המצוקות הנוראיות שחווים כיום אזרחי המדינה עלולות להידרדר לתופעות רחבות היקף של אובדנות, אלכוהוליזם ופשיעה. השאלה אם החברה בישראל תצליח להתגבר על האתגרים החברתיים שניצבים בפניה, תלויה בראש ובראשונה ביכולת של המגזר הציבורי להתאים את עצמו למציאות שהשתנתה ולהיערך כבר עכשיו ל"יום שאחרי המלחמה"
מדינת ישראל חווה את המשבר החמור ביותר בתולדותיה. זהו אירוע מתמשך עם השלכות חברתיות נרחבות – עשרות אלפי אזרחים חווים שכול, אבדן וטראומה, חלקם נפגעו עד כדי מוגבלות, משפחות שלמות נעקרו מבתיהן וממרקם חייהן ועתידן לוט בערפל. ההשלכות הנוראיות של מצוקות נפשיות בלתי מטופלות הן ידועות: מצבים של פוסט טראומה, אובדנות, בריחה לחומרים ממכרים והידרדרות בתפקוד עד כדי מצבים של פשיעה וחיים ברחוב. את כל התופעות הללו אנחנו עלולים לראות בהיקפים שעד כה לא הכרנו במדינה, עד כדי יציאה משליטה ברמה הלאומית. הדרך היחידה להימנע מכך היא לדאוג כבר היום לפתרונות תמיכה וטיפול ארוכי טווח ליחידים, משפחות וקהילות שנפגעו. אולם דווקא כעת, יש קושי לפעול במהירות הנדרשת לאיתור המענים המדוייקים ולפעול ליישומם. תהליכים כאלה דורשים בחינה מעמיקה של פתרונות, יצירת שותפויות ושילוב אנשי מקצוע מוכשרים. כל אלה מצריכים משאבים של פניות וזמן, שכל-כך חסרים בשעות חירום.
מעט מן האור
כבר שנים שפועלים בישראל מיזמים וארגונים שמציעים מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש, המוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות. כעת, בשעת החושך הגדולה הזו, הם מפציעים כמו קרני השמש, ומגישים עזרה בכל תחומי החיים לכל מי שרק זקוק לכך. הם יודעים להתאים את עצמם לשטח, לתפור מענים מדויקים ולפעול במהירות. יחד עם זאת, ברור שפעילות נרחבת לאורך זמן, לא מסוגלת להתקיים על בסיס התנדבות ורצון טוב בלבד. חברה אזרחית, מופלאה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את האחריות הממשלתית לאזרחיה בפרקי זמן ארוכים ובהיקפים גדולים כל כך. המפתח ליציאה מהמשבר חייב להיות בשילוב כוחות בין החדשנות החברתית של אומת הסטארטאפ ובין מערכות המגזר הציבורי האמונות על השירותים החברתיים לאזרח. 'יחד ננצח' היא לא סיסמא לשדה הקרב בלבד, זוהי תקוותנו גם בשדה החברתי: "השטח" יביא את הניסיון, הגמישות והחדשנות ואילו המגזר הציבורי יציע את התשתיות בנות הקיימא של תקציב, פריסה, מידע וכו'.
חדשנות ומגזר ציבורי – הילכו השניים יחד?
כמנכ"ל הכוורת ליזמות חברתית, שמלווה מאות יזמיות ויזמים בשלבים שונים של פיתוח רעיונות חברתיים, אני פוגש יזמיות ויזמים מוכשרים שצועדים עם הרבה להט, רק כדי להיטיב עם חייהם של האנשים הפגיעים ביותר במדינה. גם בזמני שגרה, הם מציעים פתרונות להתמודדות עם אתגרים חברתיים בוערים, אך לא תמיד מצליחים לפרוץ את חומות הרגולציה בשאיפתם להתרחב ולהשפיע ברמה הלאומית. נשאלת השאלה מה צריך לקרות כדי ששני הכוחות האדירים האלה – השטח המחדש מחד, והתשתיות הממשלתיות מאידך יוכלו לצעוד יחד בסינרגיה? זוהי שאלה מורכבת שמצריכה שינוי תפיסתי והובלת מהלכים אמיצים. בפשטות, כדי שמיזמים חברתיים יוכלו לעבור הרחבה משמעותית בזמן קצר, צריך להסיר בפניהם את חסמי הבירוקרטיה ולאפשר להם לצמוח על גבי התשתיות הציבוריות. הסכנה שבפתיחה רחבה של שערי הרגולציה היא ברורה ומובנת, ובנוסף, תהליכי איתור ולמידה של פתרונות דורשים, כאמור, משאבי זמן וכח אדם. החדשות הטובות הן שקיימים בישראל ארגונים שעוסקים בליווי מקצועי של מיזמים חברתיים ואיתם אפשר לצעוד. כך למשל בכוורת ליזמות חברתית התאמנו תוכנית ייחודית לאתגרי השעה שבה אנחנו מלווים תהליכי סקייל והטמעה של מיזמים חברתיים בשלים בתוך השירותים של המגזר הציבורי והעסקי. אני קורא למקבלי ההחלטות להכיר במסלולי ליווי והתמחות בשדה היזמות החברתית ולהכיר בתו התקן של המיזמים שעברו דרכם. זו הדרך לאפשר למי שכבר עוסק במתן פתרונות לאתגרי השעה, להוכיח את ההשפעה העצומה שעשויה להיות לו בקנה מידה לאומי ולהיטמע במערכת השירותים החברתיים.
ב-07.10.23 התעוררנו למציאות אחרת והבנו שתפיסת הבטחון קרסה. נדרש לנו אומץ להביט נכוחה על השדה החברתי, ולהבין שהיכולת לספק שירותים ראויים במציאות שהשתנתה, מחייבת התאמות ושינויים מערכתיים. מהיכרותי עם בעלי תפקידים ערכיים ומצויינים במגזר הציבורי אני בטוח שיימצאו מי שייענו לאתגר – יסירו חסמים, ירתמו שותפים, ידלגו מעל מהמורות ויובילו את כולנו לעבר עתיד טוב יותר.
זוהר שרון, מנכ"ל הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל מיסודת של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. בתפקידו הקודם בעיריית תל אביב יפו, יזם וניהל את "דיגיתל". המיזם זיכה את העיר תל אביב-יפו בפרס העיר החכמה בעולם לשנת 2014 בפורום הערים החכמות בברצלונה.
חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן
