יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:

1. מודל הפירמידה לשינוי חברתי
   

   מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:

• הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
• הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
• הרמה השלישית, הסמויה מהעין – מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.

מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.

???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?

2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם  הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.

???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.

3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)

רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך עם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.

???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?

הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שימושי נוסף ליזמים חברתיים, וגם סרטוני הדרכה מצויינים.
כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה !

בתחילת תקופת הקורונה, גילי סוארי וסעיד דיאבאת פרסמו כתבה מקיפה על יזמות חברתית בכלל ויזמות בתקופת הקורונה בפרט. הם הציעו בכתבה גם מתכון להצלחה בעולם יזמות החברתית. הם הצביעו בכתבה על 5 מרכיבים הכרחיים ליוזמה חברתית מוצלחת:

1. סוגיה חברתית חיונית שדורשת טיפול – כמעט כל יזם חברתי התחיל את היוזמה שלו לאחר התנסות וחוויה אישית עם בעיה שנתקל בה. חשוב להכיר את הסוגייה שדנים בה לעומק ולרדת לפרטי פרטים על מנת להבין את הצורך ולמצוא את הפתרון המתאים. התעמקות זו תסייע להכיר את קהל היעד ואת הגורמים שיכולים להיות שותפים לתהליך.

2. ערכים חברתיים מוגדרים כבר מההתחלה – חשוב מאוד לדעת איזה ערכים יובילו את היוזמה החברתית, גם עבור היזם עצמו וגם עבור הארגון או החברה. ערכים אלו יהוו עוגן לכל החלטה, פעילות או להצגת היוזמה בפני החברה ובפני גורמים שמתעניינים ביוזמה.

3. עבודת צוות – למרות שבהתחלה הקושי הפיננסי והמשאבים הקיימים יהוו מכשול לכל יוזמה חברתית, חשוב להגדיר את צרכי היוזמה מבחינת התמחויות ומיומנויות, ולחפש את האנשים המתאימים – מי יודע, אולי ירצו להשתלב בה כשותפים או מתנדבים?

4. יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך – כשמגדירים את המטרה המרכזית ליוזמה, יהיה קל להגדיר את יעדים והמדדים שנדרש להציג בהמשך, וזה בעיקר בזכות החקירה המעמיקה שנעשתה בשלב תכנון וגיבוש הרעיון ליוזמה. אבל חשוב גם לתכנן את הטווח הארוך ליוזמה: מה יידרש על מנת להרחיב את פעילות היוזמה ולייצר “מודל עסקי” שיישאר לאורך זמן וישפיע על יותר אנשים.

5. גישה חיובית – חשוב להישאר אופטימיים, לחשוב יצירתי, ולשמור על מקורות השראה מסביבכם- ככה תוכלו להתמודד עם אתגרי העידן ולפתח את היוזמה החברתית שאתם חושבים עליה ושיכולה להיות משמעותית עבור החברה.

סעיד דיאבאת               גילי סוארי

 מוזמנות ומוזמנים ליהנות מהכתבה המלאה:

אז קודם כל, מה זה "יזמות חברתית"?

בפשטות, יזמות חברתית היא כל ניסיון למצוא פתרון לסוגייה או בעיה חברתית, חינוכית, או סביבתית. המאמצים ליצירת קשר חברתי בתהליך פיתוח הפתרון, והטמעת צורות חדשות של שיתופי פעולה. התוצרים מתהליך פיתוח יוזמה חברתית יכולים להיות שירות מסוים, מוצר חדש, או גישה חדשנית, מודל או קונספט לטיפול בסוגייה שמנסים לפענח ומציאת דרך יעילה לשפר את חיי חברה, או קהילה מסוימת בחברה. במילים פשוטות יותר: יזמות חברתית זה לעשות טוב בצורה חכמה. בהרבה מהמודלים של יוזמות חברתיות ההשפעה על החברה הינה בעדיפות ראשונה, אך המודל העסקי של היוזמה חייב להיות מחושב על מנת לאפשר בעתיד הרחבת היוזמה והשפעה על מספר גדול יותר של אנשים. יש הרבה דוגמות בעולם ליוזמות חברתיות שהתחילו בקטן והפכו לפרויקטים ענקיים שמשפיעים על מאות אלפים ומיליונים של אנשים: הנה הדוגמה שרובנו בטח מכירים – “וויקיפדיה” – מאגר מידע מתרחב שכל אחד יכול לערוך, להוסיף ולעדכן בצורה חופשית. שפת התכנות והקוד הפתוח “לינוקס” התחילה באותו אופן – במטרה לסייע למתכנתים לפתח קודים ותוכנות ידידותיות ושימושיות למשתמשים. לצד אלה, יוזמות ופרויקטים הפועלים לטובת איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת כגון “גרין פיס” שמאפשרת לכל מי שמעוניין להתנדב למען הטבע והסביבה להצטרף אליהם ביותר מ-50 מדינות!

למה יזמות חברתית חשובה במיוחד בזמני משבר?

אפשר להסתכל על תקופת הקורונה כדוגמה לתקופת משבר שאילצה אותנו לשנות את אורחות חיינו בהמון תחומים ובחלקם השינוי הוא מקצה לקצה. האתגרים הבריאותיים והכלכליים שהמציאות הזו הביאה איתה היו תחילה בלב השיח הציבורי, אך לאורך הזמן נהיה ברור לכולם כי נקשרים להם גם אתגרים חברתיים משמעותיים שלא ייעלמו ביום שבו "שגרת הקורונה" תחלוף .אוכלוסיות מוחלשות הפכו חלשות יותר ובנוסף אליהן, אוכלוסיות חדשות הפכו למוחלשות בעצמן. עם התפתחות האירועים, הקורונה הכריחה אותנו למצוא פתרונות לאוכלוסיות אלו בקצב מהיר יותר. רבים נקלעו לחוסר ביטחון תעסוקתי חמור, הורים צעירים חווים קושי בניהול החיים, הבדידות בקרב הזקנים עולה בהתמדה, בני נוער חווים קשיים רגשיים, וסטודנטים – הדור הבא של המנהיגים החברתיים – נקלעים למצב בו עלולים להפסיק את לימודיהם. במצב זה אין זמן לתהליכים ארוכי טווח של סקירות ספרות, מכרזים, תכנון ופיתוח תוכניות גרנדיוזיות, וועדות מסורבלות וכו’, אלא יש צורך בפתרונות מהירים שעולים מהשטח וקרובים לקהלי היעד שצריכים סיוע, אשר ידעו לייצר ולתת מענים בזמן אמת בצורה איכותית ומותאמת לצרכי האוכלוסיות במצוקה.
יזמות חברתית נועדה לעשות בדיוק את זה – לעבוד במתכונת של סטרטאפים: לגבש רעיון העונה על צורך מהותי, “לרדת לשטח” מהר ולבדוק את ההיתכנות שלו במתכונת רצה, במשאבים מצומצמים ולהפעיל כמה איטירציות במקביל להגדלת המיזם, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים מקהל היעד הפוטנציאלי. יזמים חברתיים הם מובילי החדשנות אשר מזהים צורך ומקדמים מענים בזמן אמת לטובת אוכלוסיות מוחלשות. בישראל, אומת הסטארט-אפ והיזמות, אנחנו רואים שאנשים פרטיים, רשויות מקומיות וארגונים קיימים לא מחכים לפתרונות מלמעלה ולוקחים את הדברים בידיים כדי לייצר מענים חברתיים חדשים בצורה מהירה, מדי שנה אנחנו מלווים מאות יזמים חברתיים כאלה ועוזרים להם להרחיב את היוזמות הפרטיות שלהם לקנה מידה רחב.
כך למשל, קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה  הקימה בימי הקורונה את מיזם door2dor – מוקד סיוע לזקנים. אחת המייסדות מספרת “זיהינו צורך ואמרנו יאללה,חייבים לעשות את זה”- חודש לאחר שבדקו את הצורך, הם עלו כבר עם אפליקציה לאוויר שהיום חברים בה עשרות אלפי מתנדבים צעירים. כיום היוזמה פועלה כחלק מעמותת חיבורים 20-80 המחברת בין צעירים לאזרחים ותיקים באמצעות טכנולוגיה.
גם ארגונים חברתיים קיימים נדרשו להפעיל את שרירי היזמות שלהם ולהתאים את המענים שלהם לתקופה הנוכחית. כך למשל, עמותת “מנארה” (منارة) לעידוד השכלה גבוהה בחברה הערבית שנוסדה ע”י אקדמאים צעירים בעיר טייבה, זיהו פער דיגיטלי בקרב המשתתפים שלהם. לקראת השנה האקדמית החדשה שעוברת (נכון לימים אלה) במתכונת מקוונת, הם הובילו סדרת מפגשים ייחודית במסגרתה לימדו אותם איך עובדים עם תוכנות שונות כגון זום ואיך ניתן להפיק את המרב מהחוויה הלימודית במצב זה.

ומה מרכיב יוזמה חברתית מוצלחת?

1. סוגיה חברתית חיונית שדורשת טיפול: כמעט כל יזם חברתי התחיל את היוזמה שלו לאחר התנסות וחוויה אישית עם בעיה שנתקל בה. חשוב להכיר את הסוגייה שדנים בה לעומק ולרדת לפרטי פרטים על מנת להבין את הצורך ולמצוא את הפתרון המתאים. התעמקות זו תסייע להכיר את קהל היעד ואת הגורמים שיכולים להיות שותפים לתהליך.

2. ערכים חברתיים מוגדרים כבר מההתחלה: חשוב מאוד לדעת איזה ערכים יובילו את היוזמה החברתית, גם עבור היזם עצמו וגם עבור הארגון או החברה. ערכים אלו יהוו עוגן לכל החלטה, פעילות או להצגת היוזמה בפני החברה ובפני גורמים שמתעניינים ביוזמה.

3. עבודת צוות: למרות שבהתחלה הקושי הפיננסי והמשאבים הקיימים יהוו מכשול לכל יוזמה חברתית, חשוב להגדיר את צרכי היוזמה מבחינת התמחויות ומיומנויות, ולחפש את האנשים המתאימים – מי יודע, אולי ירצו להשתלב בה כשותפים או מתנדבים?

4. יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך: כשמגדירים את המטרה המרכזית ליוזמה, יהיה קל להגדיר את יעדים והמדדים שנדרש להציג בהמשך, וזה בעיקר בזכות החקירה המעמיקה שנעשתה בשלב תכנון וגיבוש הרעיון ליוזמה. אבל חשוב גם לתכנן את הטווח הארוך ליוזמה: מה יידרש על מנת להרחיב את פעילות היוזמה ולייצר “מודל עסקי” שיישאר לאורך זמן וישפיע על יותר אנשים.

5. גישה חיובית חשוב להישאר אופטימיים, לחשוב יצירתי, ולשמור על מקורות השראה מסביבכם- ככה תוכלו להתמודד עם אתגרי העידן ולפתח את היוזמה החברתית שאתם חושבים עליה ושיכולה להיות משמעותית עבור החברה.

לכתבה המלאה באתר ג'וינט ישראל https://www.thejoint.org.il/social-entrepreneurship-during-corona/

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה

כשהאוקיינוס כחול, כחול מדי

כל בוגר אוניברסיטה בתואר לניהול או שיווק מכיר את אסטרטגיית האוקיינוס הכחול (1). האוקיינוס הוא מטאפורה לעולם התחרות של כל ארגון עסק או מיזם. כשיש תחרות גדולה בתחום מסויים אז שחקנים רבים מתחרים אחד עם השני באותה פיסת אוקיינוס והאוקיינוס הופך לאדום. כדי להימנע מהמצב הזה, צריך לפתח מוצר עם מאפיינים שונים ממה שקיים בשוק ולפעול גם במבנה ארגוני ותהליכי ייצור ייחודיים. בקיצור, צריך לייצר מוצר חדשני שלמתחרים יהיה קשה לחקות, ו"טה-דאם" אתם על הגל! המוצר שלכם ייהנה מביקוש גדול, הזדמנויות חדשות, פוטנציאל לגדילה ורווחיות משמעותית, ואתם תצאו איתו להפלגה באוקיינוס כחול, ללא מתחרים ובשליטה מלאה על אזור הפעילות שלכם.

ומה באמת קורה כשנכנסים למים?

גם אני הייתי באוניברסיטה ולמדתי את הגישה הזו, נבחנתי עליה ותכלס קיבלתי ציון לא רע בקורס אסטרטגיה. אבל היום אחרי כמה שנים של ליווי מיזמים חברתיים חדשניים, הייתי שמחה לשאול את הוגי הגישה שאלה פשוטה: "תגידו יצא לכם פעם לקפוץ לתוך אוקיינוס בלי מצופים?" ללמוד את הגישה הזו בחדר ממוזג ומלא סטודנטים חדורי מטרה וחלומות זה דבר אחד, אבל לצאת לשטח היזמי, להזיע וליצור לעצמך אוקיינוס כחול זה כבר דבר אחר. מניסיוני באסטרטגיית האוקיינוס הכחול צריך לקחת בחשבון כמה דברים:

1.  לפעמים רק מעצם הקפיצה לאוקיינוס אפשר לטבוע – יהיו מקרים שבהם ארגון ותיק ועתיר משאבים יבין את הפוטנציאל של המיזם שלכם ויחליט לפתח אותו בעצמו ומהר יותר. לא משנה שזה החלום שלכם ושכבר התחלתם לעבוד עליו, תצטרכו לומר ביי ביי לאוקיינוס הכחול שפינטזתם עליו. בעולם של יזמות אימפקט אני לא בהכרח רואה בזה משהו רע, כי עצם היגוי הרעיון והקונספט החדשני, זה שהוא מצליח לחדור לשוק המטרה ומופעל על ידי ארגון חזק למען מי שנזקק לשירות, זו תוצאה דווקא טובה בעיניי.

 2. לפעמים הגלים כל כך חזקים שנגמר הכוח – בדרך יש כל כך הרבה מכשולים בירוקרטיים, תפעוליים, יישומיים ומנטליים. במיזמים חדשניים שמבקשים ליצור השפעה מערכתית לאומית יחד עם ארגונים ציבוריים, הבירוקרטיה יכולה לעשות חתיכת "מחלת ים" עד שפשוט אתם עלולים להיעצר בדרך לאוקיינוס הכחול. לפעמים תוכלו ממש לראות אותו מעבר לפינה ולא להגיע אליו. תשאלו את משה רבינו, הוא יודע כמה זה מבאס, ואם אתם לא מצליחים לתפוס איתו שיחה אז תשאלו את בוגרי הכוורת, שנאלצו בנסיבות דומות לסגור את המיזם. רק הדמעות שלהם ושלי היו ממלאות אוקיינוס שלם. 

3. לפעמים האוקיינוס הכחול הוא פיקציה –  כי מסתבר שבדיוק באותם הרגעים מישהו חותר אל עבר אותו אוקיינוס כחול עם מוצר חדשני משלה. אף אחד מכם לא יודע שבמקביל מפותחים שני מוצרים דומים, ולאחר "ששחיתם" את כל הדרך עד האוקיינוס הכחול שלכם אתם מגלים שיש שם כבר עוד שחקן אחד או שניים…ושוב יש תחרות…

אז מה כדאי לעשות?

לא כתבתי את הדברים האלה כדי להוציא לכם את "הרוח מהמפרשים", אלא כדי לספר לכם שההפלגה לא פשוטה ולא צפויה וצריך להיערך אליה. אנחנו מכירים בתרבות הישראלית את המשפט "כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים". זה לא בלתי אפשרי להטמיע את החדשנות וליצור לעצמכם אוקיינוס כחול, זה קורה מידי יום על ידי יזמיות ויזמים אמביציוזיים, וגם אתם יכולים! אבל בבקשה תדאגו לקחת אתכם לדרך: 

1.  סירת מפרש איכותית  -מיזם עם היתכנות, ישימות וכדאיות. וודאו שעשיתם את כל הצעדים הראשונים בהקמת מיזם- ביססתם את הנחות היסוד שלכם, ראיינת את הלקוחות העתידיים שלכם, יצרתם את הצעת הערך הייחודית שלכם והבנתם כי יש פה גם הזדמנות למודל בר קיימא. כנסו לדפי העבודה באתר שלנו לכל השלבים.

2. מצפן – תכנית עבודה- וודאו כי הפעולות המתוכננות שלכם הם החשובות ביותר בכדי לצאת לדרך, התמקדו באבני היסוד העיקריים. התמקדו ב-MUST HAVE  ולא NICE TO HAVE  זכרו לשמור את הכוחות שלכם להפלגה ארוכה.

3. מצופים  – משאבים, גיבוי מארגונים או אקסלרטורים ואנרגיות. התחברו לרשתות שיכולות לעזור לכם לצלוח את הדרך. אקסלרטורים רבים נותנים מעטפת לייעוץ, הכוונה וחיבורים מתרימים. תיצרו שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים רלוונטיים או גייסו משאבים מראש לדרך ארוכה.

כשאתם יוצאים לדרך, אף אחד לא יכול להבטיח לכם 100% הצלחה, אבל אם תקפידו להצטייד היטב לפני היציאה למסע, ובמהלכו – סיכויי ההצלחה שלכם יעלו. מאחלת הפלגה נעימה וכחול בעיניים! 

(1) הוגי גישת האוקיינוס הכחלו הם וו. צ'אן קים (W. Chan Kim) ורנה מאובורן (Renée Mauborgne) שהציגו אותה לראשונה בספרם "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" בשנת 2004 . הספר הפך רב מכר ותורגם ל-41 שפות.

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה