חן תמיד עסק בתחומים טכנולוגיים, ואחרי שירות צבאי ארוך הוא החליט לטייל במזרח, כמו כל ישראלי-מצוי. רק שבמקום לעשות כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם, הוא החליט ללמוד שפות (כמו הינדי, בורמזית וכו'). הלימוד, וזה פתח לו עולם שלם של תרבות ואנשים איתם הוא שומר איתם על קשר עד היום. כשהוא חזר לארץ, הוא הבין שחסרה מסגרת כזו בהקשר של ערבית - והחליט לפתוח מקום שיאפשר ללומדי ערבית מדוברת להכיר את התרבות הערבית מקרוב, ובמקביל לפתח תעסוקה לצעירים ערבים שישתלבו במיזם כמדריכי שפה, ובכך הם יכירו גם את שאר חלקי החברה הישראלית בצורה שגם מעצימה אותם וגם מאפשרת להם להביא את עצמם לידי ביטוי.