ד"ר יצחקי, ספרי לנו על האתגרים שזיהיתם בדרך לסקייל?

במכון סאלד זיהינו שתוכניות חברתיות מוצלחות רבות לא שורדות מעבר לתקופת הפיילוט, מה שמוביל למאמצים כספיים ואנושיים שיורדים לטמיון. כדי לצלוח את הפער הזה, הבנו שנדרש מודל עבודה, שיטה שתוכל לכוון יזמים ומנהלי פרוייקטים בתהליך התסלום (סקייל), והגדרנו תסלום כ-פעולה שנועדה להרחיב או להעמיק את היקף היישום וההפעלה של מיזמים/תוכניות חברתיים וחינוכיים, שנוסו בהצלחה מצומצמת ונמצאו ראויים להמשיך לפעול במסגרת רחבה יותר (פרידמן, יצחקי וזורמן, 2020).

למה אי אפשר "פשוט לשכפל" את מה שכבר הצליח?

הנטייה הטבעית של יזמים היא לשאוף לשכפול מהיר (Replication). אולם, תסלום איננו הכפלה פשוטה של תוכנית שהצליחה. הספרות מבחינה בין Scaling Out (התרחבות כמותית) לבין Scaling Up (התרחבות איכותית המשפיעה על מדיניות וחוקים) (Westley et al., 2014[1]). בשני סוגי התסלום הקושי המרכזי הוא אובדן הדיוק: בפיילוט, המיזם נהנה מ"צוות חלומות", מתשומת לב רבה, וממשאבים עודפים. בפריסה רחבה, התוכנית מופעלת על ידי הדרג הביצועי הרגיל במערכות ציבוריות מורכבות, מה שמוביל לעיתים לדילול של רכיבי הליבה.
תסלום אפקטיבי, כזה שמשיג את האימפקט (השינוי) שהוא מכוון אליו דורש "התאמה הדדית" (Mutual Adaptation): לא רק השטח צריך להשתנות כדי לקלוט את המיזם, אלא גם המיזם חייב לעבור התאמות להקשר המקומי מבלי לאבד את זהותו (Peurach & Glazer, 2012[2]).

כדי להבין את תפקיד התסלום, עלינו להבהיר מספר מושגים בתכנון והפעלה של מיזמים חברתיים:
תפוקות (Outputs): המדדים הישירים של הפעילות (מספר משתתפים, מספר סדנאות). זהו הבסיס התפעולי.
תוצאות (Outcomes): השינויים הממשיים בקרב קהל היעד (שיפור מיומנויות, שינוי התנהגות). התוצאות הן ההוכחה שהמיזם עובד.
אימפקט (Impact): השינוי המערכתי העמוק באקוסיסטם ובחיי הקהילה לאורך זמן (מורג, 2017).
התִסלוּם (Scaling), וכאן טמונה נקודת המפנה, הוא התהליך הניהולי והאסטרטגי שמאפשר להעביר את התוצאות והאימפקט ממישור מקומי וספציפי למישור מערכתי רחב תוך שמירה על האיכות והקיימות של התוצאות לאורך זמן. כלומר, תסלום איננו שלב סופי של "שכפול" או "מסירה" של המיזם, אלא תהליך חשיבה ותכנון שחייב להשתלב כבר בשלבי הפיתוח והפיילוט שלו (פרידמן, יצחקי וזורמן, 2020).

מהם שבעת שלבי התסלום במודל?

המודל [3] מציע שבע תחנות עבודה מעגליות, המלוות ברפלקציה מתמדת ושיתוף בעלי עניין:

1. בדיקת היתכנות (Feasibility): הערכת הבשלות של התוכנית לתסלום. האם יש הוכחות חותכות לאפקטיביות שלה? האם המודל העסקי/תקציבי מאפשר התרחבות?
2. התנאים החיצוניים הנחוצים להצלחה: מיפוי הסביבה – האם יש תמיכה פוליטית? האם קיימת תשתית ארגונית בשטח לקליטת התוכנית?
3. הגדרת מטרות ויעדים לתסלום: בניית חזון ברור להתרחבות – מה אנחנו רוצים להשיג בתהליך התסלום עצמו (מעבר ליעדי התוכנית המקוריים)?
4. בחינת הרכיבים החיוניים והתאמתם: זיהוי ה-DNA של המיזם. מהם ה"איברים החיוניים" שאסור לוותר עליהם, ומה ניתן להתאים בצורה גמישה להקשרים מקומיים שונים?
5. התשומות שיוקדשו לתסלום: הגדרת המשאבים הנדרשים – לא רק להפעלה השוטפת, אלא לניהול המורכב של תהליך השינוי וההתרחבות.
6. התפוקות המצופות מהתסלום: הגדרת המבנים הארגוניים, המנהיגות המקומית והסדירויות (כמו למידת עמיתים) שצריכים להיווצר בארגון היעד כדי שהתוכנית תכה שורש.
7. התוצאות המעידות על הצלחת התסלום: המבחן הסופי – האם קהל היעד קיבל בעלות על התוכנית? האם היא ממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לסביבה המשתנה (אבולוציה) תוך שמירה על איכותה לאורך זמן?

תוכלי לשתף אותנו בדוגמה למיזם שעבד לפי שלבי המודל?

ניקח כמקרה בוחן את "קהילת מגלות עתידות" שהחלה כיוזמה מקומית בחיפה – קהילה דיגיטלית לצעירות בשלבי בחירת קריירה. בפיילוט השתתפו 80 צעירות, והתוצאות היו מרשימות: 75% דיווחו על שיפור משמעותי בתחושת המסוגלות שלהן, ו-60% קיבלו החלטות משמעותיות בנוגע למסלול הקריירה שלהן.
ליווינו אותם בצמיחתן מקהילה דיגיטלית לתנועה ארצית לפי שבעת שלבי המודל:
שלב 1 – בירור הצורך: מיפוי הראה ש-40% מהצעירות בישראל מרגישות חוסר ודאות לגבי עתידן המקצועי. משרד העבודה והרווחה הביע עניין, וקרן פילנתרופית הציעה מימון ראשוני.
שלב 2 – זיהוי התנאים החיצוניים: בבדיקה שביצענו נמצאו שותפים פוטנציאליים – 8 רשויות מקומיות, 3 מכללות וארגון הסטודנטיות הארצי. כולם ביטאו נכונות לשיתוף פעולה.
שלב 3 – הגדרת מטרות ויעדים: ביחד עם אנשי המיזם הוגדר יעד להגיע ל-5,000 צעירות ב-3 שנים, עם התמקדות ראשונית בפריפריה החברתית.
שלב 4 – הרכיבים הקריטיים במיזם: לאחר תהליך של סקירה ומיפוי זוהו 3 רכיבים שחייבים להישמר:
א. הקהילה הדיגיטלית כפלטפורמה מרכזית
ב. מפגשיRole Models עם נשות קריירה
ג. סדנאות מיומנויות בקבוצות קטנות
בעקבות זיהוי זה הותאמו מספר רכיבים במיזם, לדוגמה: המסעות הפיזיים לחברות הוחלפו במפגשים וירטואליים באזורים מרוחקים.
שלב 5 – התשומות: בעבודה משותפת הוגדרו התשומות הנדרשות להרחבה (2 רכזות ארציות, 10 מנחות אזוריות, פלטפורמה דיגיטלית משודרגת ותקציב של 1.2 מיליון ש"ח לשנה הראשונה).
שלב 6 – פרקטיקות: בבניית תוכנית התסלום, ולאור תמונת האבחון הוחלט על הרחבה מדורגת – שנה ראשונה: 3 ערים נוספות, שנה שנייה: 10 ערים, שנה שלישית: פריסה ארצית.
שלב 7 – מדידת תוצאות: ניתוח הנתונים העלה בסוף השנה השנייה, כי התוכנית הגיעה ל-2,800 צעירות ב-13 יישובים. 68% דיווחו על שיפור במסוגלות (ירידה קלה מהפיילוט), אך 71% קיבלו החלטות קריירה (עלייה מהפיילוט).

תהליך הליווי סייע בהעלאת מספר תובנות מרכזיות:
מה עובד?  הגמישות בהתאמת הרכיבים לאזורים שונים אפשרה הרחבה מהירה
זיהוי ומתן פתרון לאתגר המרכזי – שמירה על איכות ההנחיה האישית בהיקפים גדולים באמצעות פיתוח מערך הכשרה למנחות מקומיות והקמת מערך תמיכה דיגיטלי
בשורה התחתונה הערך המוסף שחשיבת התסלום תרמה למיזם: המעבר מאינטואיציה לאסטרטגיה

לסיכום, המסע מהצלחה נקודתית לשינוי רחב דורש נחישות ומאמץ, אך לא פחות מכך – מתודולוגיה. התסלום הוא הכוח המארגן שהופך כוונות טובות למציאות מערכתית חדשה. בפיתוח המודל רצינו להבטיח אפשרות לא רק להגדיל את האימפקט בטווח המיידי, אלא גם להשאיר אותו יציב, איכותי ומשמעותי אורך זמן.

מוזמנים להתנסות!

תוכלו להוריד את המודל המלא (בקבצים המצורפים לעמוד זה) וגם להתנסות בכלי אבחון ייחודי – מד התקדמות בתסלום המיזם שיאפשר לכם להעריך את רמת המוכנות שלכם לתִסלום וינחה את אותם לקראת שיפורים ממוקדים. הכלי מותאם לסוגי מיזמים שונים ועוזר ליזמים לקבל החלטות מושכלות לגבי עיתוי ההרחבה ותכנון התהליך. לפרטים נוספים מוזמנים לפנות לד"ר רינת יצחקי, חוקרת בכירה ומפתחת פרויקטים במכון סאלד

הפניות

[1] Westley, F., Antadze, N., Riddell, D. J., Robinson, K., & Geobey, S. (2014). Five configurations for scaling up social innovation: Case examples of nonprofit organizations from Canada. The Journal of Applied Behavioral Science, 50(3), 234-260.‏
[2] Peurach, D. J., & Glazer, J. L. (2012). Reconsidering replication: New perspectives on large-scale school improvement. Journal of Educational Change, 13(2), 155-190.‏
[3] פרידמן, י., יצחקי, ר. וזורמן, ר. (2021) מודל סאלד לתסלום של תוכניות חברתיות וחינוכיות. ירושלים: הוצאת מכון סאלד

אחת השאלות שמעסיקות את כולנו בעולם היזמות החברתית היא: 'איך להגדיל את האימפקט?' תשובה אפשרית לשאלה זו עשויה להימצא בממשק שעדיין לא מומש במלואו – הממשק בין עולם האקדמיה לעולם היזמות החברתית. הידע והכלים האקדמים חשובים כדי לבסס את הפעולות היזמיות על מחקר, נתונים, למידה והערכה שיטתית, ובדרך זו לפתח מיזמים מקצועיים יותר, מדוייקים יותר ואפקטיבים יותר. בכתבה זו נציג מודלים שונים לחיבור בין העולמות ואת האתגרים שיש לפתור כדי שחיבורים כאלה יתאפשרו באופן נרחב יותר.

 3 מודלים לחיבור בין עולמות האקדמיה והיזמות חברתית

מודל 1 – חוקרים שהופכים ליזמים חברתיים

יזמות חברתית יכולה לצמוח בכל מקום, וזה משמח במיוחד לראות חוקרים וחוקרות מן האקדמיה מפתחים התערבויות וכלים חדשניים בהתבסס על מחקריהם. אחד היתרונות הבולטים במודל זה הוא האפשרות להמשיך ולחקור את המוצר או ההתערבות לאורך הפעלתם. נתיג כאן שתי דוגמאות מעט שונות זו מזו:

אדוות להחלמה  – מיזם הפועל במסגרת האוניברסיטה
פרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר אילן, חוקרת טראומה, אבל ואבדן. פרופ' דקל מצאה שיש מענים מגוונים לטראומה ברמת הפרט, אבל חסרה הסתכלות על ההיבט הזוגי, ההורי והמשפחתי שבהתמודדות עם טראומה. היא לקחה על עצמה לחבר בין הידע האקדמי ובין ההתמודדות בפועל של המשפחות שנפגעו, והקימה מעבדת חדשנות אקדמית במודל ייחודי להתערבויות מודעות טראומה מנקודת מבט משפחתית – מערכתית. המיזם שצמח בביה"ס לעבודה סוציאלית מפתח התערבויות ותוכניות טיפול המבוססות על פרוטוקולים מבוססי ראיות ומחקר מתמשך. הטיפול ניתן הן באוניברסיטת בר אילן והן בשיתוף עם שירותים בשדה דרך הכשרת אנשי טיפול וליווי בהטמעה.

GGTUDE – מיזם הפועל עצמאית
פרופסור גיא דורון מאוניברסיטת רייכמן הוא פסיכולוג וחוקר בתחום של פסיכופתולוגיה והתערבויות דיגיטליות לבריאות נפשית. בעקבות מפגש מקרי עם גור אילני, מפתח משחקים ואפליקציות, התגבשה החלטה לשלב בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה, CBT ומשחקיות. יחד הם פיתחו מענה שמילא חור בהיצע המענים לבריאות הנפש – אפליקציה משחקית ואינטראקטיבית שמציעה תרגולים בהתאמה אישית עבור מגוון רחב של אתגרים מנטליים. גור מביא למיזם את היכולת הטכנולוגית ואילו פרופסור דורון מביא לא רק את הידע האקדמי בתחומי הטיפול, אלא את היכולת לתקף ולמדוד את ההשפעה של השימוש באפליקציה באמצעות מחקר שוטף –  GGTUDE היא הפלטפורמה הנחקרת ביותר בעולם בקטגוריה של בריאות נפשית דיגיטלית עם 15 מאמרים שפורסמו על המוצר. בשונה ממיזם אדוות להחלמה, המיזם של GGTUDE אינו בבעלות המוסד האקדמי, אלא בבעלות פרטית של החוקר ושותפיו. נציין שלא כל מוסד אקדמי יקבל מודל כזה ויש לבדוק זאת משפטית לפני שיוצאים לדרך.

האתגר במודל 1 – הן העשייה היזמית והן העשייה המחקרית תובעניות כל אחת ולכן השילוב ביניהן מאתגר. בנוסף, העולם האקדמי שונה בתכלית השינוי מעולם העשייה והיזמות – כדי לעשות את הקפיצה בין השניים החוקרים נדרשים לפעול בסביבה לא מוכרת ולהפעיל סט כלים וכישורים שונים.

מודל 2 – מיזמים מהשטח מתבססים על ידע אקדמי

יזמים ויזמיות מהשטח מבססים את המיזם שלהם על ידע מדעי עדכני, ולעיתים אף פועלים בשיתוף פעולה ישיר עם חוקרים ו / או מוסדות אקדמיים. בדרך זו המיזם זוכה למעין תו איכות של אמינות ורמה מקצועית, ואלה חיוניים במיוחד בעת פנייה לשיתופי פעולה עם רשויות וגופים מקצועיים.

לדוגמה מיזם מחווה – עמותה הפועלת לקידום אנושיות, חמלה וראיית האדם במערכת הבריאות. הראציונל, הגישה וההכשרות של מחווה נשענים על ידע מדעי עדכני, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים מובילים בעולם. דקלה הרצוג, מייסדת ומנכ"לית מחווה אף למדה בתוכנית הכשרה בחמלה ובאנושיות במרכז לחמלה ולאלטרואיזם באונ' סטנפורד. השתתפותה בתוכנית האקדמית יצרה הזדמנות יוצאת דופן, כשהמנטורית של דקלה מהאוניברסיטה החליטה להמשיך ללוות את דקלה לאחר אסון ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על אף שהתוכנית היוקרתית כבר הסתיימה. היא התגייסה יחד איתה ללמידה של המצב החדש והקשה ונרתמה בהתנדבות למשימה לבניית כלים מותאמים.

האתגר במודל 2 – לעיתים קרובות הידע האקדמי נשאר בין כותלי האקדמיה ואינו נגיש לשדה. גם כאשר יזמים ויזמיות מנסים באופן אקטיבי לייצר את הקשרים הרלוונטיים באקדמיה הם נכשלים בכך לא פעם.

 מודל 3 – מיזמים שנחקרים על ידי האקדמיה

המיזמים חוברים לחוקרים מן האקדמיה לצרכי מחקר על רכיבים שונים של המיזם, כגון תיקוף המודל, מדידה והערכת אימפקט. כלים אלה מסייעים למיזם לשפר ולהשתפר וכמובן להציג את הוכחת הקשר למשקיעים ו /או / לגופים המטמיעים.

לדוגמה מיזם מש"ה – גל ניסים עמנואל הקימה מיזם בעקבות סיפור אישי כואב – היא ראתה כיצד אחיה האהוב הולך ונחלש ברוחו עד לפטירתו מאובדנות. היא החליטה לעשות מעשה ולפעול כדי למנוע את המקרה הבא והקימה את עמותת מש"ה. לצד פעולות להעלאת מודעות, פיתחה העמותה אותו מודל ייחודי להתערבות קהילתית קצרת מועד בשם Roofing. מש"ה יצרו קשר עם פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן גוריון שתחילה סייע להם להפוך את הידע המעשי למודל ולאחר מכן ביצע מחקר שתיקף את מודל ההתערבות שלהם. התיקוף סייע לעמותה לוודא שהם פועלים נכון ופתח דלת לשיתופי פעולה עם גופי המדינה.

האתגר במודל 3 – על מנת להתקשר עם האקדמיה לצרכי מחקר ומדידה נדרשים משאבים לא מבוטלים, שלא תמיד מצויים אצל מיזמים חברתיים ובפרט כאלה בתחילת הדרך.

 איך מתגברים על האתגרים ויוצרים יותר חיבורים?

הדוגמאות שהצגנו מראות שחיבורים מגוונים בין עולמות האקדמיה והיזמות החברתית הם אפשריים ופוריים, אבל המציאות מראה שהם קורים באופן נקודתי.  כדי לענות על כל האתגרים שבכל אחד מהמודלים הנ"ל נדרשת חשיבה מערכתית:

• איך חוקרים וחוקרות יעשו את הקפיצה מהעולם האקדמי לעולם השונה כל-כך של עשייה ויזמות?
• איך מעודדים הזרמה של ידע אקדמי לשדה בסביבה שהצלחה בה נמדדת במספר הפרסומים שנשארים בקהילה המדעית?
• איך מיזמים בתחילת הדרך מתגברים על בעיית המשאבים שנדרשים לצורך התקשרות עם האקדמיה לצרכי מחקר ומדידה?

התשובות לשאלות הללו אינן תיאורטיות, אלא דורשות פעולה מערכתית משולבת להסרת חסמים, לפיתוח מנגנונים, ליצירת ממשקים ולהנגשת ידע. אכן המלאכה רבה, אך אין ספק שהיא תשתלם ותאפשר הוא קפיצת מדרגה אמיתית עבור כל האקוסיסטם.

לסיכום,
חיבור בין עולמות האקדמיה לעולמות היזמות החברתית יאפשר ליזמים לייצר שינוי מדוייק יותר, לחוקרים להגשים את מחקריהם בפועל ולחברה כולה ליהנות משינוי חברתי מושכל ואפקטיבי יותר. בשורה התחתונה, החיבור בין אקדמיה ליזמות חברתית הוא לא רק על מקצועיות, נתונים או מדידה, אלא על השאלה הנצחית – איך להגדיל את האימפקט?

אם יש משהו שאנחנו ממש לא רוצים שיקרה, זה לעשות הכל נכון, לרוץ על המיזם ובסוף לא להגיע לאימפקט המיוחל. אז איך נדע שהפעילות שלנו באמת עושה את האפקט הנדרש? ואיך נציג את זה החוצה למשקיעים, תורמים ופקידי ממשל? נסביר זאת כאן באמצעות הכלי – Standard of evidence, שעובר על רמות "הוכחה" שונות בין פעילות המיזם ובין השינוי הרצוי. לאחר הקריאה אתם מוזמנים להוריד ולשמור את הקובץ המצורף (ראו קבצים להורדה בראש הדף) ולעשות בו את השימוש שמתאים לשלב שבו אתם נמצאים עם המיזם שלכם.

נתחיל?

בואו נניח שאנחנו רוצים לבדוק יעילות של מיזם שמבקש להפחית מצבים של פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל. בואו נבחן את הרמות השונות להוכחה:
רמה 1 – ברמה הראשונה נרצה לתאר באופן לוגי מדוע למיזם שלנו יש יכולת להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל, ונבסס את זה באמצעות תיאוריית שינוי, סקירות ספרות על מיזמים דומים לשלנו שהראו תוצאות ומידע פנימי של ראיות אנקדוטליות שאספנו.
רמה 2 – אנחנו נמצאים כבר במקום שהצלחנו למדוד שינוי חיובי כך שאספנו מידע שמראה שחיילים המשתמשים בפרוגרמה שלנו באמת מראים שיפור במצבם הנפשי והפחתה בתסמיני הפוסט טראומה, אבל אנחנו רוצים להוכיח שזה לא מקרי. כאן נוכל לאסוף מידע באמצעות סקרים תקופתיים, דיווחים עצמיים של לפני ואחרי, קבוצות מיקוד וראיונות.
רמה 3 – כאן כבר ממש נרצה להוכיח שאנחנו הסיבה העיקרית להפחתת פוסט טראומה אצל חיילים ולא נסתפק רק בהערכות. לשם כך דרושים ניסויים שיכללו קבוצות של חיילים שלקחו חלק במיזם שלנו וכאלה שלא –  ניסויים של לפני ואחרי שיבחנו באופן אקטיבי את המצב הנפשי של המשתמשים שלנו לפני צריכת השירות שלנו ואחריו + קבוצת ביקורת רנדומלית.
רמה 4 – אחרי שמצאנו קשר סיבתי בין היכולת שלנו להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים באמצעות הטיפולים המותאמים שלנו, נרצה לתקף את התוצאות שלנו דרך הערכה חיצונית שמאשרת את אפקטיביות ורווחיות המיזם. נעשה כאן שימוש בתקנים בינלאומיים, הערכה של חברה חיצונית או ניתוחים כלכליים. בשלב זה אנחנו כבר נמצאים במקום שבו יש לנו הדרכות, מערכות ונהלים שתומכים בשכפול עקבי של המיזם ושל התוצאות החיוביות שלו.
רמה 5 –  עכשיו אנחנו מעוניינים להראות שהמיזם יכול לפעול במקום אחר, על ידי אנשים אחרים ולעבור "סקיילינג", תוך שהוא ממשיך להיות בר השפעה על המצב בשטח ושהוא עדיין מעשי מבחינה כלכלית. כאן נצטרך לעשות מגוון ניתוחים כלכליים, כגון הערכת נאמנות (evaluation fidelity) ורצוי גם לבצע ניתוח תרחישים עתידיים.

שימו לב! עברו על השלבים בהדרגה, ודאו שאתם משתמשים בשלבים שרלוונטיים עבור היוזמה שלכם (בדר"כ שני השלבים הראשונים מתאימים למיזמים בתחילת דרכם ויתר השלבים למיזמים בשלים וגדולים יותר). אין טעם למהר לקפוץ משלב לשלב. מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב ורמות ההוכחה משתנות לפי בשלות המיזם.

מה תמיד נכון? תשתיות נתונים איכותיות בארגון יאפשרו לבצע הערכה ומדידה ביתר קלות וכמובן גם לקבל החלטות מבוססות נתונים, לכן הכניסו לשגרות העבודה שלכם דרכים לאיסוף נתונים ותדאגו תמיד לתעד את הנעשה. הכניסו לתרבות הארגונית שלכם חשיבה על איסוף מידע.

הוכחות זה נחמד, אבל… במציאות של ימינו האריזה של הוכחת ההצלחה היא לא פחות חשובה מההוכחה עצמה. הקשב של פקידי ממשלה, פילנתרופים, משקיעים הוא מוגבל, וכשאנחנו זוכים לו – חשוב שננצל אותו בצורה המיטבית. לכן, עצם קיומן של עדויות להצלחה אינו מספיק – עליהן להיות אפקטיביות בתפיסת הקשב והמוטיבציה של בעלי העניין הרלוונטיים השונים.

שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו את ה-IMP – Impact Management Project, שנועד לפשט את כל התהליך של ניהול אימפקט. הוא מיועד כל מי שמעוניין להבין את ההשפעה האפשרית של העשייה שלו, אבל אין לו את הפריבילגיה לבחון קשרי סיבה ותוצאה לאורך שנים (היי, אקדמיה). הרעיון של IMP הוא להסתכל על מדידה כשלב האחרון בתהליך מתמיד של ניהול האימפקט, כאמצעי לשיפור מתמיד של ההשפעה. עבורנו, היזמים והיזמיות, זה אומר להבין לעומק את הבעיה שאנחנו שרוצים לפתור, לקבוע יעדים אסטרטגיים להשפעה, לבצע את ההערכה והחשוב ביותר ללמוד ממנה באופן שוטף.

5 השאלות שיעזרו לכם לעשות אימפקט

אחד הכלים של IMP הוא five dimensions of impact שמורכב מ-5 שאלות פשוטות. הזמן הכי טוב להשתמש בו הוא לפני שיוצאים לדרך, ואח"כ לחזור אליו בנקודות קבועות בהמשך הדרך כחלק מתהליך הניהול והלמידה. השאלות הן:
מה? – מה התוצאה שמתרחשת בעקבות העשייה שלנו? חשוב לשים לב שמתייחסים כאן לתוצרים (outcome) ולא לתפוקות (output), כלומר מש שמעניין כאן זה מה השינוי החברתי שיתרחש בעקבות העשייה שלי?
לדוגמה – לא כמה בני מיעוטים השתלבו בקורסים שהמיזם מציע, אלא בכמה עלה אחוז בני המיעוטים שמשתתפים בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלי.

מי? מיהם האנשים שיחוו את התוצאות של העשייה? מיהם המוטבים של המיזם?

כמה? כמה התוצאה הזו עוצמתית? בוחנים זאת על ידי בחינת היקף הזמן, עומק ההשפעה ומספר המוטבים שחווים את התוצאה.
לדוגמה –  90% מבני המיעוטים שהשתלבו בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו, שמרו על מקום עבודתם לאורך 5 שנים לפחות, כש-80% מהם חילצו את עצמם ממעגל העוני בזכות המשכורת הנוספת.

תרומה – כמה המיזם שלנו תרם באופן ישיר לאותה תוצאה והאם השינוי (או חלקו) היה קורה גם בלי ההתערבות שלנו.
לדוגמה – לבחון מהן מגמות הרקע בהשתלבות של קהל היעד שלנו בעולם העבודה והאם פועלות תכניות נוספות שמייצרות אימפקט דומה.

סיכונים –  מהם הסיכונים בכך שהאימפקט שצפינו לא יתממש? מדובר גם בסיכונים למיזם עצמו וגם למוטבים של המיזם.
לדוגמה – אם המוטבים לא יצליחו להשתלב בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו יש סיכון להעמקת תחושת הייאוש וויתור על הניסיון לחזור לשוק העבודה

מה נוכל להרוויח מזה?

• להשתמש בו ככלי אסטרטגי של תכנון ולמידה
• להציג את התוצאות (או ההערכות) למשקיעים / תורמים שרוצים לראות שיש בסיס של הערכה ומדידה
• להשתמש בו כמסגרת לדאטא שתשרת אתכם בתהליך העבודה שלכם ולחדד את ההבנה על המוצר / שירות
• לשפר ולהעמיק את האימפקט שלכם

לקריאה מורחבת – כאן
רוצה לדעת עוד? באתר הכוורת מחכה לך מידע שימושי וסרטוני הדרכה עשירים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 🙂