יזמות חברתית לא קורית בחלל ריק. יש בשדה הרבה מאוד אנשים וארגונים שיש להם עניין בבעיה החברתית שמעסיקה אותנו ויכולה להיות להם השפעה על הצלחת המיזם – ביצירת שותפות, פתיחת דלתות, שיתופי פעולה, מימון ועוד. נציג כאן כלי שמסייע לאתר שותפים, לגייס אותם ולעצב יחד שותפות שתיצור מכפיל כח להצלחת המיזם שלנו, ולא פחות חשוב, עוזר לתעדף שותפים פוטנציאליים כדי לא לבזבז זמן ומשאבים במקומות שלא יניבו ערך מספיק משמעותי.

דוגמאות לשיתופי פעולה:
– מיזם קאמבק לשיקום אסירים משוחררים, שהבינו שתהליך שיקום מוצלח צריך להתחיל כבר בכלא. הם יצרו שיתוף פעולה עם השב"ס ועובדים עם האסירים עוד טרם שחרורם (ושמישהו ינסה לעצור אותם!)
– מיזם מש"ה למניעת אבדנות שחבר לאקדמיה ובעזרת פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן גוריון ביססו מחקרית את המודל שפותח במש"ה ונתנו לו תוקף מדעי
– הסטרטאפ VIVID חבר לשחקן גדול, הקואליציה הישראלית לטראומה, ויצרו בשיתוף פעולה את הרי"ל – הרשת הישראלית לחוסן

מיפוי בעלי העניין

• מכינים רשימה של כל השחקנים שיכולה להיות להם השפעה על השינוי שאנחנו מתכננים  – שותפים פוטנציאליים, מתחרים, חברות עסקיות, עמותות, משרדי ממשלה, רשויות וכו'.
• מעריכים מהי מידת ההשפעה ומהי מידת העניין של כל אחד מהשחקנים במיזם ו / או בבעיה החברתית שבאנו לפתור
• מסווגים את השחקנים ל-4 קבוצות פי מידת העניין וההשפעה הפוטנציאלית
• בוחרים אסטרטגיית פעולה מתאימה לכל אחת מארבע הקבוצות שסיווגנו

וכדי לא להישאר יותר מדי בתיאורייה, אנחנו מזמינים אתכם להוריד את דף העבודה שהכנו עבורכם (בעמוד כאן למעלה משמאל), שממחיש על גבי תרשים, כיצד יש לבצע את הסיווג ומפרט בהרחבה על כל אחת מאסטרטגיות הפעולה. עברו עליו, הכינו את המיפוי והחליטו מהי הפעולה הראשונה שתעשו מחר בבוקר. כשאתם מוכנים להתקדם לעבר שיתוף פעולה, כדאי להכיר את היסודות לבניית שותפות מוצלחת – הוא נכתב אמנם על חיבורים עם המגזר הציבורי, אבל העקרונות זהים בכל המקרים.

אם יש משהו שאנחנו ממש לא רוצים שיקרה, זה לעשות הכל נכון, לרוץ על המיזם ובסוף לא להגיע לאימפקט המיוחל. אז איך נדע שהפעילות שלנו באמת עושה את האפקט הנדרש? ואיך נציג את זה החוצה למשקיעים, תורמים ופקידי ממשל? נסביר זאת כאן באמצעות הכלי – Standard of evidence, שעובר על רמות "הוכחה" שונות בין פעילות המיזם ובין השינוי הרצוי. לאחר הקריאה אתם מוזמנים להוריד ולשמור את הקובץ המצורף (ראו קבצים להורדה בראש הדף) ולעשות בו את השימוש שמתאים לשלב שבו אתם נמצאים עם המיזם שלכם.

נתחיל?

בואו נניח שאנחנו רוצים לבדוק יעילות של מיזם שמבקש להפחית מצבים של פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל. בואו נבחן את הרמות השונות להוכחה:
רמה 1 – ברמה הראשונה נרצה לתאר באופן לוגי מדוע למיזם שלנו יש יכולת להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל, ונבסס את זה באמצעות תיאוריית שינוי, סקירות ספרות על מיזמים דומים לשלנו שהראו תוצאות ומידע פנימי של ראיות אנקדוטליות שאספנו.
רמה 2 – אנחנו נמצאים כבר במקום שהצלחנו למדוד שינוי חיובי כך שאספנו מידע שמראה שחיילים המשתמשים בפרוגרמה שלנו באמת מראים שיפור במצבם הנפשי והפחתה בתסמיני הפוסט טראומה, אבל אנחנו רוצים להוכיח שזה לא מקרי. כאן נוכל לאסוף מידע באמצעות סקרים תקופתיים, דיווחים עצמיים של לפני ואחרי, קבוצות מיקוד וראיונות.
רמה 3 – כאן כבר ממש נרצה להוכיח שאנחנו הסיבה העיקרית להפחתת פוסט טראומה אצל חיילים ולא נסתפק רק בהערכות. לשם כך דרושים ניסויים שיכללו קבוצות של חיילים שלקחו חלק במיזם שלנו וכאלה שלא –  ניסויים של לפני ואחרי שיבחנו באופן אקטיבי את המצב הנפשי של המשתמשים שלנו לפני צריכת השירות שלנו ואחריו + קבוצת ביקורת רנדומלית.
רמה 4 – אחרי שמצאנו קשר סיבתי בין היכולת שלנו להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים באמצעות הטיפולים המותאמים שלנו, נרצה לתקף את התוצאות שלנו דרך הערכה חיצונית שמאשרת את אפקטיביות ורווחיות המיזם. נעשה כאן שימוש בתקנים בינלאומיים, הערכה של חברה חיצונית או ניתוחים כלכליים. בשלב זה אנחנו כבר נמצאים במקום שבו יש לנו הדרכות, מערכות ונהלים שתומכים בשכפול עקבי של המיזם ושל התוצאות החיוביות שלו.
רמה 5 –  עכשיו אנחנו מעוניינים להראות שהמיזם יכול לפעול במקום אחר, על ידי אנשים אחרים ולעבור "סקיילינג", תוך שהוא ממשיך להיות בר השפעה על המצב בשטח ושהוא עדיין מעשי מבחינה כלכלית. כאן נצטרך לעשות מגוון ניתוחים כלכליים, כגון הערכת נאמנות (evaluation fidelity) ורצוי גם לבצע ניתוח תרחישים עתידיים.

שימו לב! עברו על השלבים בהדרגה, ודאו שאתם משתמשים בשלבים שרלוונטיים עבור היוזמה שלכם (בדר"כ שני השלבים הראשונים מתאימים למיזמים בתחילת דרכם ויתר השלבים למיזמים בשלים וגדולים יותר). אין טעם למהר לקפוץ משלב לשלב. מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב ורמות ההוכחה משתנות לפי בשלות המיזם.

מה תמיד נכון? תשתיות נתונים איכותיות בארגון יאפשרו לבצע הערכה ומדידה ביתר קלות וכמובן גם לקבל החלטות מבוססות נתונים, לכן הכניסו לשגרות העבודה שלכם דרכים לאיסוף נתונים ותדאגו תמיד לתעד את הנעשה. הכניסו לתרבות הארגונית שלכם חשיבה על איסוף מידע.

הוכחות זה נחמד, אבל… במציאות של ימינו האריזה של הוכחת ההצלחה היא לא פחות חשובה מההוכחה עצמה. הקשב של פקידי ממשלה, פילנתרופים, משקיעים הוא מוגבל, וכשאנחנו זוכים לו – חשוב שננצל אותו בצורה המיטבית. לכן, עצם קיומן של עדויות להצלחה אינו מספיק – עליהן להיות אפקטיביות בתפיסת הקשב והמוטיבציה של בעלי העניין הרלוונטיים השונים.

 כל המקורות לגיוס כספים למיזמים חברתיים

1. פילנתרופיה

ישנן לא מעט קרנות פילנתרופיות בישראל, בעולם היהודי ובעולם בכלל. אנחנו מציגים לכם כאן מספר מאגרים שמרכזים אותן:

• Fundbase של אטלס היא פלטפורמה בתשלום, שמאפשרת חשיפה לאלפי מקורות מימון שמעודכנים בזמן אמת ולכלי ניהול ייעודים
• גיידסטאר – אתר העמותות של ישראל – ניתן לבצע סינון ע"פ תחומי פעילות, סוג הארגון והאישורים הנדרשים
• Impala פלטפורמה חינמית שמאפשרת לקרנות לאתר אותך
• שתיל – מאגר של קרנות וקולות קוראים לארגוני חברה אזרחית הפועלים לשינוי חברתי
• מיסטרנם – מאגר חינמי של קרנות פילנטרופיות 

2. משקיעים

מצורפים מספר מאגרים ורשימות של משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון VC. כדאי להתמקד בעיקר במשקיעי אימפקט ובקרנות של השקעות אימפקט, שמייעדות כסף למטרות חברתיות או רואות פוטנציאל כלכלי במיזמי אימפקט:

• ריכוז משקיעים פרטיים בקובץ פתוח שנוצר ע"י  Eden Shochat מ- Aleph
• Start-up Nation Central – חיתוך לפי משקיעים בחברות אימפקט
• מאגר של קרנות הון סיכון בישראל באתר לסטארטאפ – בתחומי ההתמקדות של כל קרן אפשר לבחור ב-social impact
• קרן ברידג'ס – בריד'גס ישראל היא קרן השקעות אימפקט אשר משקיעה בחברות ישראליות במטרה לייצר תשואה פיננסית תחרותית לצד השפעה חברתית או סביבתית חיובית, משמעותית ומדידה.

3. מענקים ממשלתיים ואחרים

כל משרד ממשלתי מציע מענקים בתחומו ולכן חשוב להיות עם יד על הדופק ולעקוב אחר הפרסומים שלהם. אפשר לבדוק גם בקבוצות יעודיות כמו שימושי לשלישי או באתר של הקול קורה. בנוסף, כדאי להכיר 4 ערוצים שמציעים מענקים משמעותיים באופן שוטף:

• רשות החדשנות -מציעה מסלולים רבים של תמיכה וסיוע למימון פרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. רוב המסלולים מתקשרים להכשרות בתחום היזמות והטכנולוגיה ולקידום פרויקטים של חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי.
• וועדת העזבונות / האפוטרופוס הכללי – כספים שהגיעו למדינה מתרומות, ירושה או קרן נאמנות למטרות צדקה ומיועדים למטרות ציבוריות. גופים ללא מטרות רווח שעומדים במטרות ובתבחינים שנקבעו יכולים להגיש בקשה לתמיכה אחת לשנה. 
• קרנות הביטוח הלאומי – 5 קרנות שתומכות בארגונים שמציעים מענים לצרכים חברתיים: א. קרן לפיתוח שירותים לנכים  ב. קרן סיעוד – הקרן לקידום תוכניות סיעוד (קשישים) ג. קרן מפעלים מיוחדים – חממה ליזמים חברתיים בתחום הרווחה  ג. קרן ילדים ונוער בסיכון ה. קרן מנוף – למימון פעולות למניעת תאונות עבודה
• משרד העבודה – מענקי חדשנות בתעסוקה לטובת חדשנות בתכנים / מודלים / מתודולוגיות בתוכניות לפיתוח כישורים ומסוגלות תעסוקתית בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית, השמות דגש על צמצום פערי תעסוקה.   

ועוד שני מקורות ששווה להכיר כשמחפשים מענקים:

• Fund guru – פלטפורמה חדשה שמציעה אפשרות לנטר מענקים בארץ ובעולם בהתבסס על שאלון התאמה.
• הבית לסולידריות חברתית – מיזם של קרן משפחת שעשוע לפיתוח וצמיחה של עסקים קטנים, ובכלל זה מתן מענקים עד 30,000 ש"ח.

4. תמיכות ממשלתיות / רשותיות

מידי שנה משרדי הממשלה מעניקים תמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור הפועלים למטרת חינוך, מדע, אמנות, רווחה, בריאות ועוד. כל משרד ממשלתי שמציע תמיכה מפרסם הזמנה להגשת בקשה עד ה- 15 באוקטובר בשנה הקודמת. במקרים מסוימים ההזמנה להגשת בקשות מפורסמת במועד מאוחר יותר. קראו כאן יותר איפה ניתן למצוא מידע על תמיכות, כיצד צריך להיערך אליהן, ותכנית עבודה מלאה להגשת תמיכה (בקובץ המצורף לסעיף 1 בכתבה)

עוד דרכים לממן את הפעילות שלכם:

ישנם מיזמים שבוחרים להכניס אלמנט הכנסות עצמיות, אחרים פונים למימון המונים בערוצים הקיימים או לגיוס של אג"ח חברתי. לא נרחיב כאן על כל אחת מהאפשרויות, אבל שווה להכיר אותן. בנוסף חשוב לזכור שמשאבים זה לא רק כסף בבנק. פעילות של מיזם מצריכה ציוד, תשתיות, שכר ושירותים מאנשי מקצוע שונים והם אמנם עולים כסף, אבל לפעמים אפשר לחסוך את ההוצאה עליהם ולהשיג אותם בדרכים אחרות, מה שנקרא שווי כסף. הרשתות החברתיות שלכם יכולות לסייע לכם מאוד לאתר כאלה. כמה דוגמאות:

• מרחב עבודה – ניתן להשתמש במרחב העבודה של הכוורת, לבדוק במרחב החברתי, ולנסות לאתר מרחבי עבודה עירוניים דרך הרשות /מתנ"סים ועוד
• הון אנושי – נקודת מבט – מציעים ליווי מגוון, מרכזי ש.י.ל מציעים ייעוץ משפטי, קליניקות משפטיות דוגמת הקליניקה המשפטית באוני' רייכמןן מציעה ליווי ליזמים ויזמיות שמגיעים מקהילות בלתי מיוצגות.
• שירותי ענן – קנבה, אמאזון ומונדיי נותנים מנויי PRO חינמיים בשליחת טופס עמותה.

נחשפתם לעוד מקורות לגיוס משאבים למיזם?
שתפו בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ונשמח לעדכן את הרשימה הזו לטובת כולם!

הצ'קליסט שחייבים להכיר לפני גיוס משאבים 

ורגע לפני שאתם מסתערים על הרשימה ופונים לכל עבר (don't), קחו נשימה עמוקה ותעשו בירור מקיף עם עצמכם – מתי לפנות, למי לפנות ואיך לפנות. הינה כמה טיפים על קצה המזלג:
1. תבינו את היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי מקורות הגיוס ובחרו את האסטרטגיה הנכונה עבור המיזם שלכם.
2. הכירו היטב את הגופים / אנשים שאתם מעוניינים לפנות אליהם – מה הם מקדמים? באיזה מיזמים קודמים הם השקיעו? מה השפה שלהם? מהי הדרך הנכונה לדבר איתם? מתי?
3. הסתכלו על הפעילות שלכם עצמכם ובחנו האם זה הזמן המדוייק לפנות. אולי נכון יותר להגיע לאחר שתפתחו עוד רכיב במיזם? אולי צריך לייצב את הצוות? לצרף שותף?
4. הגדירו את הסכום אותו תרצו לגייס מהגוף הרלונטי ואת הייעוד שלו
5. נסחו את הפנייה בדרך מתאימה ומדוייקת לאותו גוף / אדם שאתם פונים אליו (ע"פ סעיף 2).
5. תהיו מוכנים להמשך התקשרות באופן שישרת אתכם נאמנה.

רוצים להגיע לשלב הגיוס מוכנים יותר?

הירשמו לסדרה שלנו ללימוד עצמי עבור יזמים בתחילת ותקבלו יופי של כלים לשפצור המיזם שלכם להרשמה ללא עלות
קהילת הפייסבוק הבית ליזמות חברתית  היא פלטפורמה נהדרת לשיתוף והתייעצות

הרשימות נאספו בשיתוף פעולה נהדר עם רעי דישון – מעצב, מפתח ומרצה בתחום של קהילות וארגונים, מייסד CommAgain, R&D ועם סהר בר-ניסן, מובילת קהילת EmployTech לחדשנות בתעסוקה

כשאת.ה אומר.ת יזמות חברתית – למה את.ה מתכוונ.ת?

בזמן האחרון נדמה שכולם מדברים על יזמות חברתית – אבל… האם כולנו באמת מתכוונים לאותו הדבר? כשהשדה מתרחב בקצב מהיר, נולדים רעיונות חדשים, מודלים חדשניים ומיזמים מגוונים – אבל גם לא מעט בלבול. כדי לפתח תחום בר-קיימא, שניתן להעריך, למדוד ולחבר בין שחקניו, דרושה שפה מקצועית, מדויקת ובהירה. כדי לעשות סדר גיבשנו בכוורת תשתית מושגית שמציעה עוגן משותף למי שפועלים באקוסיסטם של היזמות החברתית – יזמים, משקיעים, משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים ואנשי מחקר.

המסמך שלפניכם הוא תוצר של תהליך בירור בו השתתפו יזמים, מומחים ואנשי אקדמיה. הוא מציע הגדרות למונחי יסוד כמו חדשנות, יזמות ואימפקט, משרטט הבחנות בין סוגי מיזמים, ומציע צירים שיטתיים לאפיון יזמות חברתית. הוא נועד לאפשר שיח מקצועי משותף – בלי לוותר על הגיוון, היצירתיות והמורכבות שמאפיינים את התחום. אנחנו מזמינים אתכם להיות חלק מהמהלך – לקרוא, להעיר, להוסיף ולהשפיע על עיצוב השפה והכלים שיתמכו בהתפתחותו של התחום בישראל.

המהפכה הדיגיטלית במיזמים חברתיים

הבסיס לחדשנות במיזמים חברתיים מתחיל בטכנולוגיות דיגיטליות בסיסיות אך רבות עוצמה:
פלטפורמות מקוונות, למשל, מאפשרות יצירת גשרים וירטואליים בין קהילות מרוחקות. נוכל לדמיין מיזם המבקש לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. באמצעות פלטפורמה מקוונת, המיזם יכול לחבר בין מומחים מתחומים שונים לבין אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע. והצעד הבא? שילוב מערכת התאמה חכמה, המנתחת את צרכי המשתמשים ומציעה את המומחה המתאים ביותר עבורם.
אפליקציות סלולריות מהוות כלי נוסף בארגז הכלים הדיגיטלי. הן מאפשרות נגישות מיידית למידע ושירותים, ללא תלות במיקום גיאוגרפי. לדוגמה, אפליקציה לעידוד התנדבות יכולה לאפשר למשתמשים לאתר הזדמנויות התנדבות בקרבת מקומם בלחיצת כפתור. בעתיד, אפליקציה כזו עשויה לכלול מערכת ניווט בזמן אמת ותזכורות מותאמות אישית, מה שיהפוך את חוויית ההתנדבות לנגישה ופשוטה יותר.
הרשתות החברתיות, מצדן, מספקות במה רחבה לגיוס תמיכה ומשאבים. מיזמים חברתיים יכולים לנצל פלטפורמות אלו ליצירת קהילות תומכות, העלאת מודעות לנושאים חברתיים ואף לגיוס כספים. השלב הבא בשימוש ברשתות חברתיות עשוי להיות שימוש והטמעה של כלי אנליטיקה מתקדמים, שיאפשרו ניתוח מעמיק של השפעת הקמפיינים ויסייעו בתכנון אסטרטגיות יעילות יותר.

מבט לעתיד: טכנולוגיות מתקדמות בשירות החברה

הפוטנציאל האמיתי לשינוי טמון בטכנולוגיות המתקדמות של המאה ה-21:
בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה, למשל, פותחות אפשרויות חדשות בתחומים רבים. נתאר מיזם למניעת נשירת תלמידים: באמצעות AI, המיזם יכול לנתח נתונים מורכבים של תלמידים – החל מציונים ועד להתנהגות בכיתה – ולזהות מוקדמות סימנים לסיכון נשירה. הצעד הבא? פיתוח מערכת המלצות אוטומטית שתציע תוכניות התערבות מותאמות אישית לכל תלמיד בסיכון.
בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Generative AI) מביאה איתה הבטחה נוספת. היא יכולה לשמש ליצירת תוכן חינוכי מותאם אישית עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובעתיד אף לפתח מערכות שיחה אינטראקטיביות המדמות מורה פרטי וירטואלי. זוהי הזדמנות להנגיש חינוך איכותי לכל תלמיד, ללא תלות ברקע או במיקום גיאוגרפי.
טכנולוגיות מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות צוהר לעולמות חדשים של נגישות והכשרה. מיזם חברתי יכול להשתמש ב-AR כדי להנגיש מידע על אתרים היסטוריים עבור מבקרים עם מוגבלויות, מה שיהפוך את חווית התיירות למכילה יותר. ואילו VR? היא יכולה לשמש לפיתוח סימולציות מתקדמות לאימון עובדים סוציאליים ומתנדבים בהתמודדות עם מצבי משבר, מה שיאפשר הכשרה יעילה ומעשית יותר.
אינטרנט של הדברים (IoT) מציע הזדמנויות חדשות לניטור וניהול משאבים. חיישני IoT יכולים לשמש לניטור איכות האוויר בשכונות מוחלשות, ליצירת התראות בזמן אמת ולהנעת פעולה קהילתית. בעתיד, מערכות חכמות המבוססות על נתוני IoT עשויות לשמש לניהול יעיל יותר של משאבים עירוניים, מה שיוביל לשיפור איכות החיים בערים.

איך מתחילים את המסע הטכנולוגי?

עבור יזמים חברתיים ללא רקע טכנולוגי, המסע לעבר חדשנות טכנולוגית עלול להיראות מאיים. אך הוא מתחיל בצעדים קטנים ופשוטים:
הערכת צרכים מעמיקה – בדקו מהם האתגרים העיקריים במיזם שלכם שיכולים להיפתר באמצעות טכנולוגיה? זיהוי נקודות אלו יסייע למקד את המאמצים ולבחור את הכלים הטכנולוגיים המתאימים ביותר.
למידה – העולם הדיגיטלי מציע שפע של הזדמנויות ללמידה עצמית. פלטפורמות כמו Coursera או edX ואפילו קמפוס IL מציעות קורסים רבים בחינם, המאפשרים היכרות עם עולם הטכנולוגיה. אין צורך להפוך למומחה טכנולוגי, אבל הבנה בסיסית של המושגים ושל האפשרויות הן מהותיות בשביל להתחיל נכון.
שיתופי פעולה – יצירת קשר עם מוסדות אקדמיים או חברות טכנולוגיה יכולה לפתוח דלתות לייעוץ מקצועי או אף לשותפויות ארוכות טווח. במקביל, גיוס מתנדבים עם רקע טכנולוגי יכול להיות משאב יקר ערך עבור מיזמים חברתיים.
ייעוץ חיצוני – יזמים משתמשים בייעוץ בתחומים רבים. גם בתחום הטכנולוגי אנשי ייעוץ וליווי יכולים לתת לכם את הגב והמשענת להבנה ואחרי זה פיתוח של הרכיבים הטכנולוגיים במיזם שלכם.

תחילת המסע הטכנולוגי אינה חייבת להיות גרנדיוזית. פרויקט פיילוט קטן יכול לשמש כאבן בוחן, מאפשר לבחון את היתכנות הפתרון הטכנולוגי ולהפיק לקחים חשובים. במקביל, כדאי לחפש מקורות מימון ייעודיים כגון מענקים והשקעות שמיועדים ספציפית למיזמים חברתיים המשלבים טכנולוגיה. לבסוף, חשוב לזכור כי חדשנות טכנולוגית היא מסע מתמשך. עקבו אחר התפתחויות טכנולוגיות בתחום שלכם ובתחומים משיקים, היו פתוחים לרעיונות חדשים, ואל תפחדו להתנסות ולטעות. כל צעד קטן בדרך הטכנולוגית הוא צעד גדול לעבר הרחבת ההשפעה החברתית שלכם.

לסיכום

חדשנות טכנולוגית היא יותר מסתם כלי – היא מפתח להרחבת ההשפעה של מיזמים חברתיים. על ידי אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן בפעילות השוטפת, מיזמים יכולים להגיע לקהלים רחבים יותר, לשפר את יעילותם ולהוביל שינוי חברתי משמעותי. המסע הטכנולוגי עשוי להיות מאתגר, אך הפוטנציאל שהוא מציע – ליצור עולם טוב יותר, נגיש יותר ומכיל יותר – הוא שווה כל מאמץ.
הכותב הוא ד"ר יכין אפשטיין יזם ומקים 'הַמַּחְדֵשָׁה – מביאים חדשנות' לקידום חדשנות טכנולוגית, מוצרית ותפעולית.

מחקר שוק זה שם קצת מפוצץ לתהליך של היכרות עם הסביבה שבה אנחנו פועלים. כדי להעריך את הביקוש למוצר צריך להכיר את קהל היעד שלנו. כדי להבין אם יש לנו יתרון תחרותי צריך להכיר את המתחרים שלנו. כדי לבנות אסטרטגיה צריך להכיר את השוק, וכדי להבין אילו ארגונים ציבוריים יכולים להשפיע על המיזם שלנו, צריך להכיר את תוכניות העבודה של המגזר הציבורי. שנתחיל?

לקוחות

המונח 'לקוחות' של מיזם חברתי עשוי להיות קצת מתעתע. באופן יותר ספיציפי אנחנו מדברים על:
מוטבים – האנשים שייהנו מהערך החברתי שלשמו יצאנו לדרך, למשל אנשים עם מוגבלות, קשישים, נפגעי ונפגעות אלימות, מחפשי עבודה וכו'. לפעמים המוטבים עצמם יהיו גם הלקוחות שמשלמים על השירות ולפעמים לא. כך או כך, חשוב שנתייחס אליהם כמו אל לקוחות.
לקוח משלם – כשהמיזם שלנו מקדם מטרה שמשותפת לארגון כלשהו, הוא יכול להפוך להיות לקוח שמשלם לנו.
כדי להעריך את הביקוש למוצר ולהבין את נקודות החיבור אליו, נשאל ונברר את הנקודות הבאות:

1. כמה אנשים ייהנו מהפתרון שאנחנו מציעים לבעיה? כמה הכנסה נוכל לקבל עבור כל לקוח? גם אם אין לנו דרך לדעת בדיוק, ננסה להגיע להערכה מושכלת
2. מה מאפיין את האנשים בקהל היעד שלנו? נבנה לעצמנו 'פרסונה' (או מספר פרסונות) שמתארות בצורה רלוונטית את מרבית האנשים מקבוצות טיפיקליות בקהל היעד. נגדיר מאפיינים "יבשים" (גיל, מקום מגורים, שכר, עיסוק וכו'), ונחלץ נתונים מהותיים (הצרכים, הכאבים, החלומות והאתגרים שלהם). אנחנו, בעצם, רוצים להבין מה יהיו נקודות החיבור שלהם למוצר, ומה יהיו ההתנגדויות והחסמים. כאן לא מספיק להניח הנחות. אנחנו חייבים לשמוע את הלקוחות שלנו במילים שלהם ולהבין מהו הערך הספיציפי שיקבלו מהשירות שלנו כפי שהם תופסים זאת.

המתחרים

נלמד מיהם המתחרים שלנו ונחדד מהו הבידול שלנו האם היו מיזמים דומים שפעלו ונסגרו? אם כן, למה? אילו עוד מענים יש לבעיה? מה בדיוק הם מציעים? במה אנחנו שונים באופן שנותן לכם יתרון משמעותי? לא מספיק לספר לעצמנו מה המוצר עושה ואיך הוא עושה את זה טוב יותר אלא איזה ערך מוסף הוא נותן ללקוח מנקודת מבטו. לאיתור מיזמים בתחום שלכם, מוזמנים להיעזר בפורטפוליו הכוורת.

השוק

קודם כל, נבין אם אנחנו משתייכים לפלח שוק מוכר, כמו למשל EdTech, Aging ו-Healthtech assistive Technology. גם אם אנחנו לא מוצאים את עצמנו באחד השווקים המוכרים, נגדיר לעצמנו את התחום ונמצא את הדרכים ללמוד עליו בצורה הטובה ביותר: מה גודל השוק? כמה כסף הוא מגלגל בארץ? וכמה בעולם? מהן המגמות, ההשפעות וההזדמנויות שאנחנו רואים בו (למשל שינוי חקיקה, רגולציה, כניסת שחקנים חדשים)? לאיתור מידע על שווקים שונים, אפשר להיעזר באתר של לסטארטאפ

המגזר הציבורי

כשעושים מחקר שוק ביזמות חברתית כדאי לבחון לאילו שחקנים במגזר הציבורי יש השפעה על התחום שלנו, ואיך הפעילות שלנו מתחברת לאתגרים לאומיים: האם התקבלו החלטות ממשלה כלשהן בנושא? האם הוקצו תקציבים לנושא? נעבור על ספר התכניות הממשלתי, נשוטט באתרים של משרדים ורשויות שרלוונטיות אלינו ונדבר עם אנשים שיש להם ראייה ממשלתית רחבה

סיימנו, ומה עכשיו?

בסוף התהליך של מחקר השוק צריך להיות לנו מאוד ברור מה מתוך מה שאנחנו עושים יוצר בידול תחרותי. זהו ה- Value proposition שלנו! אסור להתקדם בכל מחיר. אם הבנו שאין לנו בשורה של ממש שאיתה כדאי להיכנס למים, עדיף שנחזור אחורה לדייק שוב את הבעיה / הפתרון / בחירת הלקוחות, או אפילו שנוותר על המיזם. עדיף להיפרד עכשיו מרעיון שאין לו סיכוי להצליח, מאשר להתבאס הרבה יותר אחר-כך, כשאנחנו עוד יותר מושקעים במיזם. ואם אכן הגעתם למסקנה הזו ואתם רוצים קצת עידוד מוזמנים לקרוא למה זה בכל זאת לא סוף העולם 

הכוורת מזמינה אתכם לצרוך עוד תוכן איכותי, להכיר יזמים נוספים ולהתייעץ עם מי שהולך אתכם באותה דרך בקהילת הפייסבוק 

הניסיון להתמודד עם האתגרים החברתיים שנוצרו לאחר ה-7 באוקטובר הראו לכולנו שהמגזר הציבורי לא לבד. לצדו פועלת במרץ חברה אזרחית שמסורה לטיפול בצרכים הבוערים של החברה. אין ספק שתועלת גדולה במיוחד תצמח מחיבור בין המגזר הציבורי, שנהנה מתשתיות נרחבות ובנות קיימא, ובין מיזמים מהשטח שמתאפיינים ביכולת להגיב בגמישות ובמהירות. נשאלת השאלה, איך עושים את זה?

בונים גשר בין עולמות מקצועיים שונים

לפני שניגשים לתהליך שיתוף פעולה חשוב להבין שנדרשת מוכנות להשקיע משאבי זמן וכח אדם: צריך ללמוד את השטח ולאתר מיזמים רלוונטיים, לאפיין אותם, להכיר לעומק ולבנות את הקשר ואת מודל השותפות המתאים. אם יש רצון ומוכנות לתהליך צריך לבסס את שלושת היסודות לשותפות מוצלחת:

1. בעיה משותפת – על מנת שפתרון יצליח, הוא חייב להתמקד בבעיה משמעותית וממשית שאתם והיזמים חולקים ושאף אחד מהצדדים לא יכול באמת להתמודד איתה לבדו באופן מלא. כשמדובר בנושאים חברתיים, זו תהיה בעיה מהותית שפוגעת בקהלים רחבים של אזרחים. רק שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי לבין יזמים מסורים יכול לחולל את השינוי הנדרש.
   דוגמה מהשטח: Sign Now, הוא סטרטאפ שמנגיש מוקדי שירות לקוחות לאוכלוסיית החירשים. ב-7 באוקטובר הייתה להם את אפשרות לפעול מהר ולהיות ערוכים להנגיש שיחות חירום כבר בשעה 12:00. השירות ניתן דרך רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שלא היו יכולים להיערך בצורה כ"כ מהירה למתן מעני חירום מונגשים.
2. ערך הדדי – השותפות חייבת להיות כדאית ויעילה לכל הצדדים המעורבים, כאשר כל שותף מקבל את מה שהוא זקוק לו כדי לקדם את יעדיו. המגזר הציבורי יכול לספק לגיטימציה, משאבים, בסיס משפטי ותקציבים, בעוד שהיזמים החברתיים מביאים גמישות, ראייה חדשנית ויצירתיות רבה יותר.
   דוגמה מהשטח: חוות ניצן לזכרם היא חוות נוער טיפולית עבור בני נוער בקצה רצף הטיפול. משרד הרווחה מעוניין למנוע הידרדרות ונשירה של בני נוער. השותפות ביניהם מספקת לחווה משאבים ואפשרות להתרחב ולהשפיע על יותר בני נוער, ומשרד הרווחה נהנה מפירות העבודה השיקומית בחווה כשבני הנוער שבים אל המוסד החינוכי ממנו הגיעו ונמנעת הידרדרות במצבם במשמעויות של עלות הולכת ווגוברת לרווחה.
3. מערכת יחסים – קיום שותפות דורש יחסי אמון, תקשורת פתוחה והליכי קבלת החלטות ברורים. הגם שיש שוני בדרכי החשיבה והפעולה, הצדדים חייבים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ועל מחויבות. מערכת היחסים דורשת השקעה ראשונית ותחזוקה שוטפת כדי שהשותפות לא תתמוטט לאורך הזמן.
   דוגמה מהשטח: שירות של דיאלוג פתוח מוצע לראשונה בשירות הציבורי במרפאה דיאלוגית בביה"ח לבריאות הנפש מזור. הטמעת השירות התאפשרה הודות לתהליך ארוך של בחירת הדיזיין פרטנר המתאים, פיילוט משותף ודיאלוג בין הצדדים.

בעלי תפקידים במגזר הציבורי שבוחרים ללכת בדרך האמיצה של בניית שותפות עם מיזם חברתי, תורמים לא רק לשיפור השירותים שבאחריותם, אלא מצעידים את כל המערכת קדימה. בכוורת ליווינו עשרות מיזמים חברתיים ופעלנו לחבר אותם לשירותים החברתיים. תרצו להכיר וללמוד יותר על חדשנות במגזר הציבורי? פנו למנהלת השותפויות שלנו, אביטל אלפנט פילר

כיזמים אנחנו שואפים לייצר השפעה שתהיה כל כך משמעותית עד שתשנה את כללי המשחק בתחום שבו אנחנו פועלים ובמציאות כולה. שיבוש, קוראים לזה. אנחנו שואפים לשבש לטובה. אבל בשנים האחרונות נראה שיש לנו מתחרה רצינית – המציאות! הקורונה, סבבי הבחירות, האקלים החברתי-פוליטי, מלחמת חרבות ברזל ואירועי הקצה של ה-07 באוקטובר שמטו שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלנו. אז איך מרימים את הראש ונערכים לרגע הבא? 

מאמצים חשיבה מוטת עתיד

המושג חשיבה מוטת עתיד מתייחס לתהליך חשיבה מובנה לגבי מסלולי עתיד אפשריים והיערכות לכל אחד מהם. עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין ממרכז קיימא לחדשנות חברתית מדברת על 3 שלבים מרכזיים בתהליך:
1. איסוף וזיהוי סימני שינוי – מתוך התבוננות במה שקיים, נוכל לזהות מקומות שעשויים לגרור שינויים נוספים. למשל שינוי חקיקה, פטנט חדש שנרשם וכניסה של שחקן מחו"ל
2. יכולת לגבש את הסימנים למגמות צפויות – נבין כיצד סימני השינוי יכולים להשפיע עלינו והאם הם יוצרים מגמות כלשהן בהיבטים שרלוונטיים אלינו
3. בניית תרחישים – היכולת לצייר מציאות בעזרת מילים ולספר סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף. כל תרחיש ייבנה באופן לוגי בהתבסס על המגמות שזיהינו שנוצרו מתוך סימני שינוי.
חשוב לשים לב שאסטרטגיית הפעולה שלנו תיגזר מתוך התרחישים הפוטנציאלים, אבל התרחישים עצמם אינם האסטרטגיה. הם נועדו להרחיב את מנעד החשיבה שלנו לגבי המציאות ווההתפתחויות האפשריות.  

 בעקבות ה-7 לאוקטובר, מכון המחקר PollyLabs הכין סקירה של תרחישים עתידיים למדינת ישראל לטווח הזמן של 12-18 חודשים הבאים. מומחים מתחומי תוכן שונים השתתפו בפיתוח המסמך שנועד להניח בסיס מחשבתי להקמת הקרן  Future Resilience Fund שתאיץ את מאמצי השיקום והבנייה מחדש בישראל אחרי האסון. כדי לגשת אל התרחישים ולהתחיל להבין איך הם משפיעים על הארגון שלכם ועל השירותים החברתיים של ישראל פשוט לחצו כאן. רוצים להבין איך התרחישים הנ"ל משפיעים על שדה היזמות והשירותים החברתיים? אני מזמינה אתכם לשמוע אותי מסבירה על הכלי בסרטון כאן

אולי יש לנו את אותה גנטיקה, אבל החברה האנושית של היום שונה בתכלית השינוי מהחברה האנושית של לפני קצת יותר מ-5000 שנה. לאורך כל התקופה היו מי שמצאו פתרונות חדשניים לצרכים האנושיים ויצאו בפיתוחים טכנולוגיים מרעישים, החל מיצירת כלי ציד ועד האפליקציות הכי מתקדמות (to be continued). כך תפח לו ארגז הכלים האנושי, כשמצד אחד הוא מאפשר לכל אחד מאיתנו לפעול במגוון רחב של תחומים, ומצד שני יוצר רתיעה מגישה לכלים שהשימוש בהם דורש מומחיות. 

על יזמים וחיות אחרות

בעיניי, מה שמאפיין יותר מכל את האופי היזמי הוא התעוזה לגשת גם לכלים הלא מוכרים. יזמים מטבעם, משתמשים במה שיש, מייצרים חיבורים חדשניים בין תחומים שונים ונכנסים בעיניים עצומות גם לשדות לא מוכרים. הם יעשו הכל כדי להבין מהו הכלי הנכון עבורם ואיך גורמים לו לעבוד בשביל המטרה. רוצים להצליח בעולם היזמות? אמצו לעצמכם את הברווז (!) כמודל להשראה – חיה שקצת שוחה, קצת הולכת, קצת עפה. אולי היא לא מומחית בהכל, אבל שוחה יופי בין האפשרויות (וגם הולכת ועפה, כן).
אני יכול לספר לכם שבדרך היזמית שלי אימצתי גישה ברווזית:
אולי אני לא מעצב גרפי – אבל אני לומד להשתמש בקנבה
אולי אני לא מומחה טכנולוגיה אבל אני יכול לייצר טפסים חכמים שעוזרים למיזם שלי
אולי אני לא מגייס כספים מדופלם אבל אני יודע להשתמש בכלי AI כדי לאתר את אזורי התורמים הרלוונטים

מה למדתי מהברווז?

למען האמת, כל כך התרשמתי מהברווז שאפילו נרשמתי לבית ספר לברווזאות מתקדמת (פרטים בפרטי). שמח לשתף כאן בכמה הרגלים שכדאי לאמץ כדי להיות יזם-ברווז מצטיין:

1. ללמוד כלים חדשים – הקדישו זמן ללמוד טכנולוגיות ופרקטיקות חדשות בתחום העיסוק שלכם – קחו פרוייקט קטן שרציתם לפתח ותקדמו אותו בעזרת כלים חדשים ששמעתם עליהם
2. לפתח סקרנות – תצרכו תוכן מתחומים מגוונים כדי להרחיב את האופקים וכדי לשלוח את הלחם היזמי שלכם על פני המים
3. לייצר קשרים – הכירו אנשים מרקעים מגוונים, שתפו אותם בעשייה שלכם והקשיבו גם להם 🙂 זו הדרך ללמידה, גילויים וחיבורים 
4. פשוט לנסות – אל תפחדו לנסות דברים חדשים ולטעות. זו הדרך הטובה ביותר להתקדם

הכוורת כאן כדי לסייע לכם בדרך ומזמינה אתכם לצרוך תוכן איכותי, להכיר יזמים נוספים ולייצר קשרים באירועי הקהילה, להתנסות ולהתייעץ עם מי שהולך אתכם באותה דרך בקהילת הפייסבוק יזמות חברתית