אחת השאלות שמעסיקות את כולנו בעולם היזמות החברתית היא: 'איך להגדיל את האימפקט?' תשובה אפשרית לשאלה זו עשויה להימצא בממשק שעדיין לא מומש במלואו – הממשק בין עולם האקדמיה לעולם היזמות החברתית. הידע והכלים האקדמים חשובים כדי לבסס את הפעולות היזמיות על מחקר, נתונים, למידה והערכה שיטתית, ובדרך זו לפתח מיזמים מקצועיים יותר, מדוייקים יותר ואפקטיבים יותר. בכתבה זו נציג מודלים שונים לחיבור בין העולמות ואת האתגרים שיש לפתור כדי שחיבורים כאלה יתאפשרו באופן נרחב יותר.

 3 מודלים לחיבור בין עולמות האקדמיה והיזמות חברתית

מודל 1 – חוקרים שהופכים ליזמים חברתיים

יזמות חברתית יכולה לצמוח בכל מקום, וזה משמח במיוחד לראות חוקרים וחוקרות מן האקדמיה מפתחים התערבויות וכלים חדשניים בהתבסס על מחקריהם. אחד היתרונות הבולטים במודל זה הוא האפשרות להמשיך ולחקור את המוצר או ההתערבות לאורך הפעלתם. נתיג כאן שתי דוגמאות מעט שונות זו מזו:

אדוות להחלמה  – מיזם הפועל במסגרת האוניברסיטה
פרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר אילן, חוקרת טראומה, אבל ואבדן. פרופ' דקל מצאה שיש מענים מגוונים לטראומה ברמת הפרט, אבל חסרה הסתכלות על ההיבט הזוגי, ההורי והמשפחתי שבהתמודדות עם טראומה. היא לקחה על עצמה לחבר בין הידע האקדמי ובין ההתמודדות בפועל של המשפחות שנפגעו, והקימה מעבדת חדשנות אקדמית במודל ייחודי להתערבויות מודעות טראומה מנקודת מבט משפחתית – מערכתית. המיזם שצמח בביה"ס לעבודה סוציאלית מפתח התערבויות ותוכניות טיפול המבוססות על פרוטוקולים מבוססי ראיות ומחקר מתמשך. הטיפול ניתן הן באוניברסיטת בר אילן והן בשיתוף עם שירותים בשדה דרך הכשרת אנשי טיפול וליווי בהטמעה.

GGTUDE – מיזם הפועל עצמאית
פרופסור גיא דורון מאוניברסיטת רייכמן הוא פסיכולוג וחוקר בתחום של פסיכופתולוגיה והתערבויות דיגיטליות לבריאות נפשית. בעקבות מפגש מקרי עם גור אילני, מפתח משחקים ואפליקציות, התגבשה החלטה לשלב בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה, CBT ומשחקיות. יחד הם פיתחו מענה שמילא חור בהיצע המענים לבריאות הנפש – אפליקציה משחקית ואינטראקטיבית שמציעה תרגולים בהתאמה אישית עבור מגוון רחב של אתגרים מנטליים. גור מביא למיזם את היכולת הטכנולוגית ואילו פרופסור דורון מביא לא רק את הידע האקדמי בתחומי הטיפול, אלא את היכולת לתקף ולמדוד את ההשפעה של השימוש באפליקציה באמצעות מחקר שוטף –  GGTUDE היא הפלטפורמה הנחקרת ביותר בעולם בקטגוריה של בריאות נפשית דיגיטלית עם 15 מאמרים שפורסמו על המוצר. בשונה ממיזם אדוות להחלמה, המיזם של GGTUDE אינו בבעלות המוסד האקדמי, אלא בבעלות פרטית של החוקר ושותפיו. נציין שלא כל מוסד אקדמי יקבל מודל כזה ויש לבדוק זאת משפטית לפני שיוצאים לדרך.

האתגר במודל 1 – הן העשייה היזמית והן העשייה המחקרית תובעניות כל אחת ולכן השילוב ביניהן מאתגר. בנוסף, העולם האקדמי שונה בתכלית השינוי מעולם העשייה והיזמות – כדי לעשות את הקפיצה בין השניים החוקרים נדרשים לפעול בסביבה לא מוכרת ולהפעיל סט כלים וכישורים שונים.

מודל 2 – מיזמים מהשטח מתבססים על ידע אקדמי

יזמים ויזמיות מהשטח מבססים את המיזם שלהם על ידע מדעי עדכני, ולעיתים אף פועלים בשיתוף פעולה ישיר עם חוקרים ו / או מוסדות אקדמיים. בדרך זו המיזם זוכה למעין תו איכות של אמינות ורמה מקצועית, ואלה חיוניים במיוחד בעת פנייה לשיתופי פעולה עם רשויות וגופים מקצועיים.

לדוגמה מיזם מחווה – עמותה הפועלת לקידום אנושיות, חמלה וראיית האדם במערכת הבריאות. הראציונל, הגישה וההכשרות של מחווה נשענים על ידע מדעי עדכני, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים מובילים בעולם. דקלה הרצוג, מייסדת ומנכ"לית מחווה אף למדה בתוכנית הכשרה בחמלה ובאנושיות במרכז לחמלה ולאלטרואיזם באונ' סטנפורד. השתתפותה בתוכנית האקדמית יצרה הזדמנות יוצאת דופן, כשהמנטורית של דקלה מהאוניברסיטה החליטה להמשיך ללוות את דקלה לאחר אסון ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על אף שהתוכנית היוקרתית כבר הסתיימה. היא התגייסה יחד איתה ללמידה של המצב החדש והקשה ונרתמה בהתנדבות למשימה לבניית כלים מותאמים.

האתגר במודל 2 – לעיתים קרובות הידע האקדמי נשאר בין כותלי האקדמיה ואינו נגיש לשדה. גם כאשר יזמים ויזמיות מנסים באופן אקטיבי לייצר את הקשרים הרלוונטיים באקדמיה הם נכשלים בכך לא פעם.

 מודל 3 – מיזמים שנחקרים על ידי האקדמיה

המיזמים חוברים לחוקרים מן האקדמיה לצרכי מחקר על רכיבים שונים של המיזם, כגון תיקוף המודל, מדידה והערכת אימפקט. כלים אלה מסייעים למיזם לשפר ולהשתפר וכמובן להציג את הוכחת הקשר למשקיעים ו /או / לגופים המטמיעים.

לדוגמה מיזם מש"ה – גל ניסים עמנואל הקימה מיזם בעקבות סיפור אישי כואב – היא ראתה כיצד אחיה האהוב הולך ונחלש ברוחו עד לפטירתו מאובדנות. היא החליטה לעשות מעשה ולפעול כדי למנוע את המקרה הבא והקימה את עמותת מש"ה. לצד פעולות להעלאת מודעות, פיתחה העמותה אותו מודל ייחודי להתערבות קהילתית קצרת מועד בשם Roofing. מש"ה יצרו קשר עם פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן גוריון שתחילה סייע להם להפוך את הידע המעשי למודל ולאחר מכן ביצע מחקר שתיקף את מודל ההתערבות שלהם. התיקוף סייע לעמותה לוודא שהם פועלים נכון ופתח דלת לשיתופי פעולה עם גופי המדינה.

האתגר במודל 3 – על מנת להתקשר עם האקדמיה לצרכי מחקר ומדידה נדרשים משאבים לא מבוטלים, שלא תמיד מצויים אצל מיזמים חברתיים ובפרט כאלה בתחילת הדרך.

 איך מתגברים על האתגרים ויוצרים יותר חיבורים?

הדוגמאות שהצגנו מראות שחיבורים מגוונים בין עולמות האקדמיה והיזמות החברתית הם אפשריים ופוריים, אבל המציאות מראה שהם קורים באופן נקודתי.  כדי לענות על כל האתגרים שבכל אחד מהמודלים הנ"ל נדרשת חשיבה מערכתית:

• איך חוקרים וחוקרות יעשו את הקפיצה מהעולם האקדמי לעולם השונה כל-כך של עשייה ויזמות?
• איך מעודדים הזרמה של ידע אקדמי לשדה בסביבה שהצלחה בה נמדדת במספר הפרסומים שנשארים בקהילה המדעית?
• איך מיזמים בתחילת הדרך מתגברים על בעיית המשאבים שנדרשים לצורך התקשרות עם האקדמיה לצרכי מחקר ומדידה?

התשובות לשאלות הללו אינן תיאורטיות, אלא דורשות פעולה מערכתית משולבת להסרת חסמים, לפיתוח מנגנונים, ליצירת ממשקים ולהנגשת ידע. אכן המלאכה רבה, אך אין ספק שהיא תשתלם ותאפשר הוא קפיצת מדרגה אמיתית עבור כל האקוסיסטם.

לסיכום,
חיבור בין עולמות האקדמיה לעולמות היזמות החברתית יאפשר ליזמים לייצר שינוי מדוייק יותר, לחוקרים להגשים את מחקריהם בפועל ולחברה כולה ליהנות משינוי חברתי מושכל ואפקטיבי יותר. בשורה התחתונה, החיבור בין אקדמיה ליזמות חברתית הוא לא רק על מקצועיות, נתונים או מדידה, אלא על השאלה הנצחית – איך להגדיל את האימפקט?