לפני מספר שנים עשיתי דבר שלא חשבתי שאעשה – לקחתי סיכון, עזבתי עבודה מסודרת והתחלתי לנהל מיזם שהמשימה שלו בוערת בעצמותיי. ניהול של יוזמה חברתית יכול להישמע דבר מאוד אלטרואיסטי והירואי אבל המציאות היא מורכבת. פעמים רבות מצאתי את עצמי כ"זאב בודד" – נלחמת באתגרים עצומים, במערכות מורכבות, במנכ"לי משרדים ממשלתיים ללא רשת הגנה או תשתית ארגונית סדורה. שום דבר לא הכין אותי לרמת החשיפה האישית שאצטרך ביום שאוביל יוזמה משמעותית העוסקת בחייהם של כמיליון דוברי הרוסית בישראל. להיות יזמת זה לשים את הקרביים שלך בחוץ – את הדעות, הרעיונות, התוכניות והחלומות מול כל מעגלי השייכות והחברה הישראלית כולה. מדובר על תהליכים פיזיים, נפשיים וריגשיים אינטנסיביים, ולמרות שאנחנו מאוד אוהבים להתהדר בנוצות של הצלחות, יוניקורנס, אקזיטים ואימפקט לאומי ובינלאומי, הדרך לשם היא קשה ולעיתים מייסרת, או במלים אחרות להיות יזם זה לא "קללללל" (סטטיק ובן אל).

אחת האמירות שהכי מזוהות עם יזמים ויזמיות היא שהם מרגישים "לבד בפסגה". מחקרים הראו שגם יזמ.ת שיש לו מייסד נוסף או שכבר מעסיק עובדים במיזם, מדווחים על רמת בדידות לא פחותה. לפני מספר שנים פורסם ב- Harvard Business Review כי 50% מהמנכ"לים דיווחו על תחושת בדידות, ומתוך קבוצה זו, 61% האמינו שהתחושה מעכבת את הביצועים. כשמסתכלים על מנכ"לים שזו משרת המנכ"לות הראשונה שלהם, המספרים מטפסים ל-70% בשתי הקטגוריות. אותם מחקרים הצביעו על פתרונות להפגת בדידות של יזמים.יות ובניהם למצוא קבוצת השתייכות, למצוא מנטור ולהתחבר לאקסלרטור.

החדשות הטובות הן שלא צריך להשאר יותר לבד!

אחרי תקופה ארוכה שבה למדתי על בשרי מהו עולם היזמות וחוויתי אתגרים לצד הצלחות רבות גיליתי את הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית. לי כיזמת לא היתה המעטפת התומכת והייתי צריכה להמציא לעצמי את המנוף. כיום בכוורת אני סוגרת מעגל ומלווה יזמים שרואים לנגד עיניהם את מימוש המיזם שלהם. אני עוזרת להם לצעוד על שביל "האבנים הצהובות" להצלחה, לשמש עבורם "להקת זאבים", לחבר אותם ליזמים.יות בשלבי פיתוח זהים, לתת כלים יישומיים, לטפוח על השכם, לאתגר מחשבתית, לרדת לפרטי הפרטים ולעזור לגייס את המציאות הסביבתית שבו מתקיים המיזם להגשמתו.

אז אל תשארו לבד, הכוורת כאן בשבילכם כדי להפוך את זה ליותר "קללל".