שותפויות - הכוורת

לחשוב שותפות

חשבת שיזמת לבד, אבל האמת היא שיש לך שותפים פוטנציאליים במגזר הציבורי, העסקי והשלישי - ככה זה כשמנסים לקדם מטרה חברתית :) קראו כאן איך להתחבר, לבנות שיתופי פעולה, ליהנות ממימון ולייצר שותפויות

הכירו את עולם החדשנות הפתוחה

בעבר, מרבית הארגונים הסתמכו על הידע והיכולות הפנימיים שלהם כדי לפתח מוצרים ושירותים חדשים וחדשניים, אבל בשנים האחרונות צמחה גישה חדשה בשם 'חדשנות פתוחה' שטוענת שתהליכי חדשנות ארגונית לא צריכים להתבסס רק על פיתוחים פנימיים, אלא על שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים ורב-מגזריים, כגון: סטרטאפים, אקדמיה, שותפים עסקיים ולקוחות. בין אם אתם יזמים חברתיים, ארגוני שירותים חברתיים או כל גוף אחר שרוצה לפתח פתרונות חדשניים ומאמין בשותפות, חשוב להכיר את הפרקטיקות השונות של החדשנות הפתוחה: 

"אקזיט חברתי"

אחד המקרים המסקרנים של חדשנות פתוחה הוא מיזוגים של מיזמים חברתיים חדשניים לתוך ארגוני שירותים גדולים. מיזמים שמתחילים את דרכם כארגון עצמאי, נטמעים לחלוטין בתוך ארגון גדול בתחום כך שהמיזם מקבל תשתית להתרחבות, ואילו הארגון נהנה מתוצרי החדשנות.
דוגמה מהמגזר העסקי – חברת 'שרן רפואה עד הבית' היא מבין החברות הגדולות והוותיקות בתחום הטיפול הביתי בישראל. בשנת 2024 היא הטמיעה לתוכה את מיזם ה'קול שבפנים' שפעל עד אותה עת באופן עצמאי. המיזם הציע  שירות טיפול ביתי למשפחות ולצעירים במצבי משבר נפשי המאופיינים בהימנעות והסתגרות וכעת ניתן כשירות של חברת שרן.
דוגמה מהמגזר השלישי – עמותת נט"ל מהווה בית טיפולי רב מקצועי לנפגעי טראומה וקרוביהם על רקע הסכסוך הישראלי הערבי ואסונות בעלי אופי לאומי . אחת מדרכי הפעולה שלה היא שילוב מענים חיצוניים שמחוברים לליבת העשייה של העמותה. למשל, מיזם סול טוק שנוסד על ידי לוחמים שחזרו לשגרה לאחר חוויות לחימה פועל כיום מתוך עמותת נט"ל, ומקדם באמצעותה מודעות ולגיטימציה לעיבוד חוויות לחימה.

Design Partnership

מודל של שיתוף פעולה בין ארגון מאמץ חדשנות לבין סטארט-אפ, שבו הארגון מסייע בעיצוב ושכלול הפתרון החדשני. מטרת התהליך היא להאיץ את התאמת המוצר לשוק באמצעות התנסות של משתמשים ראשונים. השותפות מעניקה לסטארט-אפ מספר יתרונות משמעותיים כמו למשל למידה ממומחי הצורך (קבלת פידבקים שוטפים על המוצר ודיוק הצרכים מקרוב), גישה לאוכלוסיות היעד, התאמת המענה למשתמשים ולקוחות לפני יציאה לשוק, תיקוף הפתרון והערך החברתי והכלכלי של המוצר/ שירות, הגדלת האמינות של המוצר או השירות שלנו. קראו עוד על היתרונות ועל הדרכים לבנות

פרקטיקות ל"משיכת" חדשנות

יש ארגונים שלוקחים עוד צעד קדימה ומשלבים פרקטיקות להיכרות עם חדשנות שמתפתחת בתחומם באמצעות שיתוף פעולה עם מנעד רחב של יזמים ובעלי עניין. חשוב שנדע לאתר את המרחבים שבהם היא מתקיימת, נכיר את בעלי התפקידים הרלוונטיים ונייצר קשרים. למשל כאן:

  • האקתונים, מאיצים ואקסלרטורים ארגוניים, דוגמת תוכנית האקסלרטור בכוורת – שהיא מיזם של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי
  • קהילות חדשנות לקידום שיתופי פעולה בין שחקנים משמעותיים בתחום לביסוס של אקוסיסטם משמעותי בישראל, הפועל סביב תחום תוכן מסוים. לדוגמה טקאביליטי (אנשים עם מוגבלות), AgingIL (הזדקנות מיטבית), HealthIL (בריאות), הכירו את המודל לפיתוח קהילות חדשנות
  • יחידות ומנהלי חדשנות פתוחה – קידום החדשנות הפתוחה נכנסת למבנה הארגוני כשיש בעלי תפקידים שמיועדים לעסוק בקידומה בארגון
מאיפה מתחילים?

יצירת שותפות מוצלחת מתחילה במיפוי של בעלי עניין פוטנציאליים, הבנת מידת העניין וההשפעה של כל אחד מהם על המיזם וקביעת אסטרטגיית הפעולה מול כל אחד מהם. מוזמנים להסתייע לצורך כך בכלי של מיפוי בעלי העניין.  כשניגשים לבנות שותפים חשוב לזכור שהצלחתה תתבסס על שלושה יסודות: בעיה משותפת שאף אחד מהשחקנים לא יכול להתמודד איתה לבדו, ערך הדדי שבו כל שותף מקדם את יעדיו, ומערכת יחסים מבוססת אמון. מוזמנים להרחיב על היסודות לבניית שותפות מוצלחת (נכתב על המגזר הציבורי, אך העקרונות זהים בכל המקרים).

דילוג לתוכן