הסכם מייסדים הוא ההסכם החשוב ביותר לתיאום ציפיות בין מייסדים ולמניעת סכסוכים בהמשך הדרך. להסכם מייסדים חשיבות רבה להצלחת המיזם או לכישלונו ולשמירה על זכויותיהם של המייסדים בזמנים של חילוקי דיעות ובמצבים שמשנים את חוקי המשחק, כמו כניסה של משקיעים או שותפים חדשים.
בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?
מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.
מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?
הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.
מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?
שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.
האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?
תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).
מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?
הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):
- מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
- תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
- העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
- קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
- פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
- מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.
מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.
* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.
באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה ????
