ארכיון קריאה - עמוד 4 מתוך 6 - הכוורת

איך תכתבו פוסט מנצח?

שלום, יש לך אולי פיסת קשב פנויה בשבילי?
סביר להניח שהתשובה לשאלה הזו היא "לא!!!!!" רוב הזמן אנשים רק מרפרפים על פוסטים בפייסבוק ולא מתעכבים לקרוא עד הסוף. אז מה בכל זאת אתם יכולים לעשות כדי שלכם דווקא יקשיבו?

הכלל הראשון בכתיבה ברשתות הוא להביא תוכן שמביא ערך לקהל היעד שלכם ומעודד מעורבות, אבל האמת היא שגם זה לא יספיק אם לא תדעו להגיש את התוכן בדרך שתתפוס את העין ותגרום למי שנתקל בטקסט שלכם להמשיך לקרוא בתשומת לב.

איך תשפרו את הפוסטים שלכם?

קבלו 4 המלצות קלות ליישום, שישפרו את הנראות של הפוסטים שלכם כבר מחר בבוקר:

  1. הפוך גוטה, הפוך – את השורה התחתונה, תנו בהתחלה! – תתחילו את הפוסט בשורה "שתתפוס" את קהל היעד שלכם. זו יכולה להיות השורה התחתונה, שאלה מעניינת ורלוונטית, משפט מחץ, קוריוז או שאלה שאת התשובה עליה תתנו בהמשך הפוסט. תדאגו להדגיש את השורה הזו (סמנו אותה ולחצו H1 בסרגל שייפתח). וותרו על הקדמות, הסברים, מבואות, התנצלויות והצגה עצמית יבשה – רוב האנשים לא יצלחו אותם וימשיכו לפוסט הבא. תזכרו שהמטרה שלכם היא "להפעיל" את הקוראים והקוראות שלכם באמצעות מה שמדבר אליהם. להיצמד לרצף הכרונולוגי בכתיבה לא בהכרח ישרת את המטרה הזו – שחקו עם זה.
  2. התחלתם טוב? עכשיו תמשיכו! תדאגו שגם גוף הפוסט יהיה מזמין ומושך לקריאה: חלקו לפסקאות (השתמשו ברווחים), תנו תתי כותרות (והדגישו גם אותן) וצרו תחושה של שיחה על ידי שאילת שאלות וכתיבה בגוף שני. לבסוף ונכון תמיד – עודדו את הקוראים למעורבות (לייקים < תגובות < שיתופים).
  3. תמונה שווה פי אלף זה לא רק שהיא מושכת את העין, יוצרת סקרנות ומדברת בעד עצמה,השמועות מספרות שגם האלגוריתם של פייסבוק מעדיף לקדם פוסטים עם תמונה, ושכרגע הקטע שלו זה תמונות אותנטיות שצילמתם לבד (שמתם לב שכולם מעלים סלפי לאחרונה?). אגב, מה האלגוריתם לא אוהב? שמצרפים קישורים חיצוניים, לכן במידה שיש לכם כאלה צרפו אותם בתגובות ולא בגוף הפוסט.
  4. אל תתנו לו לחכות! תדאגו שברגע שהפוסט עולה, מייד יהיו לו כמה תגובות. אלה יכולות להיות תגובות של חברים, משפחה וגם של עצמכם (צרפו קישורים לדוג'). תדאגו להעלות את הפוסט בשעות הגיוניות והעיקר שלא יעמוד ריקם. התגובות עצמן מייצרות חשיפה גדולה יותר לקהל נוסף, שוברות את הקרח למגיבים הבאים, נותנות עוד "חומר" להתייחס אליו ובאופן כללי מעלות את קרנו של הפוסט שלכם (כן, האלגוריתם פועל גם כאן).

הכתבה הזו עסקה ב"איך לכתוב", אבל אסור לנו לשכוח גם את ה"מה" – איזה תוכן להעלות? וכמובן את ה"למה" – פעילות ברשתות היא דרך פשוטה יחסית לייצר לעצמכם מיתוג, לפתח מערכת יחסים עם קהל-היעד שלכם ולהגיע לחיבורים רלוונטיים. מדובר בזירה קלילה שכדאי לקחת ברצינות, להשקיע בה זמן וללמוד אותה. ברשת כמו ברשת, יש מספיק מידע שתוכלו להניע איתו וגם מרחבים להתייעץ בהם על תוכן. והכי חשוב? פשוט להתנסות! צריכים המלצה על מקום להתחיל בו? יזמות חברתית – הקהילה איזו שאלה?

קרדיט לתמונה – freepik.com

למה ואיך למדוד את האימפקט שלך?

חשבת למדוד את האימפקט של המיזם שלך כדי להצליח לגייס משקיעים, תרומות ומימון ממשלתי? מצויין! IMP מציע סט כלים בינלאומי שיעזור לך לעשות את זה ואפילו יותר.

תוכן מקצועי: סתיו בר שני, יועצת חדשנות חברתית

שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו את ה-IMP – Impact Management Project, שנועד לפשט את כל התהליך של ניהול אימפקט. הוא מיועד כל מי שמעוניין להבין את ההשפעה האפשרית של העשייה שלו, אבל אין לו את הפריבילגיה לבחון קשרי סיבה ותוצאה לאורך שנים (היי, אקדמיה). הרעיון של IMP הוא להסתכל על מדידה כשלב האחרון בתהליך מתמיד של ניהול האימפקט, כאמצעי לשיפור מתמיד של ההשפעה. עבורנו, היזמים והיזמיות, זה אומר להבין לעומק את הבעיה שאנחנו שרוצים לפתור, לקבוע יעדים אסטרטגיים להשפעה, לבצע את ההערכה והחשוב ביותר ללמוד ממנה באופן שוטף.

5 השאלות שיעזרו לכם לעשות אימפקט

אחד הכלים של IMP הוא five dimensions of impact שמורכב מ-5 שאלות פשוטות. הזמן הכי טוב להשתמש בו הוא לפני שיוצאים לדרך, ואח"כ לחזור אליו בנקודות קבועות בהמשך הדרך כחלק מתהליך הניהול והלמידה. השאלות הן:
מה? – מה התוצאה שמתרחשת בעקבות העשייה שלנו? חשוב לשים לב שמתייחסים כאן לתוצרים (outcome) ולא לתפוקות (output), כלומר מש שמעניין כאן זה מה השינוי החברתי שיתרחש בעקבות העשייה שלי?
לדוגמה – לא כמה בני מיעוטים השתלבו בקורסים שהמיזם מציע, אלא בכמה עלה אחוז בני המיעוטים שמשתתפים בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלי.

מי? מיהם האנשים שיחוו את התוצאות של העשייה? מיהם המוטבים של המיזם?

כמה? כמה התוצאה הזו עוצמתית? בוחנים זאת על ידי בחינת היקף הזמן, עומק ההשפעה ומספר המוטבים שחווים את התוצאה.
לדוגמה –  90% מבני המיעוטים שהשתלבו בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו, שמרו על מקום עבודתם לאורך 5 שנים לפחות, כש-80% מהם חילצו את עצמם ממעגל העוני בזכות המשכורת הנוספת.

תרומה – כמה המיזם שלנו תרם באופן ישיר לאותה תוצאה והאם השינוי (או חלקו) היה קורה גם בלי ההתערבות שלנו.
לדוגמה – לבחון מהן מגמות הרקע בהשתלבות של קהל היעד שלנו בעולם העבודה והאם פועלות תכניות נוספות שמייצרות אימפקט דומה.

סיכונים –  מהם הסיכונים בכך שהאימפקט שצפינו לא יתממש? מדובר גם בסיכונים למיזם עצמו וגם למוטבים של המיזם.
לדוגמה – אם המוטבים לא יצליחו להשתלב בעולם העבודה בעקבות הקורסים שלנו יש סיכון להעמקת תחושת הייאוש וויתור על הניסיון לחזור לשוק העבודה

מה נוכל להרוויח מזה?

  • להשתמש בו ככלי אסטרטגי של תכנון ולמידה
  • להציג את התוצאות (או ההערכות) למשקיעים / תורמים שרוצים לראות שיש בסיס של הערכה ומדידה
  • להשתמש בו כמסגרת לדאטא שתשרת אתכם בתהליך העבודה שלכם ולחדד את ההבנה על המוצר / שירות
  • לשפר ולהעמיק את האימפקט שלכם

לקריאה מורחבת – כאן
רוצה לדעת עוד? באתר הכוורת מחכה לך מידע שימושי וסרטוני הדרכה עשירים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 🙂

צ'ט GPT בשירות היזמות החברתית!

בואו להבין למה צ'ט GPT לא יעזור לנו למצוא תכנית האצה, אבל כן יעזור לחסוך זמן וכסף בפיתוח המיזם אם רק נדע להשתמש בו נכון

תוכן מקצועי: מור זוהר. סגנון ועריכה: עדי טובי

למה מי זה בכלל?

צ'ט GPT הוא בעצם רובוט, שעבר על המון חומרים באינטרנט, ולאחר מכן כשמבקשים ממנו לענות על שאלה, הוא מפעיל חשיבה כזו: "לפי מה שראיתי עד היום, מה הכי הגיוני שאדם רגיל יכתוב עכשיו?". הצ'אט אכן עבר על מערך נתונים עצום באתרי אינטרנט ולמד לצפות את הסבירות שמילה או ביטוי מסויים יוופיעו לפי ההקשר שלהם. אחר כך הוא משתמש במידע הזה כדי ליצור משפטים ופסקאות מילה אחרי מילה, משפט אחרי משפט. אז כבר יש 3 דברים שאנחנו יכולים להבין לגביו:

  • הוא לא אקטואלי – את רוב הלימוד שלו הוא כבר עשה בעבר, ולכן אם נשאל אותו על משהו שקרה אחרי תקופת הלימוד האחרונה, הוא פשוט לא יידע
  • הוא לא המחליף הבא של גוגל – הצ'אט מייצר טקסט בעזרת ניחושים סטטיסטים ולכן יצטיין בניסוח וכתיבה של תוכניות עבודה, מסמכים או תוכן מקורי, אבל הוא לא בהכרח יצטיין בעובדות, למשל מציאת אקסלרטורים
  • עדיף באנגלית – יש פחות טקסטים באינטרנט בשפת הקודש, ולכן הוא פחות מוצלח בעברית (מה שכן, שווה להכיר את רובי הבוט שפועל לא רע בעברית ומבוסס על טכנולוגיות GPT)

איך לעבוד עם הטיפוס הזה?

כשאתם כבר עובדים עם הצ'ט, כדאי לשים לב לנקודות הבאות כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר:

1. ציינו בבהירות את המטרה ותשאלו בבהירות ובתמציתיות. למשל: "היום אני מחפש ייעוץ לגבי מודלים עסקיים ברי קיימא עבור המיזם החברתי שלי בתחום האנרגיה המתחדשת, אני מתכוון לשאול אותך שאלות מכווינות על מנת שאוכל לייצר תוכנית עסקית לשנה הקרובה, תוכל לסייע לי עם זה?."

2. תשאלו שאלות ספיציפיות וממוקדות. למשל: "מהן אסטרטגיות שיווק יעילות עבור מיזמים חברתיים שמכוונים לשוק של צרכנים עם מודעות סביבתית, תוכל לכלול גם איפה ומתי כדאי לפרסם?" ולא: "מהי אסטרטגיית השיווק הזולה והיעילה ביותר?"

3. תכתבו קצת רקע כדי להכניס להקשר. למשל: "אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שעובד עם פריפריות וקהילות שוליים בחינוך. אנחנו קיימים כבר שנתיים ועובדים עם 20 בתי ספר בצפון ישראל, כיצד נוכל להגדיל את ההשפעה שלנו תוך הבטחת קיימות פיננסית?"

4. תאמתו את התשובות ובקשו תיקונים ושיפורים. למשל: "התשובה הזאת היא לא בדיוק מה שחיפשתי, נסה לקצר את התשובה שלך לשתי פסקאות ולהשתמש במילים יותר פשוטות להבנה. בנוסף יותר תתייחס לנושא גורמי הקשר ואל תתעסק בנושא השיווק."

5. תשתמשו בדוגמאות. אם נרצה לקבל תובנות על אסטרטגיות להגדלת מיזם שמתמקד בפתרון משבר המים העולמי, נוסיף בשאילתה בקשה מהצ'ט להשתמש בדוגמאות כמו הגישה הגישה שנקטה water.org עם 'water credit".

ללעוס לכם?

הינה כמה רעיונות לנושאים מוצלחים להשתמש בהם עם צ'ט GPT כדי להתקדם עם המיזם שלכם:

  • סיעור מוחות והעלאת רעיונות חדשים – ניתן לחלץ גם תובנות, אסטרטגיות והצגת שיקולים שונים
  • מחקר שוק – לחפש מידע על מגמות שוק, נתוני יעד דמוגרפיים וניתוח מתחרים ושותפים
  • מדידת השפעה והערכה – הצ'אט יכול להציע מתודולוגיות, מדדים וכלים כדי לשפר את שיטות מדידת ההשפעה שלך
  • גיוס כספים ובקשות למענקים – הדרכה לגבי אסטרטגיות גיוס כספים ועזרה בניסוח מכתבי הפנייה במדיות השונות
  • כתיבת תוכניות עבודה – ניתן לנסח במספר דקות תכניות עבודה שנתיות גם לבעלי תפקידים שונים בארגון על סמך תוכניות עבודה קיימות שכבר קיימות בשוק

ועכשיו, אחרי כל מה שקראתם כאן, מי אתם חושבים שכתב את הכתבה הזאת? אני או הצ'אט? 🙂

לעוד לכלים טכנולוגיים שימושיים – הקליקו כאן

 

איך לבחור תוכנית האצה שתזניק אתכם קדימה?

כיאה למדינת הסטארט-אפ, לא חסרים בישראל אקסלרטורים רבים ומגוונים. יש אקסלרטורים לסטודנטים כמעט בכל מרכז אקדמי, אקסלרטורים לאנשים מהפריפריה, אקסלרטורים מוניציפאליים, אקסלרטורים לחברה הערבית ועוד ועוד. את כולם תוכלו למצוא בפיינדר של Start-up Nation Center. כאן בחרנו לעשות עבורכם סדר ולעזור לכם להגיע לאקסלרטור שהכי מתאים לכם. 

כדי להגיע לאקסלרטור שישרת אתכם בצורה הטובה ביותר, חשוב לענות על מספר שאלות:

1. מה הצורך המרכזי של המיזם?
לכל אקסלרטור יש הצעת ערך מעט שונה, מומחיות בשלבים שונים של פיתוח המיזם ולעיתים אף התמחות בתחום או בתעשייה מסויימת. לכן לפני הכל אתם צריכים לערוך בירור עם עצמכם: מי אתם? באיזה שלב המיזם נמצא? מהו האתגר המרכזי של המיזם היום? מהן המטרות שלכם? לאחר הבירור הראשוני נסחו לעצמכם במדוייק לאן תרצו שהאקסלרטור יביא אתכם: חיבור לאקוסיסטם טכנולוגי? פיצוח המודל העסקי? יציאה לשווקים בחו"ל? התקשרות עם גורמים ממשלתיים? העצמה אישית שלכם כיזמים? העמקה בטרנדים של התעשייה שאתם משתייכים אליה? חפשו אקסלרטור שמתאים לתוצאות הבירור.
דוגמאות לאקסלרטורים שמתמקדים בשלבי פיתוח שונים:  תוכנית ההאצה של הכוורת שמה דגש על שלב היציאה לפיילוט עם שותף אסטרטגי ולכן היא מתאימה למיזמים שכבר ביצעו התנסות בסיסית מול קהל היעד. תוכניות אחרות שמות דגש גדול יותר על כלים להבשלה של הרעיון כמו התוכנית של OGS שמזמינה אנשים ללא רעיון מגובש וללא צוות לתהליך אינטנסיבי בבוסטון והתוכנית למיזמים להצלת חיים של נשים בשבי האלימות של פורום מיכל סלע, שבה מקבלים כלים וליווי לביסוס הרעיון והפיתוח הראשוני.
דוגמאות לאקסלרטורים עם מומחיות בתחום מסוים: Edstart אקסלרטור טכנולוגי בתחום החינוך ו-8400 מציע תוכניות מגוונות בתחום ה-MedTech.

2. מי הגוף שעומד מאחורי האקסלרטור?
חלק מהאקסלרטורים שייכים לגוף שמאפשר הטמעה או מציע רשת קשרים מסוימת – אקדמית / ממשלתית / הייטקיסטית – חפשו את זו שאתם הכי צריכים. דוגמאות: 8200 אימפקט – נותן למשתתפים הזדמנות להשתלב ברשת הבוגרים של יחידת 8200 ומכוון לרשת קשרים הייטקיסטית.  Edstart שייך למשרד החינוך ותכנית ההאצה של הכוורת נוסדה ע"י שני הארגונים הגדולים ביותר בתחום השירותים החברתיים ומציעה רשת של קשרים בממשלה, בביטוח הלאומי ובג'וינט ישראל.

3. איזו חבילת שירותים מציעים לכם האקסלרטורים?
רוב האקסלרטורים מציעים מנטורינג, תוכן מקצועי וייעוץ וזה משתנה מעט בין אקסלרטורים שונים. חשוב לברר מה בדיוק כל אחד מהם מציע ולוודא שזה מתאים למה שאתם מחפשים. דוגמאות: האקוטיזם מאפשר להתמחות באוטיזם וחושף את המיזמים המובילים למועדון משקיעים ייחודי. אקסלרטור מופת ליזמות חברתית של ההסתדרות הציונית – מציע מענק בסוף התכנית, ומאופיין בקבוצה אינטימית ותכנים ברמה גבוהה. האקסלרטור של הכוורת מציע לכל יזם שני מנטורים, האחד מהשדה העסקי-יזמי והשני משדה השירותים החברתיים, חיבור לגורמים ממשלתיים ולאקוסיסטם החברתי ואפשרות לזכות במענק משמעותי ליישום פיילוט. 

 4. מהן הדרישות של האקסלרטור?
התחלתם להיסגר על אקסלרטורים שמתאימים לכם? חשוב שתדעו שהשתתפות באקסלרטור יכולה להיות מאוד תובענית למיזם. אל תירשמו לפני שתבדקו מהן הדרישות מכם: האם יש עלות כספית להשתתפות? האם יש דרישה ל- Equity ((קבלתת אחוזים מרווחים עתידיים)? עד כמה התוכנית אינטנסיבית? האם היא מותאמת ליכולות  שלכם? האם יש לכם את הזמן הנדרש להשקיע? 

5. מי סיים תכנית באקסלרטור?
ערכו בירור על הבוגרים והבוגרות של אותו אקסלרטור  – מה הם עשו? איך התקדמו? לאן הם הגיעו?  מומלץ מאוד לדבר ישירות עם הבוגרים. אל דאגה, אנשים אוהבים לדבר ולשתף בחוויות שלהם. קבלו מהם תובנות שאפשר להגיע אליהן רק כשנמצאים כבר בפנים, כמו היחס והזמינות של הצוות, רמת ההכשרות, המשך הקשר עם הבוגרים. אם אתם לא מצליחים לאתר בוגרים ברשת הקשרים שלכם, פשוט תפנו לאקסלרטור ותבקשו שיקשרו אתכם. 

התקבלתם? מזל טוב! יש לנו 3 טיפים בשבילכם:

  • תנהלו את תהליך המנטורינג! המנטורינג יכול להיות הרכיב הכי משמעותי בתוכנית. הוא יכול לפתוח דלתות, לספק עצות זהב ולעזור לקבל את ההחלטות הכי קשות, אבל אם לא תנהלו אותו באופן אקטיבי הוא עלול להתפספס. דאגו לקבוע פגישות, להציף סוגיות מאתגרות ולשלוח חומרי רקע והכנה עצמית לפני המפגשים.
  • שמרו על ראש פתוח! אמנם נכנסתם לאקסלרטור עם יעדים ומטרות ברורים, אבל עכשיו חשוב להקפיד דווקא על גמישות ופתיחות. אל תינעלו על יעד ממש ממש ספציפי, במקרים מסויימים זה עלול לתקוע אתכם ולמנוע להיפתח ללמידה.
  • תשקיעו! פנו זמן מכובד להשתתפות בתוכנית דרך העברת אחריות לאנשי צוות אחרים, תעדוף משימות, הקפאת משימות אחרות ועוד. כך תוכלו למצות את תהליך הפיתוח האסטרטגי. ראו בכך השקעה בטווח הקצר שתחסוך לכם הרבה מאוד זמן בטווח הרחוק. זה גם יכין אתכם ליום שאחרי, כי תזכרו שככל שהמיזם מתרחב, כך גדל גם העומס עליכם, היזמים המובילים.

לא התקבלתם?
אל תחששו להרים טלפון או לשלוח מייל ולבקש פידבק. זה יסייע לכם ללמוד וליישם בהגשה הבאה לתוכנית אחרת או אפילו למחזור הבא של אותה תוכנית. בהצלחה!!!

באתר הכוורת תמצאו עוד מידע שימושי וגם סרטוני הדרכה מצויינים ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה!

 

איך חשיבה מערכתית יכולה לסייע להצלחת המיזם?

יש לכם רעיון מעולה, ואם רק תצליחו להגיע לפיילוט תצליחו לייצר שינוי משמעותי במדינת ישראל? נהדר! אבל רגע לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי שתקדישו קצת זמן כדי להבין את המערכת שבה אתם יוזמים.

 יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:

  1. מודל הפירמידה לשינוי חברתי

    מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:

  • הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
  • הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
  • הרמה השלישית, הסמויה מהעין  מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.

מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.

???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?

2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם  הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.

???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.

3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)

רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך עם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.

???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?

הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שימושי נוסף ליזמים חברתיים, וגם סרטוני הדרכה מצויינים.
כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה !

מינוף הזדמנויות טכנולוגיות בשירותים החברתיים

מוזמנים להכיר מדריך שייתן לכם כיוון עם מיזמים טכנולוגיים, לשמוע מה מעניין יזמים ויזמיות בתחום ולקבל תשובות ממומחית בתחומים של איתור ומינוף הזדמנויות טכנולוגיות בשירותים החברתיים

הי, אנחנו שמחים להמליץ כאן על מדריך מעמיק ומקיף 'איתור ומינוף הזדמנויות טכנולוגיות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, מודל עבודה להטמעת דיגיטציה', שנכתב על ידי ענת קדם ממטח ויוני בן פזי, מנהלת תכניות 'רווחה דיגיטלית' ו'מיגור אלימות במשפחה באמצעים דיגיטליים' בג'וינט אלכא. יוני היא גם מנטורית וחברה בקהילת הכוורת ושמחה לענות על שאלות של יזמים ויזמיות ולסייע להם לקדם את המיזם ואת האימפקט. את המדריך תוכלו למצוא בקובץ המצורף. וכדי שיהיה נחמד, אספנו לכם שאלות שעלו בקבוצה 'קהילת יזמות חברתית' עם התשובות של יוני:
מה הדרך הכי טובה להצליח לעבוד עם רשויות ומדינה?
בעיני הדבר הכי חשוב זה להיות צנועים. צריך להבין את השיקולים של הצד השני, להבין את המורכבות ולבוא בגישה אמיתית לשותפות. בסוף מה שרואים מכאן לא רואים משם… חייבים לזכור את זה ולבוא בטוב.
מהם הקריטריונים שבהם משרדי ממשלה בוחנים מקצועיות של מיזמים?
אני לא אדבר על קריטריונים, אבל מהניסיון שלי. מאוד חשוב לדעת שהמיזם עם הרגליים על הקרקע. שמכירים את הזירה והשטח באמת. שיזמים מספרים לי על אתגר ענקי שהוא פתיר ברגע, מיד עולות לי נורות אדומים. צריך להיות צנועים אבל גם להראות יכולות. להיות מקצועיים מבחינתי זה לבוא עם תוכנית סדורה, להראות הבנה של האתגרים וההזדמנויות, להראות דרישת תקציב מותאמות (לא גבוהה מידי ולא נמוכה מידי), ולהציג צוות רלוונטי עם ניסיון מתאים.
מה הדרך הבלתי פורמלית הטובה ביותר לייצר קשר אישי עם בעלי תפקידים במשרדי הממשלה?
הי, בסוף הרבה דברים הם אנשים. הכוורת זה מקום נהדר לעשות חיבורים, זה יכול להיות בצורה יזומה בה אתם מבקשים מצוות הכוורת לחבר אתכם, זה יכול לקרות במפגש של הכוורת או בכנס – בכולם שווה לפנות ולהציג את עצמכם. אפשר גם לבקש פגישה אישית או שיחה קצרה, אבל!! הכי חשוב זה לעשות תיאום ציפיות, כשאתם פונים, להציג מדוע אתם פונים, להיות ברורים, יש אנשי מקצוע נהדרים בממשלה שפתוחים לחדשנות ורוצים לסייע ליזמים. חשוב להיות כנים במטרת הפגישה ולפי זה בעלי התפקידים יוכלו להבין האם נכון להיפגש איתם ואיך נכון לנהל מפגש כזה.
באיזה שלב של פיתוח מיזם הכי נכון "לדפוק" על דלתו של פקיד ציבור?
הי, זה שאלה שמאוד תלויה בגורם הציבורי. יש איזה רגע באמצע תהליך שבו יזם.ת כבר ממש יכול.ה לדמיין את מה שרוצים לעשות, אבל שהמוצר עוד לא ממש אפוי עד הסוף. שלב שבו חוות דעת של בעל.ת תפקיד יכולה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית. מישהו שיכוון אותך לכמה פרקטי הרעיון יכול להיות ומה הם השינויים הקטנים שיהפכו את הרעיון לסוכריה.אבל יש כאלה שזה פחות מתאים להם שווה לגשש ולבדוק במפגש אם זה מתאים להם, בכל מקרה מפגש כזה צריך להיות ממוקד, לא לספר את כל ההיסטוריה אבל להבין היתכנות.בשלב הבא, כשיש כבר אב טיפוס או מוצר, שווה להיפגש ולהציג את הרעיון, ולבחון יחד כיווני פעולה משותפים – לא תמיד התקשרות, זה יכול להיות גם חיבור טוב או ברכת הדרך לגוף (כמו עמותה או ספק) להתנסות.
אז את אומרת שלבוא רק עם רעיון פורץ דרך זה לא מספיק? נתקלתי ביזמים שבנו מוצרים מהממים שפותרים בעיות מאוד גדולות אבל הם מקבלי ההחלטות לא רואים את המציאות כפי שהיזם רואה אותה ואז המוצר נכשל.
הדרך הכי טובה לפיתוח זה עבודה צמודה ללקוח שהוא גם שותף, גוף שנותן לך תמיכה וגורם לך להיות מאוד צמוד למשתמש הקצה. בכל מיני סיבות זה לא תמיד קורה. וכיזם יש אתגר כפול של פיתוח לצד גיוס משאבים. אתה אומר פה משהו נכון, שלעיתים תפיסת המציאות של היזמים ומקבלי ההחלטות לא תואמות, זה נכון, אבל זה לא אומר מי צודק… וצריך לזכור שחלק מכל הצלחה זה גם טיימינג, לא תמיד הסיבה למוצר כושל הוא חוסר התאמה. לקוח ממשלתי הוא כמו כל לקוח, אבל גם יש לו אחריות ממשלתית, זה לא כסף שלו ולכן המנגנון מורכב. בנוסף, המציאות היום בישראל כל כך מוטרפת שלא תמיד קל להרים את הראש ומנגנוני הפיתוח גם לא פשוטים. כדי להכניס יוזמה בתחילת הדרך לתהליך ממשלתי דרושה פרוצדורה אדירה, אם אתם רואים מיזם חדש כנראה מישהו מאחורה עבד מאוד קשה בשביל זה.בנוסף, יש הרבה חיסרון שהמודל העסקי מסתמך רק על ערוץ אחד. יותר נכון הרבה פעמים לפתח מודל עסקי עם מספר גופים.
תוכלי לספר על פרויקט דיגיטלי מוצלח שהובלת והטמעת עם המשרדים הממשלתיים?
כן, שמחה לספר על כמה פרויקטים שעשו דרך, כותבת שניים לדוגמא אבל יש כמובן עוד הרבה. את אטוויזר (https://www.atvisor.ai/he) פגשתי כשהם עוד היו רק רעיון, בהגשה שלהם לרשות החדשות בקרן של קידום חדשנות בזירה הציבורית (שלצערי נסגרה מאז). אז תמכתי בהם בוועדה, שבעקבותיה הם זכו למימון של הקרן. הקמנו וועדת היגוי מלווה, אחרי זה היה שלב פיילוטים, שבעקבות ההצלחה שלהם, משרד הרווחה יצא למכרז ואטווייזר זכו להיות ספק יחיד של משרד הרווחה בהתקשרות ארוכת טווח. לי שריר Lee Sharirשנמצאת בקהילה, קיבלה תמיכה במסגרת דיאדה בתחום אלימות במשפחה וכיום אנחנו במיזם משותף להתנסות בכלי דיגיטלי שלהם ל 70 נשים נפגעות אלימות, התהליך הזה אני מקווה יהיה בסיס למכרז של התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלימות במשפחה.
האם יש תכניות ממשלתיות למימון מיזמים טכנולוגיים?
התוכנית הכי קבועה היא של רשות החדשנות https://innovationisrael.org.il/ ויש לה מסלולים ושותפויות עם משרדי ממשלה נוספים. שווה לעקוב אחריהם
אשמח לטיפים שלך ליזמים שרוצים לבנות מיזם משותף עם הממשלה.
אני מאוד בעד מיזמים משותפים, יש להם ערך רב, אבל צריך להבין שמדי פעם הדרך ארוכה. במיזמים משותפים חשוב לבנות את המיזם נכון, ולהבין את האינטרסים של כל צד. מיזם משותף נכון כאשר מדובר בהתנסות ופיתוח ראשוני שלא תפור עד הסוף איך נכון לקדם אותו ואיך נכון לעשות לו סקייל בעתיד. במצב כזה צריך לבנות תוכנית ברורה מי מעורב, מה לוחות הזמנים, ולבנות מחקר מלווה או פיתוח ידע. לייצר תוצר שיכול לתת הרבה ערך לגוף בממשלה דוגמת יצירת ידע משותף שהוא תשתית למכרז עתידי או לעיצוב שירות עתידי.
מה החסם הכי גדול, לדעתך, של משרדי ממשלה בהטמעת טכנולוגיות חדשות?
ממשלת ישראל בכלל, ומערך הדיגיטל הלאומי, עושים קפיצת מדרגה מטורפת בפעילות שלהם, ולא רק בגלל הקורונה… יחד עם זאת כל משרד ממשלתי הוא ארגון מורכב שלוקח זמן להטמיע בו טכנולוגיה. כשמדובר על טכנולוגיות ליבה- זה אתגר של גופי מערכות המידע. לגבי תהליך ההטמעה, היום יש יותר צוותי הטמעה מבעבר אבל זה עדיין אומר לשנות לאנשים הרגלי עבודה. כשמדובר על מיזמים טכנולוגים חיצוניים, האתגר לפי דעתי הוא שלב הפיילוט. כבר יש מוצר טוב שפותח בחוץ, אנשי המקצוע אומרים שהם רוצים, עכשיו השאלה איך לומדים לעבוד יחד. לדעתי אין מספיק זירות התנסות על אנשים אמיתיים בטכנולוגיות בשלב פיתוח, אני מאמינה שזה יתפתח יותר ויותר.
מהי הדרך האפקטיבית ביותר לשלב פעילות ללא תשלום, כמו הרצאות חינמיות, בכנסים שעורך משרד הרווחה, למשל?
היום מצליחים להשפיע על דעת קהל בדרכים מאוד מגוונות. נוכחות ברשתות חברתיות היא בהחלט כלי עם המון ערך, מופעים רבים וקצרים של מידע ושימוש במולטימדיה הם כלי חזק. זה דבר שדורש הרבה השקעה אבל אין ספק שיש אנשים מצויינים שמצליחים ככה.
האם יש במשרדי הממשלה ובארגונים המובילים העדפה מסויימת לאפליקציות טכנולוגיות על פני גישות לאו דוקא מבוססות טכנולוגיה?
אני מאמינה שבכל דבר היום יש שילוב של טכנולוגיה, גם אם התהליך המרכזי הוא בכלים יותר מסורתיים, אני לא מכירה שיש העדפה למשהו מסויים. ברור לכולם ששירותים צריכים להיות מותאמים אישית וברוח הזמן. אבל חדשנות היא לא רק טכנולוגיה, והיא יכולה להיות בהרבה דרכים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

מי מפחד משיווק?

יזמים חברתיים רבים מעידים על עצמם שהם סולדים משיווק, אבל באותה נשימה הם רוצים שכולם יבינו שהמוצר או השירות שלהם הוא בעל ערך של ממש. אני ממליץ לכל יזם ויזמת לעשות כמה פעולות פשוטות כדי "לגעת" במי שמקשיב לו. ובשביל זה, צריך קודם כל לדעת – מי מקשיב???

יזמים חברתיים, מי הלקוחות שלכם?

לא מזמן העברתי הרצאה ליזמים חברתיים וביקשתי מהם להוציא דפים ולכתוב עליהם "מי הלקוחות שלך?". רובם רשמו שמות של חברות מסחריות, משרדים ממשלתיים וארגונים חברתיים. רק יזמת אחת כתבה שם של בן אדם ואת התפקיד שלו, ומה אני אגיד לכם? אין לי ספק שהיא הולכת להצליח! הסיבה היא פשוטה – היא עובדת בשיטת שיווק ממוקד: היא יודעת בדיוק מי הלקוח שלה, איפה הוא עובד, כמה ילדים יש לו, מה הזיקה שלו לתחום הפעילות שלה, מה הוא אוהב לאכול ומתי הוא הולך לישון.

עבודת תחקיר על לקוחות פוטנציאלים מונעת מאיתנו לירות לכל הכיוונים ולהשקיע מאמצים בפעולות לא רלוונטיות. היא לא דורשת כסף רב אלא למידה מסודרת של השדה שלנו. בשורה התחתונה, היא מאפשרת לנו לנקוט בפעולות שיש להן סיכוי גבוה להניב תוצאות רצויות.

אז מה בת'כלס צריך לעשות?

  1. מפת חשיבה – תכתבו מיהם הלקוחות שלכם? ותזכרו – יש להם שם!
  2. סינון הלקוחות – תבחרו ב-3 לקוחות שיש לנו מולם את סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר
  3. עבודת תחקיר – תחקרו! ידע זה כח וככל שתדעו יותר על הלקוחות שלכם, תוכלו להבין למה הם מתחברים, מה מניע אותם וממה הם מסתייגים. זה יאפשר לכם לספר את הסיפור שלכם בצורה מותאמת, ויעזור להם להבין את הערך שלכם. שימו לב להשתמש במידע שאספתם בצורה חכמה! זה אומר לשמור אותו לעצמכם ולהציף נקודות רלוונטיות בצורה אלגנטית. יצא לי לשמוע על יזמים שהשתמשו במידע שאספו בצורה סטוקרית על גבול המטרידה ואתם לא רוצים להיות שם.
  4. גיבוש תכנית פעולה – שבו מול הנתונים שאספתם, וגבשו את המסרים שלכם בהתאם למה שלמדתם. דברו אל המניעים, פרקו התנגדויות וחסמים והתחברו לנקודות ההשקה ???? לאחר מכן, הגדירו יעדים ובחרו איפה שווה לכם להשקיע את המשאבים בשביל להגיע לתוצאות בצורה האפקטיבית ביותר.

דיסקליימר – הפעולות האלו לא מבטיחות הצלחה אבל הן ישפרו משמעותית את הסיכוי שלכם לגייס לקוחות ולהוביל את המיזם קדימה. ועכשיו, קדימה – לעבודה!

רוצים לדעת עוד? מוזמנים להתייעץ איתי גם בבקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 

לגזור ולשמור – כל הדרכים למצוא תמיכה ציבורית למיזם

ישנם עשרות ערוצים לקבלת תמיכה ציבורית עבור מלכ"רים. בואו למצוא את הערוץ שלכם!

מדי שנה מעניקים משרדי הממשלה תמיכות מתקציב המדינה, בסך כולל של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לכ-2,700 מלכר"ים. גם הרשויות המקומיות ומחלקות תמיכות למוסדות ציבור ונותנות הטבות נוספות כמו הקצאת קרקע. קיימות מספר אפשרויות חיפוש לתמיכה ציבורית במלכ"רים:

  1. ריכוז מבחני תמיכה של משרדי הממשלה: האתר כולל את כל מבחני התמיכה למלכ"רים, ומאפשר חיפוש לפי מילות מפתח, נושא או משרד. הוא מנוע החיפוש היחיד שכולל את המידע על מבחני תמיכה ממשלתיים קיימים, גם אם אינם פתוחים כרגע להגשה. החסרון: האתר כולל גם מבחני תמיכה שאינם פעילים ולא ניתן לדעת איזה מבחן תמיכה הוא פעיל (כלומר – ניתן להגיש בו בקשות).
  2. רשימת מבחני תמיכה פעילים באתר גיידסטאר: כולל את כל מבחני התמיכה של משרדי הממשלה שפתוחים להגשת בקשות.
  3. הקול קורה באתר מנהיגות אזרחית: מידע על קולות קוראים לתמיכות ומכרזים ממשלתיים.
  4. שימושי לשלישיקבוצת פייסבוק המרכזת עדכונים על קולות קוראים, תמיכות ומכרזים פתוחים. ויש גם ערוץ טלגרם.
  5. וועדת העזבונות מחלקת אחת לשנה כספים של עזבונות של נפטרים שהורישו את כספם למדינה. העזבונות מחולקים לפרוייקטים בתחומים שקבעה הוועדה (בד"כ חינוך, רווחה, סיוע לחיילים משוחררים, קליטת עלייה וכיוצ"ב) או עזבונות המיועדים לטובת מטרות שנקבעו על-ידי המורישים. כדאי להירשם באתר הוועדה כדי לקבל עדכון מתי נפתח המועד להגשת בקשות ולראות האם יש לכם פרוייקט בתחומים שקבעה הוועדה או שעונה על המטרות שנקבעו בעזבון ייעודי.
  6. ועדת תובענות ייצוגיות מחלקת מעת מעת כספים שנפסקו כסעד במסגרת תובענה ייצוגית. הנושאים מגוונים מאוד ומשתנים לפי סוג הכספים שנכנסו לקרן (למשל סיוע בגמילה מסמים או הימורים, איכות הסביבה, צרכנות ועוד). כדאי להירשם באתר הוועדה כדי לקבל עדכון מתי נפתח המועד להגשת בקשות והאם יש קול קורא שמתאים לפעילותכם.
  7. אתרי הרשויות המקומיות הרלוונטיות – רשויות מקומיות בבדרך כלל מחלקות תמיכות ומבצעות פרוייקטים המיועדים לרווחת תושבי העיר. לשם כך, צריך לעקוב אחרי האתר של הרשות המקומית הרלוונטית לפרוייקט שלכם.

לא הצלחתם למצוא משהו מתאים?

תבדקו מה מקבלים גופים דומים לכם. באתר התקציב הפתוח אפשר לראות כמה קיבלו גופים דומים ומאיזה מקורות ממשלתיים. החסרון: מדובר במידע רלוונטי לעשר השנים האחרונות, כך שהמידע לא תמיד עדכני או שימושי לכם.


הכותבת, הדס פרבר אלמוגי היא עורכת דין המתמחה בגיוס משאבים ציבוריים (תמיכות ומכרזים). לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ומשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה. 

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

 

כל השלבים בדרך לתמיכה ממשלתית

אתם מלכ"ר ואיתרתם מבחן תמיכה ממשלתי או עירוני שרלוונטי לפעילות שלכם? קראו כאן מה כדאי לעשות כדי להגיע אליו מוכנים

מתי להיערך לקבלת תמיכה?

לפחות שנה מראש,  כלומר, אם אתם רוצים לקבל תמיכה בשנת 2024,  מתחילים להתארגן עכשיו (בשנת 2023).  לא כדאי לחכות לרגע האחרון, במיוחד אם זו השנה הראשונה שבה אתם רוצים להיכנס למעגל התמיכה הממשלתית. קחו בחשבון שההתארגנות תיקח יותר זמן ממה שהערכתם. ככל שתתארגנו מוקדם יותר– כך תוכלו למצות את מירב התמיכות  הממשלתיות האפשריות. הליכי התמיכה הם בירוקרטיים מאוד ומצריכים עמידה בנהלים ובלוחות זמנים קבועים, הגשת מסמכים רבים, היכרות עם מבחני התמיכה הרלוונטיים ונהלי הממשלה כדי להצליח לקבל את התמיכה ולמקסם אותה.

מה צריך לעשות?

שלב 1 – לקרוא את מבחני התמיכה ולהכיר את התנאים. לקרוא שוב את מבחני התמיכה. ועוד פעם. זה לא יזיק.

שלב 2 – לוודא שאתם פועלים לפחות שנתיים בתחום שבו אתם מבקשים להגיש את הבקשה או שתפעלו שנתיים לפחות בשנה שבה תגישו את הבקשה. לוודא שיש לכם אישור מלכ"ר מרשות המיסים. לוודא שיש לכם אישור ניהול תקין מרשם העמותות והחל"צ לשנה שבה אתם רוצים להגיש את הבקשה. כלומר, אם אתם רוצים להגיש בקשה לשנת 2024, אתם צריכים להתחיל לפעול בתחום שבו אתם מבקשים את התמיכה לכל המאוחר בשנת 2022. במקרה כזה, צריך להיות לכם אישור ניהול תקין לשנת 2024.

שלב 3 – להודיע מראש אם צריך: בחלק ממבחני התמיכה יש דרישה במבחן התמיכה להודעה מראש לפני השנה שאתם רוצים לקבל את התמיכה. במקרה כזה – תדאגו להגיש את ההודעה כנדרש. גם אם מבחן התמיכה אינו מצריך הודעה מראש, כדאי להיפגש עם המשרד התומך, להציג את עצמכם ולהקשיב להנחיותיהם.

שלב 4 – התארגנות מקצועית: יש מבחני התמיכה מבוססים על העבודה שלכם בשנה קודמת. כלומר, אם אתם רוצים להגיש ב-2024, הנתונים לפיהם יוחלט על הזכאות והסכומים הם נתונים של שנת  2023. זה הזמן לשפר את הנתונים הרלוונטיים כדי לקבל מקסימום תמיכה.

שלב 5 – להשיג את הכרטיסים החכמים הנדרשים לגישה למערכת המרכבה.

שלב 6 – לוודא שאתם עומדים (או תעמדו בשנת התמיכה) בתנאי הסף בתחום שאתם מבקשים לקבל בו תמיכה.

שלב 7 – להמתין עד שתפורסם מודעה המזמינה את הגופים להגיש בקשות תמיכה.

עברתם את כל השלבים? עכשיו העבודה רק מתחילה…


הכותבת, הדס פרבר אלמוגי היא עורכת דין המתמחה בגיוס משאבים ציבוריים (תמיכות ומכרזים). לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ומשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה. 

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

 

 

למנף את המיזם שלך עם ג'וינט ישראל

איך מחברים את כל האנרגיה היזמית לקובעי המדיניות? בואו לראות את סיגל שלח, מנכ"לית ג'וינט ישראל מספרת ליזמים חברתיים על הארגונים, שהם פשוט חייבים להכיר.

איך שלא תהפכו את זה עדיין 95% מהשירותים החברתיים ממומנים על ידי ממשלת ישראל. לכן זה קריטי שיזמים חברתיים יבינו איך להשתמש בפלטפורמות אסטרטגיות של הפצה כדי למנף התערבות חברתית. אחד הארגונים האסטרטגיים בהקשר זה הוא ג'וינט ישראל שלאורך עשרות שנים מתעסק בפיתוח חברתי וחדשנות ולא פחות חשוב מזה עובד בצמוד עם הממשלה. בסרטון קצר וקולע סיגל שלח, מנכ"לית הג'וינט מציגה איך הג'וינט עושה את זה? מה מניע אותו? במה הוא מתעסק? איך מתחברים אליו? מהם הנושאים האסטרטגיים שלו?

לצפייה בסרטון סיגל שלח, מנכ"לית הג'וינט במפגש הראשון של תכנית ההאצה בכוורת

 

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

איך לפרוץ קדימה עם מיזם חברתי? שאלה טובה!

"וואו, זו שאלה ממש טובה", את התגובה הזו אני שומע לעיתים בשיחות שלי עם יזמים, מתאמנים ומנהלים. התגובה הזו לא נובעת מרצון להחמיא לי, אלא מכוחה של השאלה ששאלתי להביא להתבוננות מזווית ראייה שונה, לשבור פרדיגמות אישיות, לקחת בחשבון אלמנטים שלא נשקלו קודם ולפתוח דרך חשיבה חדשה ורעננה.

מחפשים תשובות טובות? תשאלו את השאלות הנכונות

אי אפשר להמעיט בחשיבות שאילת השאלות הנכונות. כאשר אנו מתמודדים עם דילמה, אתגר ו/או רצון לבצע תהליך של שינוי, אנו מוצאים את עצמנו בתהליך של חיפוש תמידי אחר תשובות לשאלות: מה יגרום להצלחת התהליך המבוקש? כיצד אוכל להתמודד עם הקשיים הניצבים בדרך? מי יכול לסייע לי? האם בכוחי לעשות זאת? האם אני בכיוון הנכון? ועוד שאלות רבות ומגוונות.

זו לא אומנות, זו טכניקה

תהליך שיכול לסייע לנו למצוא את התשובות הנכונות הוא סוג של דיאלוג, שבו אנחנו נשתף את הדילמות, ההתלבטויות והמחשבות שלנו, ואילו הצד השני (זה שמנסה לסייע לנו) ישאל שאלות מכוונות לא מתוך כוונה להציע פתרונות, אלא כדי לבצע רפלקציה (שיקוף) שתאפשר לנו להגיע לתובנות אישיות חדשות ולפעול בעקבותיהן. את התהליך הזה אפשר כמובן לבצע עם אנשי מקצוע, מנטורים או מומחים, אבל גם עם חברים טובים או בני משפחה. מה שחשוב זה להקפיד על שאלות פתוחות שנשאלות מזווית ראיה חיובית.

דוגמאות לשאלות שמעודדות תובנות ופתרונות חדשניים:

  • לו ידעת שאינך יכול להיכשל, מה היית עושה?
  • לו ידעת מראש שכבר השגת את המטרה, איך זה היה משפיע על פעולותיך כיום?
  • אלו תכונות יש לאדם חכם ומוכשר שמוכר לך? האם אימוץ של אחת התכונות / הכישורים הללו יכול לעזור לך כדי לעמוד באתגר שלך?
  • אלו פעולות שמעולם לא עשית, יכולות לסייע לך להגיע ליעד?
  • אלו פעולות ביצעת כבר בעבר כדי להתמודד בהצלחה עם אתגר משמעותי דומה?

אז בפעם הבאה שתיתקלו באתגר משמעותי, בצעו חשיבה משותפת סביב השאלות שצוינו ומי יודע, אולי תגיעו לאיזושהי תובנה שתוליד פעולה חדשה ומוצלחת.

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

צייר לי מצגת – הכלים הטכנולוגיים שעושים ת'עבודה!

העידן הדיגיטלי כבר כאן (מזמן!) וכדאי לכם ללמוד איך לנצל את הכלים החדשניים ביותר כדי לקדם את המיזם שלכם. במקום לשלם סכומים גדולים לחברות עיצוב ופרסום למשל, תוכלו להכיר כמה כלים טכנולוגיים שיקפיצו את כישורי יצירת התוכן והעיצוב שלכם למדרגה הבאה.

עיצבת לבד?

גיבשתי לכם כאן כמה המלצות על כלים ליצירת תוכן ולעיצוב, שאני עושה בהם שימוש באופן שוטף. הם זולים, זמינים ויסייעו לכם להעביר את המסרים שלכם בצורה נכונה ולהתבלט מעל המתחרים. אני ממליץ בחום לוותר על הנטייה לחפש רק כלים חינמיים. כבר למדנו שבחיים האמיתיים אין מתנות חינם והכלים החינמיים הם מוגבלים בדרך כלל. כדי להפיק מהם את המירב כנראה שתצטרכו לשלם. אני מציע לראות בתשלום כזה השקעה במיזם, שיכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון, כי היא בעצם הפנים הדיגיטליות שלכם כלפי העולם האמיתי. ועכשיו, יאללה לרשימה:

צייר לי מצגת – כלים לגרפיקה ועיצוב

CANVA – כלי עיצוב עצמי שכובש את העולם. הוא נוח לשימוש, זול ולאחרונה שילבו בו אפילו כלי ליצירת תוכן בעזרת בינה מלאכותית (בהיקף מוגבל). הכלי מאוד ידידותי והעיצוב נעשה לרוב על ידי המשתמש. ישנה עקומת למידה קלה עד שמגיעים לתוצאות יפות באמת (רוב המעצבים המקצועיים שתפגשו משתמשים בו). יש גם גירסא חינמית, אך היא לא מתאימה לעיצוב אפליקציות או מוקאפים בקלות.
Placeit – מאפשר עיצוב בתבניות מוכנות מראש. מתאים למי שרוצה להשתמש בעיצובים קיימים ולהתאים אותם לצרכים שלו ופחות למי שרוצה לעצב בעצמו. ניתן לעצב בעזרתו לוגו, מוצרים, פוסטים לרשתות החברתיות, מוקאפים למוצרים שבהם תוכלו להראות את האפליקציה שלכם על מסך או את המוצר שלכם בשימוש על ידי דוגמנים ועוד.
ומה לגבי בינה מלאכותית ליצירת עיצובים?
מי שחשב שאפשר להכניס משפט כמו "תעצבי לי אתר למכירת שפנים" ולקבל אתר מושלם כולל כל סוגי השפנים ואפשרות להזמנה מהבית עשוי להתבדות – אנחנו עדיין לא שם (אבל קרובים מאוד). ובכל זאת קיימים יופי של כלי בינה מלאכותית ליצירת תמונות (שבהם ניתן לייצר תוכן בעזרת טקסט המוזן כפקודה לבינה המאכותית) והם מאפשרים להגיע לתוצאות אחרי מעט תרגול והיכרות. קבלו 3 מנועי יצירת תמונות מובילים:
DALLE –  המנוע המקורי שהתחיל את מהפכת יצירות הAI – קל ונוח לשימוש אך מניב תוצאות בסיסיות, לטעמי.
Stable diffusion – מנוע שנותן יותר אפשרויות, כמו למשל לשלב תמונות שאתם מעלים למערכת עם פקודה (בטח ראיתם המון אנשים בתמונה של ויקינג או קאובוי לאחרונה ברשתות).
Midjourny – המנוע המרשים ביותר. כל תמונה בו יוצאת מדהימה. הוא מצריך טיפה תרגול ולמידה וקצת יותר מורכב מהמנועים האחרים, אבל לגמרי אפשרי.

כתוב לי פיצ' – כלים שמייצרים תוכן

ChatGPT – אם לא שמעתם עליו כנראה הייתם במצב טיסה בחודש האחרון, כלי בינה מלאכותית טקסטואלי שיכול לעשות הכל, פשוט הכל. תבקשו ממנו לכתוב לכם פוסט על מצב הברווזים בעולם או תסריט לסרטון יוטיוב שעוסק במלפפונים מרובעים ותקבלו את זה מהר, מדוייק ואיכותי. אפשר להשתמש בו ליצירת טקסט למצגת משקיעים, לבלוגים לתוכנית עסקית וכמעט לכל מה שתדמיינו. עובד גם בעברית אבל בצורה עילגת. בכל אופן, את התוכן הטקסטואלי שיצרתם בעזרת ChatGPT תעתיקו ותשתמשו בו בכלים הבאים:
Synthesia – כלי המאפשר לכם להשתמש באווטרים דיגיטליים שנראים כמו אנשים אמיתיים ויכולים להקריא את המסר/תוכן שלכם (שכבר יצרתם בChatGPT…) בצורה מעולה. עובד בעברית ????
Pictory.ai – כלי ליצירת סרטוני וידאו בעזרת בינה מלאכותית , פשוט מכניסים את הטקסט והוא עושה את כל השאר לבד , יוצא סרטון עם תמונות שהבינה מתאימה לתוכן. עובד כמו קסם.
Tome.app – כלי ליצירת מצגות בצורה אוטומטית. גם כאן, מכניסים את הטקסט, מסמנים כמה אפשרויות ובום…
Copy.ai  או  Jasper  או ryter – כלים ליצירית תוכן טקסטואלי שמתמחים בנישות מסויימות כמו כתיבת פוסטים, מאמרים, מיילים ופרסומות. "תנסח לי אימייל מכירה לבננות בטעם וניל לשוקו האירופאי המופנה לנשים בגילאי 25-40 שאוהבות ספורט" (כן, כן, בדיוק ככה.. וזה עובד!).
אפשר להמשיך עוד ועוד אבל יש לכם פה מספיק חומר להתנסות בו, מבטיח שיצא לכם "ואוו".

ולסיום, קבלו כמה טיפים של אלופים:

1. אם אתם מתכוונים לנסות רק כלי אחד אז תבחרו ב- ChatGPT. הכלי הזה הוא השינוי הטכנולוגי הגדול ביותר של השנים האחרונות והוא בחינם! כן, כן, חינם! (לפחות בינתיים).

2. לא משנה כמה כלי טכנולוגי יכול להיות מדהים, הוא עדיין רק "כלי". אז נכון שיש דיבור על זה שהכלים האלה עוד יחליפו אותנו, אבל אני מציע לראות אותם כמשפרים אותנו ולהבין איך אנחנו יכולים להשתמש בהם כדי לקדם את המיזם שלנו.

3. תזכרו שקיימים שווקים דיגיטלים (Marketplaces) שאפשר לקבל מהם את כל השירותים מספקים עצמאיים קטנים במחירים נמוכים (כמו:  FIVERR  או Upwork). תוכלו למשל לשכור מעצב או יוצר תוכן מרחבי העולם ולהתקשר עימו בנוחות ובמהירות לביצוע המטלה. אני משתמש בשירותים כאלה המון – הלוגו שלי עוצב בבנגלדש,  כרטיס הביקור בפקיסטן, מוקאפים של מוצרים שלי עוצבו בגאנה וסלובניה ואפילו את האריזות עיצבתי בהודו ובפיליפינים.

קדימה, תתחילו ליצור???? אם יש שאלות אני תמיד שמח לעזור, ניתן ליצור איתי קשר במייל: [email protected]

דילוג לתוכן