רוב המיזמים בונים מודל עסקי שפונה ללקוחות פרטיים או לארגונים, אבל ישנה אפשרות נוספת והיא למכור את המוצרים או השירותים של המיזם ללקוחות מהמגזר הציבורי (Goverment). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים שפועלים כדי להשפיע על סדר היום החברתי במדינת ישראל. נסקור לכם כאן את היתרונות והחסרונות של המודל ומה כדאי לעשות כדי לפצח מודל כזה עבור המיזם.

היתרונות במודל B2G

1. תקציבים גדולים – בממשלה יש הרבה כסף שמיועד למימון שירותים חברתיים. כמה הרבה? מעל 12 מיליארד ש"ח מוקצים כל שנה לרכש של שירותים חברתיים במיקור חוץ!! נציין בנוסף שישנה מגמה של גידול בתקציב השירותים החברתיים כמו גם גידול באחוז תקציב השירותים החברתיים שמופנה למיקור חוץ
2. פריסה רחבה – שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים יכול לאפשר לכם להגיע לקהל היעד שלכם בפריסה ארצית מלאה
3. מיצוב המיזם כשחקן משמעותי – ברגע שעבדתם עם גופים ממשלתיים גדולים, זה כמו תו תקן של איכות. ולאלו מביניכם שכבר מתכננים את היציאה לשווקים בחו"ל, זוהי אבן דרך מאוד משמעותית להציג
4. אפיק הכנסה יציב יחסית – הממשלה מתעדפת ניסיון ואוהבת לעבוד עם אותם גורמים לאורך זמן. זה יכול להיות חסם כניסה משמעותי, אבל וונס אתם בפנים זה גם יכול להקנות לכם יתרון של הכנסה יחסית יציבה ובטוחה

החסרונות הבולטים במודל B2G

1. קצב איטי ותהליכים מורכבים – לעבוד עם הממשלה זה דבר שדורש סבלנות ואורך נשימה כלכלי. בדרך לקבלת החלטה גופים ממשלתיים שוקלים הרבה מאוד היבטים מערכתיים ומייצרים לא מעט תהליכים בירוקרטיים. בשורה התחתונה לוקח הרבה זמן להיכנס להתקשרות ולייצר הכנסות
   
2. תידרשו לשינויים – צריך לפתח פתרון שנותן מענה גם לצורך של המשתמשים וגם לצורך של הממשלה. לפעמים יהיו אפילו עוד ארגונים בדרך שיהיו שותפים להפעלת השירות וגם אותם צריך לקחת בחשבון. זה אומר שצריך להיות מוכנים למעורבות של שיקולים ממשלתיים בעיצוב הפתרון שלכם.

בשורה התחתונה התקשרות עם הממשלה דורשת בשלות, זמן, מוכנות לשינויים והרבה סבלנות. אם אתם בתחילת הדרך סביר להניח שהיא לא תהיה מקור ההכנסה הראשון שלכם, ושתכוונו ליישם את המודל בשלב של סקייל כדי ליהנות מהמשאבים הממשלתיים, הפריסה הרחבה והמוניטין.

איך מפצחים מודל B2G?

השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא למה שהממשלה תרצה לשלם לכם. כדי לענות עליה, אתם צריכים להכיר לעומק את דרכי העבודה שלה, היעדים שלה והערך שהיא תקבל מהמוצר או מהשירות שלכם. הינה כמה כיוונים ליצירת ערך:
1. הגברת יעילות ואפקטיביות של שירותים חברתיים – יכול להיות שהממשלה כבר מממנת שירות דומה למה שאתם מציעים, אבל הפתרון שלכם אפקטיבי ויעיל יותר. במקרה כזה, תבררו מי הגורם שמממן את השירות הזה בממשלה, מה היקף המימון, מהם סוגי השירותים ומי מפעיל אותם (הכל אפשר למצוא באתר מפתח לרכש החברתי). עכשיו, כל מה שנשאר לכם זה לשכנע אותה שפתרון שלכם יותר יעיל ואפקטיבי.
2. עמידה ביעדים ממשלתיים – הממשלה מפתחת שירותים, אבל לא תמיד היא מצליחה לעמוד בעזרתם ביעדים שהיא הציבה. אם השירות או המוצר שלכם יעזור לממשלה להשיג את אחד היעדים שלה, אז יש סיכוי טוב שתמצאו יחידה ממשלתית שתרצה לקדם את המיזם שלכם. הממשלה מפרסמת כל שנה ספר תוכנית עבודה ממשלתית, וזו אחלה דרך ללמוד איזו יחידה ממשלתית יכולה להתעניין בפתרון שלכם, באילו מונחים היא משתמשת ומה חשוב לה במיוחד. חוץ מתוכנית עבודה הממשלתית יש עוד הרבה מקורות מידע שיכולים לעזור לכם לזהות יעדים ממשלתיים, למשל דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות, ותהליכי שיתוף ציבור שמשרדים ממשלתיים עושים.
3. מניעת הוצאות ממשלתיות עתידיות על בסיס תוצאות של המיזם – יכול להיות שהמיזם שלכם מציע פתרון לבעיה שעדיין לא נתנו לה שם בממשלה. במקרה כזה, כדאי להבין יותר טוב אילו תוצאות רצויות המיזם שלכם ייצר וכמה כסף הן יחסכו לממשלה. בשלב ראשון, יכול להיות שתוכלו להסתפק בהערכה כללית לפי מידע ממחקרים ומאתרים ממשלתיים ואחרים כמו מכון ברוקדייל. בנוסף, תוכלו להסתייע בגורמים שונים כדי להעריך את החסכון הפוטנציאלי בהוצאות ממשלתיות שהמיזם שלכם יאפשר למשל התוכנית של מקסימום אימפקט, Social Finance Israel או מכון המחקר של הכנסת.

ואיך תכלס מתקשרים עם הממשלה? קראו כאן 🙂

רוצים להבין יותר את עולם התמיכות וגיוס נמשאבים?  יאללה, הקליקו

נציג לכם כאן מספר מודלים קונספטואליים למיזמים. כל אחד מהמודלים מתחיל באות B שמייצגת את ה-Business = המיזם שלכם (גם אם אתם עמותה, סטארטאפ או כל התארגנות אחרת). בואו נצלול לתוך המודלים:

מודל B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם צרכנים פרטיים (Customer). הצרכנים יכולים להיות האנשים שהפתרון נועד לסייע להם באתגר החברתי (=המוטבים) או לקוחות ממעגלים אחרים. נדגים זאת באמצעות שני מיזמים מרשת הכוורת. הראשון הוא GGTUDE זו אפליקציה שמסייעת לשנות הרגלי חשיבה שליליים סביב אתגרים נפשיים באמצעות אינטראקציות משחקיות שמבוססות על עקרונות הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (CBT). לפי מודל ה-B2C כל אחד יכול להוריד את האפליקציה ולשלם על השימוש בה. הדוגמה השנייה היא עסק חברתי בשם סנאפ הם פועלים כדי להכשיר אנשים עם מוגבלות לעבוד כצלמים מקצועיים וכך פותחים בפניהם אפשרות תעסוקה. מי שבפועל משלם על השירות שלהם הוא לא המוטבים עצמם, אלא הלקוחות שרוכשים מסנאפ שירותי צילום.  

מודל B2B

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business). המודל הזה מתאים למיזמים שהפתרון שלהם עונה על צורך של ארגונים – עסקים ו/או עמותות. היתרון הבולט כאן הוא הנאה מהמשאבים של הארגון. יחד עם זאת כשבוחרים להתקשר עם ארגון, לרוב יהיו לו דרישות משלו. לכן עם הלקוחות הארגוניים הראשונים שלנו לרוב תתאים שותפות מסוג Design Partnership שתאפשר לנו ללמוד איך להפוך את המוצר לרלוונטי עבורם. למשל מיזם בלנדר מטפח קשרים משמעותיים בין יהודים לערבים באמצעות שיטה חדשנית ללימוד שפה ותרבות ערבית. בעבר הוא פעל בעיקר במודל B2C ומכר את ההכשרה ליחידים, אך בהמשך עבר למכור את שירותיו גם לארגונים שרואים ערך בכך שהעובדים שלהם יידעו להתמצא בשפה ובתרבות הערבית. המעבר הזה למודל B2B אפשר לו להרחיב את פעילות המיזם ולממן אותה במלואה.

מודל B2B2C

המיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות שהם שהם ארגון (Business), כשבעצם הארגון רוכש את המיזם עבור הלקוחות שלו (Customer). זהו בעצם תת מקרה של B2B כשהבנפיט שמקבל המוטב (לקוח הקצה) משתלב עם אינטרס כלשהו בארגון. למשל אם מיזם GGTUDE ימכור את השירות שלו לקופות החולים (B) כדי שהן יממנו את השימוש באפליקציה למטופלים שלהם (C), הרי שהרווח של הארגון יהיה צמצום הוצאה על טיפולים רגשיים יקרים יותר.

מודל B2G

רוב המיזמים בונים מודל עסקי B2C או B2B, אבל אם הצרכנים לא יכולים לשלם על המוצר בעצמם ואין ארגון שיש לו אינטרס לשלם על המוצר אז יכול להיות שהמודל שיתאים כאן הוא שהמיזם (Business) מוכר את המוצרים או השירותים שלו ללקוחות מהמגזר הציבורי (Government). זהו אחד המודלים המעניינים עבור מיזמים חברתיים מכיוון שהוא מאפשר "לרכוב" על תשתיות בנות קיימא של המגזר הציבורי ולקדם ביחד את האתגרים שעל סדר היום החברתי במדינת ישראל. תוכלו לקרוא עוד על היתרונות והחסרונות של מודל B2G, להבין אם הוא מתאים לכם ואיך בדיוק מפצחים אותו – כאן. דוגמא למיזמים שהם B2G:

•  חוות ניצן לזכרם החווה קולטת נערים בצווי בית משפט ועושה איתם עבודה טיפולית ושיקומית דרך עבודה חקלאית וחיבור למדבר. עד לאחרונה החווה פעלה במסגרת מיזם משותף עם משרד הרווחה שבו המימון של הפעילות התחלק 50% ע"י משרד הרווחה ו-50% ע"י תרומות שגייסה העמותה.  כעבור מספר שנים במתכונת הזו, משרד הרווחה יצא במכרז להקמה והפעלת 4 חוות. העמותה זכתה במכרז ותתחיל להפעיל אותן במימון ממשלתי מלא.  
• Safe School – ספריית תוכן רגשי-חברתי לבתי-ספר שכוללת מאות יחידות תוכן, סרטונים, מערכי שיעור, וכלים לניהול האקלים הרגשי חברתי והדיגיטלי בבית הספר. בתי ספר יכולים לרכוש מנוי עבור המורים שלהם במימון משרד החינוך וכך להנגיש להם כלים. הם מקבלים את התשלום על המנויים דרך מערכת גפ"ן – מכרז סל שדרכו התקבלו כשירות שבית ספר יכול לרכוש.                           

רוצה להכיר עוד מיזמים חברתיים? בבקשה

רוצה להבין טוב יותר את מודל B2G? היכנסו

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

אם ניסיתים בעבר לחבור לארגון כלשהו, בין אם כדיזיין פרטנר, כשותף להטמעה, או כלקוח דגל, אתם בטח מכירים את הקשיים הכרוכים בתהליך – אי ודאות, שפה שונה, קשיי תקשורת ופערי ציפיות. בגלל הכאבים האלה בנינו את מודל עשרת השלבים לחדשנות פתוחה או אם תרצו המודל לזוגיות טובה בין סטרטאפ לארגון. בדרך לזוגיות תצטרכו לעבור דרך 10 שלבים שיעזרו לכם להבין מה בכלל צריך לדעת לפני שיוצאים למסע, מה כדאי לכל צד לעשות בכל שלב ואיפה דברים יכולים להיתקע. העקרונות רלוונטיים בין אם אתם מובילים סטרטאפ ורוצים להטמיע בארגון גדול ובין אם אתם מנהלי חדשנות שרוצים לצאת למסע של חדשנות פתוחה ולהכניס סטרטאפים מבחוץ. הדבר הטוב ביותר לפני שיוצאים למסע, זה לעבור על השלבים האלו ביחד עם הארגון שאיתו אתם רוצים זוגיות כדי לתאם ציפיות. בואו נתחיל במסע:

10 השלבים לחדשנות פתוחה – בניית זוגיות בין סטרטאפ לארגון

 1# השלב הראשון: למה בכלל זוגיות? (תחומי החדשנות)
השלב הראשון עוזר לנו להבין מאיפה אנחנו באים ולמה. למה שלא נמשיך לבד או עם הלקוחות הקיימים? מה בעצם מניע אותנו לחפש את הזוגיות הזו? לאילו כאבים נוכל לתת פתרונות ומי סובל מהם? היכולת לזהות שאתם מספקים פתרון לכאב גדול, תסייע לכם מאוד למכור את הרעיון בתוך שני הארגונים בהמשך. המסע לכניסת חדשנות עובר דרך תרבות ארגונית שונה, והרבה גורמים בשני הארגונים שלא תמיד יעודדו – ולכן חשוב שנבין מצוין איזה כאב אנחנו פותרים.
בצד של הסטרטאפ: בשלב הזה נבין איזה כאב פותר המוצר שאנחנו רוצים להציע, ואילו תשתיות נדרשות לנו.
בצד של הארגון: נבין מהם תחומי החדשנות שבהם נרצה לחפש פתרונות, ואילו תשתיות נדרשות לטובת התהליך (תקציב? צוות? מקום לפיילוט? מומחים מהארגון?).

2# השלב השני: את מי אני מחפש? (מיקוד אתגרים)
אחרי שהבנו מה התחום, כדאי שנבין מה כואב לנו כדי שנוכל להגדיר טוב יותר מה אנחנו מחפשים – בזוגיות זה השלב שבו נגדיר מגדר, אופי ושאר מאפיינים, בחדשנות כדאי להבין איך אמור להיראות הצד השני, מהם הצרכים והכאבים הגדולים שיש בארגון.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין איזה סוג ארגונים אתם מחפשים (חברות, רשויות, ממשלתיים, ציבוריים, בינ״ל, בסקטור ספציפי או כל חיתוך אחר) כשאנחנו לא ממוקדים, הצעת הערך פחות ממוקדת.
בצד של הארגון: נסו למפות את 5 הכאבים הגדולים של הארגון, אנחנו לא מחפשים מכאן ואילך כל סטרטאפ, אלא כאלו העונים לצרכים שהכי כואבים לארגון. 

3# השלב השלישי: סוג הקשר? (איפיון התוצר)
מכאן, נוכל לצעוד קדימה, להבין איזה סוג קשר ביקשנו לייצר (חד פעמי או קבוע?) ולאפיין את התוצר עצמו – מה ממש נרצה שיקרה בסוף?
בצד של הסטרטאפ: כדאי להבין ולשקף לוחות זמנים, היקף ההשקעה הנדרשת מכם ומהארגון, והגדרה ראשונית אבל ריאלית של תוצרים שאפשר לצפות להם בסוף פיילוט.
בצד של הארגון: נסו לוודא שהקצב נכון, לוחות הזמנים מותאמים גם לכם, המשאבים שתעמידו לטובת התהליך מתאימים, ותמונת הניצחון מתאימה. 

4# השלב הרביעי: התארגנות (תשתיות)
שלב ההתארגנות בבית לדייט. בדרך כלל זה השלב האחרון ששני הצדדים יעשו לבד – היכולת לקבל אור ירוק לצאת למסע.
בצד של הסטרטאפ: כדאי לוודא שיש לנו זמינות ויכולת לצאת למסע מבחינת טכנולוגיה וכח אדם.
בצד של הארגון: כדאי לשים דגש על בירוקרטיה נדרשת (אם הפיילוט יעבוד – אנחנו יודעים לרכוש?), תקציב לתהליך ומתודולוגיה סדורה (קול קורא, סינון, מיון, תעדוף סטרטאפים).

5# השלב החמישי: חיפוש זוגיות (Scouting)
אם עשיתם את ההכנות בבית כמו שצריך, אז קדימה – התחלנו לחפש דייטים. כאן ארגונים יתתחילו לאתר סטרטאפים טובים יותר ופחות, וסטרטאפים ייתקלו בארגונים ממאדים ומנוגה ומנותקי קשר. תראו שחקנים שהם החלום שלכם, ואחרים שהם סוג של פשרה.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין האם אתם פונים באופן יזום לארגונים ומצליחים לגעת בכאב שלכם, ולא מחכים שהסקאוטר יאתר אתכם, והתחילו להיות ערים יותר לקולות קוראים, גם מעולמות שונים (בריאות, אגרו, אקלים, פינטק, מדבור, בנייה וכו׳).
בצד של הארגון: זה הזמן להבין שאתם הולכים ״להתחיל״ עם סטרטאפים – מי הולך בארגון לפנות אליהם ומי ייפגש איתם? מי יודע לפתוח קולטנים ולהתחיל לאתר מיזמים רלוונטים ולהכניס אותם לתהליך?

6# השלב השישי: דייטינג (סינון ראשוני)
כאן יוצאים לדייטים. אם התהליך נכון, זה אומר שפנינו להרבה רלוונטים, סיננו, תיעדפנו והגיע הזמן לפגוש את אלו שמתאימים. זה חלק חשוב. אנחנו לא פוגשים את כל מי שרוצה לפגוש אותנו, אלא רק את מי שהמיזם שלו פותר את הכאבים הכי גדולים שהגדרנו בתחילת הדרך. לא פותר ויש להם רעיון מעולה, לא כרגע.
בצד של הסטרטאפ: דייטינג ופגישות ראשוניות עם ארגונים, הם לא הסיטואציה לספר הכל, אלא רק דייט ראשון, שאחריו אתם רוצים שהצד השני ירצה דייט שני. נסו לא להרוג את הדייט.
בצד של הארגון: תיאום ציפיות הוא קריטי, לשני הצדדים יש רצון אדיר שזה יצליח אבל חשוב לרגע להגדיר מה בדיוק אמור להצליח. דייט ראשון הוא לא המקום לקבל את כל הפרטים, אלא המקום להבין האם התוצאה בסוף היא החלום שלכם או לא. 

7# השלב השביעי: מנסים לגור יחד (ביצוע פיילוט)
יצאתם לדייטים, בחרתם את האחד או האחת והינה אנחנו בשלב של הפיילוט. שניכם יחד מאוד מנסים שזה יעבוד. קיבלתם חתיכה קטנה מהארגון וחתיכה של מוצר כדי לבדוק אם זה בכלל יכול לעבוד.
בצד של הסטרטאפ: חשוב להבין איזה ארגון עומד לפניכם, כזה המבקש להיות דיזיין פרטנר? לקוח משלם בעתיד? אתר ניסוי ותו לא? שותף לדרך? המקום לעשות בקטן ומשם לשכפל בענק? זה לא תמיד ברור ולעיתים מטעה.
בצד של הארגון: הפיילוט הוא הזדמנות לבחון טכנולוגיה ואת ההתאמה שלה לארגון. החלק הראשון ברור, החלק השני אמור להטריד אתכם. ייתכן שזו טכנולוגיה מעולה, אבל לכם היא לא תתאים. מעבר לדגשים בצד הסטרטאפ שנכונים גם כאן (איזה ארגון אתם?) חשוב לשקף זאת נאמנה (״אנחנו כן/לא נהיה לקוח משלם״)

8# השלב השמיני: כשלון או הצעה (תוצאות ומסקנות)
הפיילוט מאחוריכם. היה מוצלח או לא. זה הזמן לשקף את תוצאותיו נאמנה, בתוך כל ארגון ואולי גם יחד, ולקבל החלטות לאור תוצאות האמת.
בצד של הסטרטאפ: עבד? לא עבד? מה אתם לומדים? גם אם הפיילוט נכשל זה לא אומר בהכרח שלא מתקדמים. כי אולי הכשל הוא נקודתי ובר תיקון. נסו לשים דגש על הערך שהפיילוט יצר לארגון.
בצד של הארגון: כנ״ל. גם כאן שווה לזכור שעיקר ייעודו של הפיילוט היה לבחון התאמה. ייתכן שנדרש פיבוט קטן כדי להתאים את התהליך לארגון. 

9# השלב התשיעי: תכנון חתונה (הרחבת הפיילוט)
אז אתם אחרי הפיילוט ולפני שמתחתנים ומחליטים שזה לעוד הרבה שנים, כדאי לבחון איך תיראה הרחבת הפיילוט לארגון כולו. מה אמור לקרות כשרוצים לקחת את הפיילוט הקטן וליישם בהיקף רחב, ומהם המשאבים שעומדים לרשותנו בתהליך?
בצד של הסטרטאפ: מה אנחנו יכולים להביא לתהליך, ומה ישולם לנו?
בצד של הארגון: מה הנדוניה שאנחנו יכולים להביא לתהלי (מעבר לכסף)? חיבור למומחים, קשרים, חיבור ללקוחות הארגון? איך עוזרים לדבר הזה להצליח אצלנו ואצל השותפים? 

10# השלב העשירי: חתונה וחיים ומשותפים (הטמעה)
זהו, מתחתנים. זה רגע שנראה שמח ומרגש אבל הוא מורכב מהרבה אינטרסים. כדאי לחשוב איך מכינים את הארגון, איך מגדירים מדדים ואיך מבינים את התוצאה הרצויה.
בצד של הסטרטאפ: אתם נכנסים לארגון בשפה וקצב שונה, נסו לראות איך מגשרים על הפערים, ואיך מגיעים מעבר ללקוח ולמנהל, למשתמשים עצמם, ולשיתוף הפעולה שלהם.
בצד של הארגון: כניסה של טכנולוגיה היא הזדמנות לצעוד צעד טכנולוגי קדימה, נסו לראות את מי אתם חייבים לרתום, כדי שהארגון לא יבעט את השינוי מתוכו פשוט כי ״אצלנו לא עושים את זה ככה״. 

צידה לדרך

אם החלטתם לצאת לזוגיות שכזו, תזכרו שבסופו של דבר זה מסע. כל אחד מהשלבים דורש עבודה ותהליך עומק של שני הצדדים. לא קל למצוא זוגיות, הערך במציאתה אדיר, ואם יש משהו שיכול לסייע זה תיאום ציפיות ולוודא שהשלבים ברורים. בקבצים המצורפים תמצאו שני כלים ליישום שמתבססים על המודל ויסייעו לכם במסע לעבר הזוגיות. הכלים נלקחו מתוך ארגז הכלים שלנו לחדשנות שכולל יותר מ- 100 כלי חדשנות שפיתחנו ושמשתמשים בהם בבניית תהליכי חדשנות ובהטמעת חשיבה עיצובית. הכלים והמודל הוצגו בתוכנית אקסטרים טקאביליטי – תהליך מואץ בן 3 ימים ליצירת זוגיות טכנולוגית בין ארגונים לסטארטאפים. במהלך התוכנית והעבודה על פי שלבי המודל נוצרו 6 שותפויות חדשות בין סטארטאפים לארגונים שונים.

על הכותבים וחברת buildinn
הדס איתן היא סמנכ״לית הלמידה וניר קורן הוא המייסד והבעלים של חברת החדשנות הגלובלית buildinn. החברה מפתחת כלים ומודלים לחדשנות ומלווה באמצעותם ארגונים בבניית תהליכי חדשנות והטמעת חשיבה עיצובית. זאת, כדי לאפשר להם להישאר רלוונטיים, ליצור הצעת ערך משבשת, לחבור לשחקנים באקוסיסטם ולהשפיע על החיים של כולנו. החברה בונה חדשנות בתאגידים, משרדי ממשלה, ערים ומדינות ומייצרת חיבורים ביניהם, ובינם למדינת ישראל, ומלווה את תהליכי בניית האקוסיסטם וליווי הסטרטאפים של גופי החדשנות של האיחוד האירופי.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן שימושי מחכה לכם באתר הכוורת ליזמות חברתית

מה אנחנו עושים במיזם?

בקאמבק אנחנו מציעים לאסירים משוחררים אופק חדש, במקום נפילה חוזרת לעולם העבריינות שמציע "כסף קל". כדי למנוע את הפיתוי לחזור לפשיעה אנחנו בונים להם תוכנית תעסוקתית, מלווים אותם לקורסים והשתלמויות ונמצאים עבורם בנקודות השבירה והקושי. מתוך היציבות התעסוקתית אנחנו מנגישים להם שירותים נוספים כמו טיפול רגשי, הסדרי חובות וייעוץ משפחתי. מטבע הדברים יש נושאים שחוזרים על עצמם בליווי האסירים המשוחררים, אך לצד זה כל אדם והסיפור שלו, הצרכים שלו והשירותים שהוא יכול לקבל.

מה הבנתי שאנחנו צריכים?

 לאורך שנות הפעילות שלנו לא הייתה לנו אוטומציה בהתאמה של זכויות, שירותים ומידע לכל אסיר ואסיר. לאחרונה, נתקלתי במקרה בפלטפורמה דיגיטלית שנבנתה כמענה לצרכים של אנשים שפונו מבתיהם לאחר ה-07.10. הרעיון של הפלטפורמה היה פשוט – כל אחד מהמפונים נכנס לאתר ייעודי, עונה בו על שאלון קצר ולאחר מכן המערכת מעבדת את המידע ומציגה לו בדיוק את השירותים שמגיעים לו והסברים על הדרך לממש את הזכויות שלו. באותו רגע נפל לי האסימון שבדיוק מערכת כזו תסייע לייעל ולטייב את התהליכים שאנחנו עובדים עליהם כבר שנים. מייד פניתי לאנשי מקצוע בתחום כדי לברר פרטים ולקבל הצעות מחיר והתחוור לי שעלות הפיתוח של מערכת כזו עבורנו תעמוד על כ-100 אלף ש"ח! עם כל הרצון הטוב זו הוצאה שכרגע אין ביכולתנו לעמוד בה.

איך ייעלנו את העבודה וחסכנו לעצמנו הרבה כסף?

קודם כל, החלטתי שאני לא מוותר. פניתי לכל אדם "שמבין קצת" והתייעצתי אם יש דרך להשיג את אותה מערכת במינימום הוצאות. במשך 3 שבועות קיבלתי הצעות, נאומים, הפניות, טיפים, הרצאות והמלצות שונות ומשונות, חלקן סותרות, לא כולן מועילות. אבל אני "לא ראיתי בעיניים" – המשכתי לשאול, לסנן ולקוות. הפיצוח הגיע כשאחד המתנדבים שלנו פנה אליי והמליץ על מערכת typeform. אני לא מגיע מרקע טכנולוגי וזה נשמע לי כמו סינית, אבל המתנדב היקר שלנו ליווה אותי יד ביד בתוך המערכת במשך 5 דקות שלמות, וואלה, זה היה מספיק כדי שאבין על מה הוא מדבר. המתנדב הרציני שלנו שלח אותי למשימת אפיון ומיפוי (נשמע מפחיד, אבל זה כולה לכתבו במלים פשוטות מה אנחנו צריכים), ולא תאמינו – תוך 3 שעות בניתי את השלד של המערכת לבד! השגנו פלטפורמה חדשה שעונה על הצרכים שלנו בלי להוציא כל כך הרבה כסף!

תזכורת לעצמנו

כדי להצליח בעולם היזמות חייבים להסכים ללמוד גם נושאים פחות מוכרים, לשים בצד את כל החששות והרעשים, לשמור על גמישות מחשבתית ולחתור למטרה.

*מתן הלוי- מנכ"ל קאמבק פלטפורמה לשילוב אסירים משוחררים בקהילה, ממקימי מיזם "סיפור חוזר" – חנות ספרים יד שניה שהכנסותיה נתרמות לשיקום נפגעי נפש

מוזמנים להכיר עוד את קאמבק, לשמוע את מתן מתארח בפרק הפודקאסט של חיות כיס איך לעשות טוב, טוב יותר  ולהתנסות במערכת typeform

מתעניינים ביזמות וחדשנות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

אנו שמחים וגאים להציג בפניכם מסמך מקיף שמציג את תפיסת ומודל ההפעלה של קהילות החדשנות של הכוורת.
מודל זה נבנה מתוך תשוקה אמיתית ליצירת שיתופי פעולה חדשים והנגשת כלים ופתרונות
חדשניים לטובת קידום אתגרים סבוכים בשדה השירותים החברתיים של ישראל.
הכוורת נולדה מתוך צורך ורצון להרחיב את בעלי העניין, להכניס יכולות חדשות ופתרונות לאתגרים
חברתיים כלכליים בישראל על ידי חיזוק שדה היזמות החברתית ולחבר מיזמים, לארגונים חברתיים
ומוסדות ציבוריים, ליצור אקו-סיסטם חי ובועט של חדשנות פתוחה לטובת מענים מקוריים להשפעה
מיטיבה. בשנים האחרונות, חווינו ממקור ראשון כיצד עבודה אקו-סיסטמית יכולה להוביל לשינויים
משמעותיים במגוון תחומים, וכיצד חדשנות פתוחה יכולה להפוך רעיונות למציאות.
במהלך השנים האחרונות, למדנו שעל מנת ליצור קהילות חדשנות מצליחות, יש צורך במודל פעולה
מובנה אך גמיש, המאפשר הסתגלות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים.
המודל שפיתחנו שם דגש על עקרונות מרכזיים כמו פתיחות,שיתוף ידע וגיוס מגוון קולות ודעות.
המסמך שלפניכם נבנה בקפידה על מנת לשקף את התפיסות, הניסיון והתובנות שלנו. הוא מציע
כלים פרקטיים ודוגמאות לשימוש יומיומי במודל, וכולל גם חזון לעתיד ושאלות למחשבה על המשך
הדרך. אנו מאמינים שמודל זה יכול להוות בסיס לפיתוח קהילות חדשנות נוספות ולהעצמת
הקהילות הקיימות.
זוהי גרסה ראשונה שתתעדכן ותושפע מהמשך העשייה ומהקמתן של קהילות נוספות
אנו מזמינים אתכם להוריד את המסמך המצורף, לעיין בו וללמוד ממנו, ולהשתמש בו כבסיס לעשייה שלכם.
אנו בטוחות שביחד נוכל לקדם חדשנות וליצור השפעה חיובית וברת קיימא.

לאף אחד מאיתנו לא קל לעבור תקופות משבר ומלחמה. עכשיו נסו לדמיין מה עובר על אדם חירש שבנוסף למצב המתח והדאגה מודר ממידע קריטי – אזעקות, מהדורות חדשות ובעיקר מוקדי חירום וסיוע. אל החלל הזה, החלטנו להיכנס ב-Sign Now, סטארטאפ שבזמני שגרה מנגיש מוקדי שירות לקוחות ואירועים לאוכלוסיית החירשים. בזמני חירום קודמים עשינו מיפוי צרכים מהיר וקפצנו למים עם פתרונות עבור מי שזקוק לכך. במבצע שומר חומות שיתפנו פעולה עם מוקדי החירום בישראל, במהלך המלחמה בין אוקראינה לרוסיה סייענו לחירשים יהודים מרחבי אוקראינה ליצור קשר עם מוקדי החירום, משרד החוץ, מעברי גבול ונהגי אוטובוס. ליווינו אותם עד שהגיעו בבטחה לישראל. ביום שבת ה-7 לאוקטובר היינו ערוכים כבר בשעה 12:00 לשיחות חירום עם עשרות רשויות מקומיות, חברות עסקיות, משרדי ממשלה ומוקדי החירום. המשכנו לפעול, כמובן, גם לתוך המלחמה וכבר בחודש הראשון עברו אצלנו 1,300 שיחות חירום של חירשים שקיבלו מענה בזכות השירות שלנו. אני משתף כאן מהניסיון שצברנו בתקווה שיסייע למיזמים נוספים לתפקד בצורה אפקטיבית בזמני חירום.

איך להיערך לפעילות בחירום?

1. הכינו מראש פלטפורמה לזמני חירום – חשוב מאוד לבנות פלטפורמה פשוטה ולא מסובכת – בתכנות ובחוויית המשתמש. כדאי לייצר מראש כמה שיותר אוטומציות כדי שביום פקודה, אפשר להתחיל מייד. אצלנו הצוות הטכנולוגי בנה מערכת Admin שדרכה ניתן לנהל חמ"ל בקרה, פתיחת משתמשים וחדרי וידאו חדשים מותאמים, איסוף סטטיסטיקות ועוד.
2. תפעלו מהר, תהיו ראשונים – מצד אחד מי שמגיב מהר ופועל בזמני חירום לוקח סיכון ונכנס לאזור חוסר וודאות, אך מהצד השני הוא מייצר אימפקט עצום. יש השפעה גדולה וחשובה במקומות שחסרים בהם מענים אקוטיים ואין תחליך גם לתחושת השליחות והערך אצל כל אחד מחברי הצוות. בנוסף, עצם הראשוניות מביאה הזדמנויות לחיבורים, הוקרה ופרסום. כך למשל כשהיינו הראשונים להוציא פרסום במלחמת חרבות ברזל, משרד הבריאות שיתף את הפוסט שלנו ומשם הגענו למאות שיתופים ומאות אלפי אינטרקציות לפרסום.
3. צרו שותפויות – הבינו היטב את הצרכים של המוטבים והלקוחות בזמני החירום ותנו לכך פתרון עם ערך מדיד עבורם. תזכרו גם שארגונים רבים מעוניינים להציג עשייה בזמני חירום וכשמגיעים אליהם עם פתרון פשוט, הם יאמצו אותו בשתי ידיים. למשל ב-7 באוקטובר, פעלנו בשיתוף מוקדי החירום במשטרה, מד"א, בתי חולים ופיקוד העורף, לצד מוקדי 106 של הרשויות המקומיות – הביטוי לערך שנתנו להם נמדד לפי כמות השיחות של חירשים שהגיע וגם על פי דיווח שלהם שהצליחו לייצר מענה לחירשים בזמן המלחמה בפשטות גדולה.
4. נצלו את ההזדמנות לגיוס כספים – בתחילת משבר אפשר לראות הירתמות של בעלי משאבים להשקיע, להעניק, לתרום, להלוות. עם זאת חלון הזמנים לגיוס הכספים הוא די קצר וחשוב לפעול מהר ולהראות "קבלות". מי שיפעל מהר ונכון בימים הראשונים יוכל להציג חומרים שיסייעו לו בגיוס (צילומי מסך, כתבות, נתונים על השימוש וכו').

זה נכון שלא כל מיזם מתאים לפעילות בחירום (וזה בסדר), אבל אם יש לכם מה לתת, 'לכו על זה'. פעילות בחירום בונה את האמון של הלקוחות ביכולות החברה, מורידה חסמים משמעותיים, תורמת למיתוג שלכם ומעל הכל, זו ה-הזדמנות שלכם כיזמים חברתיים, להשפיע בגדול.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

התובנה הראשונה שיצאנו איתה מההרצאה של גיל שורקה היא שבתהליך של סקייל אנחנו חייבים לאמץ הסתכלות סטטיסטית – לחשוב רחב, לקחת בחשבון אלפי לקוחות ולעשות את ההנחות שלנו לפי השוק והתעשייה. אז אם אתם רוצים להתרחב, לא כדאי להמשיך בתהליכי תמחור בהתאמה אישית ללקוחות. מה כן? בואו נשתף אתכם בקצרה במספר עקרונות שעלו בהרצאה.

6 עקרונות בתמחור

1. תמחרו לפי הערך שאתם מביאים ללקוח! יש נטייה לתמחר לפי העלויות + תוספת המקובלת לשוק. חשוב להבין שללקוח פחות משנה החישובים שמאחורי העלויות שלנו. מה שמעניין אותו זה הערך שהוא יקבל מזה ולכן חשוב שנלמד ונבין איך אפשר להעריך את זה – האם אנחנו חוסכים לו בשעות כח אדם מקצועי? האם מצמצמים לו הוצאה על ציוד ותשתיות? לא תמיד יהיה לנו קל להעריך, אבל זה תהליך למידה ששווה לנו לעשות. כמובן שיש להתחשב בנושא עלות הייצור, אבל זה העניין, ברגע שיש לכם משהו טוב ביד, תמחור הערך הנתפס על ידי הלקוח יהיה יותר גבוה מהעלות + המרווח הממוצע בשוק.
2. הבינו לעומק את תהליך המכירה של התעשייה שלכם! דעו מיהן הפרסונות והיחידות שמשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות בתהליך המכירה – מי מחליט? מי מייעץ ומקדם? למי יש השפעה על התהליך? מי יכול להטיל וטו? מי רוכש? מיהו לקוח הקצה? הניתוח הזה יסייע לכם להבין את מגבלות ההוצאה של החברה וכמה אפשר לשחק עם המחיר.
3. הכירו היטב את האלטרנטיבות בשוק – מי יכול לתת ללקוח שלכם תועלות דומות למה שאתם מציעים? איך הוא מתמחר?
4. דעו לשייך את הלקוחות שלכם לסוגיהם השונים לפי הספר המומלץ 'התהום השיווקית' של ג'פרי מור:

• המזנקים – משוגעים על חדשנות וטכנולוגיה
• המדרבנים – אוהבים להיות ראשונים, להתנסות ולהיראות עם מוצרים חדשים

זהירות תהום! המעבר משני סוגי הלקוחות הראשונים, שהם מיעוט בשוק ובין סוגי הלקוחות הבאים הוא אתגר שרוב הסטארטאפים לא מצליחים לעבור עקב גישה שונה לאימוץ חדשנות בין סוגי הלקוחות.

• המיישמים – בעיקר אנשי עסקים, בוחנים על פי ROI
• המחקים – רוצים לראות שהמוצר עובד ומוכיח את עצמו לפני שמתנסים
• הנגררים – נוטים להימנע מחדשנות
  כשמבינים מיהם סוג הלקוחות, אפשר לתת מחיר שהוא יותר גבוה בנקודת זמן מסויימת. למשל המזנקים והמדרבנים פחות רגישים למחיר, כי מה שמעניין אותם זו החדשנות או הראשוניות.  המיישמים והמחקים כבר יותר רגישים למחיר ובאלה שנמנעים מחדשנות כדאי למצוא את הדרכים להוריד מחיר למשל על ידי מבצעים או מניפולציות שיווקיות אחרות.

5. בתחילת הדרך התחברו עם לקוחות אסטרטגיים וצרו עבורם מודל תמחור מותאם אישית! אתם רוצים להתחבר עם לקוחות שמשדרים אמינות לשוק ושעשויים להשפיע על משיכת לקוחות נוספים בעתיד. אם תבואו לקראתם עכשיו זה ישתלם לכם בעתיד: תקבלו reference שהמוצר עובד, PR (גם מהשותף) וסיכוי להמשך התקשרות רווחית איתם בעתיד.
6. במידת האפשר, העדיפו "למשוך" את הצעת המחיר שלכם קצת למעלה! תמיד הרבה יותר קל להוריד את המחיר בהמשך (ולקבל לקוח מרוצה) מאשר להעלות אותו (לאכזב את הלקוח זו אסטרטגיה פחות טובה למכירות).

בהצלחה!!

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

גם אם יש לכם מיזם נהדר, חשוב "לעצור" רגע ולחשוב איך הוא משתלב עם מערכת השירותים החברתיים. בשביל זה צריך להכיר את השדה, להבין מיהם השחקנים, באילו כיוונים נעשים מאמצים, מהם היעדים ומהן התשתיות שניתן להשתמש בהן. כדי להבין טוב יותר את התמונה הזו, קיימנו בכוורת שיחות עם עשרות בעלי תפקידים במגזר הציבורי, ארגוני החברה האזרחית וגופי בריאות. את התובנות שעלו מתהליך הלמידה הזה, אנחנו מביאים עבורכם כאן כדי שיסייעו לכם לדייק את המענים ולהיות רלוונטיים לשנת 2024.

מהם האתגרים במערכת השירותים החברתיים?

מחסור גדול בכוח אדם טיפולי –  יש ביקוש אדיר למטפלים עבור אוכלוסיות שנפגעו בצורה קשה, אך המחסור הגדול במטפלים במערכת השירותים החברתיים מעלה אצלם חשש רציני מפני "קניבליזם" של מטפלים. איך תוכלו להביא ערך?
א. התחברו אל הגופים האמונים על הטיפול וודאו כי הטיפול שלכם ניתן לקהל היעד הרלוונטי וברצף הטיפולי המתאים. למשל, מיזם העוסק בטיפול קבוצתי באמנות יתחבר למרכזי החוסן או לגופי הבריאות בקהילה כדי להבטיח רצף טיפולי, תיעוד וניהול הטיפול.
ב. הציעו מודלים חדשים להכשרה מהירה ואיכותית של מטפלים ובפרט מטפלים מוכווני טראומה ו-CBT. המערכת בפירוש מחפשת מיזמים שיודעים להגדיל את מעגל המטפלים.
ג. קדמו מודלים שמייעלים את עבודת המטפלים, כמו למשל מודלים ללא נוכחות מטפל, מודלים משלבים (מטפלים ואמצעים דיגיטליים), מודלים קבוצתיים וטיפול מרחוק.

תעריפי תשלום מוגבלים  – לכל מיזם נדרשות גם ישימות וססטיינביליות, אך התעריפים של מערכת השירותים הציבוריים לא אטרקטיבית במיוחד. מה אפשר לעשות כדי להרחיב מענים במערכת? צרו מודלים שמשלבים מגוון מקורות מימון – כיסוי ציבורי לצד כיסוי של שותפים נוספים.

התערבות מבוססת ראיות – יוזמות רבות עושות חיל בשטח אך במערכת יש חשש ממענים שאינם מפוקחים דים. איך תוכלו להתגבר על החסם הזה? צרו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מקצועיים שיעניקו לכם קרדטציה או מעטפת מקצועית.

חסמים רגולטוריים בהטמעת חדשנות טכנולוגית – למרות הצורך הרב בכלים טכנולוגיים ודיגיטציה של שירותים, יש עדיין חסמי מערכת רבים להטמעת חדשנות טכנולוגית ולתהליכי התקשרות עם סטארטאפים. יחד עם זאת יש פתיחות הולכת וגוברת למענים טכנולוגיים וכניסה של פתרונות טכנולוגיים לזירה הישראלית. מה תוכלו לעשות? נצלו את השעה הזו, שבה הצרכים זועקים לשמיים ובמערכת מתחילים לקדם מנגנוני מדיניות ואימוץ מודלים מהעולם כדי להתחבר לטכנולוגיות. צרו היכרויות, הבינו את מנגנוני הפעולה והכירו את השחקנים שנכנסים לזירה הישראלית. 

למי עוד תוכלו לסייע?

ישנם קהלי יעד עם צרכים אקוטיים שעדיין לא מקבלים את השירות האולטימאטיבי עבורם. לעיתים מדובר על חוסר של ממש בשירותים ולעיתים נדרש לפצח התערבויות מועילות יותר עבורם. בדקו האם יש לכם מענים שיכולים להיות רלוונטיים עבורם:

בני נוער מקהילות המפונים – בשלב החיים הכ"כ מורכב של הנעורים, מצאו עצמם בני נוער רבים נתלשים מהמסגרות וממרקם חייהם. חסרות כיום מסגרות שמצליחות למשוך אותם לתהליכים משמעותיים והתערבויות ארוכות טווח.  חייבים לפתח מודלים וכלים חדשים כדי להגיע אליהם!

אזרחים ותיקים – זיהינו חוסר בהגשות לקולות קוראים ומכרזים של מיזמים שנוגעים לאוכלוסייה המבוגרת. אל תשאירו אותם לבד. הנגישו להם פתרונות! גם הם מתמודדים עם העצב, החשש והדאגה הגדולה לבני המשפחה לצד אתגרי הזקנה.

המעגלים הסובבים את הנפגעים הישירים – לכל אדם שנפגע בצורה משמעותית יש מעגלים שנפגעים בצורה עקיפה כמו משפחה, מחנכים, מעסיקים ושכנים. צריך לדעת לעזור גם להם באמצעות כלים של איתור, אפיון צרכים והתאמת התערבויות. ככל שנדע לתת להם את מענה בזמן כך נוכל לצמצם את היקף צרכני השירות בהמשך.

מטפלים סיעודיים – זוהי אוכלוסיה שקופה שלא נותנים לה כמעט מענה לא במצב החירום ולא מספיק בשגרה. יש להם פערי שפה ותרבות וחוסר בנגישות למקורות מידע ותמיכה.

אמהות  – אמהות רבות מדווחות על קושי לנהל את התא המשפחתי ויש תחושה של אבדן שליטה לאור מציאות החיים שהשתנתה, החוויות הקשות ושינוי בעמדות ובתפיסת העולם. הקושי גדול בעיקר קרב אמהות ממשפחות מפונות, נשים שבני זוגן במילואים ונשים חד הוריות.

אנשים עם פוסט טראומה –  רוצים לפתור אתגר גדול לטווח הרחוק? הצורך הכי בוער הוא לייצר מקומות תעסוקה בפריון גבוה ולקדם שימור של מקום העבודה עבור אנשים עם פוסט טראומה.

תושבים שאינם מפונים – ישנם תושבים רבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים תחת איומי טילים, אך לא עברו פינוי (אשקלון למשל).  היישובים הללו דורשים התייחסות מיוחדת הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה.

קבוצות מיעוט תרבותי – אל תשכחו את יוצאי ברית המועצות, העדה האתיופית, עולים חדשים, החברה הערבית, החברה החרדית וקהלים נוספים. אין היום מספיק מענים שמותאמים לשפות ולתרבויות שונות.

ואחרי שהכרתם קצת יותר לעומק את השירותים החברתיים, תנו מקום של כבוד גם לזירת היזמות החברתית עצמה. המיזם שלכם אדיר? בטח יש עוד כמה אדירים. הביטו לצדדים ובדקו האם יש מיזמים עם שירות משלים שניתן לשתף איתם פעולה?  עם מי אפשר לחבור לצורך הכשרה של מטפלים? והכי חשוב – קחו שאיפה עמוקה וצרו מודלים עם אורך נשימה. זוהי ריצה למרחקים ארוכים.

מדינת ישראל חווה את המשבר החמור ביותר בתולדותיה. זהו אירוע מתמשך עם השלכות חברתיות נרחבות – עשרות אלפי אזרחים חווים שכול, אבדן וטראומה, חלקם נפגעו עד כדי מוגבלות, משפחות שלמות נעקרו מבתיהן וממרקם חייהן ועתידן לוט בערפל. ההשלכות הנוראיות של מצוקות נפשיות בלתי מטופלות הן ידועות: מצבים של פוסט טראומה, אובדנות, בריחה לחומרים ממכרים והידרדרות בתפקוד עד כדי מצבים של  פשיעה וחיים ברחוב. את כל התופעות הללו אנחנו עלולים לראות בהיקפים שעד כה לא הכרנו במדינה, עד כדי יציאה משליטה ברמה הלאומית. הדרך היחידה להימנע מכך היא לדאוג כבר היום לפתרונות תמיכה וטיפול ארוכי טווח ליחידים, משפחות וקהילות שנפגעו. אולם דווקא כעת, יש קושי לפעול במהירות הנדרשת לאיתור המענים המדוייקים ולפעול ליישומם. תהליכים כאלה דורשים בחינה מעמיקה של פתרונות, יצירת שותפויות ושילוב אנשי מקצוע מוכשרים. כל אלה מצריכים משאבים של פניות וזמן, שכל-כך חסרים בשעות חירום.

מעט מן האור

כבר שנים שפועלים בישראל מיזמים וארגונים שמציעים מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש, המוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות. כעת, בשעת החושך הגדולה הזו, הם מפציעים כמו קרני השמש, ומגישים עזרה בכל תחומי החיים לכל מי שרק זקוק לכך. הם יודעים להתאים את עצמם לשטח, לתפור מענים מדויקים ולפעול במהירות. יחד עם זאת, ברור שפעילות נרחבת לאורך זמן, לא מסוגלת להתקיים על בסיס התנדבות ורצון טוב בלבד. חברה אזרחית, מופלאה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את האחריות הממשלתית לאזרחיה בפרקי זמן ארוכים ובהיקפים גדולים כל כך. המפתח ליציאה מהמשבר חייב להיות בשילוב כוחות בין החדשנות החברתית של אומת הסטארטאפ ובין מערכות המגזר הציבורי האמונות על השירותים החברתיים לאזרח. 'יחד ננצח' היא לא סיסמא לשדה הקרב בלבד, זוהי תקוותנו גם בשדה החברתי: "השטח" יביא את הניסיון, הגמישות והחדשנות ואילו המגזר הציבורי יציע את התשתיות בנות הקיימא של תקציב, פריסה, מידע וכו'.

חדשנות ומגזר ציבורי – הילכו השניים יחד?

כמנכ"ל הכוורת ליזמות חברתית, שמלווה מאות יזמיות ויזמים בשלבים שונים של פיתוח רעיונות חברתיים, אני פוגש יזמיות ויזמים מוכשרים שצועדים עם הרבה להט, רק כדי להיטיב עם חייהם של האנשים הפגיעים ביותר במדינה. גם בזמני שגרה, הם מציעים פתרונות להתמודדות עם אתגרים חברתיים בוערים, אך לא תמיד מצליחים לפרוץ את חומות הרגולציה בשאיפתם להתרחב ולהשפיע ברמה הלאומית. נשאלת השאלה מה צריך לקרות כדי ששני הכוחות האדירים האלה – השטח המחדש מחד, והתשתיות הממשלתיות מאידך יוכלו לצעוד יחד בסינרגיה? זוהי שאלה מורכבת שמצריכה שינוי תפיסתי והובלת מהלכים אמיצים. בפשטות, כדי שמיזמים חברתיים יוכלו לעבור הרחבה משמעותית בזמן קצר, צריך להסיר בפניהם את חסמי הבירוקרטיה ולאפשר להם לצמוח על גבי התשתיות הציבוריות. הסכנה שבפתיחה רחבה של שערי הרגולציה היא ברורה ומובנת, ובנוסף, תהליכי איתור ולמידה של פתרונות דורשים, כאמור, משאבי זמן וכח אדם. החדשות הטובות הן שקיימים בישראל ארגונים שעוסקים בליווי מקצועי של מיזמים חברתיים ואיתם אפשר לצעוד. כך למשל בכוורת ליזמות חברתית התאמנו תוכנית ייחודית לאתגרי השעה שבה אנחנו מלווים תהליכי סקייל והטמעה של מיזמים חברתיים בשלים בתוך השירותים של המגזר הציבורי והעסקי. אני קורא למקבלי ההחלטות להכיר במסלולי ליווי והתמחות בשדה היזמות החברתית ולהכיר בתו התקן של המיזמים שעברו דרכם. זו הדרך לאפשר למי שכבר עוסק במתן פתרונות לאתגרי השעה, להוכיח את ההשפעה העצומה שעשויה להיות לו בקנה מידה לאומי ולהיטמע במערכת השירותים החברתיים.

ב-07.10.23 התעוררנו למציאות אחרת והבנו שתפיסת הבטחון קרסה. נדרש לנו אומץ להביט נכוחה על השדה החברתי, ולהבין שהיכולת לספק שירותים ראויים במציאות שהשתנתה, מחייבת התאמות ושינויים מערכתיים. מהיכרותי עם בעלי תפקידים ערכיים ומצויינים במגזר הציבורי אני בטוח שיימצאו מי שייענו לאתגר – יסירו חסמים, ירתמו שותפים, ידלגו מעל מהמורות ויובילו את כולנו לעבר עתיד טוב יותר.

זוהר שרון, מנכ"ל הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל מיסודת של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי.  בתפקידו הקודם בעיריית תל אביב יפו, יזם וניהל את "דיגיתל". המיזם זיכה את העיר תל אביב-יפו בפרס העיר החכמה בעולם לשנת 2014 בפורום הערים החכמות בברצלונה.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

צריכים רעיון לרעיון?

אתם רוצים לעשות טוב בעולם ולהשתמש בכישורים שלכם כדי לפתח מיזם חברתי, אבל אויש, רגע. עוד אין לכם ממש רעיון. אפשרות אחת היא לחכות "שיפול לכם תפוח על הראש" ואיתו יגיע רגע מרענן של גילוי, של השראה, של רעיון שנבט לו לפתע במוח ללא התראה מוקדמת. הרי לניוטון זה הצליח, והיום כולנו כבר מכירים את כח הכבידה ואת המיתוס על התפוח (שלא נעים לנו להרוס אותו, אבל בואו…). אפשרות שנייה היא להקשיב לעצה של פיקאסו, שאמר שהשראה קיימת אבל היא צריכה למצוא אותך עובד. רוצה לומר: "אל תגידו רעיון יבוא, הביאו את הרעיון!"

רוצים המלצה מהכוורת?

לכו על פיקאסו. אנחנו מאמינים בגישות שממוקדות בתהליך היצירה עצמו וגורסות שכל אחד ואחת יכולים להמציא ביצירתיות. תיכף נדגים לכם איך זה עובד, אבל קודם, עוד name dropping קטן – היינריך אלטשולר, מכירים? ממציא תאוריית החשיבה ההמצאתית Systematic Inventive Thinking -SIT. היינריך אמר שרובינו טועים לחשוב שיצירתיות זה דבר מיוחד וחד פעמי, אבל בעצם יש מספר דפוסים משותפים לכל ההמצאות והדברים היצירתיים בעולם. הוא לא התעניין באישיות או בדרכי החשיבה של הממציאים, כי לתפיסתו כל אחד יכול ליצור חדשנות והוא אפילו פיתח שיטה לעשות את זה. 

אז מהם הטריקים לחשיבה המצאתית?

כדי לעזור לכם לחשוב בצורה אפקטיבית וחדשנית נביא כאן 5 טכניקות לחשיבה המצאתית, ונלווה אותן בדוגמאות של מיזמים מתוך רשת הבוגרים והבוגרות של הכוורת. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, עצרו רגע ונתחו את התחום שאותו אתם מעוניינים לשנות: חשבו עליו בתור מערכת שבנויה מרכיבים רבים, וכתבו לעצמכם מהם אותם רכיבים, ומהם תתי הרכיבים שמהם כל רכיב בנוי. יש? אז בואו נצא לדרך:
1- תכסיס האיחוד
 הטריק כאן הוא לקחת רכיבים שכבר קיימים במערכת וממלאים בה תפקיד מסויים, ולעשות בהם שימוש חדש שלא היה קודם. לדוגמה: מיזם קשר בין דורי הביא את הרעיון של לקחת בתי אבות ודיורים מוגנים (להלן רכיבים קיימים במערכת) ולהקים בהם גני ילדים (עוד רכיב קיים..). קיבלנו שני קהלי יעד שנהנים מערך חדש, מקיימים יחד פעילויות משותפות קבועות וזוכים לכל היתרונות מהאינטראקציה בין קשישים וילדים.  האיחוד יצר דבר חדש עם ערך חדש והשפעה חדשה. 
2 – תכסיס ההכפלה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומכפילים אותו (למשל בגודל, בזמן, במרחב, במספר וכו'). לדוגמה: בכל פעם שתזמינו את סנאפ, המרכז החברתי לצילום, תקבלו שני צלמים מקצועיים ומוכשרים –  האחד הוא ממייסדי המיזם והשני הוא אדן עם מוגבלות שעברו על ידם הכשרה מקצועית מותאמת בכדי להשתלב בעולם הצילום המקצועי. כך מקבלים הזדמנות לשילוב תעסוקתי וגם בקרב מקבלי השירות נוצר שינוי בעמדות בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות.
3 – תכסיס ההחסרה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומחסירים אותו (נעלם, יצא, נגוז) באופן שמייצר שינוי משמעותי. לדוגמה: אפליקציית Sign Now מאפשרת לכל חירש.ת ליצור קשר עם מתורגמן בשיחת וידיאו בזמן אמת, בכל מקום ובכל זמן. המיזם מחסיר מהשיטה הישנה את הצורך לצלצל ולתאם מבעוד מועד שיחה לפי פניות של מתורגמנים. "התיאום" נעשה באופן אוטומאטי דרך האפליקציה ומתממשק עם נותני השירותים הדורשים תרגום לשפת הסימנים.
4 –  תכסיס ההיפוך
משנים את הסדר הרגיל שבו פועלים הרכיבים השונים במערכת. לדוגמה: במצבים של אלימות בתוך המשפחה הקריאה לעזרה מתרחשת בדרך כלל במהלך האירוע או לאחריו.  חברת Safe and Sound מאפשרת למי שמרגיש/ה מאויימת, להשתמש באות מצוקה עוד לפני שהאירוע בכלל מתרחש, בתקווה שנצליח למנוע את ההידרדרות ואת המקרה האיום הבא.
5 – תכסיס הוספת מימד
יצירת קשר חדש בין שני משתנים שלא היו קשורים קודם לכן. כאשר אחד מהם משתנה גם השני משתנה ויוצר אפשרות חדשה.  לדוגמה: Lola העוזרת הקולית לאנשים עם מוגבלויות פיסיות מאפשרת להם שליטה קולית מלאה במכשיר הטלפון. מה שמיוחד בה הוא הרכיב הרב שפתי שמזהה את השפה של הטקסט ומשנה בהתאם את שפת ההקראה. כלומר, כאשר הטקסט השתנה, השתנתה גם שפת הקריאה של העוזרת הקולית – שינוי קטן שפתר בעיה גדולה.

ומה הלאה?

אוקיי, הבנו שאין צורך לחכות לרעיון שיגיע. אפשר פשוט להשתמש בכמה מניפולציות חשיבה ולחלץ בעזרתן תוצר חדש שיכול לעשות הרבה טוב בעולם. האמת היא שזה נכון לא רק בשביל לחשוב על רעיון חדש, אלא גם לזמנים של פיתוח והרחבת מיזמים קיימים (כלומר, תמיד). תקועים בתהליך? צריכים לשנות כיוון? לא בטוחים מה הצעד הבא? חשבו שוב על הרכיבים של המערכת שלכם ותתחילו לשחק, לאחד, להחסיר, להכפיל, להפוך ולהוסיף.

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה

בואו תכירו את מודל SWOT, כלי לניתוח ותכנון אסטרטגי בעולם העסקי, שמומלץ גם לכל יזם ויזמת חברתיים. הוא מורכב מראשי התיבות של Strengths (חוזקות), Weaknesses (חולשות), Opportunities (הזדמנויות) ו-Threats (איומים). שתי הנקודות הראשונות מתמקדות בסביבה הפנימית (המיזם עצמו) ושתי הנקודות הבאות בסביבה החיצונית. נדגים:

חוזקות
החוזקות הן כל מה שמעניק למיזם שלכם יתרון תחרותי, למשל רשת קשרים חזקה, צוות מיומן ומנוסה ואיכות המוצר. אנחנו ממליצים למי שנמצאים בתחילת הדרך, לבצע את ניתוח החוזקות, לא רק על המיזם, אלא גם על עצמם (האישיות והכישורים), למשל גמישות מחשבתית, כושר שכנוע, נטייה להתחבב בקלות ותעוזה. לכל אלה יש השפעה מכרעת על הובלת המיזם והתפתחותו.

חולשות
נקודות החולשה הן כל הגורמים שמקשים על ארגון להתחרות בשוק או בכל הנוגע ליזמות חברתית להתפתח, להשיג מימון ושותפים ולבסוף להיטמע. למשל היעדר משאבים פיננסיים, שירות לא מספיק מאופיין, צוות לא מחוייב. גם כאן, בצעו את הניתוח גם על עצמכם. מהן נקודות החולשה שלכם שעלולות להשפיע על המיזם? זה יכול להיות פחד קהל, נטייה להתייאש מהר, קושי ביחסי אנוש וכו' החוזקות והחולשות משפיעות על המידה שבה נוכל לממש הזדמנויות או לחלופין להיפגע מאיומים.

הזדמנויות
הזדמנויות הן כל הגורמים החיצוניים שעשויים להועיל למיזם. למשל שינוי ברגולציה, שיתופי פעולה חדשים, הזדמנות פיננסית. כמיזמים שעסוקים בצמיחה ההזדמנויות הן הבסיס ליעדי הצמיחה שלנו.

איומים
איומים הם גורמים חיצוניים שעלולים להזיק למיזם. למשל כניסת מתחרים חדשים לשוק, משברים כלכליים, שינויי מדיניות וכו.

אחרי שנמפה כל אחת מהנקודות הנ"ל, נרצה להתמקד בהזדמנויות הצמיחה ולבחון אלו מהן אנחנו יכולים לממש ביחס ליכולות שלנו (חוזקות והחולשות), ומה עוד נדרש מאיתנו כדי לממש אותן וליערך היטב לאיומים. וזהו, כמה פשוט, ככה מועיל. SWOT יעזור לכם למנף את החוזקות, להתגבר על מקומות חלשים, לנצל הזדמנויות ולצמצם איומים. איזה חבר! וכדי שתצליחו אפילו יותר, אל תישארו איתו לבד. שלבו אותו עם כלים נוספים, כמו ניתוח שוק, ניתוח תחרותי וניתוח עסקי, ותניחו את היסודות לתכנית אסטרטגית מנצחת!

רוצים עוד מאמרים שימושיים? כנסו לבית הספר הדיגיטלי שלנו
זקוקים לעצה? נסו לשאול בקהילה הבית ליזמות חברתית

בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?

מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.

מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?

הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.

מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?

שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.

האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?

תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).

מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?

הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):

1. מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
2. תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
3. העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
4. קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
5. פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
6. מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
   א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
   ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
   ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
   מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.

מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.

* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.

 באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה  ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ????