פריטי ידע המסייעים להתעמק בסוגיות בעולם החברתי מנקודת מבט של מומחים בזירה החברתית
האתגר הגדול בתחילת הדרך היזמית הוא ליצור וודאות ראשונית ולשרטט הנחות היסוד לפעולה מתוך הערכה מושכלת של המציאות. הפרק השני במדריך המצויין Gov.scale עוסק בדיוק בכך ומביא גם שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה ומקורות להרחבה.
בפרק זה נלמד ונתנסה בבדיקת היתכנות. נענה לעצמנו על השאלות הבאות:
הגדרת בעיה ממוקדת ומדויקת היא הכרחית להמשך פיתוח המיזם. הפרק הראשון במדריך המצויין Gov.scale עוסק בדיוק בכך ומביא גם שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה והפניות להרחבה.
הגדרת בעיה – ספציפית, בהירה, מתוחמת בזמן/מרחב, ישימה, בעלת פוטנציאל לפתרון ומכילה קריטריון להצלחה.
מיקוד בבעיה הציבורית – הגדרת הבעיה הציבורית.
שיטת ה – Five Why's – טכניקת חקירה חזרתית לחילוץ הגורם שעומד בבסיס הבעיה.
חקר המרחב – הבנת הגורמים לבעיה.
מיקוד ותיחום הבעיה – תיחום הבעיה בזמן או במרחב על מנת לתת פתרון מדוייק.
מסגור הבעיה – עיבוד המידע שנצבר בתהליך והגעה להגדרה פשוטה שמצביעה באופן ברור על הבעיה שמעוניינים לפתור.
הכותבים הם גילי סוארי, מנהלת אחריות תאגידית – ב SolarEdge ולשעבר מנהלת מקצועית של הכוורת, וסעיד דיאבאת, מנהל תכניות בג׳וינט תבת
סעיד דיאבאת גילי סוארי
בפשטות, יזמות חברתית היא כל ניסיון למצוא פתרון לסוגייה או בעיה חברתית, חינוכית, או סביבתית. המאמצים ליצירת קשר חברתי בתהליך פיתוח הפתרון, והטמעת צורות חדשות של שיתופי פעולה. התוצרים מתהליך פיתוח יוזמה חברתית יכולים להיות שירות מסוים, מוצר חדש, או גישה חדשנית, מודל או קונספט לטיפול בסוגייה שמנסים לפענח ומציאת דרך יעילה לשפר את חיי חברה, או קהילה מסוימת בחברה. במילים פשוטות יותר: יזמות חברתית זה לעשות טוב בצורה חכמה. בהרבה מהמודלים של יוזמות חברתיות ההשפעה על החברה הינה בעדיפות ראשונה, אך המודל העסקי של היוזמה חייב להיות מחושב על מנת לאפשר בעתיד הרחבת היוזמה והשפעה על מספר גדול יותר של אנשים. יש הרבה דוגמות בעולם ליוזמות חברתיות שהתחילו בקטן והפכו לפרויקטים ענקיים שמשפיעים על מאות אלפים ומיליונים של אנשים: הנה הדוגמה שרובנו בטח מכירים – “וויקיפדיה” – מאגר מידע מתרחב שכל אחד יכול לערוך, להוסיף ולעדכן בצורה חופשית. שפת התכנות והקוד הפתוח “לינוקס” התחילה באותו אופן – במטרה לסייע למתכנתים לפתח קודים ותוכנות ידידותיות ושימושיות למשתמשים. לצד אלה, יוזמות ופרויקטים הפועלים לטובת איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת כגון “גרין פיס” שמאפשרת לכל מי שמעוניין להתנדב למען הטבע והסביבה להצטרף אליהם ביותר מ-50 מדינות!
אפשר להסתכל על תקופת הקורונה כדוגמה לתקופת משבר שאילצה אותנו לשנות את אורחות חיינו בהמון תחומים ובחלקם השינוי הוא מקצה לקצה. האתגרים הבריאותיים והכלכליים שהמציאות הזו הביאה איתה היו תחילה בלב השיח הציבורי, אך לאורך הזמן נהיה ברור לכולם כי נקשרים להם גם אתגרים חברתיים משמעותיים שלא ייעלמו ביום שבו "שגרת הקורונה" תחלוף .אוכלוסיות מוחלשות הפכו חלשות יותר ובנוסף אליהן, אוכלוסיות חדשות הפכו למוחלשות בעצמן. עם התפתחות האירועים, הקורונה הכריחה אותנו למצוא פתרונות לאוכלוסיות אלו בקצב מהיר יותר. רבים נקלעו לחוסר ביטחון תעסוקתי חמור, הורים צעירים חווים קושי בניהול החיים, הבדידות בקרב הזקנים עולה בהתמדה, בני נוער חווים קשיים רגשיים, וסטודנטים – הדור הבא של המנהיגים החברתיים – נקלעים למצב בו עלולים להפסיק את לימודיהם. במצב זה אין זמן לתהליכים ארוכי טווח של סקירות ספרות, מכרזים, תכנון ופיתוח תוכניות גרנדיוזיות, וועדות מסורבלות וכו’, אלא יש צורך בפתרונות מהירים שעולים מהשטח וקרובים לקהלי היעד שצריכים סיוע, אשר ידעו לייצר ולתת מענים בזמן אמת בצורה איכותית ומותאמת לצרכי האוכלוסיות במצוקה.
יזמות חברתית נועדה לעשות בדיוק את זה – לעבוד במתכונת של סטרטאפים: לגבש רעיון העונה על צורך מהותי, “לרדת לשטח” מהר ולבדוק את ההיתכנות שלו במתכונת רצה, במשאבים מצומצמים ולהפעיל כמה איטירציות במקביל להגדלת המיזם, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים מקהל היעד הפוטנציאלי. יזמים חברתיים הם מובילי החדשנות אשר מזהים צורך ומקדמים מענים בזמן אמת לטובת אוכלוסיות מוחלשות. בישראל, אומת הסטארט-אפ והיזמות, אנחנו רואים שאנשים פרטיים, רשויות מקומיות וארגונים קיימים לא מחכים לפתרונות מלמעלה ולוקחים את הדברים בידיים כדי לייצר מענים חברתיים חדשים בצורה מהירה, מדי שנה אנחנו מלווים מאות יזמים חברתיים כאלה ועוזרים להם להרחיב את היוזמות הפרטיות שלהם לקנה מידה רחב.
כך למשל, קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה הקימה בימי הקורונה את מיזם door2dor – מוקד סיוע לזקנים. אחת המייסדות מספרת “זיהינו צורך ואמרנו יאללה,חייבים לעשות את זה”- חודש לאחר שבדקו את הצורך, הם עלו כבר עם אפליקציה לאוויר שהיום חברים בה עשרות אלפי מתנדבים צעירים. כיום היוזמה פועלה כחלק מעמותת חיבורים 20-80 המחברת בין צעירים לאזרחים ותיקים באמצעות טכנולוגיה.
גם ארגונים חברתיים קיימים נדרשו להפעיל את שרירי היזמות שלהם ולהתאים את המענים שלהם לתקופה הנוכחית. כך למשל, עמותת “מנארה” (منارة) לעידוד השכלה גבוהה בחברה הערבית שנוסדה ע”י אקדמאים צעירים בעיר טייבה, זיהו פער דיגיטלי בקרב המשתתפים שלהם. לקראת השנה האקדמית החדשה שעוברת (נכון לימים אלה) במתכונת מקוונת, הם הובילו סדרת מפגשים ייחודית במסגרתה לימדו אותם איך עובדים עם תוכנות שונות כגון זום ואיך ניתן להפיק את המרב מהחוויה הלימודית במצב זה.
לכתבה המלאה באתר ג'וינט ישראל https://www.thejoint.org.il/social-entrepreneurship-during-corona/
כל בוגר אוניברסיטה בתואר לניהול או שיווק מכיר את אסטרטגיית האוקיינוס הכחול (1). האוקיינוס הוא מטאפורה לעולם התחרות של כל ארגון עסק או מיזם. כשיש תחרות גדולה בתחום מסויים אז שחקנים רבים מתחרים אחד עם השני באותה פיסת אוקיינוס והאוקיינוס הופך לאדום. כדי להימנע מהמצב הזה, צריך לפתח מוצר עם מאפיינים שונים ממה שקיים בשוק ולפעול גם במבנה ארגוני ותהליכי ייצור ייחודיים. בקיצור, צריך לייצר מוצר חדשני שלמתחרים יהיה קשה לחקות, ו"טה-דאם" אתם על הגל! המוצר שלכם ייהנה מביקוש גדול, הזדמנויות חדשות, פוטנציאל לגדילה ורווחיות משמעותית, ואתם תצאו איתו להפלגה באוקיינוס כחול, ללא מתחרים ובשליטה מלאה על אזור הפעילות שלכם.
גם אני הייתי באוניברסיטה ולמדתי את הגישה הזו, נבחנתי עליה ותכלס קיבלתי ציון לא רע בקורס אסטרטגיה. אבל היום אחרי כמה שנים של ליווי מיזמים חברתיים חדשניים, הייתי שמחה לשאול את הוגי הגישה שאלה פשוטה: "תגידו יצא לכם פעם לקפוץ לתוך אוקיינוס בלי מצופים?" ללמוד את הגישה הזו בחדר ממוזג ומלא סטודנטים חדורי מטרה וחלומות זה דבר אחד, אבל לצאת לשטח היזמי, להזיע וליצור לעצמך אוקיינוס כחול זה כבר דבר אחר. מניסיוני באסטרטגיית האוקיינוס הכחול צריך לקחת בחשבון כמה דברים:
1. לפעמים רק מעצם הקפיצה לאוקיינוס אפשר לטבוע – יהיו מקרים שבהם ארגון ותיק ועתיר משאבים יבין את הפוטנציאל של המיזם שלכם ויחליט לפתח אותו בעצמו ומהר יותר. לא משנה שזה החלום שלכם ושכבר התחלתם לעבוד עליו, תצטרכו לומר ביי ביי לאוקיינוס הכחול שפינטזתם עליו. בעולם של יזמות אימפקט אני לא בהכרח רואה בזה משהו רע, כי עצם היגוי הרעיון והקונספט החדשני, זה שהוא מצליח לחדור לשוק המטרה ומופעל על ידי ארגון חזק למען מי שנזקק לשירות, זו תוצאה דווקא טובה בעיניי.
2. לפעמים הגלים כל כך חזקים שנגמר הכוח – בדרך יש כל כך הרבה מכשולים בירוקרטיים, תפעוליים, יישומיים ומנטליים. במיזמים חדשניים שמבקשים ליצור השפעה מערכתית לאומית יחד עם ארגונים ציבוריים, הבירוקרטיה יכולה לעשות חתיכת "מחלת ים" עד שפשוט אתם עלולים להיעצר בדרך לאוקיינוס הכחול. לפעמים תוכלו ממש לראות אותו מעבר לפינה ולא להגיע אליו. תשאלו את משה רבינו, הוא יודע כמה זה מבאס, ואם אתם לא מצליחים לתפוס איתו שיחה אז תשאלו את בוגרי הכוורת, שנאלצו בנסיבות דומות לסגור את המיזם. רק הדמעות שלהם ושלי היו ממלאות אוקיינוס שלם.
3. לפעמים האוקיינוס הכחול הוא פיקציה – כי מסתבר שבדיוק באותם הרגעים מישהו חותר אל עבר אותו אוקיינוס כחול עם מוצר חדשני משלה. אף אחד מכם לא יודע שבמקביל מפותחים שני מוצרים דומים, ולאחר "ששחיתם" את כל הדרך עד האוקיינוס הכחול שלכם אתם מגלים שיש שם כבר עוד שחקן אחד או שניים…ושוב יש תחרות…
לא כתבתי את הדברים האלה כדי להוציא לכם את "הרוח מהמפרשים", אלא כדי לספר לכם שההפלגה לא פשוטה ולא צפויה וצריך להיערך אליה. אנחנו מכירים בתרבות הישראלית את המשפט "כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים". זה לא בלתי אפשרי להטמיע את החדשנות וליצור לעצמכם אוקיינוס כחול, זה קורה מידי יום על ידי יזמיות ויזמים אמביציוזיים, וגם אתם יכולים! אבל בבקשה תדאגו לקחת אתכם לדרך:
1. סירת מפרש איכותית -מיזם עם היתכנות, ישימות וכדאיות. וודאו שעשיתם את כל הצעדים הראשונים בהקמת מיזם- ביססתם את הנחות היסוד שלכם, ראיינת את הלקוחות העתידיים שלכם, יצרתם את הצעת הערך הייחודית שלכם והבנתם כי יש פה גם הזדמנות למודל בר קיימא. כנסו לדפי העבודה באתר שלנו לכל השלבים.
2. מצפן – תכנית עבודה- וודאו כי הפעולות המתוכננות שלכם הם החשובות ביותר בכדי לצאת לדרך, התמקדו באבני היסוד העיקריים. התמקדו ב-MUST HAVE ולא NICE TO HAVE זכרו לשמור את הכוחות שלכם להפלגה ארוכה.
3. מצופים – משאבים, גיבוי מארגונים או אקסלרטורים ואנרגיות. התחברו לרשתות שיכולות לעזור לכם לצלוח את הדרך. אקסלרטורים רבים נותנים מעטפת לייעוץ, הכוונה וחיבורים מתרימים. תיצרו שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים רלוונטיים או גייסו משאבים מראש לדרך ארוכה.
(1) הוגי גישת האוקיינוס הכחלו הם וו. צ'אן קים (W. Chan Kim) ורנה מאובורן (Renée Mauborgne) שהציגו אותה לראשונה בספרם "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" בשנת 2004 . הספר הפך רב מכר ותורגם ל-41 שפות.
1. חסרה תשובה מדוייקת לשאלה "מהי הצלחה?"
יזמיות ויזמים חברתיים רבים נותנים תשובה שגויה לשאלה "מה ייחשב להצלחה של המיזם?" יש נטייה לחשוב שאם נעשה שימוש בשירות או במוצר שפיתחו, זו הוכחה מספקת לכך שהרעיון הצליח. זו טעות! ההצלחה מגיעה רק כשהמחט של השינוי שרצינו לראות, באמת זזה. לדוגמה: מוצר חדשני למניעת השימוש בסמים: הצלחה – ירידה בשימוש בסמים בקרב אוכלוסיית היעד. לדוגמה: שירות לסיוע תעסוקתי למשפחות חד-הוריות: הצלחה- השתלבות של משפחות חד-הוריות בשוק העבודה לאורך זמן.
טיפ ממני אמנם לא תמיד קל למדוד שינוי חברתי, אך זו הדרך היחידה למדוד את ההצלחה. אל תוותרו על כך.
2. קבלת החלטות נשארת רק פנימית
הדרך מרעיון למיזם עוברת דרך סדרה ארוכה של החלטות שצריך לקבל. הנטייה הטבעית שלנו היא לנסות לענות בעצמנו על השאלות בדרך לקבלת ההחלטה הנכונה, כי הרי "הרעיון הוא שלנו, ברור לנו למה התכוונו כשחשבנו על המיזם ויש לנו את הזכות והאחריות לבחור לאיזה כיוון לנווט את הספינה״. הגישה הזו מפנקת את האגו, אך מצמצמת את נקודת המבט ואת יכולת הדיוק שלנו. ברוב המקרים, השוק יידע לתת הכוונה טובה יותר מאשר מה שנשער ונדמיין.
טיפ ממני אל תסתפקו בסקר שוק. תריצו את המיזם בהתאמה הדרגתית לצרכים של קהל היעד. מתלבטים בין לייצר קהילה בפייסבוק או בווטסאפ? נסו להתניע אחד מהשניים ותגלו מה מעדיף קהל היעד. לא בטוחים אם אנשים ישלמו על השירות המוצע? הציעו אותו לחלק מהקהל, ותבינו מאוד מהר אם אנשים מוכנים להשקיע או לא. ממליץ גם לקרוא את המאמר של tbd, בלוג על אימפקט, על הקשר בין יזמות חברתית לתגובת השוק.
3. התאהבות בתהליך הפיתוח
מעט דברים מספקים יותר מאשר התקדמות בבנייה של מיזם ובפיתוח שלו. אין כמו הרגע שבו מגיעה הברקה ונפתח כיוון חדש בחשיבה על המוצר או השירות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמיזמים רבים מעולם לא הגיעו לשוק רק בגלל ההשקעה הבלתי נגמרת בפיתוח של הרעיון, בירידה לפרטים ובתרגילים אינטלקטואליים סביב השאלה ״מה יקרה אם…״ . במהלך הזמן הזה מישהו אחר יכול לתת מענה לאותה סוגייה והמיזם שלנו יישאר מאחור.
טיפ ממני כל מיזם זקוק לתאריך תפוגה. הגדירו לעצמכם מתי המוצר / השירות יהיה כבר בשימוש בשוק? בתאריך הזה תעריכו אם הגעתם לשלב במסע היזמי בו התנעתם בפועל את השינוי שאתם רוצים/ות להוביל בחברה, או אם פשוט התרגלתם לחיות חיי מחשבה והגות. ממליץ גם לקרוא את המאמר של harvard business review על האיזון בין הרצון להציע פתרון חדשני שישנה באופן דרסטי המצב הקיים לבין הרצון לקבל החלטות מושכלות ומבוססות.
4. הסתמכות על מיעוט מקורות מימון
המיזם מוכן לרוץ, וסוף סוף הגיע לקוח או שותף גדול שמוכן לתמוך בשירות או במוצר. לכאורה, הגיעה ההזדמנות לצאת לשטח ולספק את הסחורה, אבל עם כל ההתרגשות נסו לחשוב מה יקרה אם ההתקשרות תופסק באופן פתאומי. לא חסרות דוגמאות למשברים פוליטיים, כלכליים, בריאותיים וחברתיים שקרו בעקבות הסתמכות על מקור הכנסה יחיד שנפסק. מעבר לכך, גם הכנסות ממקורות מרובים אך דומים (לדוגמא, רשויות מקומיות) לא בהכרח מבטיחות יציבות.
טיפ ממני לא משנה אם מדובר בקרן פילנתרופית יציבה, במשרד ממשלתי או בתורם פרטי מסור – אל תסתמכו לעולם על מקור הכנסה אחד לאורך זמן! זה יבטיח את קריסת המיזם ברגע שאותו מקור ייעלם.
5. התבססות יתר על ההתוצאות הראשוניות
התרבות היזמית מבוססת על MVP – ניסיון מוקדם להציע את המוצר או השירות לשוק כדי לבסס את ההנחה שקיים צורך בפתרון המוצע. אבל האמת היא שלא כל דבר שקורה בתחילת המסע היזמי מעיד על המשך הדרך. יש כאן פרדוקס. מצד אחד MVP הוא הדרך הטובה ביותר לבדוק אם יש היתכנות למיזם, אך מצד שני הוא עלול לגרום לנו לקבל החלטות שמבוססות על מעט מאוד מידע. בהרבה מקרים יש צורך בריצה למרחקים ארוכים, לסדרות של נסיונות ושינויים, לחשיפה חוזרת לקהל היעד, לדיוקים ולהתאמות כדי להגיע למוצר או לשירות שיצליח לגרום למחט של השינוי לזוז באופן משמעותי.
טיפ ממני MVP הוא כלי נהדר, אך הימנעו מלאמץ אותו בצורה רדיקלית. פרסמתם את ההרשמה לתכנית שלכם ברשתות ואין מספיק מתעניינים? מבאס, אך יכול להיות שאם תשנו רכיבים ספציפיים בפרסום או בתכנית עצמה, תצליחו למשוך את קהל היעד. המון אנשים התעניינו במה שהמיזם מציע? טוב שתבינו איך למנף את זה, אבל אל תניחו שההתעניינות תהיה בהכרח דומה בעתיד.ממליץ גם לקרוא את המאמר של קבוצת lightcastle על mvp כתהליך מתמשך.
הכותב, אבי לגזיאל הוא יועץ ארגוני ומומחה בהתפתחות מקצועית לחצו להיכרות איתו ועם העשייה שלו
סיפורים מהשטח היזמי – גלגולו של רעיון לפיתוח מענה טיפולי
הכול מתחיל מרעיון. במקרה של איריס אלטר ליברמן עובדת סוציאלית קלינית, הרעיון הגיע במהלך נסיעה שגרתית ברכבת התחתית בניו יורק לפני 6 שנים. איריס שטיפלה בנערים ונערות בסיכון בפנימייה ידעה איך נשמעת השיחה בתוך חדר הטיפולים, תשובותיהן לשאלותיה היו מסתכמות בדרך כלל ב"סבבה", "טוב", "לא יודע" וזה תסכל אותה נורא. הדבר הכי קשה מלכתחילה זה לגרום להם בכלל לבוא לטיפול, ועד שהם הגיעו הם לא מצליחים לבטא את עצמם, הם לא יכולים לומר "אני עצוב", "אני בודד", "אני כועס". וחוסר היכולת הזו מייצרת תסכול מחוץ לחדר הטיפולים בחיי היומיומיים שלהם דבר שבא לידי ביטוי בעבריינות ואלימות. באנשים בוגרים שלא מצליחים לבטא את עצמם זה בא לידי ביטוי ביתר שאת ומגיע אף למקרי קיצון. איריס באמת ניסתה לאמץ כל שיטה יצירתית אפשרית בתוך חדר הטיפולים, ממוסיקה ועד ציור, אבל כל השיטות האלו לא נתנו לה מענה הולם כי הן מחליפות את הדיבור.
נחזור רגע לאותה נסיעה שגרתית של איריס בסאבווי, כשהיא בדרך לפגישות טיפוליות עם אסירים משוחררים כחלק מהתואר השני שלה בעבודה סוציאלית. באותו זמן היא האזינה לפודקאסט 'This American Life' לפרק בו מתארחת נערה בת 16. האופן שבו הנערה סיפרה את הסיפור שלה כל כך ריגש את איריס ועורר בה השראה. ושם, ברגע הזה, בעומק האדמה, דוהרת בתוך רכבת תחתית נפל לה האסימון שפודקאסטים יכולים להיות כלי טיפולי שלא מחליף שפה אלא בדיוק ההפך!
מאותו רגע של גילוי והארה בסאבווי Eureka Moment / AHA!Expirience איריס התחילה להקדיש את זמנה לפיתוח הקונספט החדשני. היא הגיעה פגישת ייעוץ קצרה עם צוות הכוורת והבינה שקודם כל היא זקוקה לצוות. עם התובנה הזו היא פרסמה פוסט בפייסבוק וסיפרה על החלום שלה ועל הרצון למצוא שותפ/ה לדרך. במהרה החלום הפך למציאות כשיחד עם תיאו לנדאו וצוות המיזם הם הקימו את עמותת רקורד, הפודקאסט החברתי-טיפולי הראשון בעולם. רקורד יוצרים פודקאסטים במסגרת מפגשי טיפול עם בני נוער, יחד בונים את הנרטיב ומאפשרים להם שליטה על סיפור חייהם. הם לומדים לחקור מה מניע אותם, מתעדים ומראיינים אנשים במעגלים הסובבים אותם. את הסיפור הזה הם הופכים לפרק פודקאסט דוקו- נרטיבי שעולה להאזנה לקהל הרחב.
כלי טיפולי וכלי לשינוי חברתי.חפשו רקורד באפליקציית הפודקאסטים שלכם ולחצו פליי!
לא רק לבני נוער קשה לתת מילים לסיפורם, גם לאנשים בשוליים חסרי הקול שמשוועים לבמה. נוער בסיכון זו רק ההתחלה של רקורד. לאחרונה, הם החלו לתת במה גם לסוגים שונים של אוכלוסייה הזקוקה לטיפול כגון ניצולי שואה, פליטים, נשים עגונות, אנשים שסובלים מפוסט טראומה ועוד.
כחברה יש לנו קושי לקבל את הכאב של האחר אבל כשמאזינים לפודקאסט שהוא ללא גירויים, תוכן לא ויזואלי, רק תוכן והקשבה משהו קורה. ניתן להזדהות עם רגע, אדם או משפט ושם בדיוק נולדת האמפטיה בחברה הישראלית.
אחרי תהליך ארוך בתכנית ההאצה של כוורת, אנחנו משקיעים בפיתוח המיזם שלהם דרך פיילוט משותף עם רשת ברנקו וייס. אנחנו מספקים להם ליווי של יועץ מחקר מטעמנו שיעזור להם ליצור כלי הערכה שימדדו את האפקטיביות שלהם ואת האימפקט של רקורד. בשנתיים הקרובות רקורד מתכוונים להשיג מספר יעדים:
1. להרחיב את תפוצת המאזינים ולהתמקם כאחד מעשרת הפודקאסטים המושמעים בארץ.
2. ליצור 50 פודקסאטים בשנה שמשנים מציאות. כל שבוע אצלכם באוזניות.
בשביל להגשים את כל זה רקורד זקוקים לקצת עזרה וגם אתם יכולים לעזור:
# בחיבור לשיתופי פעולה – לארגונים ומוסדות שרוצים לתת במה לעשייה שלהם
#באיתור ועד מנהל חברתי מצויין
# בתמיכה שתגיע ישירות לתהליך טיפולי משנה חיים
לעוד פרטים על מיזם רקורד – לחצו כאן
זמן קריאה 4 דקות
המהפכה הדיגיטלית והשפעתה על השירותים החברתיים בישראל והעולם
המהפכה הדיגיטלית המתחוללת בעולם בעשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון הביאה עימה שינוי בהרגלי צריכת המידע והתקשורת שלנו ושיבשה מנגנונים וארגונים מסורתיים שנאלצו להתאים את עצמם או להיעלם(Disruptive Innovation). המגזר הציבורי בהיותו המעסיק הגדול במשק ועוסק במתן השירותים לציבור הבין כי עליו להצטרף למהפכה ואכן פעל נמרצות בשנים האחרונות להעמדת שירותים דיגיטליים מתקדמים במגוון תחומים.
יישום טרנספורמציה דיגיטלית תלוי יותר ויותר ברמת המוכנות הארגונית לשינוי הנדרש. פעמים רבות חל בלבול בתפיסת המונח “טרנספורמציה דיגיטלית” בכל הנוגע לקידום שירותים דיגיטליים כאשר ישנה תחושה כי דיגיטל = טכנולוגיה וכיום ברור שטכנולוגיה היא רק ממד אחד מתוך מספר ממדים לא פחות חשובים לקידום הטרנספורמציה והנגשת השירותים לאזרח. לפני מספר שנים הייתה לי הזכות לקדם את המדד הדיגיטלי לרשויות המקומיות (המדר”מ) יחד עם קבוצת שותפים נהדרת. כמי שעסק במשך שנים בקידום מידע וידע וביישום טרנספורמציה דיגיטלית בארגון ציבורי ראיתי לנכון להדגיש את החשיבות בהנגשת המידע וביצירת כלי המודד את רמת הבגרות הדיגיטלית של הארגון והשלבים הנדרשים להתקדמות במסע הדיגיטלי. הראנו כי בצד הטכנולוגיה יש לפתח את האסטרטגיה והמנהיגות הדיגיטלית הארגונית, תרבות ארגונית מוכוונת לקוח ושימוש בכלים פנים ארגוניים מתקדמים כל זאת בצד העמדת טכנולוגיות מתקדמות וידידותיות לאזרח.
כיום, ובדגש על תקופת הפוסט קורונה ברור כי לטרנספורמציה הדיגיטלית יש פוטנציאל רב בקידום רווחתן של האוכלוסיות הפגיעות בישראל, בדגש על העלאת איכות החיים של האזרח ומשפחתו בתחומים החשובים ביותר כגון בריאות, השכלה, תעסוקה, חינוך, פנאי וכדומה. על מנת לקדם פיתוח של שירותים אלה מושקעים מאמצים רבים לפיתוח תשתיות ארגוניות בקרב משרדי הממשלה ובדגש על הרשויות המקומיות, המטרה המרכזית היא לעודד את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגונים ולעודד פיתוח של שירותים דיגיטליים חדשניים.
במקביל להתקדמות הרבה בהנגשת שירותים דיגיטליים ציבוריים נוצר פער בקצב יישום, אימוץ ושימוש בשירותים הדיגיטליים בקרב אוכלוסיות שונות ובמיוחד בקרב האוכלוסיות הפגיעות. הפער מורכב ממאפיינים אישיים, גיאוגרפים, תרבותיים וקהילתיים ובא לידי ביטוי באיכות וכמות השירותים העומדים לרשות האוכלוסיות ובתרבות הצריכה של שירותים אלה. כאן המקום להפעיל חשיבה חדשנית פתוחה- Open Innovation ולרתום את עולם היזמות והחדשנות החברתית לפיתוח פתרונות חדשניים מתקדמים שיגדילו את הנגישות והשימוש בשירותים דיגיטליים מתקדמים בקרב האוכלוסיות הפגיעות.
החשיבה הפתוחה מאפשרת לאתר פתרונות המצויים במקרים רבים מחוץ לארגון, בדרך כלל באמצעות פיתוח אקוסיסטם המאפשר לשותפים רבים כגון יזמים פרטיים, ארגונים, אקדמיה, חברות הזנק, מומחים ועוד לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ובד”כ יחד עם הלקוחות הרלוונטיים. התשתית מאפשרת למפות את האתגרים הרלוונטיים, את החסמים ולמצוא מענים חדשניים שיאפשרו להתגבר על החסמים שמופו.
תשתית החדשנות הפתוחה מופעלת בכוורת- המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל, מיסודם של ג’וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. באמצעות הפעלת חדשנות פתוחה אנו מנגישים את האתגרים החברתיים של מדינת ישראל ומפעילים אקוסיסטם מגוון המקדם יזמות חברתית ( טכנולוגית ושירותית ) לטובת קידום חדשנות והעלאת איכות הפתרונות והשירותים החברתיים הניתנים לטובת האוכלוסיות הרלוונטיות. הכוורת מפעילה תכנית אקסלרציה לפיתוח מיזמים חברתיים, פיתוח יכולות ושותפויות עם המגזר הציבורי והעסקי, פיתוח ושיתוף ידע מקצועי וטיפוח אקוסיסטם באמצעות קהילות מוכוונות אתגרים חברתיים.
לצורך הגברת השימוש בשירותים דיגיטליים בקרב האוכלוסיות הפגיעות ובכך להגדיל את רווחתן, את איכות חייהן ואת מתן ההזדמנות השווה ולצורך הכנסת חדשנות לשירותים החברתיים יש לאסוף תחת קורת גג אחת את “מיטב המוחות” ו”מיטב הלקוחות” בתשתית של חדשנות פתוחה, לאתר ולפתח במשותף פתרונות חדשניים ולא שגרתיים וליישמם בשטח בשיתוף הלקוחות.
להרגיש "לבד" בעולם היזמי זה לא קל ומעכב ביצועים. אז מה אפשר לעשות?
לפני מספר שנים עשיתי דבר שלא חשבתי שאעשה – לקחתי סיכון, עזבתי עבודה מסודרת והתחלתי לנהל מיזם שהמשימה שלו בוערת בעצמותיי. ניהול של יוזמה חברתית יכול להישמע דבר מאוד אלטרואיסטי והירואי אבל המציאות היא מורכבת. פעמים רבות מצאתי את עצמי כ"זאב בודד" – נלחמת באתגרים עצומים, במערכות מורכבות, במנכ"לי משרדים ממשלתיים ללא רשת הגנה או תשתית ארגונית סדורה. שום דבר לא הכין אותי לרמת החשיפה האישית שאצטרך ביום שאוביל יוזמה משמעותית העוסקת בחייהם של כמיליון דוברי הרוסית בישראל. להיות יזמת זה לשים את הקרביים שלך בחוץ – את הדעות, הרעיונות, התוכניות והחלומות מול כל מעגלי השייכות והחברה הישראלית כולה. מדובר על תהליכים פיזיים, נפשיים וריגשיים אינטנסיביים, ולמרות שאנחנו מאוד אוהבים להתהדר בנוצות של הצלחות, יוניקורנס, אקזיטים ואימפקט לאומי ובינלאומי, הדרך לשם היא קשה ולעיתים מייסרת, או במלים אחרות להיות יזם זה לא "קללללל" (סטטיק ובן אל).
אחת האמירות שהכי מזוהות עם יזמים ויזמיות היא שהם מרגישים "לבד בפסגה". מחקרים הראו שגם יזמ.ת שיש לו מייסד נוסף או שכבר מעסיק עובדים במיזם, מדווחים על רמת בדידות לא פחותה. לפני מספר שנים פורסם ב- Harvard Business Review כי 50% מהמנכ"לים דיווחו על תחושת בדידות, ומתוך קבוצה זו, 61% האמינו שהתחושה מעכבת את הביצועים. כשמסתכלים על מנכ"לים שזו משרת המנכ"לות הראשונה שלהם, המספרים מטפסים ל-70% בשתי הקטגוריות. אותם מחקרים הצביעו על פתרונות להפגת בדידות של יזמים.יות ובניהם למצוא קבוצת השתייכות, למצוא מנטור ולהתחבר לאקסלרטור.
החדשות הטובות הן שלא צריך להשאר יותר לבד!
אחרי תקופה ארוכה שבה למדתי על בשרי מהו עולם היזמות וחוויתי אתגרים לצד הצלחות רבות גיליתי את הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית. לי כיזמת לא היתה המעטפת התומכת והייתי צריכה להמציא לעצמי את המנוף. כיום בכוורת אני סוגרת מעגל ומלווה יזמים שרואים לנגד עיניהם את מימוש המיזם שלהם. אני עוזרת להם לצעוד על שביל "האבנים הצהובות" להצלחה, לשמש עבורם "להקת זאבים", לחבר אותם ליזמים.יות בשלבי פיתוח זהים, לתת כלים יישומיים, לטפוח על השכם, לאתגר מחשבתית, לרדת לפרטי הפרטים ולעזור לגייס את המציאות הסביבתית שבו מתקיים המיזם להגשמתו.
אז אל תשארו לבד, הכוורת כאן בשבילכם כדי להפוך את זה ליותר "קללל".
