אומרים ש“הגדרת בעיה טובה מהווה חצי פתרון”, אמירה זו מיוחסת לפילוסוף הנודע ג’ון דיואי אבל עוד רבים אחרים יסכימו שהגדרת הבעיה מהווה שלב קריטי בתהליך יזמי. זהו גם השלב שיזמים הכי נוטים לדלג עליו או לפחות לא להשקיע בו את תשומת הלב הראויה. ולמה זו בעיה? כשאנחנו נתקלים במצב בעייתי בפני השטח ורצים למצוא לו פתרון, אנחנו עלולים לפספס סיבות שורשיות שגרמו לו וללא התייחסות ראויה אליהן כל מה שנעשה לא יביא לאימפקט הרצוי. בעצם צריך להבחין בין תופעה בלתי רצויה, שהיא דבר גלוי (למשל שיעור נמוך של בעלי מוגבלויות משתתף בכח העבודה) ובין שורש הבעיה, שבדר"כ דורש העמקה בתופעה.
רוצים דוגמה?
יזם שמזהה שיש מיעוט עובדים עם מוגבלות בשוק התעסוקה ניגש לטפל בבעיה עם רעיון מקסים: הקמת חברת השמה ייעודית שתקשר בין מעסיקים למחפשי עבודה עם מוגבלות. האם הרעיון שלו יצליח לשנות את המצב? ובכן, זה תלוי. אם הוא יעצור לבדוק את הסיבה לשיעור העובדים הנמוך, הוא עשוי לגלות שבכלל אין אמצעי נגישות שמתאימים לקליטת עובדים עם מוגבלות ועם עוד קצת חקירה אולי הוא יבין שמעסיקים לא מקצים לכך משאבים. ככל שהחקירה תימשך הוא יבין יותר לעומק את התמונה ועשוי לגלות חסמים שונים כגון היעדר ידע והבנה של מעסיקים על התהליך, אפשרויות המימון שלו ואפילו הרווחים. מסקנה: חברת השמה שרק מקשרת בין עובדים למעסיקים לא תצליח לגשר על הפערים הללו והמיזם ייכשל. לאחר החקירה היזם צריך להגדיר מחדש את הבעיה שיש לטפל בה ואת הפתרון המוצע.
למשל:
הבעיה – חוסר ידע והבנה של מעסיקים בפריפריה לגבי התהליך, היתרונות והאפשרויות בהעסקת עובדים עם מוגבלות
הפתרון – חברת השמה לעובדים עם מוגבלות שפועלת גם להנגשת ידע, הדרכה וליווי מעסיקים

כלים לדיוק הבעיה

כלי 1 – 5 why's 
כלי שמזמין אותנו לשאול את השאלה 'למה' (תיראו מופתעים) על התופעה הבלתי רצויה שזיהינו. אחרי שענינו לעצמנו למה היא מתקיימת ממשיכים לשאול 'למה' על כל סיבה שכתבנו עד שמגיעים לשורש הבעיה. בואו נמשיך עם הדוגמה הקודמת:
התופעה: שיעור נמוך של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה
למה 1: למה יש שיעור נמוך של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה? כי מעסיקים לא קולטים מספיק עובדים עם מוגבלות לעבודה
למה 2: למה מעסיקים לא קולטים מספיק עובדים עם מוגבלות? כי אין במקומות העבודה אמצעי נגישות מתאימים לקליטת עובדים עם מוגבלות
למה 3: למה אין אמצעי נגישות מתאימים במקומות העבודה? כי מעסיקים לא מקצים לכך משאבים כספיים
למה 4: למה מעסיקים לא מקצים משאבים כספיים לנגישות? כי הם לא מבינים את התהליך, אפשרויות המימון והרווחים הפוטנציאליים
למה 5: למה מעסיקים לא מבינים את התהליך והרווחים? כי אין להם מספיק ידע, הדרכה והכוונה בנושא העסקת עובדים עם מוגבלות
שורש הבעיה: חוסר ידע והבנה של מעסיקים לגבי התהליך, היתרונות והאפשרויות בהעסקת עובדים עם מוגבלות.
ועכשיו, חברים וחברות, הורידו את דף העבודה המצ"ב וכתבו בו את התובנות לגבי המיזם שלכם

כלי 2 – עץ הבעיה
זוהי אחת הדרכים היותר מעניינות לנתח בעיה שכן היא מציעה שיטה סדורה לניתוח ממגוון נקודות מבט כלכליות, פוליטיות וחברתיות. באופן אידיאלי העבודה על הכלי כוללת עבודה משותפת בין חברי צוות, בעלי עניין ומוטבים נוספים, כך שכל אחד תורם מנקודת מבטו ובסופו של דבר מתאפשר גם  לייצר הסכמות על הבעיה ועל ההיבטים החשובים שלה.
אז איך זה עובד?
1 – נתחיל בלצייר את העץ שלנו כאשר בלב התרשים וממש בגזע העץ נמקם את הבעיה המוסכמת שעליה נרצה לעבוד. לדוגמא: קושי בהשתלבות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה באזור גוש דן.
2 – נכתוב את הגורמים שלדעתנו מובילים לתופעה הלא רצויה ונסדר אותם במיקומים שונים לאורכם ולרוחבם של השורשים, כך שהבעיות השורשיות ביותר ימצאו בתחתית ובעומק התרשים-פחד מהלא מוכר, העדר פתרונות הנגשה, חוסר במשאבים מתאימים, חוסר בליווי מתאים, חוסר בהכשרה לבעלי התפקידים. סביר להניח שנזהה מספר שורשים שמתחברים לשורשים עמוקים יותר בתרשים, אל תיבהלו מכל הסיבות שצפות ודעו כי נעשה בהם סדר בהמשך התהליך.
3 – נציב בענפים את כל ההשלכות השליליות שנוצרות כתוצאה מהבעיה שלנו, ונציב אותן על ענפי העץ השונים. שימו לב: בשלב ראשון כל רעיון הוא רעיון טוב! נשאף לעבוד בקצב מהיר ולהציע כמה שיותר גורמים והשלכות, כך שהדגש יהיה על כמות ולא על איכות- מגביר את הפערים, מגדיל את התלות של האנשים עם המוגבלות במדינה, משפיע על מוביליות חברתית
4 – אחרי שהעץ שלנו מוכן, נגדיר ביחד, כצוות, מהם הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על המיזם והבעיה שלנו ונבחר להתמקד בהם. זהו השלב הכי קשה וחשוב במודל- מקדו ודייקו את עצמכם!
גם כאן אנחנו מציעים לכם להיעזר בעץ שהכינונו עבורכם מראש בדף העבודה המצ"ב

עושים צעדים ראשונים ביזמות חברתית? הצטרפו לסדרת מיילים ליזמים מתחילים שתיקח אתכם צעד צעד בשלבי הפיתוח הראשונים – הרשמה כאן