אנו שמחים וגאים להציג בפניכם מסמך מקיף שמציג את תפיסת ומודל ההפעלה של קהילות החדשנות של הכוורת.
מודל זה נבנה מתוך תשוקה אמיתית ליצירת שיתופי פעולה חדשים והנגשת כלים ופתרונות
חדשניים לטובת קידום אתגרים סבוכים בשדה השירותים החברתיים של ישראל.
הכוורת נולדה מתוך צורך ורצון להרחיב את בעלי העניין, להכניס יכולות חדשות ופתרונות לאתגרים
חברתיים כלכליים בישראל על ידי חיזוק שדה היזמות החברתית ולחבר מיזמים, לארגונים חברתיים
ומוסדות ציבוריים, ליצור אקו-סיסטם חי ובועט של חדשנות פתוחה לטובת מענים מקוריים להשפעה
מיטיבה. בשנים האחרונות, חווינו ממקור ראשון כיצד עבודה אקו-סיסטמית יכולה להוביל לשינויים
משמעותיים במגוון תחומים, וכיצד חדשנות פתוחה יכולה להפוך רעיונות למציאות.
במהלך השנים האחרונות, למדנו שעל מנת ליצור קהילות חדשנות מצליחות, יש צורך במודל פעולה
מובנה אך גמיש, המאפשר הסתגלות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים.
המודל שפיתחנו שם דגש על עקרונות מרכזיים כמו פתיחות,שיתוף ידע וגיוס מגוון קולות ודעות.
המסמך שלפניכם נבנה בקפידה על מנת לשקף את התפיסות, הניסיון והתובנות שלנו. הוא מציע
כלים פרקטיים ודוגמאות לשימוש יומיומי במודל, וכולל גם חזון לעתיד ושאלות למחשבה על המשך
הדרך. אנו מאמינים שמודל זה יכול להוות בסיס לפיתוח קהילות חדשנות נוספות ולהעצמת
הקהילות הקיימות.
זוהי גרסה ראשונה שתתעדכן ותושפע מהמשך העשייה ומהקמתן של קהילות נוספות
אנו מזמינים אתכם להוריד את המסמך המצורף, לעיין בו וללמוד ממנו, ולהשתמש בו כבסיס לעשייה שלכם.
אנו בטוחות שביחד נוכל לקדם חדשנות וליצור השפעה חיובית וברת קיימא.
Level: בסיסי
היערכות לחירום – תיאור מקרה של מיזם חברתי
ב-7 לאוקטובר בשעה 12:00 מיזם Sign Now כבר היה ערוך עם פתרונות לשעת חירום עבור המוטבים והלקוחות שלו. תומר לוי, מנכ"ל החברה, משתף אתכם כאן בניסיון שצברו לאורך השנים כדי להיות מוכנים בצורה אפקטיבית לזמני חירום ומשבר.
לאף אחד מאיתנו לא קל לעבור תקופות משבר ומלחמה. עכשיו נסו לדמיין מה עובר על אדם חירש שבנוסף למצב המתח והדאגה מודר ממידע קריטי – אזעקות, מהדורות חדשות ובעיקר מוקדי חירום וסיוע. אל החלל הזה, החלטנו להיכנס ב-Sign Now, סטארטאפ שבזמני שגרה מנגיש מוקדי שירות לקוחות ואירועים לאוכלוסיית החירשים. בזמני חירום קודמים עשינו מיפוי צרכים מהיר וקפצנו למים עם פתרונות עבור מי שזקוק לכך. במבצע שומר חומות שיתפנו פעולה עם מוקדי החירום בישראל, במהלך המלחמה בין אוקראינה לרוסיה סייענו לחירשים יהודים מרחבי אוקראינה ליצור קשר עם מוקדי החירום, משרד החוץ, מעברי גבול ונהגי אוטובוס. ליווינו אותם עד שהגיעו בבטחה לישראל. ביום שבת ה-7 לאוקטובר היינו ערוכים כבר בשעה 12:00 לשיחות חירום עם עשרות רשויות מקומיות, חברות עסקיות, משרדי ממשלה ומוקדי החירום. המשכנו לפעול, כמובן, גם לתוך המלחמה וכבר בחודש הראשון עברו אצלנו 1,300 שיחות חירום של חירשים שקיבלו מענה בזכות השירות שלנו. אני משתף כאן מהניסיון שצברנו בתקווה שיסייע למיזמים נוספים לתפקד בצורה אפקטיבית בזמני חירום.
איך להיערך לפעילות בחירום?
- הכינו מראש פלטפורמה לזמני חירום – חשוב מאוד לבנות פלטפורמה פשוטה ולא מסובכת – בתכנות ובחוויית המשתמש. כדאי לייצר מראש כמה שיותר אוטומציות כדי שביום פקודה, אפשר להתחיל מייד. אצלנו הצוות הטכנולוגי בנה מערכת Admin שדרכה ניתן לנהל חמ"ל בקרה, פתיחת משתמשים וחדרי וידאו חדשים מותאמים, איסוף סטטיסטיקות ועוד.
- תפעלו מהר, תהיו ראשונים – מצד אחד מי שמגיב מהר ופועל בזמני חירום לוקח סיכון ונכנס לאזור חוסר וודאות, אך מהצד השני הוא מייצר אימפקט עצום. יש השפעה גדולה וחשובה במקומות שחסרים בהם מענים אקוטיים ואין תחליך גם לתחושת השליחות והערך אצל כל אחד מחברי הצוות. בנוסף, עצם הראשוניות מביאה הזדמנויות לחיבורים, הוקרה ופרסום. כך למשל כשהיינו הראשונים להוציא פרסום במלחמת חרבות ברזל, משרד הבריאות שיתף את הפוסט שלנו ומשם הגענו למאות שיתופים ומאות אלפי אינטרקציות לפרסום.
- צרו שותפויות – הבינו היטב את הצרכים של המוטבים והלקוחות בזמני החירום ותנו לכך פתרון עם ערך מדיד עבורם. תזכרו גם שארגונים רבים מעוניינים להציג עשייה בזמני חירום וכשמגיעים אליהם עם פתרון פשוט, הם יאמצו אותו בשתי ידיים. למשל ב-7 באוקטובר, פעלנו בשיתוף מוקדי החירום במשטרה, מד"א, בתי חולים ופיקוד העורף, לצד מוקדי 106 של הרשויות המקומיות – הביטוי לערך שנתנו להם נמדד לפי כמות השיחות של חירשים שהגיע וגם על פי דיווח שלהם שהצליחו לייצר מענה לחירשים בזמן המלחמה בפשטות גדולה.
- נצלו את ההזדמנות לגיוס כספים – בתחילת משבר אפשר לראות הירתמות של בעלי משאבים להשקיע, להעניק, לתרום, להלוות. עם זאת חלון הזמנים לגיוס הכספים הוא די קצר וחשוב לפעול מהר ולהראות "קבלות". מי שיפעל מהר ונכון בימים הראשונים יוכל להציג חומרים שיסייעו לו בגיוס (צילומי מסך, כתבות, נתונים על השימוש וכו').
זה נכון שלא כל מיזם מתאים לפעילות בחירום (וזה בסדר), אבל אם יש לכם מה לתת, 'לכו על זה'. פעילות בחירום בונה את האמון של הלקוחות ביכולות החברה, מורידה חסמים משמעותיים, תורמת למיתוג שלכם ומעל הכל, זו ה-הזדמנות שלכם כיזמים חברתיים, להשפיע בגדול.
חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן
בואו נדבר על תמחור!
אחד האתגרים בתחילת הדרך הוא להבין איך כדאי לתמחר את השירות או המוצר שמציע הסטארטאפ. הזמנו את גיל שורקה, יזם ומשקיע, שותף ב-Supersonic Capital, לשפוך קצת אור על נושא התמחור של סטארטאפים בתהליך סקייל.
התובנה הראשונה שיצאנו איתה מההרצאה של גיל שורקה היא שבתהליך של סקייל אנחנו חייבים לאמץ הסתכלות סטטיסטית – לחשוב רחב, לקחת בחשבון אלפי לקוחות ולעשות את ההנחות שלנו לפי השוק והתעשייה. אז אם אתם רוצים להתרחב, לא כדאי להמשיך בתהליכי תמחור בהתאמה אישית ללקוחות. מה כן? בואו נשתף אתכם בקצרה במספר עקרונות שעלו בהרצאה.
6 עקרונות בתמחור
- תמחרו לפי הערך שאתם מביאים ללקוח! יש נטייה לתמחר לפי העלויות + תוספת המקובלת לשוק. חשוב להבין שללקוח פחות משנה החישובים שמאחורי העלויות שלנו. מה שמעניין אותו זה הערך שהוא יקבל מזה ולכן חשוב שנלמד ונבין איך אפשר להעריך את זה – האם אנחנו חוסכים לו בשעות כח אדם מקצועי? האם מצמצמים לו הוצאה על ציוד ותשתיות? לא תמיד יהיה לנו קל להעריך, אבל זה תהליך למידה ששווה לנו לעשות. כמובן שיש להתחשב בנושא עלות הייצור, אבל זה העניין, ברגע שיש לכם משהו טוב ביד, תמחור הערך הנתפס על ידי הלקוח יהיה יותר גבוה מהעלות + המרווח הממוצע בשוק.
- הבינו לעומק את תהליך המכירה של התעשייה שלכם! דעו מיהן הפרסונות והיחידות שמשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות בתהליך המכירה – מי מחליט? מי מייעץ ומקדם? למי יש השפעה על התהליך? מי יכול להטיל וטו? מי רוכש? מיהו לקוח הקצה? הניתוח הזה יסייע לכם להבין את מגבלות ההוצאה של החברה וכמה אפשר לשחק עם המחיר.
- הכירו היטב את האלטרנטיבות בשוק – מי יכול לתת ללקוח שלכם תועלות דומות למה שאתם מציעים? איך הוא מתמחר?
- דעו לשייך את הלקוחות שלכם לסוגיהם השונים לפי הספר המומלץ 'התהום השיווקית' של ג'פרי מור:
- המזנקים – משוגעים על חדשנות וטכנולוגיה
- המדרבנים – אוהבים להיות ראשונים, להתנסות ולהיראות עם מוצרים חדשים
זהירות תהום! המעבר משני סוגי הלקוחות הראשונים, שהם מיעוט בשוק ובין סוגי הלקוחות הבאים הוא אתגר שרוב הסטארטאפים לא מצליחים לעבור עקב גישה שונה לאימוץ חדשנות בין סוגי הלקוחות.
- המיישמים – בעיקר אנשי עסקים, בוחנים על פי ROI
- המחקים – רוצים לראות שהמוצר עובד ומוכיח את עצמו לפני שמתנסים
- הנגררים – נוטים להימנע מחדשנות
כשמבינים מיהם סוג הלקוחות, אפשר לתת מחיר שהוא יותר גבוה בנקודת זמן מסויימת. למשל המזנקים והמדרבנים פחות רגישים למחיר, כי מה שמעניין אותם זו החדשנות או הראשוניות. המיישמים והמחקים כבר יותר רגישים למחיר ובאלה שנמנעים מחדשנות כדאי למצוא את הדרכים להוריד מחיר למשל על ידי מבצעים או מניפולציות שיווקיות אחרות.
- בתחילת הדרך התחברו עם לקוחות אסטרטגיים וצרו עבורם מודל תמחור מותאם אישית! אתם רוצים להתחבר עם לקוחות שמשדרים אמינות לשוק ושעשויים להשפיע על משיכת לקוחות נוספים בעתיד. אם תבואו לקראתם עכשיו זה ישתלם לכם בעתיד: תקבלו reference שהמוצר עובד, PR (גם מהשותף) וסיכוי להמשך התקשרות רווחית איתם בעתיד.
- במידת האפשר, העדיפו "למשוך" את הצעת המחיר שלכם קצת למעלה! תמיד הרבה יותר קל להוריד את המחיר בהמשך (ולקבל לקוח מרוצה) מאשר להעלות אותו (לאכזב את הלקוח זו אסטרטגיה פחות טובה למכירות).
בהצלחה!!
חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן
איך נתמודד עם ההשפעות החברתיות של הטרור והמלחמה?
לאירועי הטרור ולמלחמה יש השלכות ארוכות טווח על תחומי בריאות הנפש, המוגבלויות, השיקום והחוסן. כיזמים חברתיים, שפועלים להביא ערך ומזור לנקודות הכאב, אנחנו חייבים להפנים שכל מענה שנפתח, הוא חלק בפאזל של מערכת גדולה יותר. כדי להצליח לספק מענים נרחבים לטווח הארוך, החלקים בפאזל צריכים להתאים זה לזה. שנת 2024 חייבת להיות בסימן חשיבה מערכתית!
גם אם יש לכם מיזם נהדר, חשוב "לעצור" רגע ולחשוב איך הוא משתלב עם מערכת השירותים החברתיים. בשביל זה צריך להכיר את השדה, להבין מיהם השחקנים, באילו כיוונים נעשים מאמצים, מהם היעדים ומהן התשתיות שניתן להשתמש בהן. כדי להבין טוב יותר את התמונה הזו, קיימנו בכוורת שיחות עם עשרות בעלי תפקידים במגזר הציבורי, ארגוני החברה האזרחית וגופי בריאות. את התובנות שעלו מתהליך הלמידה הזה, אנחנו מביאים עבורכם כאן כדי שיסייעו לכם לדייק את המענים ולהיות רלוונטיים לשנת 2024.
מהם האתגרים במערכת השירותים החברתיים?
מחסור גדול בכוח אדם טיפולי – יש ביקוש אדיר למטפלים עבור אוכלוסיות שנפגעו בצורה קשה, אך המחסור הגדול במטפלים במערכת השירותים החברתיים מעלה אצלם חשש רציני מפני "קניבליזם" של מטפלים. איך תוכלו להביא ערך?
א. התחברו אל הגופים האמונים על הטיפול וודאו כי הטיפול שלכם ניתן לקהל היעד הרלוונטי וברצף הטיפולי המתאים. למשל, מיזם העוסק בטיפול קבוצתי באמנות יתחבר למרכזי החוסן או לגופי הבריאות בקהילה כדי להבטיח רצף טיפולי, תיעוד וניהול הטיפול.
ב. הציעו מודלים חדשים להכשרה מהירה ואיכותית של מטפלים ובפרט מטפלים מוכווני טראומה ו-CBT. המערכת בפירוש מחפשת מיזמים שיודעים להגדיל את מעגל המטפלים.
ג. קדמו מודלים שמייעלים את עבודת המטפלים, כמו למשל מודלים ללא נוכחות מטפל, מודלים משלבים (מטפלים ואמצעים דיגיטליים), מודלים קבוצתיים וטיפול מרחוק.
תעריפי תשלום מוגבלים – לכל מיזם נדרשות גם ישימות וססטיינביליות, אך התעריפים של מערכת השירותים הציבוריים לא אטרקטיבית במיוחד. מה אפשר לעשות כדי להרחיב מענים במערכת? צרו מודלים שמשלבים מגוון מקורות מימון – כיסוי ציבורי לצד כיסוי של שותפים נוספים.
התערבות מבוססת ראיות – יוזמות רבות עושות חיל בשטח אך במערכת יש חשש ממענים שאינם מפוקחים דים. איך תוכלו להתגבר על החסם הזה? צרו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מקצועיים שיעניקו לכם קרדטציה או מעטפת מקצועית.
חסמים רגולטוריים בהטמעת חדשנות טכנולוגית – למרות הצורך הרב בכלים טכנולוגיים ודיגיטציה של שירותים, יש עדיין חסמי מערכת רבים להטמעת חדשנות טכנולוגית ולתהליכי התקשרות עם סטארטאפים. יחד עם זאת יש פתיחות הולכת וגוברת למענים טכנולוגיים וכניסה של פתרונות טכנולוגיים לזירה הישראלית. מה תוכלו לעשות? נצלו את השעה הזו, שבה הצרכים זועקים לשמיים ובמערכת מתחילים לקדם מנגנוני מדיניות ואימוץ מודלים מהעולם כדי להתחבר לטכנולוגיות. צרו היכרויות, הבינו את מנגנוני הפעולה והכירו את השחקנים שנכנסים לזירה הישראלית.
למי עוד תוכלו לסייע?
ישנם קהלי יעד עם צרכים אקוטיים שעדיין לא מקבלים את השירות האולטימאטיבי עבורם. לעיתים מדובר על חוסר של ממש בשירותים ולעיתים נדרש לפצח התערבויות מועילות יותר עבורם. בדקו האם יש לכם מענים שיכולים להיות רלוונטיים עבורם:
בני נוער מקהילות המפונים – בשלב החיים הכ"כ מורכב של הנעורים, מצאו עצמם בני נוער רבים נתלשים מהמסגרות וממרקם חייהם. חסרות כיום מסגרות שמצליחות למשוך אותם לתהליכים משמעותיים והתערבויות ארוכות טווח. חייבים לפתח מודלים וכלים חדשים כדי להגיע אליהם!
אזרחים ותיקים – זיהינו חוסר בהגשות לקולות קוראים ומכרזים של מיזמים שנוגעים לאוכלוסייה המבוגרת. אל תשאירו אותם לבד. הנגישו להם פתרונות! גם הם מתמודדים עם העצב, החשש והדאגה הגדולה לבני המשפחה לצד אתגרי הזקנה.
המעגלים הסובבים את הנפגעים הישירים – לכל אדם שנפגע בצורה משמעותית יש מעגלים שנפגעים בצורה עקיפה כמו משפחה, מחנכים, מעסיקים ושכנים. צריך לדעת לעזור גם להם באמצעות כלים של איתור, אפיון צרכים והתאמת התערבויות. ככל שנדע לתת להם את מענה בזמן כך נוכל לצמצם את היקף צרכני השירות בהמשך.
מטפלים סיעודיים – זוהי אוכלוסיה שקופה שלא נותנים לה כמעט מענה לא במצב החירום ולא מספיק בשגרה. יש להם פערי שפה ותרבות וחוסר בנגישות למקורות מידע ותמיכה.
אמהות – אמהות רבות מדווחות על קושי לנהל את התא המשפחתי ויש תחושה של אבדן שליטה לאור מציאות החיים שהשתנתה, החוויות הקשות ושינוי בעמדות ובתפיסת העולם. הקושי גדול בעיקר קרב אמהות ממשפחות מפונות, נשים שבני זוגן במילואים ונשים חד הוריות.
אנשים עם פוסט טראומה – רוצים לפתור אתגר גדול לטווח הרחוק? הצורך הכי בוער הוא לייצר מקומות תעסוקה בפריון גבוה ולקדם שימור של מקום העבודה עבור אנשים עם פוסט טראומה.
תושבים שאינם מפונים – ישנם תושבים רבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים תחת איומי טילים, אך לא עברו פינוי (אשקלון למשל). היישובים הללו דורשים התייחסות מיוחדת הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה.
קבוצות מיעוט תרבותי – אל תשכחו את יוצאי ברית המועצות, העדה האתיופית, עולים חדשים, החברה הערבית, החברה החרדית וקהלים נוספים. אין היום מספיק מענים שמותאמים לשפות ולתרבויות שונות.
ואחרי שהכרתם קצת יותר לעומק את השירותים החברתיים, תנו מקום של כבוד גם לזירת היזמות החברתית עצמה. המיזם שלכם אדיר? בטח יש עוד כמה אדירים. הביטו לצדדים ובדקו האם יש מיזמים עם שירות משלים שניתן לשתף איתם פעולה? עם מי אפשר לחבור לצורך הכשרה של מטפלים? והכי חשוב – קחו שאיפה עמוקה וצרו מודלים עם אורך נשימה. זוהי ריצה למרחקים ארוכים.
הגיים צ'יינג'ר של השירותים החברתיים במדינה
המצוקות הנוראיות שחווים כיום אזרחי המדינה עלולות להידרדר לתופעות רחבות היקף של אובדנות, אלכוהוליזם ופשיעה. השאלה אם החברה בישראל תצליח להתגבר על האתגרים החברתיים שניצבים בפניה, תלויה בראש ובראשונה ביכולת של המגזר הציבורי להתאים את עצמו למציאות שהשתנתה ולהיערך כבר עכשיו ל"יום שאחרי המלחמה"
מדינת ישראל חווה את המשבר החמור ביותר בתולדותיה. זהו אירוע מתמשך עם השלכות חברתיות נרחבות – עשרות אלפי אזרחים חווים שכול, אבדן וטראומה, חלקם נפגעו עד כדי מוגבלות, משפחות שלמות נעקרו מבתיהן וממרקם חייהן ועתידן לוט בערפל. ההשלכות הנוראיות של מצוקות נפשיות בלתי מטופלות הן ידועות: מצבים של פוסט טראומה, אובדנות, בריחה לחומרים ממכרים והידרדרות בתפקוד עד כדי מצבים של פשיעה וחיים ברחוב. את כל התופעות הללו אנחנו עלולים לראות בהיקפים שעד כה לא הכרנו במדינה, עד כדי יציאה משליטה ברמה הלאומית. הדרך היחידה להימנע מכך היא לדאוג כבר היום לפתרונות תמיכה וטיפול ארוכי טווח ליחידים, משפחות וקהילות שנפגעו. אולם דווקא כעת, יש קושי לפעול במהירות הנדרשת לאיתור המענים המדוייקים ולפעול ליישומם. תהליכים כאלה דורשים בחינה מעמיקה של פתרונות, יצירת שותפויות ושילוב אנשי מקצוע מוכשרים. כל אלה מצריכים משאבים של פניות וזמן, שכל-כך חסרים בשעות חירום.
מעט מן האור
כבר שנים שפועלים בישראל מיזמים וארגונים שמציעים מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש, המוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות. כעת, בשעת החושך הגדולה הזו, הם מפציעים כמו קרני השמש, ומגישים עזרה בכל תחומי החיים לכל מי שרק זקוק לכך. הם יודעים להתאים את עצמם לשטח, לתפור מענים מדויקים ולפעול במהירות. יחד עם זאת, ברור שפעילות נרחבת לאורך זמן, לא מסוגלת להתקיים על בסיס התנדבות ורצון טוב בלבד. חברה אזרחית, מופלאה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את האחריות הממשלתית לאזרחיה בפרקי זמן ארוכים ובהיקפים גדולים כל כך. המפתח ליציאה מהמשבר חייב להיות בשילוב כוחות בין החדשנות החברתית של אומת הסטארטאפ ובין מערכות המגזר הציבורי האמונות על השירותים החברתיים לאזרח. 'יחד ננצח' היא לא סיסמא לשדה הקרב בלבד, זוהי תקוותנו גם בשדה החברתי: "השטח" יביא את הניסיון, הגמישות והחדשנות ואילו המגזר הציבורי יציע את התשתיות בנות הקיימא של תקציב, פריסה, מידע וכו'.
חדשנות ומגזר ציבורי – הילכו השניים יחד?
כמנכ"ל הכוורת ליזמות חברתית, שמלווה מאות יזמיות ויזמים בשלבים שונים של פיתוח רעיונות חברתיים, אני פוגש יזמיות ויזמים מוכשרים שצועדים עם הרבה להט, רק כדי להיטיב עם חייהם של האנשים הפגיעים ביותר במדינה. גם בזמני שגרה, הם מציעים פתרונות להתמודדות עם אתגרים חברתיים בוערים, אך לא תמיד מצליחים לפרוץ את חומות הרגולציה בשאיפתם להתרחב ולהשפיע ברמה הלאומית. נשאלת השאלה מה צריך לקרות כדי ששני הכוחות האדירים האלה – השטח המחדש מחד, והתשתיות הממשלתיות מאידך יוכלו לצעוד יחד בסינרגיה? זוהי שאלה מורכבת שמצריכה שינוי תפיסתי והובלת מהלכים אמיצים. בפשטות, כדי שמיזמים חברתיים יוכלו לעבור הרחבה משמעותית בזמן קצר, צריך להסיר בפניהם את חסמי הבירוקרטיה ולאפשר להם לצמוח על גבי התשתיות הציבוריות. הסכנה שבפתיחה רחבה של שערי הרגולציה היא ברורה ומובנת, ובנוסף, תהליכי איתור ולמידה של פתרונות דורשים, כאמור, משאבי זמן וכח אדם. החדשות הטובות הן שקיימים בישראל ארגונים שעוסקים בליווי מקצועי של מיזמים חברתיים ואיתם אפשר לצעוד. כך למשל בכוורת ליזמות חברתית התאמנו תוכנית ייחודית לאתגרי השעה שבה אנחנו מלווים תהליכי סקייל והטמעה של מיזמים חברתיים בשלים בתוך השירותים של המגזר הציבורי והעסקי. אני קורא למקבלי ההחלטות להכיר במסלולי ליווי והתמחות בשדה היזמות החברתית ולהכיר בתו התקן של המיזמים שעברו דרכם. זו הדרך לאפשר למי שכבר עוסק במתן פתרונות לאתגרי השעה, להוכיח את ההשפעה העצומה שעשויה להיות לו בקנה מידה לאומי ולהיטמע במערכת השירותים החברתיים.
ב-07.10.23 התעוררנו למציאות אחרת והבנו שתפיסת הבטחון קרסה. נדרש לנו אומץ להביט נכוחה על השדה החברתי, ולהבין שהיכולת לספק שירותים ראויים במציאות שהשתנתה, מחייבת התאמות ושינויים מערכתיים. מהיכרותי עם בעלי תפקידים ערכיים ומצויינים במגזר הציבורי אני בטוח שיימצאו מי שייענו לאתגר – יסירו חסמים, ירתמו שותפים, ידלגו מעל מהמורות ויובילו את כולנו לעבר עתיד טוב יותר.
זוהר שרון, מנכ"ל הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל מיסודת של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. בתפקידו הקודם בעיריית תל אביב יפו, יזם וניהל את "דיגיתל". המיזם זיכה את העיר תל אביב-יפו בפרס העיר החכמה בעולם לשנת 2014 בפורום הערים החכמות בברצלונה.
חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן
5 טכניקות לחשיבה יצירתית עם תוצאות
חשבו על זה קודם, לפניך? זה לא משנה! קבלו 5 טכניקות שיסייעו לכם לחשוב על רעיונות חדשים, לשנות כיוון בקלות ברגעים של תקיעות וליצור, ליצור, ליצור.
תוכן מקצועי: פולה ברקן סגנון ועריכה: עדי טובי
צריכים רעיון לרעיון?
אתם רוצים לעשות טוב בעולם ולהשתמש בכישורים שלכם כדי לפתח מיזם חברתי, אבל אויש, רגע. עוד אין לכם ממש רעיון. אפשרות אחת היא לחכות "שיפול לכם תפוח על הראש" ואיתו יגיע רגע מרענן של גילוי, של השראה, של רעיון שנבט לו לפתע במוח ללא התראה מוקדמת. הרי לניוטון זה הצליח, והיום כולנו כבר מכירים את כח הכבידה ואת המיתוס על התפוח (שלא נעים לנו להרוס אותו, אבל בואו…). אפשרות שנייה היא להקשיב לעצה של פיקאסו, שאמר שהשראה קיימת אבל היא צריכה למצוא אותך עובד. רוצה לומר: "אל תגידו רעיון יבוא, הביאו את הרעיון!"
רוצים המלצה מהכוורת?
לכו על פיקאסו. אנחנו מאמינים בגישות שממוקדות בתהליך היצירה עצמו וגורסות שכל אחד ואחת יכולים להמציא ביצירתיות. תיכף נדגים לכם איך זה עובד, אבל קודם, עוד name dropping קטן – היינריך אלטשולר, מכירים? ממציא תאוריית החשיבה ההמצאתית Systematic Inventive Thinking -SIT. היינריך אמר שרובינו טועים לחשוב שיצירתיות זה דבר מיוחד וחד פעמי, אבל בעצם יש מספר דפוסים משותפים לכל ההמצאות והדברים היצירתיים בעולם. הוא לא התעניין באישיות או בדרכי החשיבה של הממציאים, כי לתפיסתו כל אחד יכול ליצור חדשנות והוא אפילו פיתח שיטה לעשות את זה.
אז מהם הטריקים לחשיבה המצאתית?
כדי לעזור לכם לחשוב בצורה אפקטיבית וחדשנית נביא כאן 5 טכניקות לחשיבה המצאתית, ונלווה אותן בדוגמאות של מיזמים מתוך רשת הבוגרים והבוגרות של הכוורת. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, עצרו רגע ונתחו את התחום שאותו אתם מעוניינים לשנות: חשבו עליו בתור מערכת שבנויה מרכיבים רבים, וכתבו לעצמכם מהם אותם רכיבים, ומהם תתי הרכיבים שמהם כל רכיב בנוי. יש? אז בואו נצא לדרך:
1- תכסיס האיחוד
הטריק כאן הוא לקחת רכיבים שכבר קיימים במערכת וממלאים בה תפקיד מסויים, ולעשות בהם שימוש חדש שלא היה קודם. לדוגמה: מיזם קשר בין דורי הביא את הרעיון של לקחת בתי אבות ודיורים מוגנים (להלן רכיבים קיימים במערכת) ולהקים בהם גני ילדים (עוד רכיב קיים..). קיבלנו שני קהלי יעד שנהנים מערך חדש, מקיימים יחד פעילויות משותפות קבועות וזוכים לכל היתרונות מהאינטראקציה בין קשישים וילדים. האיחוד יצר דבר חדש עם ערך חדש והשפעה חדשה.
2 – תכסיס ההכפלה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומכפילים אותו (למשל בגודל, בזמן, במרחב, במספר וכו'). לדוגמה: בכל פעם שתזמינו את סנאפ, המרכז החברתי לצילום, תקבלו שני צלמים מקצועיים ומוכשרים – האחד הוא ממייסדי המיזם והשני הוא אדן עם מוגבלות שעברו על ידם הכשרה מקצועית מותאמת בכדי להשתלב בעולם הצילום המקצועי. כך מקבלים הזדמנות לשילוב תעסוקתי וגם בקרב מקבלי השירות נוצר שינוי בעמדות בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות.
3 – תכסיס ההחסרה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומחסירים אותו (נעלם, יצא, נגוז) באופן שמייצר שינוי משמעותי. לדוגמה: אפליקציית Sign Now מאפשרת לכל חירש.ת ליצור קשר עם מתורגמן בשיחת וידיאו בזמן אמת, בכל מקום ובכל זמן. המיזם מחסיר מהשיטה הישנה את הצורך לצלצל ולתאם מבעוד מועד שיחה לפי פניות של מתורגמנים. "התיאום" נעשה באופן אוטומאטי דרך האפליקציה ומתממשק עם נותני השירותים הדורשים תרגום לשפת הסימנים.
4 – תכסיס ההיפוך
משנים את הסדר הרגיל שבו פועלים הרכיבים השונים במערכת. לדוגמה: במצבים של אלימות בתוך המשפחה הקריאה לעזרה מתרחשת בדרך כלל במהלך האירוע או לאחריו. חברת Safe and Sound מאפשרת למי שמרגיש/ה מאויימת, להשתמש באות מצוקה עוד לפני שהאירוע בכלל מתרחש, בתקווה שנצליח למנוע את ההידרדרות ואת המקרה האיום הבא.
5 – תכסיס הוספת מימד
יצירת קשר חדש בין שני משתנים שלא היו קשורים קודם לכן. כאשר אחד מהם משתנה גם השני משתנה ויוצר אפשרות חדשה. לדוגמה: Lola העוזרת הקולית לאנשים עם מוגבלויות פיסיות מאפשרת להם שליטה קולית מלאה במכשיר הטלפון. מה שמיוחד בה הוא הרכיב הרב שפתי שמזהה את השפה של הטקסט ומשנה בהתאם את שפת ההקראה. כלומר, כאשר הטקסט השתנה, השתנתה גם שפת הקריאה של העוזרת הקולית – שינוי קטן שפתר בעיה גדולה.
ומה הלאה?
אוקיי, הבנו שאין צורך לחכות לרעיון שיגיע. אפשר פשוט להשתמש בכמה מניפולציות חשיבה ולחלץ בעזרתן תוצר חדש שיכול לעשות הרבה טוב בעולם. האמת היא שזה נכון לא רק בשביל לחשוב על רעיון חדש, אלא גם לזמנים של פיתוח והרחבת מיזמים קיימים (כלומר, תמיד). תקועים בתהליך? צריכים לשנות כיוון? לא בטוחים מה הצעד הבא? חשבו שוב על הרכיבים של המערכת שלכם ותתחילו לשחק, לאחד, להחסיר, להכפיל, להפוך ולהוסיף.
שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה
הניתוח הצליח, המיזם עף! SWOT ליזמים חברתיים
בואו תכירו את מודל SWOT, כלי לניתוח ותכנון אסטרטגי בעולם העסקי, שמומלץ גם לכל יזם ויזמת חברתיים. הוא מורכב מראשי התיבות של Strengths (חוזקות), Weaknesses (חולשות), Opportunities (הזדמנויות) ו-Threats (איומים). שתי הנקודות הראשונות מתמקדות בסביבה הפנימית (המיזם עצמו) ושתי הנקודות הבאות בסביבה החיצונית. נדגים:
חוזקות
החוזקות הן כל מה שמעניק למיזם שלכם יתרון תחרותי, למשל רשת קשרים חזקה, צוות מיומן ומנוסה ואיכות המוצר. אנחנו ממליצים למי שנמצאים בתחילת הדרך, לבצע את ניתוח החוזקות, לא רק על המיזם, אלא גם על עצמם (האישיות והכישורים), למשל גמישות מחשבתית, כושר שכנוע, נטייה להתחבב בקלות ותעוזה. לכל אלה יש השפעה מכרעת על הובלת המיזם והתפתחותו.
חולשות
נקודות החולשה הן כל הגורמים שמקשים על ארגון להתחרות בשוק או בכל הנוגע ליזמות חברתית להתפתח, להשיג מימון ושותפים ולבסוף להיטמע. למשל היעדר משאבים פיננסיים, שירות לא מספיק מאופיין, צוות לא מחוייב. גם כאן, בצעו את הניתוח גם על עצמכם. מהן נקודות החולשה שלכם שעלולות להשפיע על המיזם? זה יכול להיות פחד קהל, נטייה להתייאש מהר, קושי ביחסי אנוש וכו' החוזקות והחולשות משפיעות על המידה שבה נוכל לממש הזדמנויות או לחלופין להיפגע מאיומים.
הזדמנויות
הזדמנויות הן כל הגורמים החיצוניים שעשויים להועיל למיזם. למשל שינוי ברגולציה, שיתופי פעולה חדשים, הזדמנות פיננסית. כמיזמים שעסוקים בצמיחה ההזדמנויות הן הבסיס ליעדי הצמיחה שלנו.
איומים
איומים הם גורמים חיצוניים שעלולים להזיק למיזם. למשל כניסת מתחרים חדשים לשוק, משברים כלכליים, שינויי מדיניות וכו.
אחרי שנמפה כל אחת מהנקודות הנ"ל, נרצה להתמקד בהזדמנויות הצמיחה ולבחון אלו מהן אנחנו יכולים לממש ביחס ליכולות שלנו (חוזקות והחולשות), ומה עוד נדרש מאיתנו כדי לממש אותן וליערך היטב לאיומים. וזהו, כמה פשוט, ככה מועיל.SWOT יעזור לכם למנף את החוזקות, להתגבר על מקומות חלשים, לנצל הזדמנויות ולצמצם איומים. איזה חבר! וכדי שתצליחו אפילו יותר, אל תישארו איתו לבד. שלבו אותו עם כלים נוספים, כמו ניתוח שוק, ניתוח תחרותי וניתוח עסקי, ותניחו את היסודות לתכנית אסטרטגית מנצחת!
רוצים עוד מאמרים שימושיים? כנסו לבית הספר הדיגיטלי שלנו
זקוקים לעצה? נסו לשאול כאן יזמות חברתית הקהילה
הסכם מייסדים – האם הוא באמת כזה חשוב?
הסכם מייסדים הוא ההסכם החשוב ביותר לתיאום ציפיות בין מייסדים ולמניעת סכסוכים בהמשך הדרך. להסכם מייסדים חשיבות רבה להצלחת המיזם או לכישלונו ולשמירה על זכויותיהם של המייסדים בזמנים של חילוקי דיעות ובמצבים שמשנים את חוקי המשחק, כמו כניסה של משקיעים או שותפים חדשים.
בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?
מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.
מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?
הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.
מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?
שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.
האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?
תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).
מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?
הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):
- מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
- תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
- העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
- קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
- פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
- מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.
מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.
* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.
באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ????
איך תכתבו פוסט מנצח?
שלום, יש לך אולי פיסת קשב פנויה בשבילי?
סביר להניח שהתשובה לשאלה הזו היא "לא!!!!!" רוב הזמן אנשים רק מרפרפים על פוסטים בפייסבוק ולא מתעכבים לקרוא עד הסוף. אז מה בכל זאת אתם יכולים לעשות כדי שלכם דווקא יקשיבו?
הכלל הראשון בכתיבה ברשתות הוא להביא תוכן שמביא ערך לקהל היעד שלכם ומעודד מעורבות, אבל האמת היא שגם זה לא יספיק אם לא תדעו להגיש את התוכן בדרך שתתפוס את העין ותגרום למי שנתקל בטקסט שלכם להמשיך לקרוא בתשומת לב.
איך תשפרו את הפוסטים שלכם?
קבלו 4 המלצות קלות ליישום, שישפרו את הנראות של הפוסטים שלכם כבר מחר בבוקר:
- הפוך גוטה, הפוך – את השורה התחתונה, תנו בהתחלה! – תתחילו את הפוסט בשורה "שתתפוס" את קהל היעד שלכם. זו יכולה להיות השורה התחתונה, שאלה מעניינת ורלוונטית, משפט מחץ, קוריוז או שאלה שאת התשובה עליה תתנו בהמשך הפוסט. תדאגו להדגיש את השורה הזו (סמנו אותה ולחצו H1 בסרגל שייפתח). וותרו על הקדמות, הסברים, מבואות, התנצלויות והצגה עצמית יבשה – רוב האנשים לא יצלחו אותם וימשיכו לפוסט הבא. תזכרו שהמטרה שלכם היא "להפעיל" את הקוראים והקוראות שלכם באמצעות מה שמדבר אליהם. להיצמד לרצף הכרונולוגי בכתיבה לא בהכרח ישרת את המטרה הזו – שחקו עם זה.
- התחלתם טוב? עכשיו תמשיכו! תדאגו שגם גוף הפוסט יהיה מזמין ומושך לקריאה: חלקו לפסקאות (השתמשו ברווחים), תנו תתי כותרות (והדגישו גם אותן) וצרו תחושה של שיחה על ידי שאילת שאלות וכתיבה בגוף שני. לבסוף ונכון תמיד – עודדו את הקוראים למעורבות (לייקים < תגובות < שיתופים).
- תמונה שווה פי אלף זה לא רק שהיא מושכת את העין, יוצרת סקרנות ומדברת בעד עצמה,השמועות מספרות שגם האלגוריתם של פייסבוק מעדיף לקדם פוסטים עם תמונה, ושכרגע הקטע שלו זה תמונות אותנטיות שצילמתם לבד (שמתם לב שכולם מעלים סלפי לאחרונה?). אגב, מה האלגוריתם לא אוהב? שמצרפים קישורים חיצוניים, לכן במידה שיש לכם כאלה צרפו אותם בתגובות ולא בגוף הפוסט.
- אל תתנו לו לחכות! תדאגו שברגע שהפוסט עולה, מייד יהיו לו כמה תגובות. אלה יכולות להיות תגובות של חברים, משפחה וגם של עצמכם (צרפו קישורים לדוג'). תדאגו להעלות את הפוסט בשעות הגיוניות והעיקר שלא יעמוד ריקם. התגובות עצמן מייצרות חשיפה גדולה יותר לקהל נוסף, שוברות את הקרח למגיבים הבאים, נותנות עוד "חומר" להתייחס אליו ובאופן כללי מעלות את קרנו של הפוסט שלכם (כן, האלגוריתם פועל גם כאן).
הכתבה הזו עסקה ב"איך לכתוב", אבל אסור לנו לשכוח גם את ה"מה" – איזה תוכן להעלות? וכמובן את ה"למה" – פעילות ברשתות היא דרך פשוטה יחסית לייצר לעצמכם מיתוג, לפתח מערכת יחסים עם קהל-היעד שלכם ולהגיע לחיבורים רלוונטיים. מדובר בזירה קלילה שכדאי לקחת ברצינות, להשקיע בה זמן וללמוד אותה. ברשת כמו ברשת, יש מספיק מידע שתוכלו להניע איתו וגם מרחבים להתייעץ בהם על תוכן. והכי חשוב? פשוט להתנסות! צריכים המלצה על מקום להתחיל בו? יזמות חברתית – הקהילה איזו שאלה?
קרדיט לתמונה – freepik.com
למה ואיך למדוד את האימפקט שלך?
חשבת למדוד את האימפקט של המיזם שלך כדי להצליח לגייס משקיעים, תרומות ומימון ממשלתי? מצויין! IMP מציע סט כלים בינלאומי שיעזור לך לעשות את זה ואפילו יותר.
תוכן מקצועי: סתיו בר שני, יועצת חדשנות חברתית
שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו את ה-IMP – Impact Management Project, שנועד לפשט את כל התהליך של ניהול אימפקט. הוא מיועד כל מי שמעוניין להבין את ההשפעה האפשרית של העשייה שלו, אבל אין לו את הפריבילגיה לבחון קשרי סיבה ותוצאה לאורך שנים (היי, אקדמיה). הרעיון של IMP הוא להסתכל על מדידה כשלב האחרון בתהליך מתמיד של ניהול האימפקט, כאמצעי לשיפור מתמיד של ההשפעה. עבורנו, היזמים והיזמיות, זה אומר להבין לעומק את הבעיה שאנחנו שרוצים לפתור, לקבוע יעדים אסטרטגיים להשפעה, לבצע את ההערכה והחשוב ביותר ללמוד ממנה באופן שוטף.
5 השאלות שיעזרו לכם לעשות אימפקט
אחד הכלים של IMP הוא five dimensions of impact שמורכב מ-5 שאלות פשוטות. הזמן הכי טוב להשתמש בו הוא לפני שיוצאים לדרך, ואח"כ לחזור אליו בנקודות קבועות בהמשך הדרך כחלק מתהליך הניהול והלמידה. השאלות הן:
מה? – מה התוצאה שמתרחשת בעקבות העשייה שלנו? חשוב לשים לב שמתייחסים כאן לתוצרים (outcome) ולא לתפוקות (output), כלומר מש שמעניין כאן זה מה השינוי החברתי שיתרחש בעקבות העשייה שלי?
לדוגמה – לא כמה בני מיעוטים השתלבו בקורסים שהמיזם מציע, אלא בכמה עלה אחוז בני המיעוטים שמשתתפים בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלי.
מי? מיהם האנשים שיחוו את התוצאות של העשייה? מיהם המוטבים של המיזם?
כמה? כמה התוצאה הזו עוצמתית? בוחנים זאת על ידי בחינת היקף הזמן, עומק ההשפעה ומספר המוטבים שחווים את התוצאה.
לדוגמה – 90% מבני המיעוטים שהשתלבו בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו, שמרו על מקום עבודתם לאורך 5 שנים לפחות, כש-80% מהם חילצו את עצמם ממעגל העוני בזכות המשכורת הנוספת.
תרומה – כמה המיזם שלנו תרם באופן ישיר לאותה תוצאה והאם השינוי (או חלקו) היה קורה גם בלי ההתערבות שלנו.
לדוגמה – לבחון מהן מגמות הרקע בהשתלבות של קהל היעד שלנו בעולם העבודה והאם פועלות תכניות נוספות שמייצרות אימפקט דומה.
סיכונים – מהם הסיכונים בכך שהאימפקט שצפינו לא יתממש? מדובר גם בסיכונים למיזם עצמו וגם למוטבים של המיזם.
לדוגמה – אם המוטבים לא יצליחו להשתלב בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו יש סיכון להעמקת תחושת הייאוש וויתור על הניסיון לחזור לשוק העבודה
מה נוכל להרוויח מזה?
- להשתמש בו ככלי אסטרטגי של תכנון ולמידה
- להציג את התוצאות (או ההערכות) למשקיעים / תורמים שרוצים לראות שיש בסיס של הערכה ומדידה
- להשתמש בו כמסגרת לדאטא שתשרת אתכם בתהליך העבודה שלכם ולחדד את ההבנה על המוצר / שירות
- לשפר ולהעמיק את האימפקט שלכם
לקריאה מורחבת – כאן
רוצה לדעת עוד? באתר הכוורת מחכה לך מידע שימושי וסרטוני הדרכה עשירים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 🙂
כל המקורות לגיוס כספים למיזם חברתי
ביזמות כמו ביזמות, צריך למצוא מי שיאמין ברעיון שלכם ויהיה מוכן "לשים עליו כסף". מיטב היזמים מנסים לשכנע משקיעים שהם עוד יהפכו לרווחיים, אבל אצלכם הסיפור קצת יותר מורכב. המיזם שלכם לא בהכרח נועד לייצר רווח, המטרות שלכם משותפות לגופים ציבוריים ואתם, עצמכם, לא בהכרח מגיעים מהעולם היזמי הקלאסי. אז בדיוק בשבילכם, ריכזנו כאן את כל המקורות לגיוס כספים למיזמים חברתיים – הכתבה הזו שווה לכם הרבה כסף!!
כל המקורות לגיוס כספים למיזמים חברתיים
1. פילנתרופיה
ישנן לא מעט קרנות פילנתרופיות בישראל, בעולם היהודי ובעולם בכלל. אנחנו מציגים לכם כאן מספר מאגרים שמרכזים אותן:
- Fundbase של אטלס היא פלטפורמה בתשלום, שמאפשרת חשיפה לאלפי מקורות מימון שמעודכנים בזמן אמת ולכלי ניהול ייעודים
- גיידסטאר – אתר העמותות של ישראל – ניתן לבצע סינון ע"פ תחומי פעילות, סוג הארגון והאישורים הנדרשים
- Impala פלטפורמה חינמית שמאפשרת לקרנות לאתר אותך
- שתיל – מאגר של קרנות וקולות קוראים לארגוני חברה אזרחית הפועלים לשינוי חברתי
- מיסטרנם – מאגר חינמי של קרנות פילנטרופיות
2. משקיעים
מצורפים מספר מאגרים ורשימות של משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון VC. כדאי להתמקד בעיקר במשקיעי אימפקט ובקרנות של השקעות אימפקט, שמייעדות כסף למטרות חברתיות או רואות פוטנציאל כלכלי במיזמי אימפקט:
- ריכוז משקיעים פרטיים בקובץ פתוח שנוצר ע"י Eden Shochat מ- Aleph
- Start-up Nation Central – חיתוך לפי משקיעים בחברות אימפקט
- מאגר של קרנות הון סיכון בישראל באתר לסטארטאפ – בתחומי ההתמקדות של כל קרן אפשר לבחור ב-social impact
- קרן ברידג'ס – בריד'גס ישראל היא קרן השקעות אימפקט אשר משקיעה בחברות ישראליות במטרה לייצר תשואה פיננסית תחרותית לצד השפעה חברתית או סביבתית חיובית, משמעותית ומדידה.
3. מענקים ממשלתיים ואחרים
כל משרד ממשלתי מציע מענקים בתחומו ולכן חשוב להיות עם יד על הדופק ולעקוב אחר הפרסומים שלהם. אפשר לבדוק גם בקבוצות יעודיות כמו שימושי לשלישי או באתר של הקול קורה. בנוסף, כדאי להכיר 4 ערוצים שמציעים מענקים משמעותיים באופן שוטף:
- רשות החדשנות -מציעה מסלולים רבים של תמיכה וסיוע למימון פרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. רוב המסלולים מתקשרים להכשרות בתחום היזמות והטכנולוגיה ולקידום פרויקטים של חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי.
- וועדת העזבונות / האפוטרופוס הכללי – כספים שהגיעו למדינה מתרומות, ירושה או קרן נאמנות למטרות צדקה ומיועדים למטרות ציבוריות. גופים ללא מטרות רווח שעומדים במטרות ובתבחינים שנקבעו יכולים להגיש בקשה לתמיכה אחת לשנה.
- קרנות הביטוח הלאומי – 5 קרנות שתומכות בארגונים שמציעים מענים לצרכים חברתיים: א. קרן לפיתוח שירותים לנכים ב. קרן סיעוד – הקרן לקידום תוכניות סיעוד (קשישים) ג. קרן מפעלים מיוחדים – חממה ליזמים חברתיים בתחום הרווחה ג. קרן ילדים ונוער בסיכון ה. קרן מנוף – למימון פעולות למניעת תאונות עבודה
- משרד העבודה – מענקי חדשנות בתעסוקה לטובת חדשנות בתכנים / מודלים / מתודולוגיות בתוכניות לפיתוח כישורים ומסוגלות תעסוקתית בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית, השמות דגש על צמצום פערי תעסוקה.
ועוד שני מקורות ששווה להכיר כשמחפשים מענקים:
- Fund guru – פלטפורמה חדשה שמציעה אפשרות לנטר מענקים בארץ ובעולם בהתבסס על שאלון התאמה.
- הבית לסולידריות חברתית – מיזם של קרן משפחת שעשוע לפיתוח וצמיחה של עסקים קטנים, ובכלל זה מתן מענקים עד 30,000 ש"ח.
4. תמיכות ממשלתיות / רשותיות
מידי שנה משרדי הממשלה מעניקים תמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור הפועלים למטרת חינוך, מדע, אמנות, רווחה, בריאות ועוד. כל משרד ממשלתי שמציע תמיכה מפרסם הזמנה להגשת בקשה עד ה- 15 באוקטובר בשנה הקודמת. במקרים מסוימים ההזמנה להגשת בקשות מפורסמת במועד מאוחר יותר. קראו כאן יותר איפה ניתן למצוא מידע על תמיכות, כיצד צריך להיערך אליהן, ותכנית עבודה מלאה להגשת תמיכה (בקובץ המצורף לסעיף 1 בכתבה)
עוד דרכים לממן את הפעילות שלכם:
ישנם מיזמים שבוחרים להכניס אלמנט הכנסות עצמיות, אחרים פונים למימון המונים בערוצים הקיימים או לגיוס של אג"ח חברתי. לא נרחיב כאן על כל אחת מהאפשרויות, אבל שווה להכיר אותן. בנוסף חשוב לזכור שמשאבים זה לא רק כסף בבנק. פעילות של מיזם מצריכה ציוד, תשתיות, שכר ושירותים מאנשי מקצוע שונים והם אמנם עולים כסף, אבל לפעמים אפשר לחסוך את ההוצאה עליהם ולהשיג אותם בדרכים אחרות, מה שנקרא שווי כסף. הרשתות החברתיות שלכם יכולות לסייע לכם מאוד לאתר כאלה. כמה דוגמאות:
- מרחב עבודה – ניתן להשתמש במרחב העבודה של הכוורת, לבדוק במרחב החברתי, ולנסות לאתר מרחבי עבודה עירוניים דרך הרשות /מתנ"סים ועוד
- הון אנושי – נקודת מבט – מציעים ליווי מגוון, מרכזי ש.י.ל מציעים ייעוץ משפטי, קליניקות משפטיות דוגמת הקליניקה המשפטית באוני' רייכמןן מציעה ליווי ליזמים ויזמיות שמגיעים מקהילות בלתי מיוצגות.
- שירותי ענן – קנבה, אמאזון ומונדיי נותנים מנויי PRO חינמיים בשליחת טופס עמותה.
נחשפתם לעוד מקורות לגיוס משאבים למיזם?
שתפו בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ונשמח לעדכן את הרשימה הזו לטובת כולם!
הצ'קליסט שחייבים להכיר לפני גיוס משאבים
ורגע לפני שאתם מסתערים על הרשימה ופונים לכל עבר (don't), קחו נשימה עמוקה ותעשו בירור מקיף עם עצמכם – מתי לפנות, למי לפנות ואיך לפנות. הינה כמה טיפים על קצה המזלג:
1. תבינו את היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי מקורות הגיוס ובחרו את האסטרטגיה הנכונה עבור המיזם שלכם.
2. הכירו היטב את הגופים / אנשים שאתם מעוניינים לפנות אליהם – מה הם מקדמים? באיזה מיזמים קודמים הם השקיעו? מה השפה שלהם? מהי הדרך הנכונה לדבר איתם? מתי?
3. הסתכלו על הפעילות שלכם עצמכם ובחנו האם זה הזמן המדוייק לפנות. אולי נכון יותר להגיע לאחר שתפתחו עוד רכיב במיזם? אולי צריך לייצב את הצוות? לצרף שותף?
4. הגדירו את הסכום אותו תרצו לגייס מהגוף הרלונטי ואת הייעוד שלו
5. נסחו את הפנייה בדרך מתאימה ומדוייקת לאותו גוף / אדם שאתם פונים אליו (ע"פ סעיף 2).
5. תהיו מוכנים להמשך התקשרות באופן שישרת אתכם נאמנה.
רוצים להגיע לשלב הגיוס מוכנים יותר?
הירשמו לסדרה שלנו ללימוד עצמי עבור יזמים בתחילת ותקבלו יופי של כלים לשפצור המיזם שלכם להרשמה ללא עלות
קהילת הפייסבוק הבית ליזמות חברתית היא פלטפורמה נהדרת לשיתוף והתייעצות
הרשימות נאספו בשיתוף פעולה נהדר עם רעי דישון – מעצב, מפתח ומרצה בתחום של קהילות וארגונים, מייסד CommAgain, R&D ועם סהר בר-ניסן, מובילת קהילת EmployTech לחדשנות בתעסוקה
צ'ט GPT בשירות היזמות החברתית!
בואו להבין למה צ'ט GPT לא יעזור לנו למצוא תכנית האצה, אבל כן יעזור לחסוך זמן וכסף בפיתוח המיזם אם רק נדע להשתמש בו נכון
תוכן מקצועי: מור זוהר. סגנון ועריכה: עדי טובי
למה מי זה בכלל?
צ'ט GPT הוא בעצם רובוט, שעבר על המון חומרים באינטרנט, ולאחר מכן כשמבקשים ממנו לענות על שאלה, הוא מפעיל חשיבה כזו: "לפי מה שראיתי עד היום, מה הכי הגיוני שאדם רגיל יכתוב עכשיו?". הצ'אט אכן עבר על מערך נתונים עצום באתרי אינטרנט ולמד לצפות את הסבירות שמילה או ביטוי מסויים יוופיעו לפי ההקשר שלהם. אחר כך הוא משתמש במידע הזה כדי ליצור משפטים ופסקאות מילה אחרי מילה, משפט אחרי משפט. אז כבר יש 3 דברים שאנחנו יכולים להבין לגביו:
- הוא לא אקטואלי – את רוב הלימוד שלו הוא כבר עשה בעבר, ולכן אם נשאל אותו על משהו שקרה אחרי תקופת הלימוד האחרונה, הוא פשוט לא יידע
- הוא לא המחליף הבא של גוגל – הצ'אט מייצר טקסט בעזרת ניחושים סטטיסטים ולכן יצטיין בניסוח וכתיבה של תוכניות עבודה, מסמכים או תוכן מקורי, אבל הוא לא בהכרח יצטיין בעובדות, למשל מציאת אקסלרטורים
- עדיף באנגלית – יש פחות טקסטים באינטרנט בשפת הקודש, ולכן הוא פחות מוצלח בעברית (מה שכן, שווה להכיר את רובי הבוט שפועל לא רע בעברית ומבוסס על טכנולוגיות GPT)
איך לעבוד עם הטיפוס הזה?
כשאתם כבר עובדים עם הצ'ט, כדאי לשים לב לנקודות הבאות כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר:
1. ציינו בבהירות את המטרה ותשאלו בבהירות ובתמציתיות. למשל: "היום אני מחפש ייעוץ לגבי מודלים עסקיים ברי קיימא עבור המיזם החברתי שלי בתחום האנרגיה המתחדשת, אני מתכוון לשאול אותך שאלות מכווינות על מנת שאוכל לייצר תוכנית עסקית לשנה הקרובה, תוכל לסייע לי עם זה?."
2. תשאלו שאלות ספיציפיות וממוקדות. למשל: "מהן אסטרטגיות שיווק יעילות עבור מיזמים חברתיים שמכוונים לשוק של צרכנים עם מודעות סביבתית, תוכל לכלול גם איפה ומתי כדאי לפרסם?" ולא: "מהי אסטרטגיית השיווק הזולה והיעילה ביותר?"
3. תכתבו קצת רקע כדי להכניס להקשר. למשל: "אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שעובד עם פריפריות וקהילות שוליים בחינוך. אנחנו קיימים כבר שנתיים ועובדים עם 20 בתי ספר בצפון ישראל, כיצד נוכל להגדיל את ההשפעה שלנו תוך הבטחת קיימות פיננסית?"
4. תאמתו את התשובות ובקשו תיקונים ושיפורים. למשל: "התשובה הזאת היא לא בדיוק מה שחיפשתי, נסה לקצר את התשובה שלך לשתי פסקאות ולהשתמש במילים יותר פשוטות להבנה. בנוסף יותר תתייחס לנושא גורמי הקשר ואל תתעסק בנושא השיווק."
5. תשתמשו בדוגמאות. אם נרצה לקבל תובנות על אסטרטגיות להגדלת מיזם שמתמקד בפתרון משבר המים העולמי, נוסיף בשאילתה בקשה מהצ'ט להשתמש בדוגמאות כמו הגישה הגישה שנקטה water.org עם 'water credit".
ללעוס לכם?
הינה כמה רעיונות לנושאים מוצלחים להשתמש בהם עם צ'ט GPT כדי להתקדם עם המיזם שלכם:
- סיעור מוחות והעלאת רעיונות חדשים – ניתן לחלץ גם תובנות, אסטרטגיות והצגת שיקולים שונים
- מחקר שוק – לחפש מידע על מגמות שוק, נתוני יעד דמוגרפיים וניתוח מתחרים ושותפים
- מדידת השפעה והערכה – הצ'אט יכול להציע מתודולוגיות, מדדים וכלים כדי לשפר את שיטות מדידת ההשפעה שלך
- גיוס כספים ובקשות למענקים – הדרכה לגבי אסטרטגיות גיוס כספים ועזרה בניסוח מכתבי הפנייה במדיות השונות
- כתיבת תוכניות עבודה – ניתן לנסח במספר דקות תכניות עבודה שנתיות גם לבעלי תפקידים שונים בארגון על סמך תוכניות עבודה קיימות שכבר קיימות בשוק
ועכשיו, אחרי כל מה שקראתם כאן, מי אתם חושבים שכתב את הכתבה הזאת? אני או הצ'אט? 🙂
לעוד לכלים טכנולוגיים שימושיים – הקליקו כאן