לאירועי הטרור ולמלחמה יש השלכות ארוכות טווח על תחומי בריאות הנפש, המוגבלויות, השיקום והחוסן. כיזמים חברתיים, שפועלים להביא ערך ומזור לנקודות הכאב, אנחנו חייבים להפנים שכל מענה שנפתח, הוא חלק בפאזל של מערכת גדולה יותר. כדי להצליח לספק מענים נרחבים לטווח הארוך, החלקים בפאזל צריכים להתאים זה לזה. שנת 2024 חייבת להיות בסימן חשיבה מערכתית!
גם אם יש לכם מיזם נהדר, חשוב "לעצור" רגע ולחשוב איך הוא משתלב עם מערכת השירותים החברתיים. בשביל זה צריך להכיר את השדה, להבין מיהם השחקנים, באילו כיוונים נעשים מאמצים, מהם היעדים ומהן התשתיות שניתן להשתמש בהן. כדי להבין טוב יותר את התמונה הזו, קיימנו בכוורת שיחות עם עשרות בעלי תפקידים במגזר הציבורי, ארגוני החברה האזרחית וגופי בריאות. את התובנות שעלו מתהליך הלמידה הזה, אנחנו מביאים עבורכם כאן כדי שיסייעו לכם לדייק את המענים ולהיות רלוונטיים לשנת 2024.
מהם האתגרים במערכת השירותים החברתיים?
מחסור גדול בכוח אדם טיפולי – יש ביקוש אדיר למטפלים עבור אוכלוסיות שנפגעו בצורה קשה, אך המחסור הגדול במטפלים במערכת השירותים החברתיים מעלה אצלם חשש רציני מפני "קניבליזם" של מטפלים. איך תוכלו להביא ערך?
א. התחברו אל הגופים האמונים על הטיפול וודאו כי הטיפול שלכם ניתן לקהל היעד הרלוונטי וברצף הטיפולי המתאים. למשל, מיזם העוסק בטיפול קבוצתי באמנות יתחבר למרכזי החוסן או לגופי הבריאות בקהילה כדי להבטיח רצף טיפולי, תיעוד וניהול הטיפול.
ב. הציעו מודלים חדשים להכשרה מהירה ואיכותית של מטפלים ובפרט מטפלים מוכווני טראומה ו-CBT. המערכת בפירוש מחפשת מיזמים שיודעים להגדיל את מעגל המטפלים.
ג. קדמו מודלים שמייעלים את עבודת המטפלים, כמו למשל מודלים ללא נוכחות מטפל, מודלים משלבים (מטפלים ואמצעים דיגיטליים), מודלים קבוצתיים וטיפול מרחוק.
תעריפי תשלום מוגבלים – לכל מיזם נדרשות גם ישימות וססטיינביליות, אך התעריפים של מערכת השירותים הציבוריים לא אטרקטיבית במיוחד. מה אפשר לעשות כדי להרחיב מענים במערכת? צרו מודלים שמשלבים מגוון מקורות מימון – כיסוי ציבורי לצד כיסוי של שותפים נוספים.
התערבות מבוססת ראיות – יוזמות רבות עושות חיל בשטח אך במערכת יש חשש ממענים שאינם מפוקחים דים. איך תוכלו להתגבר על החסם הזה? צרו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מקצועיים שיעניקו לכם קרדטציה או מעטפת מקצועית.
חסמים רגולטוריים בהטמעת חדשנות טכנולוגית – למרות הצורך הרב בכלים טכנולוגיים ודיגיטציה של שירותים, יש עדיין חסמי מערכת רבים להטמעת חדשנות טכנולוגית ולתהליכי התקשרות עם סטארטאפים. יחד עם זאת יש פתיחות הולכת וגוברת למענים טכנולוגיים וכניסה של פתרונות טכנולוגיים לזירה הישראלית. מה תוכלו לעשות? נצלו את השעה הזו, שבה הצרכים זועקים לשמיים ובמערכת מתחילים לקדם מנגנוני מדיניות ואימוץ מודלים מהעולם כדי להתחבר לטכנולוגיות. צרו היכרויות, הבינו את מנגנוני הפעולה והכירו את השחקנים שנכנסים לזירה הישראלית.
למי עוד תוכלו לסייע?
ישנם קהלי יעד עם צרכים אקוטיים שעדיין לא מקבלים את השירות האולטימאטיבי עבורם. לעיתים מדובר על חוסר של ממש בשירותים ולעיתים נדרש לפצח התערבויות מועילות יותר עבורם. בדקו האם יש לכם מענים שיכולים להיות רלוונטיים עבורם:
בני נוער מקהילות המפונים – בשלב החיים הכ"כ מורכב של הנעורים, מצאו עצמם בני נוער רבים נתלשים מהמסגרות וממרקם חייהם. חסרות כיום מסגרות שמצליחות למשוך אותם לתהליכים משמעותיים והתערבויות ארוכות טווח. חייבים לפתח מודלים וכלים חדשים כדי להגיע אליהם!
אזרחים ותיקים – זיהינו חוסר בהגשות לקולות קוראים ומכרזים של מיזמים שנוגעים לאוכלוסייה המבוגרת. אל תשאירו אותם לבד. הנגישו להם פתרונות! גם הם מתמודדים עם העצב, החשש והדאגה הגדולה לבני המשפחה לצד אתגרי הזקנה.
המעגלים הסובבים את הנפגעים הישירים – לכל אדם שנפגע בצורה משמעותית יש מעגלים שנפגעים בצורה עקיפה כמו משפחה, מחנכים, מעסיקים ושכנים. צריך לדעת לעזור גם להם באמצעות כלים של איתור, אפיון צרכים והתאמת התערבויות. ככל שנדע לתת להם את מענה בזמן כך נוכל לצמצם את היקף צרכני השירות בהמשך.
מטפלים סיעודיים – זוהי אוכלוסיה שקופה שלא נותנים לה כמעט מענה לא במצב החירום ולא מספיק בשגרה. יש להם פערי שפה ותרבות וחוסר בנגישות למקורות מידע ותמיכה.
אמהות – אמהות רבות מדווחות על קושי לנהל את התא המשפחתי ויש תחושה של אבדן שליטה לאור מציאות החיים שהשתנתה, החוויות הקשות ושינוי בעמדות ובתפיסת העולם. הקושי גדול בעיקר קרב אמהות ממשפחות מפונות, נשים שבני זוגן במילואים ונשים חד הוריות.
אנשים עם פוסט טראומה – רוצים לפתור אתגר גדול לטווח הרחוק? הצורך הכי בוער הוא לייצר מקומות תעסוקה בפריון גבוה ולקדם שימור של מקום העבודה עבור אנשים עם פוסט טראומה.
תושבים שאינם מפונים – ישנם תושבים רבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים תחת איומי טילים, אך לא עברו פינוי (אשקלון למשל). היישובים הללו דורשים התייחסות מיוחדת הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה.
קבוצות מיעוט תרבותי – אל תשכחו את יוצאי ברית המועצות, העדה האתיופית, עולים חדשים, החברה הערבית, החברה החרדית וקהלים נוספים. אין היום מספיק מענים שמותאמים לשפות ולתרבויות שונות.
ואחרי שהכרתם קצת יותר לעומק את השירותים החברתיים, תנו מקום של כבוד גם לזירת היזמות החברתית עצמה. המיזם שלכם אדיר? בטח יש עוד כמה אדירים. הביטו לצדדים ובדקו האם יש מיזמים עם שירות משלים שניתן לשתף איתם פעולה? עם מי אפשר לחבור לצורך הכשרה של מטפלים? והכי חשוב – קחו שאיפה עמוקה וצרו מודלים עם אורך נשימה. זוהי ריצה למרחקים ארוכים.
הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
ם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר 