ד"ר שני בכר-אבניאלי, עבדה במהלך הקריירה שלה עם אוכלוסיית הגיל השלישי. כשהייתה בבריטניה נחשפה למודל של 'מרשם חברתי' שמחבר את אוכלוסיית הגיל השלישי לשירותים שנמצאים בקהילה כחלופה לתרופות ולהידרדרות בריאותית. היא הביאה איתה את המודל ארצה וייסדה את חברת AgeWise.

שני, ספרי לנו על הדרך שלך לגייס משקיע

דרך הכוורת הגעתי לקרן הון סיכון wholesome, שקמה על ידי כמה חברים שהחליטו לתרום מכספם ולהתחבר למיזמים עם תרומה ייחודית לחברה הישראלית. הם נתנו לנו מענק ונכנסו כשותפים שמלווים אותנו במקומות שחסרים לנו – אסטרטגית, כלכלית ושיווקית.

3 דברים סייעו לי להגיע מוכנה לרגע הזה של ההשקעה:

1. הגעתי עם הוכחות: קודם כל, לא המצאתי את המודל. 'המרשם החברתי' פועל במקומות נוספים בעולם עם הוכחות לכך שהוא מפחית את העומס על מערכת הבריאות – רואים ירידה בצריכה של תרופות ובפנייה למיון. שנית, בדקתי והתאמתי אותו לארץ "דרך הרגליים" – התחלתי עם כל מי שהיה מוכן לקנות ממני שירות כזה. אז אמנם ההתחלה הייתה עם לקוחות פרטיים מבוססים יחסית, אבל היה בכך גם יתרון: יכולתי להראות שיש מי שמוכן לשלם על שירות כזה! וכמובן יכולתי להביא הצלחות מהשטח. עם זה עברתי לקופ"ח מכבי – קיבלתי מענק קטן מהכוורת והתחלתי בפיילוט בתל אביב – יחד אפיינו מענים רלוונטיים בהתאמה לתרבות הישראלית ולתת-אוכלוסיות, למשל: שכונת התקווה ובלפור.
2. דייקתי את ההגדרה: אייג'וויס מסייעת לאנשים בישראל להזדקן בצורה משגשגת, ועם ההבנה הזו יכולתי לרתום ביתר קלות.
3. התמדה ועקשנות: לאורך הדרך לא היה קול קורא אחד שלא ניגשתי אליו. ארבתי לאנשים כדי להיפגש איתם (בחיי, ממש ליד דלת המכונית), ובגדול, פניתי לכל אדם פוטנציאלי. זה בהחלט לא פשוט, בעיקר בהיבט הרגשי, אבל יש לי מה שעוזר לי להתמודד – פלייליסט מוכן עם שירים בהתאמה לכל מצב נפשי (קיבלתי 'לא'? שלום חנוך מתגייס לעזרה עם "הולך נגד הרוח")

בפרק זמן קצר יחסית התחלתם לעבוד עם רשויות בפריסה ארצית (שדות נגב, תל אביב, תל מונד, פרדס חנה כרכור ועוד) ועם גופים כמו מכבי, הג'וינט ועוד. איך זה קרה?

היינו מותאמים לצו השעה בישראל: רשויות שתושביהן היו מפונים רצו לדעת מה קורה עם האנשים המבוגרים שלהם.  לי הייתה בזמן הזה יכולת להציג סקאלת רמזור של מצב המבוגרים (אדום / צהוב / ירוק) כשלפי הצבע נפתחים השירותים הרלוונטיים.אני חייבת לציין שיש עוד הרבה לפנינו: אנחנו מכשירים עכשיו בעלי תפקידים ברשויות, שמטרתם להנגיש את השירותים שמתאימים לכל מבוגר ולרתום אותו לקחת חלק פעיל בפעילויות. האוכלוסייה בישראל פחות ציייתנית מאשר בבריטניה (מישהו מתפלא?) ולכן החלק הזה שיש מישהו שעוקב, מלווה ורותם הוא קריטי לתהליך וברור שהרופא לא יכול להחזיק את כל האינפורמציה אצלו ובטח שלא לבצע כך את המעקב והרתימה.

תוכלי לומר מילה על הבחירה להתאגד כחברה בע"מ?

בתחילת הדרך ההתלבטות שלי הייתה בין חברה לעמותה. כשהייתי באנגליה ראיתי שהם מאוד לא "ממוחשבים" וזה חלק ממה שעשיתי שם, אז כשהגעתי לכאן היה ברור לי שפה כן נפתח גם תשתית טכנולוגית, כלומר שיהיה מוצר לצד השירות וזה הטה את הכף, מבחינתי, לעבר התאגדות כחברה. בדיעבד, אני לא יודעת לומר בוודאות אם הבחירה הזו בהכרח טובה יותר מהאלטרנטיבה, זה המסלול שבו בחרנו ויש לו את היתרונות והחסרונות שלו ועם זה אנחנו ממשיכים קדימה

כיום, חברת AgeWise  ממשיכה לפעול באקוסיסטם הישראלי למען האוכלוסיה המבוגרת. החברה גדלה ומתרחבת וממשיכה לפתח מוצרים ושירותים שונים כדי שלכלל המבוגרים תינתן ההזדמנות להזדקן בצורה משגשגת וראויה.

צמתים בדרך למימון המיזם

כך נבנים פתרונות טכנולוגיים שמתחברים לשטח שלב אחר שלב:

1. גיבוש הרעיון Ideation

זהו שלב של חקירה וגיבוש – מהי הבעיה שאותה באנו לפתור? מי הקהל? מה הפתרון שאנחנו מדמיינים? מה קיים כבר? מה חסר ובאמת נדרש? זהו שלב ראשוני, שמייצר לרוב תיאור מילולי, השראה ממודלים דומים או הצגת בעיה ופתרון בצורת מצגת או סיפור.
מה קורה כאן בפועל?
מגבשים ניסוח ראשוני של הבעיה / הכאב / הצורך, הקהל והפתרון האפשרי. זה עשוי להיות טיוטת מצגת, תיאור סיפור משתמש או מפה של אתגר והזדמנות.
מה חשוב שתעשו בשלב הזה?
~ אל תקפצו מהר מדי לפתרון לפני שיש הבנה עמוקה של ההקשר, החסמים והבעיה שאותה באנו לפתור
~ דייקו את הבעיה ממבט של קהלי היעד ולא רק מהתחושה שלכם
~ שתפו אנשי שטח ממגוון רחב של נקודות מבט בשלב מוקדם, כולל נקודת המבט של משתמשים פוטנציאליים
 משאבים שיכולים לעזור:
~ אנשי מקצוע: מנחי Design Thinking, מומחי תוכן חברתי, מומחי יזמות חברתית
~ מסגרות סיוע: סדנאות מיפוי אתגר, תוכניות ideation לעולם החברתי – דוגמת אידיאטור של הכוורת

2. הגדרת דרישות ואפיון Requirements & Specifications

בשלב זה מתחילים לתרגם את הרעיון להיגיון פעולה: אילו פונקציות המוצר צריך לכלול? איך המשתמש עובר דרכו? מהם תרחישי הקצה? אילו מגבלות יש לקחת בחשבון (פרטיות, רגולציה, תקינה)? ואילו נתונים ייאספו?
מה קורה כאן בפועל?
כותבים מסמך אפיון שמתאר את כל הדרישות: מה המערכת אמורה לעשות, אילו נתונים ייאספו, אילו תרחישים ייתכנו, ומה המגבלות שיש לקחת בחשבון.
מה חשוב שתעשו בשלב הזה?
~ תרתמו ידע מהשטח ונקודות מבט מגוונות להגדרת הדרישות
~ תוודאו שהאפיון נוגע באתגרים אמיתיים של המשתמשים ויש בו מספיק ערך שיגרום להם להשתמש בו
~ תתעדפו ותגדירו מה קריטי למוצר ראשוני והוכחת היתכנות לעומת מה "נחמד שיהיה"
משאבים שיכולים לעזור:
~ אנשי מקצוע: א.נשי מוצר, א.נשי פיתוח, יועצים/ות מהתחום החברתי הרלוונטי
~ שיתופי פעולה עם סטודנטים/ות בקורסים מעשיים באקדמיה, מתנדבים/ות עם רקע טכנולוגי, האקאתונים לפיצוח אתגרים חברתיים בשיתוף חברות טכנולוגיה לדוגמה –  האקאתון מיקרוסופט

3. ארכיטקטורה וחוויית משתמש  UI/UX

בשלב הזה מתכננים את המבנה העמוק של המערכת: מהי התשתית הטכנולוגית? איך תראה זרימת הנתונים? אילו שירותים יתחברו? ואיך ייראה המסע של המשתמש (גם מבחינה טכנית וגם מבחינה רגשית)? זהו שלב שבו נדרשת גם רגישות לתחום החברתי וגם הבנה טכנולוגית במרכיבים עליהם מתבסס הפתרון
מה קורה כאן בפועל?
מעצבים את מבנה המערכת, המסכים, והזרימה ההגיונית בין הפעולות. נלקחים בחשבון גם שיקולים טכניים וגם מאפיינים רגשיים־חווייתיים של המשתמש.
מה חשוב שתעשו בשלב הזה?
~ תוודאו שהשפה, המראה והנגישות תואמים את קהל היעד
~ תקחו בחשבון את כל התרחישים, כפי שאתם מכירים מהשטח
~ אל תסתפקו באסתטיקה ובאיך זה נראה אלא בוידוא שחוויית השימוש פשוטה ומובנת ומותאמת לקהלי היעדולכאב שבאתם לפתור להם
משאבים שיכולים לעזור:
אנשי מקצוע: מעצבי UX/UI, מומחי נגישות, אנשי תוכן
מסגרות סיוע: שיתופי פעולה עם קורסים מעשיים באקדמיה מסגרות לפיתוח עבור עמותות לדוגמת code for israel, max , הילמ"ה

4. פיתוח  Development

בשלב זה כותבים את הקוד על בסיס הדרישות והאיפיון ובהתאמה לתעדוף וללוחות הזמנים שנקבעו, תוך ביצוע בדיקות מסוגים שונים לאורך הפיתוח.
מה קורה כאן בפועל?
הפיתוח כולל כתיבה של כל רכיבי המערכת – גם החלק שנראה למשתמש (Front-end), וגם הלוגיקה הפנימית, בסיסי הנתונים, ממשקי החיבור, והניהול מאחורי הקלעים (Back-end). זהו שלב שמחייב חיבור מתמיד בין אנשי מוצר, מפתחים ונציגי השטח,  ולעיתים מצריך גם התאמות שצצות רק "תוך כדי תנועה"
מה חשוב שתעשו בשלב הזה?
~ תוודאו הנחות יסוד קריטיות: איך נשמרים ונאגרים נתונים? אילו סוגי מידע רגישים קיימים? מי שולט בהם?
~ תקפידו על מבנה גמיש (modular): שיאפשר שינויים עתידיים, עדכונים והתאמות – ולא ייצור תלות בפיתוח מחדש של כל רכיב.
~ תחשבו כבר עכשיו על תפעול: מי יתחזק את המערכת? אילו פעולות נדרשות מאחורי הקלעים? האם יש כלים לניהול משתמשים, תוכן, הרשאות?
~ תוודאו שצוות הפיתוח לא "מתנתק מהשטח": קבלת החלטות טכנולוגיות צריכה להיבחן גם מנקודת מבט של המשתמש, לא רק לפי שיקולים של קלות מימוש ולוחות זמנים
~ תדאגו להיות חלק פעיל מתהליך הבדיקות שבדרך: אל תחכו למוצר הסופי, אלא בדקו גרסאות ביניים, זהו בעיות בחוויה ווודאו שהמוצר שנבנה אכן נאמן לצרכים שהוגדרו
משאבים שיכולים לעזור:
אנשי מקצוע: א.נשי פיתוח, מנהלי/ות מוצר
מסגרות סיוע: שותפויות עם חברות פיתוח, ספקים טכנולוגים/בתי תוכנה, צוותים טכנולוגיים בארגון, כלים לפיתוח מהיר (no-code/low-code), שיתופי פעולה עם קורסים מעשיים באקדמיה או עם מסגרות לפיתוח עבור עמותות לדוגמת code for israel, max, הילמ"ה

5. השקה והטמעה  Implementation / Deployment

בשלב זה משחררים את המוצר למשתמשים לאחר סיום הבדיקות ואישור שהמוצר יציב, ללא תקלות ומתאים לדרישות עליהן הוסכם
מה קורה כאן בפועל?
המוצר מושק בפועל, לעיתים כגרסת MVP (מוצר עם פונקציונליות בסיסית בלבד), לעיתים כפיילוט מוגבל לקהל מצומצם, ולעיתים כהשקה רחבה. לרוב מדובר בתהליך מדורג: מתחילים בקנה מידה קטן, לומדים מהשטח, מבצעים התאמות ואז ממשיכים לגירסאות מתקדמות יותר. לשלב זה נלווים תהליכים של הדרכה, תיעוד, תמיכה טכנית, ניהול משוב ותחזוקה שוטפת.
מה חשוב שתעשו בשלב הזה?
~ תכננו מראש את שלבי ההשקה והגדירו את קהלי היעד הראשונים מהם תוכלו לקבל הוכחת היתכנות בשטח: MVP, פיילוט, גירסת הטמעה רחבה – התהליך הוא לא חד פעמי אלא רב-שלבי
~ עקבו אחר השימוש בפועל, זהו בעיות ותנו להם פתרון מיידי
~ השקיעו בהסברה ובהכנה של השטח וגם בליווי מתרים בזמן ההטמעה ולא רק במוצר עצמו
משאבים שיכולים לעזור:
אנשי מקצוע: אנשי הטמעה, מדריכים, תומכים טכניים, אנשי מוצר
מסגרות סיוע: שותפויות עם ארגונים בקצה, קבוצות משתמשים מובילים, רשתות למידה ותמיכה הדדית

6. שלבי בשלות של מוצר טכנולוגי – הדרך ארוכה ומפותלת

מעבר לשלבי הפיתוח עצמם, חשוב להכיר את שלבי הבשלות של מוצר טכנולוגי משום שהם קובעים אילו שיתופי פעולה אפשריים ומה נכון לצפות מהמיזם בכל שלב. כל מוצר טכנולוגי בשל שפגשתם – בין אם זה מוצר שכבר נמכר, מגייס או משמש משתמשים – עבר שלבי התפתחות מהרעיון הראשוני ועד השקה רחבה. כל שלב מגלם רמת בשלות אחרת, צורך אחר והזדמנות שונה לשיתוף פעולה. הבנה של השלבים, והבחנה מדויקת ביניהם, עוזרת לייצר שפה משותפת בין הצד הטכנולוגי לשדה החברתי ולזהות את המקום שבו נכון להתחבר או לתרום ערך. בואו נכיר אותם:

• אב טיפוס (Prototype): המחשה ראשונית של רעיון טכנולוגי – מאפשרת בדיקת היתכנות ויצירת שיח עם שותפים פוטנציאליים. המיזם בשלב הזה מחפש בעיקר הוכחת היתכנות שהרעיון בכלל עובד. מחפש הבנה של הערך בשטח. ומחפש שותפים מתאימים מהשטח שיכולים לתת ידע, קבוצות מיקוד, חשיבה, ולאו דווקא שימוש ישיר
• גרסת MVP: מוצר בסיסי ופועל, שנועד לבחון אם המשתמשים רואים בו ערך. ארגונים יכולים לתרום תובנות, קבוצות מיקוד ונתוני שטח.
• פיילוט: הטמעה מצומצמת בשטח בסביבה מבוקרת – מאפשרת בדיקת דפוסי שימוש, תיקון תקלות והתאמה. זהו שלב מצוין לייצר שותפות עם ארגונים כשותפי פיתוח (design partners) ובכך לאפשר לארגון להשפיע על הפתרון, ליהנות מהתאמות ולעיתים לקבל גישה מוקדמת בתנאים מועדפים.
• מוצר בשל / מדף: הפתרון מגובש ומוכן להטמעה רחבה ולרוב מחפש בשלב הזה לקוחות משלמים. בשלב זה ארגון שטח יכול לתרום לחשיפה לקהלי יעד, לייצר הצעת ערך חדשה משותפת, להציע פיתוח משותף של יכולות נוספות/מותאמות, לספק מעטפת של חשיפה ויחסי ציבור דרך סיפורי הצלחה ועוד.

השורה התחתונה

טכנולוגיה לא נבנית בשולחן השרטוטים. כדי שטכנולוגיה תפתור בעיה חברתית, היא חייבת להיבנות מתוך היכרות עמוקה עם השטח, הקהלים והחסמים הקיימים. שותפות מוקדמת עם גורמים מהשדה החברתי מגדילה את הסיכוי לפיתוח פתרון מדויק, ישים ובעל השפעה. החיסכון במשאבים ובאכזבות מושג לא דרך קיצורי דרך, אלא דרך הקשבה, שיח ודיאלוג מהשלבים הראשונים.

* הכותבת איה אשדת היא אשת הייטק ויזמת חברתית. מייסדת ובעלים של טכנולוגיה אמפתית – עסק חברתי לחיבורים בין כוחות הטכנולוגיה לקידום מטרות חברתיות, מובילה טכנולוגית של קהילת טקאביליטי.

הדחף ליצור מאפס הוא טבעי, במיוחד כשמדובר באתגרים חברתיים משמעותיים. אבל כאן גם טמונה המלכודת: חדשנות מדויקת לא מתחילה ביצירה – אלא בהקשבה ובלמידה.

למה לחקור מה שכבר קיים?
אם הגעתם עד לכאן, סביר שכבר עברתם תהליך עומק של מיפוי צורך חברתי, ואולי גם שאלתם את עצמכם: "איך טכנולוגיה יכולה לעזור פה?" מצוין. אבל לפני שמגייסים מפתחת או פותחים מסמך אפיון, יש שלב קריטי שלא כדאי לדלג עליו: לבדוק מה כבר נעשה בתחום הזה – ומה אפשר ללמוד ממנו.

"בנינו מערכת מותאמת אישית לניהול מתנדבים. רק אחרי שנה של תסכולים, גילינו שקיים כלי מדויק, בקוד פתוח, שיכול היה להתאים לנו ב־80% עם התאמות מינוריות. חבל שלא עשינו את החיפוש הזה בהתחלה"
את המשפט הזה, שמעתי לא פעם בדרך, בגירסאות שונות ומגוונות. תסכולים כאלה יכולים להימנע אם לא נוותר על השלב של חקר פתרונות קיימים כשלב מקדים ונפרד מתהליך עיצוב הפתרון. המטרה בחקר שכזה היא להבין את מפת המענים שכבר קיימת, לזהות לקחים מניסיונות קודמים, ולהימנע מהשקעה במענה שכבר נוסה או קיים כבסיס טוב לשדרוג.רק לאחר החקר ניתן לעבור לעיצוב הפתרון החדשני, מתוך הבנה מה נדרש באמת להמציא – ומה כבר נבנה ואפשר להתאים או לשלב.

חקר פתרונות קיימים הוא לא שלב בירוקרטי – הוא תשתית שמאפשרת לנו:
1. ללמוד מניסיון קודם  – מה עבד, מה נכשל, ולמה
2. לחדד את הערך הייחודי שלנו – לזהות איפה באמת יש פער בין הבעיה לפתרונות הקיימים
3. לחסוך משאבים יקרים, במיוחד במגזר החברתי שבו כל שקל מייצג הרבה דם, יזע ודמעות
4. לפתוח דלת לשותפויות חכמות: במקום לבנות הכול לבד, אפשר לשלב את מה שכבר עובד

חקר פתרונות קיימים

חיפוש יעיל וחכם של פתרונות קיימים מתחיל בשילוב של מונחים מעולמות הבעיה ומעולמות הפתרון, כמו למשל "open source volunteer management app" או "AI chatbot for mental health screening". ישנם מקורות מסורתיים אך אפקטיביים לחיפוש, כגון:

• מאגרי סטארטאפים כמו  SNC Finder, Product Hunt
• חנויות אפליקציות
• קהילות מקצועיות ומפגשי תוכן רלוונטים (מיטאפים, כנסים, ימי עיון)
• התייעצות עם מומחים או ארגונים אחרים שפועלים בתחום דומה

בזכות הטכנולוגיה המתפתחת, החיים שלנו מאפשרים לייעל מאד את השלב של חקר פתרונות קיימים עם כלי AI שונים כשותפים לחקר –  הם יכולים להיות שותף מצוין בלסייע לנו להרחיב את זוויות המבט, לבצע סינתזה ראשונית באמצעות איסוף מהיר של דוגמאות לפתרונות קיימים, לסווג פתרונות, להבין מגמות בתחום התוכן בו אנחנו פועלים ולהשוות בין קטגוריות קיימות.

דוגמה לפרומפט מורחב – את מומחית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות החברתית, ומכירה את השוק הגלובלי של פתרונות טכנולוגיים. אני מחפש/ת מיפוי מקיף של פתרונות טכנולוגיים בתחום [X] לפתרון בעיית [Y].
1. מפי את חמש הקטגוריות המרכזיות בתחום.
2. תני שם, מילות מפתח, ודוגמאות לכל אחת.
3. עבור כל דוגמה – צייני מודל עסקי, יתרון תחרותי, התאמה לארגונים חברתיים, ממשקי API, קיום גרסה בעברית, אפשרות להתנסות, אנשי קשר פוטנציאליים, וייעצי לי מה כדאי לבדוק לפני התקשרות.

חשוב לזכור שכלי AI מבוססים על מקורות קיימים לא תמיד עדכניים או מהימנים. מומלץ להשתמש בהם כמנוע חיפוש ראשוני או תומך החלטה, ולא כתחליף לאימות עצמאי, לבחינה מעמיקה או לשיח עם מומחים בתחום או קולגות.

מצאנו! ומה עכשיו?

חקר הפתרונות הקיימים אפשר לנו לזהות את הפער בין מרחב הבעיה (או האתגר שהגדרנו) לבין מרחב הפתרונות הקיימים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם – שם טמונה האפשרות לחדשנות.השלב הבא הוא להבין איך ניתן להשתמש במה שמצאנו: לחבר, להתאים, או לשאוב השראה לעיצוב חדש. אפשר לחלק את המענים שנאתר לשלושה כיוונים עיקריים:
1. אינטגרציות – להתחבר במקום לבנות: למשל, עמותה שמסייעת לקשישים לשלוח מסמכים לגורמים רשמיים בחרה לפתח ממשק עם מערכת ממשלתית קיימת, במקום לבנות מערכת חדשה. הערך נוצר בחיבור – לא בהמצאה.
2. התאמות – לקחת משהו קיים ולהתאים אותו: למשל, פלטפורמה שפותחה לליווי תהליכי צמיחה אישית הותאמה לטובת תוכנית להפחתת התנהגויות ממכרות. הפתרון היה קיים – רק הקשר השימוש השתנה.
3. למידה ממקבילים – השראה ממקומות לא צפויים: למשל, מיזם שפיתח סדנה דיגיטלית למתבגרים סביב חרדה, לקח השראה מפלטפורמה שנועדה להורים בנושאי שינה לפעוטות – ושילבה צ'אטבוט אינטראקטיבי שהפך לאבן יסוד במוצר החדש.

למי בכלל יש זמן לחקור?

זמן הוא המשאב הנדיר ביותר במיזמים חברתיים. חקר פתרונות לא לוקח זמן, אלא מייצר זמן – הוא מקצר תהליכים, מחדד מטרות ומעמיק את ההבנה של מה באמת חסר, ואולי החשוב מכל: הוא עוזר לנו להבין שאין צורך לבחור בין "לחדש" ל"להשתמש בקיים". חדשנות מדויקת נשענת על הקשבה וצניעות והיא נולדת בשילוב – לקחת את הטוב ביותר שכבר נבנה, ולחבר אותו בצורה מדויקת לצרכים של הקהילה שלנו. לפני שקופצים לפיתוח, כדאי לעצור. להקשיב. ללמוד. לוודא שכיסינו את מרחב הפתרונות הקיימים. ברוב המקרים זה לא מאריך את הדרך אלא מקצר אותה ומקרב אותנו למטרה.

הורידו את דף התרגול המצורף לעמוד זה כדי לאתר ולנתח פתרונות קיימים הרלוונטיים למיזם שלכם

* הכותבת איה אשדת היא אשת הייטק ויזמת חברתית. מייסדת ובעלים של טכנולוגיה אמפתית – עסק חברתי לחיבורים בין כוחות הטכנולוגיה לקידום מטרות חברתיות, מובילה טכנולוגית של קהילת טקאביליטי.

איפה מתחילים?

השאלה הראשונה שצריכה להישאל כשבונים מיזם חברתי-טכנולוגי (או בכל שלב שבו מעוניינים לשלב טכנולוגיה במיזם) היא לא: "איזו טכנולוגיה אנחנו צריכים?" אלא: "איזה צורך אמיתי או אתגר ממשי אני מנסה לפתור?" טעות נפוצה של כולנו היא לקפוץ לפתרונות, או לשהות מעט מדי זמן במרחב הבעיה – לראות כלי טכנולוגי מבריק ולהגיד "בואו נשלב אותו" – עוד לפני שבודקים מה באמת צריך ולמה. אבל טכנולוגיה היא לא קסם.
אם תהליך העבודה, השירות או מבנה הקשר עם קהלי היעד לוקים בחסר – טכנולוגיה לא תפתור את זה. היא רק תמסך את הבעיה, תעמיק אותה, ולעיתים גם תייקר את הדרך הלא נכונה.
לפני שמחפשים פתרונות טכנולוגים, קריטי לעצור ולשאול:
~ איזה אתגר או כאב אמיתי אני מנסה לפתור?
~ מה בתהליכי העבודה, במבנה הפעולה או בניהול הקשר דורש שיפור?
~ האם אנחנו מבינים נכון את הבעיה, או רק מגיבים לסימפטומים?

המקום שבו הטכנולוגיה באמת משנה

אחרי שהבנו את הבעיה או הצורך שדורשים התערבות, חשוב שנדייק את המקום שבו הטכנולוגיה תעשה את השינוי. אם לא נדייק מה בתהליך דורש התערבות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם פיצ'ר חדש, אך ללא תוצאות.
דוגמאות מהשטח:
פניות לא מנוהלות – עמותה שמקבלת פניות באמצעות טפסים ידניים החליטה לעבור לטופס דיגיטלי באתר, אבל המענה לפונים לא השתפר. למה? כי הבעיה לא הייתה בשיטת מילוי הטופס, אלא בניהול התהליך כולו: תעדוף לקוי, חוסר תיאום, ועומס שלא טופל.
תרומות לא מגיעות – עמותה שהוסיפה כפתור תרומה ומערכת סליקה לאתר, אבל קצב התרומות נותר נמוך. למה? כי החסם היה רגשי – חוסר חיבור לסיפור הארגוני והבנה מה ייעשה עם הכסף שייתרם, ולא בעיה טכנית שאותה ניסו לפתור באמצעים דיגיטליים.

מהם הערכים המוספים שטכנולוגיה יכולה להביא?

כאשר עושים תהליך מיפוי נכון, טכנולוגיה יכולה לתרום בכמה דרכים משמעותיות, שאני ממפה ל-6 קטגוריות עיקריות:
1. הרחבת טווח השפעה (Scale): להגיע לקהלים חדשים, להציע שירותים מותאמים ולבנות יתרון מבדל
2. שיפור יעילות (Improve): לייעל תהליכים, לחסוך זמן וכסף, ולאפשר תגובה מהירה לשינויים
3. הנגשת מידע (Inform): להתאים מידע אישי לקהלי יעד, לעדכן בזמן אמת ולהגיב לצרכים משתנים
4. גיוס משאבים (Fund): לפתוח ערוצים חדשים להכנסות, לתמוך בתרומות דיגיטליות ולבנות שותפויות
5. מדידה ולמידה חכמה (Measure & Learn): לאסוף נתונים אמיתיים, למדוד תוצאות, להבין מה עובד, ולבנות תהליכי שיפור מתמידים
6. מעורבות והתאמה אישית (Engage & Personalize): לייצר חוויות מותאמות שמחזקות חיבור רגשי עם המשתמשים ומעמיקות את האימפקט לאורך זמן
! שימו לב לקובץ המצורף לעמוד זה – דף לתרגול הכלי למיפוי אתגר / צורך שנועד לעזור לכם לחדד מה הטכנולוגיה תקדם במיזם שלכם

ומה הטכנולוגיה לא יכולה לעשות?

טכנולוגיה היא כלי עוצמתי, אבל היא לא תחליף למגע האנושי, לעיניים טובות ולקשר אישי. לא פחות חשוב מזה, טכנולוגיה דורשת משאבים: כסף, זמן, יכולות ניהול ולא פעם גם שינוי תרבותי-אירגוני-מערכתי; לכן, כשחושבים על שילוב טכנולוגיה בעשייה חברתית, חייבים להתחיל בניתוח נכון: מה הכאב? מה התהליך? מה החזון? ולמה לי טכנולוגיה בכלל? ורק אז לבחור לשלב טכנולוגיה במקומות שבהם היא יכולה באמת להעצים, לייעל, לשפר ולהאיץ שינוי מדויק.

* הכותבת איה אשדת היא אשת הייטק ויזמת חברתית. מייסדת ובעלים של טכנולוגיה אמפתית – עסק חברתי לחיבורים בין כוחות הטכנולוגיה לקידום מטרות חברתיות, מובילה טכנולוגית של קהילת טקאביליטי.

יזמות חברתית לא קורית בחלל ריק. יש בשדה הרבה מאוד אנשים וארגונים שיש להם עניין בבעיה החברתית שמעסיקה אותנו ויכולה להיות להם השפעה על הצלחת המיזם – ביצירת שותפות, פתיחת דלתות, שיתופי פעולה, מימון ועוד. נציג כאן כלי שמסייע לאתר שותפים, לגייס אותם ולעצב יחד שותפות שתיצור מכפיל כח להצלחת המיזם שלנו, ולא פחות חשוב, עוזר לתעדף שותפים פוטנציאליים כדי לא לבזבז זמן ומשאבים במקומות שלא יניבו ערך מספיק משמעותי.

דוגמאות לשיתופי פעולה:
– מיזם קאמבק לשיקום אסירים משוחררים, שהבינו שתהליך שיקום מוצלח צריך להתחיל כבר בכלא. הם יצרו שיתוף פעולה עם השב"ס ועובדים עם האסירים עוד טרם שחרורם (ושמישהו ינסה לעצור אותם!)
– מיזם מש"ה למניעת אבדנות שחבר לאקדמיה ובעזרת פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן גוריון ביססו מחקרית את המודל שפותח במש"ה ונתנו לו תוקף מדעי
– הסטרטאפ VIVID חבר לשחקן גדול, הקואליציה הישראלית לטראומה, ויצרו בשיתוף פעולה את הרי"ל – הרשת הישראלית לחוסן

מיפוי בעלי העניין

• מכינים רשימה של כל השחקנים שיכולה להיות להם השפעה על השינוי שאנחנו מתכננים  – שותפים פוטנציאליים, מתחרים, חברות עסקיות, עמותות, משרדי ממשלה, רשויות וכו'.
• מעריכים מהי מידת ההשפעה ומהי מידת העניין של כל אחד מהשחקנים במיזם ו / או בבעיה החברתית שבאנו לפתור
• מסווגים את השחקנים ל-4 קבוצות פי מידת העניין וההשפעה הפוטנציאלית
• בוחרים אסטרטגיית פעולה מתאימה לכל אחת מארבע הקבוצות שסיווגנו

וכדי לא להישאר יותר מדי בתיאורייה, אנחנו מזמינים אתכם להוריד את דף העבודה שהכנו עבורכם (בעמוד כאן למעלה משמאל), שממחיש על גבי תרשים, כיצד יש לבצע את הסיווג ומפרט בהרחבה על כל אחת מאסטרטגיות הפעולה. עברו עליו, הכינו את המיפוי והחליטו מהי הפעולה הראשונה שתעשו מחר בבוקר. כשאתם מוכנים להתקדם לעבר שיתוף פעולה, כדאי להכיר את היסודות לבניית שותפות מוצלחת – הוא נכתב אמנם על חיבורים עם המגזר הציבורי, אבל העקרונות זהים בכל המקרים.

אם יש משהו שאנחנו ממש לא רוצים שיקרה, זה לעשות הכל נכון, לרוץ על המיזם ובסוף לא להגיע לאימפקט המיוחל. אז איך נדע שהפעילות שלנו באמת עושה את האפקט הנדרש? ואיך נציג את זה החוצה למשקיעים, תורמים ופקידי ממשל? נסביר זאת כאן באמצעות הכלי – Standard of evidence, שעובר על רמות "הוכחה" שונות בין פעילות המיזם ובין השינוי הרצוי. לאחר הקריאה אתם מוזמנים להוריד ולשמור את הקובץ המצורף (ראו קבצים להורדה בראש הדף) ולעשות בו את השימוש שמתאים לשלב שבו אתם נמצאים עם המיזם שלכם.

נתחיל?

בואו נניח שאנחנו רוצים לבדוק יעילות של מיזם שמבקש להפחית מצבים של פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל. בואו נבחן את הרמות השונות להוכחה:
רמה 1 – ברמה הראשונה נרצה לתאר באופן לוגי מדוע למיזם שלנו יש יכולת להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים בישראל, ונבסס את זה באמצעות תיאוריית שינוי, סקירות ספרות על מיזמים דומים לשלנו שהראו תוצאות ומידע פנימי של ראיות אנקדוטליות שאספנו.
רמה 2 – אנחנו נמצאים כבר במקום שהצלחנו למדוד שינוי חיובי כך שאספנו מידע שמראה שחיילים המשתמשים בפרוגרמה שלנו באמת מראים שיפור במצבם הנפשי והפחתה בתסמיני הפוסט טראומה, אבל אנחנו רוצים להוכיח שזה לא מקרי. כאן נוכל לאסוף מידע באמצעות סקרים תקופתיים, דיווחים עצמיים של לפני ואחרי, קבוצות מיקוד וראיונות.
רמה 3 – כאן כבר ממש נרצה להוכיח שאנחנו הסיבה העיקרית להפחתת פוסט טראומה אצל חיילים ולא נסתפק רק בהערכות. לשם כך דרושים ניסויים שיכללו קבוצות של חיילים שלקחו חלק במיזם שלנו וכאלה שלא –  ניסויים של לפני ואחרי שיבחנו באופן אקטיבי את המצב הנפשי של המשתמשים שלנו לפני צריכת השירות שלנו ואחריו + קבוצת ביקורת רנדומלית.
רמה 4 – אחרי שמצאנו קשר סיבתי בין היכולת שלנו להפחית תסמיני פוסט טראומה בקרב חיילים באמצעות הטיפולים המותאמים שלנו, נרצה לתקף את התוצאות שלנו דרך הערכה חיצונית שמאשרת את אפקטיביות ורווחיות המיזם. נעשה כאן שימוש בתקנים בינלאומיים, הערכה של חברה חיצונית או ניתוחים כלכליים. בשלב זה אנחנו כבר נמצאים במקום שבו יש לנו הדרכות, מערכות ונהלים שתומכים בשכפול עקבי של המיזם ושל התוצאות החיוביות שלו.
רמה 5 –  עכשיו אנחנו מעוניינים להראות שהמיזם יכול לפעול במקום אחר, על ידי אנשים אחרים ולעבור "סקיילינג", תוך שהוא ממשיך להיות בר השפעה על המצב בשטח ושהוא עדיין מעשי מבחינה כלכלית. כאן נצטרך לעשות מגוון ניתוחים כלכליים, כגון הערכת נאמנות (evaluation fidelity) ורצוי גם לבצע ניתוח תרחישים עתידיים.

שימו לב! עברו על השלבים בהדרגה, ודאו שאתם משתמשים בשלבים שרלוונטיים עבור היוזמה שלכם (בדר"כ שני השלבים הראשונים מתאימים למיזמים בתחילת דרכם ויתר השלבים למיזמים בשלים וגדולים יותר). אין טעם למהר לקפוץ משלב לשלב. מדובר בתהליכים שלוקחים זמן רב ורמות ההוכחה משתנות לפי בשלות המיזם.

מה תמיד נכון? תשתיות נתונים איכותיות בארגון יאפשרו לבצע הערכה ומדידה ביתר קלות וכמובן גם לקבל החלטות מבוססות נתונים, לכן הכניסו לשגרות העבודה שלכם דרכים לאיסוף נתונים ותדאגו תמיד לתעד את הנעשה. הכניסו לתרבות הארגונית שלכם חשיבה על איסוף מידע.

הוכחות זה נחמד, אבל… במציאות של ימינו האריזה של הוכחת ההצלחה היא לא פחות חשובה מההוכחה עצמה. הקשב של פקידי ממשלה, פילנתרופים, משקיעים הוא מוגבל, וכשאנחנו זוכים לו – חשוב שננצל אותו בצורה המיטבית. לכן, עצם קיומן של עדויות להצלחה אינו מספיק – עליהן להיות אפקטיביות בתפיסת הקשב והמוטיבציה של בעלי העניין הרלוונטיים השונים.

 כל המקורות לגיוס כספים למיזמים חברתיים

1. פילנתרופיה

ישנן לא מעט קרנות פילנתרופיות בישראל, בעולם היהודי ובעולם בכלל. אנחנו מציגים לכם כאן מספר מאגרים שמרכזים אותן:

• Fundbase של אטלס היא פלטפורמה בתשלום, שמאפשרת חשיפה לאלפי מקורות מימון שמעודכנים בזמן אמת ולכלי ניהול ייעודים
• גיידסטאר – אתר העמותות של ישראל – ניתן לבצע סינון ע"פ תחומי פעילות, סוג הארגון והאישורים הנדרשים
• Impala פלטפורמה חינמית שמאפשרת לקרנות לאתר אותך
• שתיל – מאגר של קרנות וקולות קוראים לארגוני חברה אזרחית הפועלים לשינוי חברתי
• מיסטרנם – מאגר חינמי של קרנות פילנטרופיות 

2. משקיעים

מצורפים מספר מאגרים ורשימות של משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון VC. כדאי להתמקד בעיקר במשקיעי אימפקט ובקרנות של השקעות אימפקט, שמייעדות כסף למטרות חברתיות או רואות פוטנציאל כלכלי במיזמי אימפקט:

• ריכוז משקיעים פרטיים בקובץ פתוח שנוצר ע"י  Eden Shochat מ- Aleph
• Start-up Nation Central – חיתוך לפי משקיעים בחברות אימפקט
• מאגר של קרנות הון סיכון בישראל באתר לסטארטאפ – בתחומי ההתמקדות של כל קרן אפשר לבחור ב-social impact
• קרן ברידג'ס – בריד'גס ישראל היא קרן השקעות אימפקט אשר משקיעה בחברות ישראליות במטרה לייצר תשואה פיננסית תחרותית לצד השפעה חברתית או סביבתית חיובית, משמעותית ומדידה.

3. מענקים ממשלתיים ואחרים

כל משרד ממשלתי מציע מענקים בתחומו ולכן חשוב להיות עם יד על הדופק ולעקוב אחר הפרסומים שלהם. אפשר לבדוק גם בקבוצות יעודיות כמו שימושי לשלישי או באתר של הקול קורה. בנוסף, כדאי להכיר 4 ערוצים שמציעים מענקים משמעותיים באופן שוטף:

• רשות החדשנות -מציעה מסלולים רבים של תמיכה וסיוע למימון פרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. רוב המסלולים מתקשרים להכשרות בתחום היזמות והטכנולוגיה ולקידום פרויקטים של חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי.
• וועדת העזבונות / האפוטרופוס הכללי – כספים שהגיעו למדינה מתרומות, ירושה או קרן נאמנות למטרות צדקה ומיועדים למטרות ציבוריות. גופים ללא מטרות רווח שעומדים במטרות ובתבחינים שנקבעו יכולים להגיש בקשה לתמיכה אחת לשנה. 
• קרנות הביטוח הלאומי – 5 קרנות שתומכות בארגונים שמציעים מענים לצרכים חברתיים: א. קרן לפיתוח שירותים לנכים  ב. קרן סיעוד – הקרן לקידום תוכניות סיעוד (קשישים) ג. קרן מפעלים מיוחדים – חממה ליזמים חברתיים בתחום הרווחה  ג. קרן ילדים ונוער בסיכון ה. קרן מנוף – למימון פעולות למניעת תאונות עבודה
• משרד העבודה – מענקי חדשנות בתעסוקה לטובת חדשנות בתכנים / מודלים / מתודולוגיות בתוכניות לפיתוח כישורים ומסוגלות תעסוקתית בקרב צעירים וצעירות מהחברה הערבית, השמות דגש על צמצום פערי תעסוקה.   

ועוד שני מקורות ששווה להכיר כשמחפשים מענקים:

• Fund guru – פלטפורמה חדשה שמציעה אפשרות לנטר מענקים בארץ ובעולם בהתבסס על שאלון התאמה.
• הבית לסולידריות חברתית – מיזם של קרן משפחת שעשוע לפיתוח וצמיחה של עסקים קטנים, ובכלל זה מתן מענקים עד 30,000 ש"ח.

4. תמיכות ממשלתיות / רשותיות

מידי שנה משרדי הממשלה מעניקים תמיכות מתקציב המדינה למוסדות ציבור הפועלים למטרת חינוך, מדע, אמנות, רווחה, בריאות ועוד. כל משרד ממשלתי שמציע תמיכה מפרסם הזמנה להגשת בקשה עד ה- 15 באוקטובר בשנה הקודמת. במקרים מסוימים ההזמנה להגשת בקשות מפורסמת במועד מאוחר יותר. קראו כאן יותר איפה ניתן למצוא מידע על תמיכות, כיצד צריך להיערך אליהן, ותכנית עבודה מלאה להגשת תמיכה (בקובץ המצורף לסעיף 1 בכתבה)

עוד דרכים לממן את הפעילות שלכם:

ישנם מיזמים שבוחרים להכניס אלמנט הכנסות עצמיות, אחרים פונים למימון המונים בערוצים הקיימים או לגיוס של אג"ח חברתי. לא נרחיב כאן על כל אחת מהאפשרויות, אבל שווה להכיר אותן. בנוסף חשוב לזכור שמשאבים זה לא רק כסף בבנק. פעילות של מיזם מצריכה ציוד, תשתיות, שכר ושירותים מאנשי מקצוע שונים והם אמנם עולים כסף, אבל לפעמים אפשר לחסוך את ההוצאה עליהם ולהשיג אותם בדרכים אחרות, מה שנקרא שווי כסף. הרשתות החברתיות שלכם יכולות לסייע לכם מאוד לאתר כאלה. כמה דוגמאות:

• מרחב עבודה – ניתן להשתמש במרחב העבודה של הכוורת, לבדוק במרחב החברתי, ולנסות לאתר מרחבי עבודה עירוניים דרך הרשות /מתנ"סים ועוד
• הון אנושי – נקודת מבט – מציעים ליווי מגוון, מרכזי ש.י.ל מציעים ייעוץ משפטי, קליניקות משפטיות דוגמת הקליניקה המשפטית באוני' רייכמןן מציעה ליווי ליזמים ויזמיות שמגיעים מקהילות בלתי מיוצגות.
• שירותי ענן – קנבה, אמאזון ומונדיי נותנים מנויי PRO חינמיים בשליחת טופס עמותה.

נחשפתם לעוד מקורות לגיוס משאבים למיזם?
שתפו בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ונשמח לעדכן את הרשימה הזו לטובת כולם!

הצ'קליסט שחייבים להכיר לפני גיוס משאבים 

ורגע לפני שאתם מסתערים על הרשימה ופונים לכל עבר (don't), קחו נשימה עמוקה ותעשו בירור מקיף עם עצמכם – מתי לפנות, למי לפנות ואיך לפנות. הינה כמה טיפים על קצה המזלג:
1. תבינו את היתרונות והחסרונות בכל אחד מסוגי מקורות הגיוס ובחרו את האסטרטגיה הנכונה עבור המיזם שלכם.
2. הכירו היטב את הגופים / אנשים שאתם מעוניינים לפנות אליהם – מה הם מקדמים? באיזה מיזמים קודמים הם השקיעו? מה השפה שלהם? מהי הדרך הנכונה לדבר איתם? מתי?
3. הסתכלו על הפעילות שלכם עצמכם ובחנו האם זה הזמן המדוייק לפנות. אולי נכון יותר להגיע לאחר שתפתחו עוד רכיב במיזם? אולי צריך לייצב את הצוות? לצרף שותף?
4. הגדירו את הסכום אותו תרצו לגייס מהגוף הרלונטי ואת הייעוד שלו
5. נסחו את הפנייה בדרך מתאימה ומדוייקת לאותו גוף / אדם שאתם פונים אליו (ע"פ סעיף 2).
5. תהיו מוכנים להמשך התקשרות באופן שישרת אתכם נאמנה.

רוצים להגיע לשלב הגיוס מוכנים יותר?

הירשמו לסדרה שלנו ללימוד עצמי עבור יזמים בתחילת ותקבלו יופי של כלים לשפצור המיזם שלכם להרשמה ללא עלות
קהילת הפייסבוק הבית ליזמות חברתית  היא פלטפורמה נהדרת לשיתוף והתייעצות

הרשימות נאספו בשיתוף פעולה נהדר עם רעי דישון – מעצב, מפתח ומרצה בתחום של קהילות וארגונים, מייסד CommAgain, R&D ועם סהר בר-ניסן, מובילת קהילת EmployTech לחדשנות בתעסוקה

המלצה על קורס דיגיטלי ללימוד עצמי ב- CampusIL:

חלון לממשל: איך הממשלה עובדת?

מה תלמדו?

כשאת.ה אומר.ת יזמות חברתית – למה את.ה מתכוונ.ת?

בזמן האחרון נדמה שכולם מדברים על יזמות חברתית – אבל… האם כולנו באמת מתכוונים לאותו הדבר? כשהשדה מתרחב בקצב מהיר, נולדים רעיונות חדשים, מודלים חדשניים ומיזמים מגוונים – אבל גם לא מעט בלבול. כדי לפתח תחום בר-קיימא, שניתן להעריך, למדוד ולחבר בין שחקניו, דרושה שפה מקצועית, מדויקת ובהירה. כדי לעשות סדר גיבשנו בכוורת תשתית מושגית שמציעה עוגן משותף למי שפועלים באקוסיסטם של היזמות החברתית – יזמים, משקיעים, משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים ואנשי מחקר.

המסמך שלפניכם הוא תוצר של תהליך בירור בו השתתפו יזמים, מומחים ואנשי אקדמיה. הוא מציע הגדרות למונחי יסוד כמו חדשנות, יזמות ואימפקט, משרטט הבחנות בין סוגי מיזמים, ומציע צירים שיטתיים לאפיון יזמות חברתית. הוא נועד לאפשר שיח מקצועי משותף – בלי לוותר על הגיוון, היצירתיות והמורכבות שמאפיינים את התחום. אנחנו מזמינים אתכם להיות חלק מהמהלך – לקרוא, להעיר, להוסיף ולהשפיע על עיצוב השפה והכלים שיתמכו בהתפתחותו של התחום בישראל.

המהפכה הדיגיטלית במיזמים חברתיים

הבסיס לחדשנות במיזמים חברתיים מתחיל בטכנולוגיות דיגיטליות בסיסיות אך רבות עוצמה:
פלטפורמות מקוונות, למשל, מאפשרות יצירת גשרים וירטואליים בין קהילות מרוחקות. נוכל לדמיין מיזם המבקש לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. באמצעות פלטפורמה מקוונת, המיזם יכול לחבר בין מומחים מתחומים שונים לבין אוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לסיוע. והצעד הבא? שילוב מערכת התאמה חכמה, המנתחת את צרכי המשתמשים ומציעה את המומחה המתאים ביותר עבורם.
אפליקציות סלולריות מהוות כלי נוסף בארגז הכלים הדיגיטלי. הן מאפשרות נגישות מיידית למידע ושירותים, ללא תלות במיקום גיאוגרפי. לדוגמה, אפליקציה לעידוד התנדבות יכולה לאפשר למשתמשים לאתר הזדמנויות התנדבות בקרבת מקומם בלחיצת כפתור. בעתיד, אפליקציה כזו עשויה לכלול מערכת ניווט בזמן אמת ותזכורות מותאמות אישית, מה שיהפוך את חוויית ההתנדבות לנגישה ופשוטה יותר.
הרשתות החברתיות, מצדן, מספקות במה רחבה לגיוס תמיכה ומשאבים. מיזמים חברתיים יכולים לנצל פלטפורמות אלו ליצירת קהילות תומכות, העלאת מודעות לנושאים חברתיים ואף לגיוס כספים. השלב הבא בשימוש ברשתות חברתיות עשוי להיות שימוש והטמעה של כלי אנליטיקה מתקדמים, שיאפשרו ניתוח מעמיק של השפעת הקמפיינים ויסייעו בתכנון אסטרטגיות יעילות יותר.

מבט לעתיד: טכנולוגיות מתקדמות בשירות החברה

הפוטנציאל האמיתי לשינוי טמון בטכנולוגיות המתקדמות של המאה ה-21:
בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה, למשל, פותחות אפשרויות חדשות בתחומים רבים. נתאר מיזם למניעת נשירת תלמידים: באמצעות AI, המיזם יכול לנתח נתונים מורכבים של תלמידים – החל מציונים ועד להתנהגות בכיתה – ולזהות מוקדמות סימנים לסיכון נשירה. הצעד הבא? פיתוח מערכת המלצות אוטומטית שתציע תוכניות התערבות מותאמות אישית לכל תלמיד בסיכון.
בינה מלאכותית ג'נרטיבית (Generative AI) מביאה איתה הבטחה נוספת. היא יכולה לשמש ליצירת תוכן חינוכי מותאם אישית עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובעתיד אף לפתח מערכות שיחה אינטראקטיביות המדמות מורה פרטי וירטואלי. זוהי הזדמנות להנגיש חינוך איכותי לכל תלמיד, ללא תלות ברקע או במיקום גיאוגרפי.
טכנולוגיות מציאות רבודה (AR) ומציאות מדומה (VR) פותחות צוהר לעולמות חדשים של נגישות והכשרה. מיזם חברתי יכול להשתמש ב-AR כדי להנגיש מידע על אתרים היסטוריים עבור מבקרים עם מוגבלויות, מה שיהפוך את חווית התיירות למכילה יותר. ואילו VR? היא יכולה לשמש לפיתוח סימולציות מתקדמות לאימון עובדים סוציאליים ומתנדבים בהתמודדות עם מצבי משבר, מה שיאפשר הכשרה יעילה ומעשית יותר.
אינטרנט של הדברים (IoT) מציע הזדמנויות חדשות לניטור וניהול משאבים. חיישני IoT יכולים לשמש לניטור איכות האוויר בשכונות מוחלשות, ליצירת התראות בזמן אמת ולהנעת פעולה קהילתית. בעתיד, מערכות חכמות המבוססות על נתוני IoT עשויות לשמש לניהול יעיל יותר של משאבים עירוניים, מה שיוביל לשיפור איכות החיים בערים.

איך מתחילים את המסע הטכנולוגי?

עבור יזמים חברתיים ללא רקע טכנולוגי, המסע לעבר חדשנות טכנולוגית עלול להיראות מאיים. אך הוא מתחיל בצעדים קטנים ופשוטים:
הערכת צרכים מעמיקה – בדקו מהם האתגרים העיקריים במיזם שלכם שיכולים להיפתר באמצעות טכנולוגיה? זיהוי נקודות אלו יסייע למקד את המאמצים ולבחור את הכלים הטכנולוגיים המתאימים ביותר.
למידה – העולם הדיגיטלי מציע שפע של הזדמנויות ללמידה עצמית. פלטפורמות כמו Coursera או edX ואפילו קמפוס IL מציעות קורסים רבים בחינם, המאפשרים היכרות עם עולם הטכנולוגיה. אין צורך להפוך למומחה טכנולוגי, אבל הבנה בסיסית של המושגים ושל האפשרויות הן מהותיות בשביל להתחיל נכון.
שיתופי פעולה – יצירת קשר עם מוסדות אקדמיים או חברות טכנולוגיה יכולה לפתוח דלתות לייעוץ מקצועי או אף לשותפויות ארוכות טווח. במקביל, גיוס מתנדבים עם רקע טכנולוגי יכול להיות משאב יקר ערך עבור מיזמים חברתיים.
ייעוץ חיצוני – יזמים משתמשים בייעוץ בתחומים רבים. גם בתחום הטכנולוגי אנשי ייעוץ וליווי יכולים לתת לכם את הגב והמשענת להבנה ואחרי זה פיתוח של הרכיבים הטכנולוגיים במיזם שלכם.

תחילת המסע הטכנולוגי אינה חייבת להיות גרנדיוזית. פרויקט פיילוט קטן יכול לשמש כאבן בוחן, מאפשר לבחון את היתכנות הפתרון הטכנולוגי ולהפיק לקחים חשובים. במקביל, כדאי לחפש מקורות מימון ייעודיים כגון מענקים והשקעות שמיועדים ספציפית למיזמים חברתיים המשלבים טכנולוגיה. לבסוף, חשוב לזכור כי חדשנות טכנולוגית היא מסע מתמשך. עקבו אחר התפתחויות טכנולוגיות בתחום שלכם ובתחומים משיקים, היו פתוחים לרעיונות חדשים, ואל תפחדו להתנסות ולטעות. כל צעד קטן בדרך הטכנולוגית הוא צעד גדול לעבר הרחבת ההשפעה החברתית שלכם.

לסיכום

חדשנות טכנולוגית היא יותר מסתם כלי – היא מפתח להרחבת ההשפעה של מיזמים חברתיים. על ידי אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והטמעתן בפעילות השוטפת, מיזמים יכולים להגיע לקהלים רחבים יותר, לשפר את יעילותם ולהוביל שינוי חברתי משמעותי. המסע הטכנולוגי עשוי להיות מאתגר, אך הפוטנציאל שהוא מציע – ליצור עולם טוב יותר, נגיש יותר ומכיל יותר – הוא שווה כל מאמץ.
הכותב הוא ד"ר יכין אפשטיין יזם ומקים 'הַמַּחְדֵשָׁה – מביאים חדשנות' לקידום חדשנות טכנולוגית, מוצרית ותפעולית.