המהפכה הדיגיטלית במיזמים חברתיים

הבסיס לחדשנות במיזמים חברתיים מתחיל בטכנולוגיות דיגיטליות בסיסיות אך רבות עוצמה:
פלטפורמות מקוונות, למשל, מאפשרות יצירת גשרים וירטואליים בין קהילות מרוחקות. נוכל לדמיין מיזם המבקש לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. באמצעות פלטפורמה מקוונת, המיזם יכול לחבר בין מומחים מתחומים שונים לבין אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע. והצעד הבא? שילוב מערכת התאמה חכמה, המנתחת את צרכי המשתמשים ומציעה את המומחה המתאים ביותר עבורם.
אפליקציות סלולריות מהוות כלי נוסף בארגז הכלים הדיגיטלי. הן מאפשרות נגישות מיידית למידע ושירותים, ללא תלות במיקום גיאוגרפי. לדוגמה, אפליקציה לעידוד התנדבות יכולה לאפשר למשתמשים לאתר הזדמנויות התנדבות בקרבת מקומם בלחיצת כפתור. בעתיד, אפליקציה כזו עשויה לכלול מערכת ניווט בזמן אמת ותזכורות מותאמות אישית, מה שיהפוך את חוויית ההתנדבות לנגישה ופשוטה יותר.
הרשתות החברתיות, מצדן, מספקות במה רחבה לגיוס תמיכה ומשאבים. מיזמים חברתיים יכולים לנצל פלטפורמות אלו ליצירת קהילות תומכות, העלאת מודעות לנושאים חברתיים ואף לגיוס כספים. השלב הבא בשימוש ברשתות חברתיות עשוי להיות שימוש והטמעה של כלי אנליטיקה מתקדמים, שיאפשרו ניתוח מעמיק של השפעת הקמפיינים ויסייעו בתכנון אסטרטגיות יעילות יותר.

מבט לעתיד: טכנולוגיות מתקדמות בשירות החברה

הפוטנציאל האמיתי לשינוי טמון בטכנולוגיות המתקדמות של המאה ה-21:
בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה, למשל, פותחות אפשרויות חדשות בתחומים רבים. נתאר מיזם למניעת נשירת תלמידים: באמצעות AI, המיזם יכול לנתח נתונים מורכבים של תלמידים – החל מציונים ועד להתנהגות בכיתה – ולזהות מוקדמות סימנים לסיכון נשירה. הצעד הבא? פיתוח מערכת המלצות אוטומטית שתציע תוכניות התערבות מותאמות אישית לכל תלמיד בסיכון.
בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Generative AI) מביאה איתה הבטחה נוספת. היא יכולה לשמש ליצירת תוכן חינוכי מותאם אישית עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובעתיד אף לפתח מערכות שיחה אינטראקטיביות המדמות מורה פרטי וירטואלי. זוהי הזדמנות להנגיש חינוך איכותי לכל תלמיד, ללא תלות ברקע או במיקום גיאוגרפי.
טכנולוגיות מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות צוהר לעולמות חדשים של נגישות והכשרה. מיזם חברתי יכול להשתמש ב-AR כדי להנגיש מידע על אתרים היסטוריים עבור מבקרים עם מוגבלויות, מה שיהפוך את חווית התיירות למכילה יותר. ואילו VR? היא יכולה לשמש לפיתוח סימולציות מתקדמות לאימון עובדים סוציאליים ומתנדבים בהתמודדות עם מצבי משבר, מה שיאפשר הכשרה יעילה ומעשית יותר.
אינטרנט של הדברים (IoT) מציע הזדמנויות חדשות לניטור וניהול משאבים. חיישני IoT יכולים לשמש לניטור איכות האוויר בשכונות מוחלשות, ליצירת התראות בזמן אמת ולהנעת פעולה קהילתית. בעתיד, מערכות חכמות המבוססות על נתוני IoT עשויות לשמש לניהול יעיל יותר של משאבים עירוניים, מה שיוביל לשיפור איכות החיים בערים.

איך מתחילים את המסע הטכנולוגי?

עבור יזמים חברתיים ללא רקע טכנולוגי, המסע לעבר חדשנות טכנולוגית עלול להיראות מאיים. אך הוא מתחיל בצעדים קטנים ופשוטים:
הערכת צרכים מעמיקה – בדקו מהם האתגרים העיקריים במיזם שלכם שיכולים להיפתר באמצעות טכנולוגיה? זיהוי נקודות אלו יסייע למקד את המאמצים ולבחור את הכלים הטכנולוגיים המתאימים ביותר.
למידה – העולם הדיגיטלי מציע שפע של הזדמנויות ללמידה עצמית. פלטפורמות כמו Coursera או edX ואפילו קמפוס IL מציעות קורסים רבים בחינם, המאפשרים היכרות עם עולם הטכנולוגיה. אין צורך להפוך למומחה טכנולוגי, אבל הבנה בסיסית של המושגים ושל האפשרויות הן מהותיות בשביל להתחיל נכון.
שיתופי פעולה – יצירת קשר עם מוסדות אקדמיים או חברות טכנולוגיה יכולה לפתוח דלתות לייעוץ מקצועי או אף לשותפויות ארוכות טווח. במקביל, גיוס מתנדבים עם רקע טכנולוגי יכול להיות משאב יקר ערך עבור מיזמים חברתיים.
ייעוץ חיצוני – יזמים משתמשים בייעוץ בתחומים רבים. גם בתחום הטכנולוגי אנשי ייעוץ וליווי יכולים לתת לכם את הגב והמשענת להבנה ואחרי זה פיתוח של הרכיבים הטכנולוגיים במיזם שלכם.

תחילת המסע הטכנולוגי אינה חייבת להיות גרנדיוזית. פרויקט פיילוט קטן יכול לשמש כאבן בוחן, מאפשר לבחון את היתכנות הפתרון הטכנולוגי ולהפיק לקחים חשובים. במקביל, כדאי לחפש מקורות מימון ייעודיים כגון מענקים והשקעות שמיועדים ספציפית למיזמים חברתיים המשלבים טכנולוגיה. לבסוף, חשוב לזכור כי חדשנות טכנולוגית היא מסע מתמשך. עקבו אחר התפתחויות טכנולוגיות בתחום שלכם ובתחומים משיקים, היו פתוחים לרעיונות חדשים, ואל תפחדו להתנסות ולטעות. כל צעד קטן בדרך הטכנולוגית הוא צעד גדול לעבר הרחבת ההשפעה החברתית שלכם.

לסיכום

חדשנות טכנולוגית היא יותר מסתם כלי – היא מפתח להרחבת ההשפעה של מיזמים חברתיים. על ידי אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן בפעילות השוטפת, מיזמים יכולים להגיע לקהלים רחבים יותר, לשפר את יעילותם ולהוביל שינוי חברתי משמעותי. המסע הטכנולוגי עשוי להיות מאתגר, אך הפוטנציאל שהוא מציע – ליצור עולם טוב יותר, נגיש יותר ומכיל יותר – הוא שווה כל מאמץ.
הכותב הוא ד"ר יכין אפשטיין יזם ומקים 'הַמַּחְדֵשָׁה – מביאים חדשנות' לקידום חדשנות טכנולוגית, מוצרית ותפעולית.

מאות סרטונים ביוטיוב לא משקרים – יום אחד אתם כנראה תיכנסו למעלית ותפגשו שם משקיע שהוא התגשמות כל חלומותיכם. התכוננתם יפה לרגע הזה? כי אם תשאלו את דני לשם, הדבר האחרון שכדאי לכם לעשות עכשיו זה לתת את הפיצ' של החיים שלכם.

דני לשם הוא משקיע הון סיכוי ישראלי, היום שותף מנהל בקרן INT3. בעבר היה שותף להקמת שתי חברות: Kidaro שנמכרה ל-Microsoft ו-OpenRest שנמכרה ל-Wix. נפגשנו איתו כדי להבין איך, לדעתו, נראה סבב גיוס מוצלח, ומה זה אומר פרקטית. השיחה התמקדה בסטארטאפים שנמצאים בשלבים מוקדמים, והנחת המוצא הייתה שיש כבר Pitch-Deck מעולה, שמספר סיפור טוב ונותן למשקיעים כל מה שהם מחפשים. הינה כמה טעימות ממה שלמדנו שם:

תמצאו Lead Investor – המטרה העיקרית שלכם היא למצוא את המשקיע שנותן את תנאי העסקה ושם כסף בלי תלות בשום גורם חיצוני. למשקיעים קטנים יהיה הרבה יותר קל להצטרף אחרי שכבר יש Lead Investor איכותי. הוא חייב להיות מישהו שכבר הוביל סבבים בחצי שנה האחרונה, וכן, אתם צריכים לברר את זה. זה לא המצב? אז הוא לא האיש שלכם. המשיכו הלאה. 

זה הכל או כלום – ישנם שלושה קריטריונים לסבב גיוס מוצלח: 1. קיבלתם את המשקיע שאתם רוצים 2. השגתם תנאים טובים (ללא פשרות, ולכל הפחות קרוב מאוד לתנאים האופטימאליים) 3. עשיתם זאת במהירות (שבועיים עד חודש לחתימה על Term sheet). דני טוען שאו שיש לכם את כל השלושה, או שאין לכם כלום. 

סבב תחרותי הוא האסטרטגיה הנכונה
כי כדי להבין מיהו באמת המשקיע האידיאלי עבורכם, אתם צריכים לפגוש הרבה משקיעים + כי אין באמת דרך אובייקטיבית לתת וליואציה לחברת Early Stage ולכן הדרך היחידה שלכם להשיג תנאים טובים היא באמצעות מכרז + כי גם אם התלהבו מכם בהתחלה, לאורך זמן עלולות לצוץ סיבות למה לא להשקיע, לכן אתם רוצים לפעול במהירות ולייצר urgency באמצעות תחרות.

איך נראה סבב תחרותי? מחליטים באופן מודע לצאת לגיוס, קובעים תאריך בהתאם לאירועי המפתח אצלכם והתנאים בתעשייה, פוגשים משקיעים רק אחרי התאריך שקבעתם, והסבב אורך לא יותר מ-3-4 שבועות (וודאו שיש לכם פניות מלאה בזמן הזה) ונגמר  כשיש לכם Term sheet חתום.

להיכנס לראש של VC
קודם כל תבינו מי האדם הרלוונטי, ה-General Partner שאיתו תרצו לעבוד. עכשיו תזכרו את שני הכוחות שפועלים עליו: FOMO vs FOLS – בכל צעד שלכם, תשאלו את עצמכם: 1. האם הוא מגדיל את ה-FOMO של ה-GP (=יחזק את המחשבה שיש פה הזדמנות חמה לתפוס משהו שייהפך לחברת ענק וגם לעשות מלא כסף לכיס האישי) 2. האם הוא מקטין את ה- "Fear of Looking Stupid"? כלומר, איך אנחנו יכולים להקטין את החשש של מי ששוקל להשקיע בנו, מלצאת מטומטם על השקעה בדבר חסר סיכוי, בלשון המעטה.  

ומה עכשיו?
הכינו מראש אקסל עם רשימת מטרות, הקרנות הפוטנציאליות והפרטנרים האידיאליים בשבילכם בכל אחת מהקרנות. סדרו את כולם מהגבוה לנמוך. תבנו את זה ככה שתוכלו לפגוש כמה שיותר בכמה שיותר בלחץ (5-10 חברות בשבוע הראשון לתקופה שהקצבתם לגיוס). תעשו הכל כדי לסנכרן בין כולם כי ברגע שיהיה לכם Term sheet תצטרכו לחתום תוך שבוע (גג גג גג) ובשלב הזה יש לכם מקסימום מינוף מול משקיעים אחרים (FOMO אמרנו). אם זה לא היה ברור, אז ברור ש:
V פוגשים רק פרטנר (ולא אנליסטים, Associates, או כל אדם אחר שהוא לא פרטנר).
V עושים עליו יופי של מחקר מקדים
V דואגים להיראות טוב דרך Reverse research על עצמכם

 מה בשום פנים ואופן לא לעשות?
X לא להיפגש קודם עם המשקיעים הפחות נחשקים רק כדי להתאמן. זו תעשייה קטנה וחשוב לכם לשמור על הרפיוטיישן שלכם וחוץ מזה, למה שתרצו לקבל פידבקים ממשקיעים שפחות מעניינים אתכם. רוצים להתאמן? יופי, לכו על X-פאונדרים, לא על VCs.
X לא לעדכן משקיעים (בשום צורה!) כשלא מגייסים – כל דבר שיעלה בפגישות עם VC ייכנס ל-CRM שלהם ועלול לפגוע בסיפור המושלם שתבנו על עצמכם ברגע המתאים לגיוס. אתם גם לא רוצים לקבל הצעה להשקעה כשהיא לא מנוהלת על ידכם במסגרת סבב תחרותי שיוביל אתכם למשקיע ולתנאים האולטימטיביים עבורכם. רוצים לבנות מערכת יחסים על המשקיע? נהדר! תיפגשו מחוץ למשרד ודברו על 1001 נושאים אחרים – מזג האוויר, קריפטו, הגן של הילדים – לא על הסטארט-אפ שלכם! 😊

קר, קר, מתחמם
אף פעם, אנדר אני סירקמסטנסס, אל תפנו מיוזמתכם ללא היכרות מוקדמת, ואל תשתמשו בשירותיהם של פיינדרים. Cold reach outs שכאלה יכולים לשרוף אתכם, והם פשוט לא עובדים. הדרך היחידה לפנות היא דרך אינטרו חם, ובתקווה גם Backchannel. ביקשתם אינטרו? תוודאו שהוא חם! כמה חם? אל תתביישו לבדוק איתו אם הוא יכול להבטיח לכם ב-100% שהחיבור יצליח ושתשבו עם המשקיע באותו חדר. קיבלתם תשובה מגומגמת? נקסט! מי הייתם רוצים שיעשה לכם אינטרו' חם? 1. אנשים שבוודאות משקיעים אבל הם לא יכולים להוביל את הסבב. 2. אנשים שכבר השקיעו בחברה. 3. אנשים שלא יכולים להשקיע (למשל פאונדר שלא משקיע כרגע בחברות), קרנות שמשקיעות בסטארט-אפים בשלבים אחרים וכן הלאה.

 The Ask Task
לא להציע valuation ולא נעליים! הדרך הנכונה להציג את השקף של ה-Ask נראה ככה: "אני רוצה להגיע למיילסטון X ב-Y חודשים. נדרש לכך Z$". זו הצגה לוגית שמציעה בסיס לשיחה מועילה על האלמנטים השונים שבה.

מה עוד?
לדני יש סדנה מורחבת בשם Smashing Startups שהוא יצר במקור עבור תכנית היזמות Zell ומאז הוא העביר אותה על כמה במות נוספות. תוכלו למצוא כאן סיכום של הסדנה שכתב אור לב-כהן, יזם, מנהל את סוכנות גמביט ובעל הפודקאסט ״סיפור הצלחה״ שעוסק בצד האישי של יזמות והצלחה. הכוורת לחדשנות ויזמות חברתית עושה כל מאמץ להנגיש תכנים רלוונטיים ליזמים ויזמיות חברתיים. תוכלו למצוא אותם כאן.

מחקר שוק זה שם קצת מפוצץ לתהליך של היכרות עם הסביבה שבה אנחנו פועלים. כדי להעריך את הביקוש למוצר צריך להכיר את קהל היעד שלנו. כדי להבין אם יש לנו יתרון תחרותי צריך להכיר את המתחרים שלנו. כדי לבנות אסטרטגיה צריך להכיר את השוק, וכדי להבין אילו ארגונים ציבוריים יכולים להשפיע על המיזם שלנו, צריך להכיר את תוכניות העבודה של המגזר הציבורי. שנתחיל?

לקוחות

המונח 'לקוחות' של מיזם חברתי עשוי להיות קצת מתעתע. באופן יותר ספיציפי אנחנו מדברים על:
מוטבים – האנשים שייהנו מהערך החברתי שלשמו יצאנו לדרך, למשל אנשים עם מוגבלות, קשישים, נפגעי ונפגעות אלימות, מחפשי עבודה וכו'. לפעמים המוטבים עצמם יהיו גם הלקוחות שמשלמים על השירות ולפעמים לא. כך או כך, חשוב שנתייחס אליהם כמו אל לקוחות.
לקוח משלם – כשהמיזם שלנו מקדם מטרה שמשותפת לארגון כלשהו, הוא יכול להפוך להיות לקוח שמשלם לנו.
כדי להעריך את הביקוש למוצר ולהבין את נקודות החיבור אליו, נשאל ונברר את הנקודות הבאות:

1. כמה אנשים ייהנו מהפתרון שאנחנו מציעים לבעיה? כמה הכנסה נוכל לקבל עבור כל לקוח? גם אם אין לנו דרך לדעת בדיוק, ננסה להגיע להערכה מושכלת
2. מה מאפיין את האנשים בקהל היעד שלנו? נבנה לעצמנו 'פרסונה' (או מספר פרסונות) שמתארות בצורה רלוונטית את מרבית האנשים מקבוצות טיפיקליות בקהל היעד. נגדיר מאפיינים "יבשים" (גיל, מקום מגורים, שכר, עיסוק וכו'), ונחלץ נתונים מהותיים (הצרכים, הכאבים, החלומות והאתגרים שלהם). אנחנו, בעצם, רוצים להבין מה יהיו נקודות החיבור שלהם למוצר, ומה יהיו ההתנגדויות והחסמים. כאן לא מספיק להניח הנחות. אנחנו חייבים לשמוע את הלקוחות שלנו במילים שלהם ולהבין מהו הערך הספיציפי שיקבלו מהשירות שלנו כפי שהם תופסים זאת.

המתחרים

נלמד מיהם המתחרים שלנו ונחדד מהו הבידול שלנו האם היו מיזמים דומים שפעלו ונסגרו? אם כן, למה? אילו עוד מענים יש לבעיה? מה בדיוק הם מציעים? במה אנחנו שונים באופן שנותן לכם יתרון משמעותי? לא מספיק לספר לעצמנו מה המוצר עושה ואיך הוא עושה את זה טוב יותר אלא איזה ערך מוסף הוא נותן ללקוח מנקודת מבטו. לאיתור מיזמים בתחום שלכם, מוזמנים להיעזר בפורטפוליו הכוורת.

השוק

קודם כל, נבין אם אנחנו משתייכים לפלח שוק מוכר, כמו למשל EdTech, Aging ו-Healthtech assistive Technology. גם אם אנחנו לא מוצאים את עצמנו באחד השווקים המוכרים, נגדיר לעצמנו את התחום ונמצא את הדרכים ללמוד עליו בצורה הטובה ביותר: מה גודל השוק? כמה כסף הוא מגלגל בארץ? וכמה בעולם? מהן המגמות, ההשפעות וההזדמנויות שאנחנו רואים בו (למשל שינוי חקיקה, רגולציה, כניסת שחקנים חדשים)? לאיתור מידע על שווקים שונים, אפשר להיעזר באתר של לסטארטאפ

המגזר הציבורי

כשעושים מחקר שוק ביזמות חברתית כדאי לבחון לאילו שחקנים במגזר הציבורי יש השפעה על התחום שלנו, ואיך הפעילות שלנו מתחברת לאתגרים לאומיים: האם התקבלו החלטות ממשלה כלשהן בנושא? האם הוקצו תקציבים לנושא? נעבור על ספר התכניות הממשלתי, נשוטט באתרים של משרדים ורשויות שרלוונטיות אלינו ונדבר עם אנשים שיש להם ראייה ממשלתית רחבה

סיימנו, ומה עכשיו?

בסוף התהליך של מחקר השוק צריך להיות לנו מאוד ברור מה מתוך מה שאנחנו עושים יוצר בידול תחרותי. זהו ה- Value proposition שלנו! אסור להתקדם בכל מחיר. אם הבנו שאין לנו בשורה של ממש שאיתה כדאי להיכנס למים, עדיף שנחזור אחורה לדייק שוב את הבעיה / הפתרון / בחירת הלקוחות, או אפילו שנוותר על המיזם. עדיף להיפרד עכשיו מרעיון שאין לו סיכוי להצליח, מאשר להתבאס הרבה יותר אחר-כך, כשאנחנו עוד יותר מושקעים במיזם. ואם אכן הגעתם למסקנה הזו ואתם רוצים קצת עידוד מוזמנים לקרוא למה זה בכל זאת לא סוף העולם 

הכוורת מזמינה אתכם לצרוך עוד תוכן איכותי, להכיר יזמים נוספים ולהתייעץ עם מי שהולך אתכם באותה דרך בקהילת הפייסבוק 

הניסיון להתמודד עם האתגרים החברתיים שנוצרו לאחר ה-7 באוקטובר הראו לכולנו שהמגזר הציבורי לא לבד. לצדו פועלת במרץ חברה אזרחית שמסורה לטיפול בצרכים הבוערים של החברה. אין ספק שתועלת גדולה במיוחד תצמח מחיבור בין המגזר הציבורי, שנהנה מתשתיות נרחבות ובנות קיימא, ובין מיזמים מהשטח שמתאפיינים ביכולת להגיב בגמישות ובמהירות. נשאלת השאלה, איך עושים את זה?

בונים גשר בין עולמות מקצועיים שונים

לפני שניגשים לתהליך שיתוף פעולה חשוב להבין שנדרשת מוכנות להשקיע משאבי זמן וכח אדם: צריך ללמוד את השטח ולאתר מיזמים רלוונטיים, לאפיין אותם, להכיר לעומק ולבנות את הקשר ואת מודל השותפות המתאים. אם יש רצון ומוכנות לתהליך צריך לבסס את שלושת היסודות לשותפות מוצלחת:

1. בעיה משותפת – על מנת שפתרון יצליח, הוא חייב להתמקד בבעיה משמעותית וממשית שאתם והיזמים חולקים ושאף אחד מהצדדים לא יכול באמת להתמודד איתה לבדו באופן מלא. כשמדובר בנושאים חברתיים, זו תהיה בעיה מהותית שפוגעת בקהלים רחבים של אזרחים. רק שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי לבין יזמים מסורים יכול לחולל את השינוי הנדרש.
   דוגמה מהשטח: Sign Now, הוא סטרטאפ שמנגיש מוקדי שירות לקוחות לאוכלוסיית החירשים. ב-7 באוקטובר הייתה להם את אפשרות לפעול מהר ולהיות ערוכים להנגיש שיחות חירום כבר בשעה 12:00. השירות ניתן דרך רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שלא היו יכולים להיערך בצורה כ"כ מהירה למתן מעני חירום מונגשים.
2. ערך הדדי – השותפות חייבת להיות כדאית ויעילה לכל הצדדים המעורבים, כאשר כל שותף מקבל את מה שהוא זקוק לו כדי לקדם את יעדיו. המגזר הציבורי יכול לספק לגיטימציה, משאבים, בסיס משפטי ותקציבים, בעוד שהיזמים החברתיים מביאים גמישות, ראייה חדשנית ויצירתיות רבה יותר.
   דוגמה מהשטח: חוות ניצן לזכרם היא חוות נוער טיפולית עבור בני נוער בקצה רצף הטיפול. משרד הרווחה מעוניין למנוע הידרדרות ונשירה של בני נוער. השותפות ביניהם מספקת לחווה משאבים ואפשרות להתרחב ולהשפיע על יותר בני נוער, ומשרד הרווחה נהנה מפירות העבודה השיקומית בחווה כשבני הנוער שבים אל המוסד החינוכי ממנו הגיעו ונמנעת הידרדרות במצבם במשמעויות של עלות הולכת ווגוברת לרווחה.
3. מערכת יחסים – קיום שותפות דורש יחסי אמון, תקשורת פתוחה והליכי קבלת החלטות ברורים. הגם שיש שוני בדרכי החשיבה והפעולה, הצדדים חייבים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ועל מחויבות. מערכת היחסים דורשת השקעה ראשונית ותחזוקה שוטפת כדי שהשותפות לא תתמוטט לאורך הזמן.
   דוגמה מהשטח: שירות של דיאלוג פתוח מוצע לראשונה בשירות הציבורי במרפאה דיאלוגית בביה"ח לבריאות הנפש מזור. הטמעת השירות התאפשרה הודות לתהליך ארוך של בחירת הדיזיין פרטנר המתאים, פיילוט משותף ודיאלוג בין הצדדים.

בעלי תפקידים במגזר הציבורי שבוחרים ללכת בדרך האמיצה של בניית שותפות עם מיזם חברתי, תורמים לא רק לשיפור השירותים שבאחריותם, אלא מצעידים את כל המערכת קדימה. בכוורת ליווינו עשרות מיזמים חברתיים ופעלנו לחבר אותם לשירותים החברתיים. תרצו להכיר וללמוד יותר על חדשנות במגזר הציבורי? פנו למנהלת השותפויות שלנו, אביטל אלפנט פילר

כיזמים אנחנו שואפים לייצר השפעה שתהיה כל כך משמעותית עד שתשנה את כללי המשחק בתחום שבו אנחנו פועלים ובמציאות כולה. שיבוש, קוראים לזה. אנחנו שואפים לשבש לטובה. אבל בשנים האחרונות נראה שיש לנו מתחרה רצינית – המציאות! הקורונה, סבבי הבחירות, האקלים החברתי-פוליטי, מלחמת חרבות ברזל ואירועי הקצה של ה-07 באוקטובר שמטו שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלנו. אז איך מרימים את הראש ונערכים לרגע הבא? 

מאמצים חשיבה מוטת עתיד

המושג חשיבה מוטת עתיד מתייחס לתהליך חשיבה מובנה לגבי מסלולי עתיד אפשריים והיערכות לכל אחד מהם. עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין ממרכז קיימא לחדשנות חברתית מדברת על 3 שלבים מרכזיים בתהליך:
1. איסוף וזיהוי סימני שינוי – מתוך התבוננות במה שקיים, נוכל לזהות מקומות שעשויים לגרור שינויים נוספים. למשל שינוי חקיקה, פטנט חדש שנרשם וכניסה של שחקן מחו"ל
2. יכולת לגבש את הסימנים למגמות צפויות – נבין כיצד סימני השינוי יכולים להשפיע עלינו והאם הם יוצרים מגמות כלשהן בהיבטים שרלוונטיים אלינו
3. בניית תרחישים – היכולת לצייר מציאות בעזרת מילים ולספר סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף. כל תרחיש ייבנה באופן לוגי בהתבסס על המגמות שזיהינו שנוצרו מתוך סימני שינוי.
חשוב לשים לב שאסטרטגיית הפעולה שלנו תיגזר מתוך התרחישים הפוטנציאלים, אבל התרחישים עצמם אינם האסטרטגיה. הם נועדו להרחיב את מנעד החשיבה שלנו לגבי המציאות ווההתפתחויות האפשריות.  

 בעקבות ה-7 לאוקטובר, מכון המחקר PollyLabs הכין סקירה של תרחישים עתידיים למדינת ישראל לטווח הזמן של 12-18 חודשים הבאים. מומחים מתחומי תוכן שונים השתתפו בפיתוח המסמך שנועד להניח בסיס מחשבתי להקמת הקרן  Future Resilience Fund שתאיץ את מאמצי השיקום והבנייה מחדש בישראל אחרי האסון. כדי לגשת אל התרחישים ולהתחיל להבין איך הם משפיעים על הארגון שלכם ועל השירותים החברתיים של ישראל פשוט לחצו כאן. רוצים להבין איך התרחישים הנ"ל משפיעים על שדה היזמות והשירותים החברתיים? אני מזמינה אתכם לשמוע אותי מסבירה על הכלי בסרטון כאן

רוב המיזמים בונים מודל עסקי שפונה ללקוחות פרטיים או לארגונים, אבל ישנה אפשרות נוספת והיא למכור את המוצרים או השירותים של המיזם ללקוחות מהמגזר הציבורי (Goverment). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים שפועלים כדי להשפיע על סדר היום החברתי במדינת ישראל. נסקור לכם כאן את היתרונות והחסרונות של המודל ומה כדאי לעשות כדי לפצח מודל כזה עבור המיזם.

היתרונות במודל B2G

1. תקציבים גדולים – בממשלה יש הרבה כסף שמיועד למימון שירותים חברתיים. כמה הרבה? מעל 12 מיליארד ש"ח מוקצים כל שנה לרכש של שירותים חברתיים במיקור חוץ!! נציין בנוסף שישנה מגמה של גידול בתקציב השירותים החברתיים כמו גם גידול באחוז תקציב השירותים החברתיים שמופנה למיקור חוץ
2. פריסה רחבה – שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים יכול לאפשר לכם להגיע לקהל היעד שלכם בפריסה ארצית מלאה
3. מיצוב המיזם כשחקן משמעותי – ברגע שעבדתם עם גופים ממשלתיים גדולים, זה כמו תו תקן של איכות. ולאלו מביניכם שכבר מתכננים את היציאה לשווקים בחו"ל, זוהי אבן דרך מאוד משמעותית להציג
4. אפיק הכנסה יציב יחסית – הממשלה מתעדפת ניסיון ואוהבת לעבוד עם אותם גורמים לאורך זמן. זה יכול להיות חסם כניסה משמעותי, אבל וונס אתם בפנים זה גם יכול להקנות לכם יתרון של הכנסה יחסית יציבה ובטוחה

החסרונות הבולטים במודל B2G

1. קצב איטי ותהליכים מורכבים – לעבוד עם הממשלה זה דבר שדורש סבלנות ואורך נשימה כלכלי. בדרך לקבלת החלטה גופים ממשלתיים שוקלים הרבה מאוד היבטים מערכתיים ומייצרים לא מעט תהליכים בירוקרטיים. בשורה התחתונה לוקח הרבה זמן להיכנס להתקשרות ולייצר הכנסות
   
2. תידרשו לשינויים – צריך לפתח פתרון שנותן מענה גם לצורך של המשתמשים וגם לצורך של הממשלה. לפעמים יהיו אפילו עוד ארגונים בדרך שיהיו שותפים להפעלת השירות וגם אותם צריך לקחת בחשבון. זה אומר שצריך להיות מוכנים למעורבות של שיקולים ממשלתיים בעיצוב הפתרון שלכם.

בשורה התחתונה התקשרות עם הממשלה דורשת בשלות, זמן, מוכנות לשינויים והרבה סבלנות. אם אתם בתחילת הדרך סביר להניח שהיא לא תהיה מקור ההכנסה הראשון שלכם, ושתכוונו ליישם את המודל בשלב של סקייל כדי ליהנות מהמשאבים הממשלתיים, הפריסה הרחבה והמוניטין.

איך מפצחים מודל B2G?

השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא למה שהממשלה תרצה לשלם לכם. כדי לענות עליה, אתם צריכים להכיר לעומק את דרכי העבודה שלה, היעדים שלה והערך שהיא תקבל מהמוצר או מהשירות שלכם. הינה כמה כיוונים ליצירת ערך:
1. הגברת יעילות ואפקטיביות של שירותים חברתיים – יכול להיות שהממשלה כבר מממנת שירות דומה למה שאתם מציעים, אבל הפתרון שלכם אפקטיבי ויעיל יותר. במקרה כזה, תבררו מי הגורם שמממן את השירות הזה בממשלה, מה היקף המימון, מהם סוגי השירותים ומי מפעיל אותם (הכל אפשר למצוא באתר מפתח לרכש החברתי). עכשיו, כל מה שנשאר לכם זה לשכנע אותה שפתרון שלכם יותר יעיל ואפקטיבי.
2. עמידה ביעדים ממשלתיים – הממשלה מפתחת שירותים, אבל לא תמיד היא מצליחה לעמוד בעזרתם ביעדים שהיא הציבה. אם השירות או המוצר שלכם יעזור לממשלה להשיג את אחד היעדים שלה, אז יש סיכוי טוב שתמצאו יחידה ממשלתית שתרצה לקדם את המיזם שלכם. הממשלה מפרסמת כל שנה ספר תוכנית עבודה ממשלתית, וזו אחלה דרך ללמוד איזו יחידה ממשלתית יכולה להתעניין בפתרון שלכם, באילו מונחים היא משתמשת ומה חשוב לה במיוחד. חוץ מתוכנית עבודה הממשלתית יש עוד הרבה מקורות מידע שיכולים לעזור לכם לזהות יעדים ממשלתיים, למשל דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות, ותהליכי שיתוף ציבור שמשרדים ממשלתיים עושים.
3. מניעת הוצאות ממשלתיות עתידיות על בסיס תוצאות של המיזם – יכול להיות שהמיזם שלכם מציע פתרון לבעיה שעדיין לא נתנו לה שם בממשלה. במקרה כזה, כדאי להבין יותר טוב אילו תוצאות רצויות המיזם שלכם ייצר וכמה כסף הן יחסכו לממשלה. בשלב ראשון, יכול להיות שתוכלו להסתפק בהערכה כללית לפי מידע ממחקרים ומאתרים ממשלתיים ואחרים כמו מכון ברוקדייל. בנוסף, תוכלו להסתייע בגורמים שונים כדי להעריך את החסכון הפוטנציאלי בהוצאות ממשלתיות שהמיזם שלכם יאפשר למשל התוכנית של מקסימום אימפקט, Social Finance Israel או מכון המחקר של הכנסת.

ואיך תכלס מתקשרים עם הממשלה? קראו כאן 🙂

רוצים להבין יותר את עולם התמיכות וגיוס נמשאבים?  יאללה, הקליקו

נציג לכם כאן מספר מודלים קונספטואליים למיזמים. כל אחד מהמודלים מתחיל באות B שמייצגת את ה-Business = המיזם שלכם (גם אם אתם עמותה, סטארטאפ או כל התארגנות אחרת). בואו נצלול לתוך המודלים:

מודל B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם צרכנים פרטיים (Customer). הצרכנים יכולים להיות האנשים שהפתרון נועד לסייע להם באתגר החברתי (=המוטבים) או לקוחות ממעגלים אחרים. נדגים זאת באמצעות שני מיזמים מרשת הכוורת. הראשון הוא GGTUDE זו אפליקציה שמסייעת לשנות הרגלי חשיבה שליליים סביב אתגרים נפשיים באמצעות אינטראקציות משחקיות שמבוססות על עקרונות הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT). לפי מודל ה-B2C כל אחד יכול להוריד את האפליקציה ולשלם על השימוש בה. הדוגמה השנייה היא עסק חברתי בשם סנאפ הם פועלים כדי להכשיר אנשים עם מוגבלות לעבוד כצלמים מקצועיים וכך פותחים בפניהם אפשרות תעסוקה. מי שבפועל משלם על השירות שלהם הוא לא המוטבים עצמם, אלא הלקוחות שרוכשים מסנאפ שירותי צילום.  

מודל B2B

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business). המודל הזה מתאים למיזמים שהפתרון שלהם עונה על צורך של ארגונים – עסקים ו/או עמותות. היתרון הבולט כאן הוא הנאה מהמשאבים של הארגון. יחד עם זאת כשבוחרים להתקשר עם ארגון, לרוב יהיו לו דרישות משלו. לכן עם הלקוחות הארגוניים הראשונים שלנו לרוב תתאים שותפות מסוג Design Partnership שתאפשר לנו ללמוד איך להפוך את המוצר לרלוונטי עבורם. למשל מיזם בלנדר מטפח קשרים משמעותיים בין יהודים לערבים באמצעות שיטה חדשנית ללימוד שפה ותרבות ערבית. בעבר הוא פעל בעיקר במודל B2C ומכר את ההכשרה ליחידים, אך בהמשך עבר למכור את שירותיו גם לארגונים שרואים ערך בכך שהעובדים שלהם יידעו להתמצא בשפה ובתרבות הערבית. המעבר הזה למודל B2B אפשר לו להרחיב את פעילות המיזם ולממן אותה במלואה.

מודל B2B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business), כשבעצם הארגון רוכש את המיזם עבור הלקוחות שלו (Customer). זהו בעצם תת מקרה של B2B כשהבנפיט שמקבל המוטב (לקוח הקצה) משתלב עם אינטרס כלשהו בארגון. למשל אם מיזם GGTUDE ימכור את השירות שלו לקופות החולים (B) כדי שהן יממנו את השימוש באפליקציה למטופלים שלהם (C), הרי שהרווח של הארגון יהיה צמצום הוצאה על טיפולים רגשיים יקרים יותר.

מודל B2G

רוב המיזמים בונים מודל עסקי B2C או B2B, אבל אם הצרכנים לא יכולים לשלם על המוצר בעצמם ואין ארגון שיש לו אינטרס לשלם על המוצר אז יכול להיות שהמודל שיתאים כאן הוא שהמיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות מהמגזר הציבורי (Government). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים מכיוון שהוא מאפשר "לרכוב" על תשתיות בנות קיימא של המגזר הציבורי ולקדם ביחד את האתגרים שעל סדר היום החברתי במדינת ישראל. תוכלו לקרוא עוד על היתרונות והחסרונות של מודל B2G, להבין אם הוא מתאים לכם ואיך בדיוק מפצחים אותו – כאן. דוגמא למיזמים שהם B2G:

•  חוות ניצן לזכרם החווה קולטת נערים בצווי בית משפט ועושה איתם עבודה טיפולית ושיקומית דרך עבודה חקלאית וחיבור למדבר. עד לאחרונה החווה פעלה במסגרת מיזם משותף עם משרד הרווחה שבו המימון של הפעילות התחלק 50% ע"י משרד הרווחה ו-50% ע"י תרומות שגייסה העמותה.  כעבור מספר שנים במתכונת הזו, משרד הרווחה יצא במכרז להקמה והפעלת 4 חוות. העמותה זכתה במכרז ותתחיל להפעיל אותן במימון ממשלתי מלא.  
• Safe School – ספריית תוכן רגשי-חברתי לבתי-ספר שכוללת מאות יחידות תוכן, סרטונים, מערכי שיעור, וכלים לניהול האקלים הרגשי חברתי והדיגיטלי בבית הספר. בתי ספר יכולים לרכוש מנוי עבור המורים שלהם במימון משרד החינוך וכך להנגיש להם כלים. הם מקבלים את התשלום על המנויים דרך מערכת גפ"ן – מכרז סל שדרכו התקבלו כשירות שבית ספר יכול לרכוש.                           

רוצה להכיר עוד מיזמים חברתיים? בבקשה

רוצה להבין טוב יותר את מודל B2G? היכנסו

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

אם ניסיתים בעבר לחבור לארגון כלשהו, בין אם כדיזיין פרטנר, כשותף להטמעה, או כלקוח דגל, אתם בטח מכירים את הקשיים הכרוכים בתהליך – אי ודאות, שפה שונה, קשיי תקשורת ופערי ציפיות. בגלל הכאבים האלה בנינו את מודל עשרת השלבים לחדשנות פתוחה או אם תרצו המודל לזוגיות טובה בין סטרטאפ לארגון. בדרך לזוגיות תצטרכו לעבור דרך 10 שלבים שיעזרו לכם להבין מה בכלל צריך לדעת לפני שיוצאים למסע, מה כדאי לכל צד לעשות בכל שלב ואיפה דברים יכולים להיתקע. העקרונות רלוונטיים בין אם אתם מובילים סטרטאפ ורוצים להטמיע בארגון גדול ובין אם אתם מנהלי חדשנות שרוצים לצאת למסע של חדשנות פתוחה ולהכניס סטרטאפים מבחוץ. הדבר הטוב ביותר לפני שיוצאים למסע, זה לעבור על השלבים האלו ביחד עם הארגון שאיתו אתם רוצים זוגיות כדי לתאם ציפיות. בואו נתחיל במסע:

10 השלבים לחדשנות פתוחה – בניית זוגיות בין סטרטאפ לארגון

 1# השלב הראשון: למה בכלל זוגיות? (תחומי החדשנות)
השלב הראשון עוזר לנו להבין מאיפה אנחנו באים ולמה. למה שלא נמשיך לבד או עם הלקוחות הקיימים? מה בעצם מניע אותנו לחפש את הזוגיות הזו? לאילו כאבים נוכל לתת פתרונות ומי סובל מהם? היכולת לזהות שאתם מספקים פתרון לכאב גדול, תסייע לכם מאוד למכור את הרעיון בתוך שני הארגונים בהמשך. המסע לכניסת חדשנות עובר דרך תרבות ארגונית שונה, והרבה גורמים בשני הארגונים שלא תמיד יעודדו – ולכן חשוב שנבין מצוין איזה כאב אנחנו פותרים.
בצד של הסטרטאפ: בשלב הזה נבין איזה כאב פותר המוצר שאנחנו רוצים להציע, ואילו תשתיות נדרשות לנו.
בצד של הארגון: נבין מהם תחומי החדשנות שבהם נרצה לחפש פתרונות, ואילו תשתיות נדרשות לטובת התהליך (תקציב? צוות? מקום לפיילוט? מומחים מהארגון?).

2# השלב השני: את מי אני מחפש? (מיקוד אתגרים)
אחרי שהבנו מה התחום, כדאי שנבין מה כואב לנו כדי שנוכל להגדיר טוב יותר מה אנחנו מחפשים – בזוגיות זה השלב שבו נגדיר מגדר, אופי ושאר מאפיינים, בחדשנות כדאי להבין איך אמור להיראות הצד השני, מהם הצרכים והכאבים הגדולים שיש בארגון.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין איזה סוג ארגונים אתם מחפשים (חברות, רשויות, ממשלתיים, ציבוריים, בינ״ל, בסקטור ספציפי או כל חיתוך אחר) כשאנחנו לא ממוקדים, הצעת הערך פחות ממוקדת.
בצד של הארגון: נסו למפות את 5 הכאבים הגדולים של הארגון, אנחנו לא מחפשים מכאן ואילך כל סטרטאפ, אלא כאלו העונים לצרכים שהכי כואבים לארגון. 

3# השלב השלישי: סוג הקשר? (איפיון התוצר)
מכאן, נוכל לצעוד קדימה, להבין איזה סוג קשר ביקשנו לייצר (חד פעמי או קבוע?) ולאפיין את התוצר עצמו – מה ממש נרצה שיקרה בסוף?
בצד של הסטרטאפ: כדאי להבין ולשקף לוחות זמנים, היקף ההשקעה הנדרשת מכם ומהארגון, והגדרה ראשונית אבל ריאלית של תוצרים שאפשר לצפות להם בסוף פיילוט.
בצד של הארגון: נסו לוודא שהקצב נכון, לוחות הזמנים מותאמים גם לכם, המשאבים שתעמידו לטובת התהליך מתאימים, ותמונת הניצחון מתאימה. 

4# השלב הרביעי: התארגנות (תשתיות)
שלב ההתארגנות בבית לדייט. בדרך כלל זה השלב האחרון ששני הצדדים יעשו לבד – היכולת לקבל אור ירוק לצאת למסע.
בצד של הסטרטאפ: כדאי לוודא שיש לנו זמינות ויכולת לצאת למסע מבחינת טכנולוגיה וכח אדם.
בצד של הארגון: כדאי לשים דגש על בירוקרטיה נדרשת (אם הפיילוט יעבוד – אנחנו יודעים לרכוש?), תקציב לתהליך ומתודולוגיה סדורה (קול קורא, סינון, מיון, תעדוף סטרטאפים).

5# השלב החמישי: חיפוש זוגיות (Scouting)
אם עשיתם את ההכנות בבית כמו שצריך, אז קדימה – התחלנו לחפש דייטים. כאן ארגונים יתתחילו לאתר סטרטאפים טובים יותר ופחות, וסטרטאפים ייתקלו בארגונים ממאדים ומנוגה ומנותקי קשר. תראו שחקנים שהם החלום שלכם, ואחרים שהם סוג של פשרה.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין האם אתם פונים באופן יזום לארגונים ומצליחים לגעת בכאב שלכם, ולא מחכים שהסקאוטר יאתר אתכם, והתחילו להיות ערים יותר לקולות קוראים, גם מעולמות שונים (בריאות, אגרו, אקלים, פינטק, מדבור, בנייה וכו׳).
בצד של הארגון: זה הזמן להבין שאתם הולכים ״להתחיל״ עם סטרטאפים – מי הולך בארגון לפנות אליהם ומי ייפגש איתם? מי יודע לפתוח קולטנים ולהתחיל לאתר מיזמים רלוונטים ולהכניס אותם לתהליך?

6# השלב השישי: דייטינג (סינון ראשוני)
כאן יוצאים לדייטים. אם התהליך נכון, זה אומר שפנינו להרבה רלוונטים, סיננו, תיעדפנו והגיע הזמן לפגוש את אלו שמתאימים. זה חלק חשוב. אנחנו לא פוגשים את כל מי שרוצה לפגוש אותנו, אלא רק את מי שהמיזם שלו פותר את הכאבים הכי גדולים שהגדרנו בתחילת הדרך. לא פותר ויש להם רעיון מעולה, לא כרגע.
בצד של הסטרטאפ: דייטינג ופגישות ראשוניות עם ארגונים, הם לא הסיטואציה לספר הכל, אלא רק דייט ראשון, שאחריו אתם רוצים שהצד השני ירצה דייט שני. נסו לא להרוג את הדייט.
בצד של הארגון: תיאום ציפיות הוא קריטי, לשני הצדדים יש רצון אדיר שזה יצליח אבל חשוב לרגע להגדיר מה בדיוק אמור להצליח. דייט ראשון הוא לא המקום לקבל את כל הפרטים, אלא המקום להבין האם התוצאה בסוף היא החלום שלכם או לא. 

7# השלב השביעי: מנסים לגור יחד (ביצוע פיילוט)
יצאתם לדייטים, בחרתם את האחד או האחת והינה אנחנו בשלב של הפיילוט. שניכם יחד מאוד מנסים שזה יעבוד. קיבלתם חתיכה קטנה מהארגון וחתיכה של מוצר כדי לבדוק אם זה בכלל יכול לעבוד.
בצד של הסטרטאפ: חשוב להבין איזה ארגון עומד לפניכם, כזה המבקש להיות דיזיין פרטנר? לקוח משלם בעתיד? אתר ניסוי ותו לא? שותף לדרך? המקום לעשות בקטן ומשם לשכפל בענק? זה לא תמיד ברור ולעיתים מטעה.
בצד של הארגון: הפיילוט הוא הזדמנות לבחון טכנולוגיה ואת ההתאמה שלה לארגון. החלק הראשון ברור, החלק השני אמור להטריד אתכם. ייתכן שזו טכנולוגיה מעולה, אבל לכם היא לא תתאים. מעבר לדגשים בצד הסטרטאפ שנכונים גם כאן (איזה ארגון אתם?) חשוב לשקף זאת נאמנה (״אנחנו כן/לא נהיה לקוח משלם״)

8# השלב השמיני: כשלון או הצעה (תוצאות ומסקנות)
הפיילוט מאחוריכם. היה מוצלח או לא. זה הזמן לשקף את תוצאותיו נאמנה, בתוך כל ארגון ואולי גם יחד, ולקבל החלטות לאור תוצאות האמת.
בצד של הסטרטאפ: עבד? לא עבד? מה אתם לומדים? גם אם הפיילוט נכשל זה לא אומר בהכרח שלא מתקדמים. כי אולי הכשל הוא נקודתי ובר תיקון. נסו לשים דגש על הערך שהפיילוט יצר לארגון.
בצד של הארגון: כנ״ל. גם כאן שווה לזכור שעיקר ייעודו של הפיילוט היה לבחון התאמה. ייתכן שנדרש פיבוט קטן כדי להתאים את התהליך לארגון. 

9# השלב התשיעי: תכנון חתונה (הרחבת הפיילוט)
אז אתם אחרי הפיילוט ולפני שמתחתנים ומחליטים שזה לעוד הרבה שנים, כדאי לבחון איך תיראה הרחבת הפיילוט לארגון כולו. מה אמור לקרות כשרוצים לקחת את הפיילוט הקטן וליישם בהיקף רחב, ומהם המשאבים שעומדים לרשותנו בתהליך?
בצד של הסטרטאפ: מה אנחנו יכולים להביא לתהליך, ומה ישולם לנו?
בצד של הארגון: מה הנדוניה שאנחנו יכולים להביא לתהלי (מעבר לכסף)? חיבור למומחים, קשרים, חיבור ללקוחות הארגון? איך עוזרים לדבר הזה להצליח אצלנו ואצל השותפים? 

10# השלב העשירי: חתונה וחיים ומשותפים (הטמעה)
זהו, מתחתנים. זה רגע שנראה שמח ומרגש אבל הוא מורכב מהרבה אינטרסים. כדאי לחשוב איך מכינים את הארגון, איך מגדירים מדדים ואיך מבינים את התוצאה הרצויה.
בצד של הסטרטאפ: אתם נכנסים לארגון בשפה וקצב שונה, נסו לראות איך מגשרים על הפערים, ואיך מגיעים מעבר ללקוח ולמנהל, למשתמשים עצמם, ולשיתוף הפעולה שלהם.
בצד של הארגון: כניסה של טכנולוגיה היא הזדמנות לצעוד צעד טכנולוגי קדימה, נסו לראות את מי אתם חייבים לרתום, כדי שהארגון לא יבעט את השינוי מתוכו פשוט כי ״אצלנו לא עושים את זה ככה״. 

צידה לדרך

אם החלטתם לצאת לזוגיות שכזו, תזכרו שבסופו של דבר זה מסע. כל אחד מהשלבים דורש עבודה ותהליך עומק של שני הצדדים. לא קל למצוא זוגיות, הערך במציאתה אדיר, ואם יש משהו שיכול לסייע זה תיאום ציפיות ולוודא שהשלבים ברורים. בקבצים המצורפים תמצאו שני כלים ליישום שמתבססים על המודל ויסייעו לכם במסע לעבר הזוגיות. הכלים נלקחו מתוך ארגז הכלים שלנו לחדשנות שכולל יותר מ- 100 כלי חדשנות שפיתחנו ושמשתמשים בהם בבניית תהליכי חדשנות ובהטמעת חשיבה עיצובית. הכלים והמודל הוצגו בתוכנית אקסטרים טקאביליטי – תהליך מואץ בן 3 ימים ליצירת זוגיות טכנולוגית בין ארגונים לסטארטאפים. במהלך התוכנית והעבודה על פי שלבי המודל נוצרו 6 שותפויות חדשות בין סטארטאפים לארגונים שונים.

על הכותבים וחברת buildinn
הדס איתן היא סמנכ״לית הלמידה וניר קורן הוא המייסד והבעלים של חברת החדשנות הגלובלית buildinn. החברה מפתחת כלים ומודלים לחדשנות ומלווה באמצעותם ארגונים בבניית תהליכי חדשנות והטמעת חשיבה עיצובית. זאת, כדי לאפשר להם להישאר רלוונטיים, ליצור הצעת ערך משבשת, לחבור לשחקנים באקוסיסטם ולהשפיע על החיים של כולנו. החברה בונה חדשנות בתאגידים, משרדי ממשלה, ערים ומדינות ומייצרת חיבורים ביניהם, ובינם למדינת ישראל, ומלווה את תהליכי בניית האקוסיסטם וליווי הסטרטאפים של גופי החדשנות של האיחוד האירופי.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן שימושי מחכה לכם באתר הכוורת ליזמות חברתית

מה אנחנו עושים במיזם?

בקאמבק אנחנו מציעים לאסירים משוחררים אופק חדש, במקום נפילה חוזרת לעולם העבריינות שמציע "כסף קל". כדי למנוע את הפיתוי לחזור לפשיעה אנחנו בונים להם תוכנית תעסוקתית, מלווים אותם לקורסים והשתלמויות ונמצאים עבורם בנקודות השבירה והקושי. מתוך היציבות התעסוקתית אנחנו מנגישים להם שירותים נוספים כמו טיפול רגשי, הסדרי חובות וייעוץ משפחתי. מטבע הדברים יש נושאים שחוזרים על עצמם בליווי האסירים המשוחררים, אך לצד זה כל אדם והסיפור שלו, הצרכים שלו והשירותים שהוא יכול לקבל.

מה הבנתי שאנחנו צריכים?

 לאורך שנות הפעילות שלנו לא הייתה לנו אוטומציה בהתאמה של זכויות, שירותים ומידע לכל אסיר ואסיר. לאחרונה, נתקלתי במקרה בפלטפורמה דיגיטלית שנבנתה כמענה לצרכים של אנשים שפונו מבתיהם לאחר ה-07.10. הרעיון של הפלטפורמה היה פשוט – כל אחד מהמפונים נכנס לאתר ייעודי, עונה בו על שאלון קצר ולאחר מכן המערכת מעבדת את המידע ומציגה לו בדיוק את השירותים שמגיעים לו והסברים על הדרך לממש את הזכויות שלו. באותו רגע נפל לי האסימון שבדיוק מערכת כזו תסייע לייעל ולטייב את התהליכים שאנחנו עובדים עליהם כבר שנים. מייד פניתי לאנשי מקצוע בתחום כדי לברר פרטים ולקבל הצעות מחיר והתחוור לי שעלות הפיתוח של מערכת כזו עבורנו תעמוד על כ-100 אלף ש"ח! עם כל הרצון הטוב זו הוצאה שכרגע אין ביכולתנו לעמוד בה.

איך ייעלנו את העבודה וחסכנו לעצמנו הרבה כסף?

קודם כל, החלטתי שאני לא מוותר. פניתי לכל אדם "שמבין קצת" והתייעצתי אם יש דרך להשיג את אותה מערכת במינימום הוצאות. במשך 3 שבועות קיבלתי הצעות, נאומים, הפניות, טיפים, הרצאות והמלצות שונות ומשונות, חלקן סותרות, לא כולן מועילות. אבל אני "לא ראיתי בעיניים" – המשכתי לשאול, לסנן ולקוות. הפיצוח הגיע כשאחד המתנדבים שלנו פנה אליי והמליץ על מערכת typeform. אני לא מגיע מרקע טכנולוגי וזה נשמע לי כמו סינית, אבל המתנדב היקר שלנו ליווה אותי יד ביד בתוך המערכת במשך 5 דקות שלמות, וואלה, זה היה מספיק כדי שאבין על מה הוא מדבר. המתנדב הרציני שלנו שלח אותי למשימת אפיון ומיפוי (נשמע מפחיד, אבל זה כולה לכתבו במלים פשוטות מה אנחנו צריכים), ולא תאמינו – תוך 3 שעות בניתי את השלד של המערכת לבד! השגנו פלטפורמה חדשה שעונה על הצרכים שלנו בלי להוציא כל כך הרבה כסף!

תזכורת לעצמנו

כדי להצליח בעולם היזמות חייבים להסכים ללמוד גם נושאים פחות מוכרים, לשים בצד את כל החששות והרעשים, לשמור על גמישות מחשבתית ולחתור למטרה.

*מתן הלוי- מנכ"ל קאמבק פלטפורמה לשילוב אסירים משוחררים בקהילה, ממקימי מיזם "סיפור חוזר" – חנות ספרים יד שניה שהכנסותיה נתרמות לשיקום נפגעי נפש

מוזמנים להכיר עוד את קאמבק, לשמוע את מתן מתארח בפרק הפודקאסט של חיות כיס איך לעשות טוב, טוב יותר  ולהתנסות במערכת typeform

מתעניינים ביזמות וחדשנות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן