ארכיון העשרה מקצועית - הכוורת

בואו נדבר על תמחור!

אחד האתגרים בתחילת הדרך הוא להבין איך כדאי לתמחר את השירות או המוצר שמציע הסטארטאפ. הזמנו את גיל שורקה, יזם ומשקיע, שותף ב-Supersonic Capital, לשפוך קצת אור על נושא התמחור של סטארטאפים בתהליך סקייל.

התובנה הראשונה שיצאנו איתה מההרצאה של גיל שורקה היא שבתהליך של סקייל אנחנו חייבים לאמץ הסתכלות סטטיסטית – לחשוב רחב, לקחת בחשבון אלפי לקוחות ולעשות את ההנחות שלנו לפי השוק והתעשייה. אז אם אתם רוצים להתרחב, לא כדאי להמשיך בתהליכי תמחור בהתאמה אישית ללקוחות. מה כן? בואו נשתף אתכם בקצרה במספר עקרונות שעלו בהרצאה.

6 עקרונות בתמחור

  1. תמחרו לפי הערך שאתם מביאים ללקוח! יש נטייה לתמחר לפי העלויות + תוספת המקובלת לשוק. חשוב להבין שללקוח פחות משנה החישובים שמאחורי העלויות שלנו. מה שמעניין אותו זה הערך שהוא יקבל מזה ולכן חשוב שנלמד ונבין איך אפשר להעריך את זה – האם אנחנו חוסכים לו בשעות כח אדם מקצועי? האם מצמצמים לו הוצאה על ציוד ותשתיות? לא תמיד יהיה לנו קל להעריך, אבל זה תהליך למידה ששווה לנו לעשות. כמובן שיש להתחשב בנושא עלות הייצור, אבל זה העניין, ברגע שיש לכם משהו טוב ביד, תמחור הערך הנתפס על ידי הלקוח יהיה יותר גבוה מהעלות + המרווח הממוצע בשוק.
  2. הבינו לעומק את תהליך המכירה של התעשייה שלכם! דעו מיהן הפרסונות והיחידות שמשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות בתהליך המכירה – מי מחליט? מי מייעץ ומקדם? למי יש השפעה על התהליך? מי יכול להטיל וטו? מי רוכש? מיהו לקוח הקצה? הניתוח הזה יסייע לכם להבין את מגבלות ההוצאה של החברה וכמה אפשר לשחק עם המחיר.
  3. הכירו היטב את האלטרנטיבות בשוק – מי יכול לתת ללקוח שלכם תועלות דומות למה שאתם מציעים? איך הוא מתמחר?
  4. דעו לשייך את הלקוחות שלכם לסוגיהם השונים לפי הספר המומלץ 'התהום השיווקית' של ג'פרי מור:
  • המזנקים – משוגעים על חדשנות וטכנולוגיה
  • המדרבנים – אוהבים להיות ראשונים, להתנסות ולהיראות עם מוצרים חדשים

זהירות תהום! המעבר משני סוגי הלקוחות הראשונים, שהם מיעוט בשוק ובין סוגי הלקוחות הבאים הוא אתגר שרוב הסטארטאפים לא מצליחים לעבור עקב גישה שונה לאימוץ חדשנות בין סוגי הלקוחות.

  • המיישמים – בעיקר אנשי עסקים, בוחנים על פי ROI
  • המחקים – רוצים לראות שהמוצר עובד ומוכיח את עצמו לפני שמתנסים
  • הנגררים – נוטים להימנע מחדשנות
    כשמבינים מיהם סוג הלקוחות, אפשר לתת מחיר שהוא יותר גבוה בנקודת זמן מסויימת. למשל המזנקים והמדרבנים פחות רגישים למחיר, כי מה שמעניין אותם זו החדשנות או הראשוניות.  המיישמים והמחקים כבר יותר רגישים למחיר ובאלה שנמנעים מחדשנות כדאי למצוא את הדרכים להוריד מחיר למשל על ידי מבצעים או מניפולציות שיווקיות אחרות.
  1. בתחילת הדרך התחברו עם לקוחות אסטרטגיים וצרו עבורם מודל תמחור מותאם אישית! אתם רוצים להתחבר עם לקוחות שמשדרים אמינות לשוק ושעשויים להשפיע על משיכת לקוחות נוספים בעתיד. אם תבואו לקראתם עכשיו זה ישתלם לכם בעתיד: תקבלו reference שהמוצר עובד, PR (גם מהשותף) וסיכוי להמשך התקשרות רווחית איתם בעתיד.
  2. במידת האפשר, העדיפו "למשוך" את הצעת המחיר שלכם קצת למעלה! תמיד הרבה יותר קל להוריד את המחיר בהמשך (ולקבל לקוח מרוצה) מאשר להעלות אותו (לאכזב את הלקוח זו אסטרטגיה פחות טובה למכירות).

בהצלחה!!

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

 

איך חשיבה מערכתית יכולה לסייע להצלחת המיזם?

יש לכם רעיון מעולה, ואם רק תצליחו להגיע לפיילוט תצליחו לייצר שינוי משמעותי במדינת ישראל? נהדר! אבל רגע לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי שתקדישו קצת זמן כדי להבין את המערכת שבה אתם יוזמים.

 יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:

  1. מודל הפירמידה לשינוי חברתי

    מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:

  • הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
  • הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
  • הרמה השלישית, הסמויה מהעין  מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.

מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.

???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?

2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם  הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.

???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.

3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)

רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך עם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.

???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?

הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שימושי נוסף ליזמים חברתיים, וגם סרטוני הדרכה מצויינים.
כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה !

מינוף הזדמנויות טכנולוגיות בשירותים החברתיים

מוזמנים להכיר מדריך שייתן לכם כיוון עם מיזמים טכנולוגיים, לשמוע מה מעניין יזמים ויזמיות בתחום ולקבל תשובות ממומחית בתחומים של איתור ומינוף הזדמנויות טכנולוגיות בשירותים החברתיים

הי, אנחנו שמחים להמליץ כאן על מדריך מעמיק ומקיף 'איתור ומינוף הזדמנויות טכנולוגיות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, מודל עבודה להטמעת דיגיטציה', שנכתב על ידי ענת קדם ממטח ויוני בן פזי, מנהלת תכניות 'רווחה דיגיטלית' ו'מיגור אלימות במשפחה באמצעים דיגיטליים' בג'וינט אלכא. יוני היא גם מנטורית וחברה בקהילת הכוורת ושמחה לענות על שאלות של יזמים ויזמיות ולסייע להם לקדם את המיזם ואת האימפקט. את המדריך תוכלו למצוא בקובץ המצורף. וכדי שיהיה נחמד, אספנו לכם שאלות שעלו בקבוצה 'קהילת יזמות חברתית' עם התשובות של יוני:
מה הדרך הכי טובה להצליח לעבוד עם רשויות ומדינה?
בעיני הדבר הכי חשוב זה להיות צנועים. צריך להבין את השיקולים של הצד השני, להבין את המורכבות ולבוא בגישה אמיתית לשותפות. בסוף מה שרואים מכאן לא רואים משם… חייבים לזכור את זה ולבוא בטוב.
מהם הקריטריונים שבהם משרדי ממשלה בוחנים מקצועיות של מיזמים?
אני לא אדבר על קריטריונים, אבל מהניסיון שלי. מאוד חשוב לדעת שהמיזם עם הרגליים על הקרקע. שמכירים את הזירה והשטח באמת. שיזמים מספרים לי על אתגר ענקי שהוא פתיר ברגע, מיד עולות לי נורות אדומים. צריך להיות צנועים אבל גם להראות יכולות. להיות מקצועיים מבחינתי זה לבוא עם תוכנית סדורה, להראות הבנה של האתגרים וההזדמנויות, להראות דרישת תקציב מותאמות (לא גבוהה מידי ולא נמוכה מידי), ולהציג צוות רלוונטי עם ניסיון מתאים.
מה הדרך הבלתי פורמלית הטובה ביותר לייצר קשר אישי עם בעלי תפקידים במשרדי הממשלה?
הי, בסוף הרבה דברים הם אנשים. הכוורת זה מקום נהדר לעשות חיבורים, זה יכול להיות בצורה יזומה בה אתם מבקשים מצוות הכוורת לחבר אתכם, זה יכול לקרות במפגש של הכוורת או בכנס – בכולם שווה לפנות ולהציג את עצמכם. אפשר גם לבקש פגישה אישית או שיחה קצרה, אבל!! הכי חשוב זה לעשות תיאום ציפיות, כשאתם פונים, להציג מדוע אתם פונים, להיות ברורים, יש אנשי מקצוע נהדרים בממשלה שפתוחים לחדשנות ורוצים לסייע ליזמים. חשוב להיות כנים במטרת הפגישה ולפי זה בעלי התפקידים יוכלו להבין האם נכון להיפגש איתם ואיך נכון לנהל מפגש כזה.
באיזה שלב של פיתוח מיזם הכי נכון "לדפוק" על דלתו של פקיד ציבור?
הי, זה שאלה שמאוד תלויה בגורם הציבורי. יש איזה רגע באמצע תהליך שבו יזם.ת כבר ממש יכול.ה לדמיין את מה שרוצים לעשות, אבל שהמוצר עוד לא ממש אפוי עד הסוף. שלב שבו חוות דעת של בעל.ת תפקיד יכולה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית. מישהו שיכוון אותך לכמה פרקטי הרעיון יכול להיות ומה הם השינויים הקטנים שיהפכו את הרעיון לסוכריה.אבל יש כאלה שזה פחות מתאים להם שווה לגשש ולבדוק במפגש אם זה מתאים להם, בכל מקרה מפגש כזה צריך להיות ממוקד, לא לספר את כל ההיסטוריה אבל להבין היתכנות.בשלב הבא, כשיש כבר אב טיפוס או מוצר, שווה להיפגש ולהציג את הרעיון, ולבחון יחד כיווני פעולה משותפים – לא תמיד התקשרות, זה יכול להיות גם חיבור טוב או ברכת הדרך לגוף (כמו עמותה או ספק) להתנסות.
אז את אומרת שלבוא רק עם רעיון פורץ דרך זה לא מספיק? נתקלתי ביזמים שבנו מוצרים מהממים שפותרים בעיות מאוד גדולות אבל הם מקבלי ההחלטות לא רואים את המציאות כפי שהיזם רואה אותה ואז המוצר נכשל.
הדרך הכי טובה לפיתוח זה עבודה צמודה ללקוח שהוא גם שותף, גוף שנותן לך תמיכה וגורם לך להיות מאוד צמוד למשתמש הקצה. בכל מיני סיבות זה לא תמיד קורה. וכיזם יש אתגר כפול של פיתוח לצד גיוס משאבים. אתה אומר פה משהו נכון, שלעיתים תפיסת המציאות של היזמים ומקבלי ההחלטות לא תואמות, זה נכון, אבל זה לא אומר מי צודק… וצריך לזכור שחלק מכל הצלחה זה גם טיימינג, לא תמיד הסיבה למוצר כושל הוא חוסר התאמה. לקוח ממשלתי הוא כמו כל לקוח, אבל גם יש לו אחריות ממשלתית, זה לא כסף שלו ולכן המנגנון מורכב. בנוסף, המציאות היום בישראל כל כך מוטרפת שלא תמיד קל להרים את הראש ומנגנוני הפיתוח גם לא פשוטים. כדי להכניס יוזמה בתחילת הדרך לתהליך ממשלתי דרושה פרוצדורה אדירה, אם אתם רואים מיזם חדש כנראה מישהו מאחורה עבד מאוד קשה בשביל זה.בנוסף, יש הרבה חיסרון שהמודל העסקי מסתמך רק על ערוץ אחד. יותר נכון הרבה פעמים לפתח מודל עסקי עם מספר גופים.
תוכלי לספר על פרויקט דיגיטלי מוצלח שהובלת והטמעת עם המשרדים הממשלתיים?
כן, שמחה לספר על כמה פרויקטים שעשו דרך, כותבת שניים לדוגמא אבל יש כמובן עוד הרבה. את אטוויזר (https://www.atvisor.ai/he) פגשתי כשהם עוד היו רק רעיון, בהגשה שלהם לרשות החדשות בקרן של קידום חדשנות בזירה הציבורית (שלצערי נסגרה מאז). אז תמכתי בהם בוועדה, שבעקבותיה הם זכו למימון של הקרן. הקמנו וועדת היגוי מלווה, אחרי זה היה שלב פיילוטים, שבעקבות ההצלחה שלהם, משרד הרווחה יצא למכרז ואטווייזר זכו להיות ספק יחיד של משרד הרווחה בהתקשרות ארוכת טווח. לי שריר Lee Sharirשנמצאת בקהילה, קיבלה תמיכה במסגרת דיאדה בתחום אלימות במשפחה וכיום אנחנו במיזם משותף להתנסות בכלי דיגיטלי שלהם ל 70 נשים נפגעות אלימות, התהליך הזה אני מקווה יהיה בסיס למכרז של התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלימות במשפחה.
האם יש תכניות ממשלתיות למימון מיזמים טכנולוגיים?
התוכנית הכי קבועה היא של רשות החדשנות https://innovationisrael.org.il/ ויש לה מסלולים ושותפויות עם משרדי ממשלה נוספים. שווה לעקוב אחריהם
אשמח לטיפים שלך ליזמים שרוצים לבנות מיזם משותף עם הממשלה.
אני מאוד בעד מיזמים משותפים, יש להם ערך רב, אבל צריך להבין שמדי פעם הדרך ארוכה. במיזמים משותפים חשוב לבנות את המיזם נכון, ולהבין את האינטרסים של כל צד. מיזם משותף נכון כאשר מדובר בהתנסות ופיתוח ראשוני שלא תפור עד הסוף איך נכון לקדם אותו ואיך נכון לעשות לו סקייל בעתיד. במצב כזה צריך לבנות תוכנית ברורה מי מעורב, מה לוחות הזמנים, ולבנות מחקר מלווה או פיתוח ידע. לייצר תוצר שיכול לתת הרבה ערך לגוף בממשלה דוגמת יצירת ידע משותף שהוא תשתית למכרז עתידי או לעיצוב שירות עתידי.
מה החסם הכי גדול, לדעתך, של משרדי ממשלה בהטמעת טכנולוגיות חדשות?
ממשלת ישראל בכלל, ומערך הדיגיטל הלאומי, עושים קפיצת מדרגה מטורפת בפעילות שלהם, ולא רק בגלל הקורונה… יחד עם זאת כל משרד ממשלתי הוא ארגון מורכב שלוקח זמן להטמיע בו טכנולוגיה. כשמדובר על טכנולוגיות ליבה- זה אתגר של גופי מערכות המידע. לגבי תהליך ההטמעה, היום יש יותר צוותי הטמעה מבעבר אבל זה עדיין אומר לשנות לאנשים הרגלי עבודה. כשמדובר על מיזמים טכנולוגים חיצוניים, האתגר לפי דעתי הוא שלב הפיילוט. כבר יש מוצר טוב שפותח בחוץ, אנשי המקצוע אומרים שהם רוצים, עכשיו השאלה איך לומדים לעבוד יחד. לדעתי אין מספיק זירות התנסות על אנשים אמיתיים בטכנולוגיות בשלב פיתוח, אני מאמינה שזה יתפתח יותר ויותר.
מהי הדרך האפקטיבית ביותר לשלב פעילות ללא תשלום, כמו הרצאות חינמיות, בכנסים שעורך משרד הרווחה, למשל?
היום מצליחים להשפיע על דעת קהל בדרכים מאוד מגוונות. נוכחות ברשתות חברתיות היא בהחלט כלי עם המון ערך, מופעים רבים וקצרים של מידע ושימוש במולטימדיה הם כלי חזק. זה דבר שדורש הרבה השקעה אבל אין ספק שיש אנשים מצויינים שמצליחים ככה.
האם יש במשרדי הממשלה ובארגונים המובילים העדפה מסויימת לאפליקציות טכנולוגיות על פני גישות לאו דוקא מבוססות טכנולוגיה?
אני מאמינה שבכל דבר היום יש שילוב של טכנולוגיה, גם אם התהליך המרכזי הוא בכלים יותר מסורתיים, אני לא מכירה שיש העדפה למשהו מסויים. ברור לכולם ששירותים צריכים להיות מותאמים אישית וברוח הזמן. אבל חדשנות היא לא רק טכנולוגיה, והיא יכולה להיות בהרבה דרכים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה .

מענים בקהילה לאנשים המתמודדים עם משבר נפשי חריף: סקירה בין-לאומית

משרד האוצר פנה אל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בבקשה לערוך סקירה בין-לאומית של מענים אשר מהווים חלופה בקהילה לאשפוז פסיכיאטרי אקוטי של מבוגרים. בקובץ המצורף תמצאו את הדו"ח המלא וכן את התקציר שפורסמו על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

מטרה

לספק תמונת מצב עדכנית ומקיפה על סוגי מודלים בעולם שנועדו לתת מענה בקהילה למבוגרים בעת משבר נפשי חריף.

שיטה

  • סקירה בין-לאומית של מאמרים אקדמיים ופרסומים גלויים באתרי אינטרנט, כגון דוחות מחקר וספרות אפורה על מענים בקהילה המוצעים במדינות שונות ומיועדים למבוגרים שנתונים במשבר נפשי חריף. הסקירה התמקדה בגישות, בפרקטיקות ובמודלים רווחים ובחנה יישומים שלהם בפועל, ככל שאותרו.
  • ראיונות חצי מובנים (דצמבר 2021 – מארס 2022) עם מומחה מהאקדמיה, עם איש מקצוע ועם פעיל חברתי בתחום בריאות הנפש בארץ. הראיונות נערכו פנים אל פנים או באמצעות שיחת וידאו מקוונת.

ממצאים

הסקירה מראה כי את מגוון המענים אפשר לחלק לשני מודלים:

  • מענים המהווים מסגרת שהייה
  • מענים שאינם מהווים מסגרת שהייה

מענים המהווים מסגרת שהייה מספקים ככלל שירות קצר מועד באופיו ותחום בזמן. השירות במסגרות השהייה אינו ניתן בכפייה, והן פועלות על פי גישת ההחלמה. הן מתבססות על מידה גבוהה של מעורבות ותמיכת עמיתים עם ידע מניסיון, ולעיתים השירות כולו ניתן בידי עמיתים. לרוב הן מציעות חיבור לשירותי בריאות נפש אחרים בקהילה המקומית, והן גם ממשיכות לספק תמיכה ושירות למי ששהו בהן בתום תקופת השהות.
מענים שאינם מהווים מסגרת שהייה מאפשרים לאדם לשהות במקום מגוריו הרגיל ולקבל טיפול למשבר הנפשי החריף. אפשר לקבל את הטיפול במרכזי טיפול או במסגרות חברתיות בקהילה, או באמצעות צוותים ייעודיים המגיעים למקום המגורים של האדם. לעיתים המענה מספק שירות מהיר ומיידי ונועד לטפל באדם הנתון במצב המשבר עד להעברת הטיפול לגורמי טיפול אחרים בקהילה או עד לאשפוזו, ולעיתים הוא פועל לאורך זמן, לפי הצרכים המשתנים של צרכן השירותים ולפי רצונו.
נוסף על שני מודלים אלו קיים מודל טריאסטה, על שם העיר באיטליה, המציע הסתכלות מקיפה על אופן ארגון שירותי בריאות הנפש ברמה המקומית. לא אחת, מודלים של מענה בקהילה למשבר חריף, בין במסגרת שהייה ובין במסגרת ללא שהייה, מבוססים על תפיסות עולם וגישות חדשניות לצורך הבנת המשבר החריף וטיפול בו. היבט מרכזי במודלים אלו הוא יצירת קשרים הדוקים ויחסי אמון בין מקבלי השירות לאנשי הצוות. המענים בקהילה מספקים רצף טיפול, ובתום תקופת הטיפול הרשמית, אנשי הצוות מפנים את המטופלים לגורמי טיפול אחרים בקהילה, לפי הצורך, או דואגים שיקבלו שירותי המשך. לבסוף, מגוון המענים בקהילה בעת משבר נפשי חריף יכול להתאים למגוון צרכני שירות ולצורכיהם הייחודים – נשים, קהילת הלהט"ב ועוד.

הצעה לציטוט בעברית:
רימון-גרינשפן, ה. וקורן, י. (2022). מענים בקהילה לאנשים המתמודדים עם משבר נפשי חריף: סקירה בין-לאומית. דמ-22-912. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. 

הצעה לציטוט באנגלית:
Rimon-Greenspan, H., & Koren, Y. (2022). Community-Based Services for People Experiencing an Acute Mental Health Crisis: An International Review. RR-912-22. Myers-JDC-Brookdale Institute. (Hebrew)
 

קובץ משקיעים – לשימוש חופשי

הגיע הזמן לפנות למשקיעים? כדאי להציץ ברשימת המשקיעים הפרטיים

מאת Eden Shochat - Eden Shochat, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=55302636

היזם והמשקיע אדן שוחט, משתף אתכם, היזמים והיזמיות, ברשימה של מעל 200 משקיעים פרטיים. זוהי הזמנה פתוחה להשתמש ולפנות באופן שישרת אתכם בצורה הטובה ביותר, תוך שמירה על כללי האתיקה המקובלים, שאותם אדן מפרט באותו הקובץ.  לחצו כאן לרשימת המשקיעים המתעדכנת  לפרופיל לינקדאין Eden Shochat מ- Aleph

נדגיש כי אין לכוורת כל אחריות על הפרסום וכי הרשימה מפורסמת באישורו של אדן.

 

 

בינה מלאכותית בסטארטאפ

רוצים לשלב AI בסטארטאפ? המלצה חמה על פודקאסט שיעשה לכם סדר!

Image by rawpixel.com on Freepik

אני רוצה להמליץ כאן על פרק מרתק בפודקאסט של Think&Drink Different – "אינטיליגנציה מלאכותית, שימושים והשלכות".
כולנו רוצים לשלב AI (אינטיליגנציה מלאכותית) בסטארטאפ שלנו, אבל מה זה בעצם אומר? ד"ר נמרוד קוזלובסקי מתארח בפודקאסט ומספר על שימושים והשלכות של אינטיליגנציה מלאכותית: מה ההבדל בין AI ליכולת האנושית? האם היא יכולה לשים סוף לתופעות כמו פשיעה ואלימות במשפחה? ומה קורה כשמבקשים ממחשב למצוא את המועמד הכי מתאים למשרת ניהול? שיחה מרתקת על הנקודה בה אנחנו נמצאים בהיסטוריה

לשמיעת הפרק המלא – לחצו כאן

כסף על השולחן – 6 דרכים להשיג מימון למיזם חברתי

יש לך מיזם חברתי שצריך מימון? הממשלה, הרשויות, הביטוח הלאומי ואנשים טובים בדרך רק מחכים לתת לך כסף

חשבת שיזמת לבד, אבל מסתבר שיש לך שותפים בכל מקום בעצם. הממשלה, הרשויות, הביטוח הלאומי ואנשים טובים בדרך רק מחכים לתת לך כסף. לא תקחי?

בתהליך של יזמות חברתית אנחנו מנסים לתת מענה לאתגר חברתי רחב, כך שגם אם יזמנו "לבד" אנחנו בעצם סוג של שותפים לדרך של כל מי שהאתגר הזה מעסיק גם אותו – הציבור, הממשלה, גופים מוניציפליים, מוסדות ורשויות שונות. לכן קיימים ערוצים שונים שנועדו לתמוך במי שמקדם פתרונות לאתגרים הללו. ישנם עשרות ערוצים שדרכם ניתן לקבל תמיכה, וכאן נציג את הערוצים הכי רלוונטיים ליזמים חברתיים. זה נכון שהדרך להשגת המימון עלולה להיות מעט מסורבלת (הו, הבירוקרטיה), אבל אין ספק ששווה לעשות את המאמץ. ברחבי הרשת תמצאו אפילו אפשרויות שונות לעזרה, הקללה והנגשה של התהליכים. לכו על זה!

6 דרכים פשוטות להשיג מימון

1. תמיכה כספית מממשרדי ממשלה
תמיכות משרדי הממשלה בפעילות של מלכ"רים מעוגנות בנהלים שקבע משרד האוצר והחשב בכללי. סדרי העדיפויות, מטרות הסיוע והיקפו נקבעים על ידי משרדי הממשלה השונים. תקציבי תמיכות מתוקצבים על פעילות קיימת ומשולמים רטרואקטיבית. כדי לקבל את תקציבי התמיכות צריך לעמוד בשני סוגי תבחינים: 1. תבחינים טכניים – מנהל תקין 2. תבחינים של מהות –  קידום המטרות שהמשרד מעוניין לקדם.
כדאי לקרוא עוד ב : מדריך קצר – פורטל תמיכות במערכת מרכב"ה   |   תוכנית עבודה להגשת בקשת תמיכה למשרדים ממשלתיים, שני אלוני, מנכ"לית מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, חיפה והצפון

2. תמיכות ושווי כסף מרשויות מקומיות
לרשויות המקומיות יש תקציבי תמיכות בדומה למשרדי הממשלה. מדובר בפוטנציאל לא קטן אם נזכור שיש 255 רשויות מקומיות בישראל. בנוסף, ובשונה מהממשלה, לרשויות מקומיות יש גם משאבים נוספים שווי כסף שהן יכולות לספק, כמו למשל שימוש במבני ציבור או פטור מארנונה.
כדאי לקרוא עוד ב: אתר מרכז השלטון המקומי בישראל

3. כספי עזבונות
אלה כספים שהגיעו לידי המדינה מתרומות, ירושה (עזבון) או קרן נאמנות למטרות צדקה. הם מיועדים למטרות ציבוריות ומנוהלים על ידי האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. כספי עזבונות שהייעוד שלהם לא נקבע מראש מועברים לדיון של ועדה ציבורית שמפרסמת פעם בשנה אפשרות להגיש לתמיכה עבור גופים ללא מטרות רווח שעומדים במטרות והתבחינים שנקבעו. הוועדה דנה באופן חלוקת הכספים ומחליטה מי מבין הארגונים יזכו לקבל מכספי העיזבונות. לעיתים וועדת העזבונות מפרסמת מטרות ספציפיות אליהן הכסף מיועד, לכן שווה לבדוק התאמה עם פרסום הוועדה.
כדאי לקרוא עוד ב: בנוהל עבודה ועדת עיזבונות- אתר משרד המשפטים

4. מימון מרשות החדשנות
הרשות מקדמת חדשנות בתעשייה הישראלית כאשר הדגש העיקרי על תעשיית ההיי-טק. היא מציעה מסלולים רבים של תמיכה וסיוע למימון פרויקטים של מחקר ופיתוח טכנולוגיים. מרבית המסלולים המוצעים לעמותות מתקשרים להכשרות בתחום היזמות והטכנולוגיה ולקידום פרויקטים של חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי.
כדאי לקרוא עוד ב: אתר משרד החדשנות 

5. גיוס כסף מאג"ח חברתי
באמצעות איגרות חוב חברתיות (Social Impact Bonds) ניתן לגייס הון ממשקיעים לטובת מימון של מיזמים חברתיים. תהליך כזה מחייב מערכת למדידת האימפקט החברתי. במידה והתוצאות בשטח חיוביות, המדינה (או גוף אחר) תבצע תשלומים למשקיעים. ככל שהתוצאות החברתיות יהיו משמעותיות יותר, כך יגדל גם התשלום, שהרי התשלומים נעשים אל מול התועלת הכלכלית שנוצרה לגוף המשלם מהאימפקט החברתי.
כדאי לקרוא עוד באתר של Social Finance Israel

6. מימון של קרנות הביטוח הלאומי
מטרת קרנות הביטוח הלאומי היא לפתח שירותים חברתיים והן עושות זאת על ידי ליווי ומימון של גופים וארגונים שמייצרים מענים לצרכים חברתיים חיוניים כמו מוגבלות והדרה חברתית, אלימות במשפחה, היעדר מיומנויות תעסוקה וחשיפה לסביבה לא בטיחותית. אפשר לפנות ישירות לכל קרן לברר את אפשרויות התמיכה: א. קרן לפיתוח שירותים לנכים  ב. קרן סיעוד – הקרן לקידום תוכניות סיעוד (קשישים) ג. קרן מפעלים מיוחדים – חממה ליזמים חברתיים בתחום הרווחה  ג. קרן ילדים ונוער בסיכון ה. קרן מנוף – למימון פעולות למניעת תאונות עבודה
כדאי לקרוא עוד באתר קרנות הביטוח הלאומי

עד כאן, חברים וחברות. מקווים שמצאתם את הכתבה מועילה ושאתם כבר מתכננים באיזו דרך תצעדו כדי להשיג עוד מימון למיזם. באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. מוזמנים לעקוב וכמובן לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה 

הכתבה מבוססת על המדריך GOV.SCALE של ג'וינט אלכא. מומלץ להרחיב קריאה כאן

יזמות – לא לעצמאים בלבד

כשאנחנו חושבים על יזמים, אנחנו מדמיינים, בדרך כלל, אנשים מלאי אמביציה שפועלים באופן חופשי ועצמאי למען שינוי. אבל יש גם יזמות אחרת – Intrapreneurship, שבה ניתן להשפיע ולהביא לשינוי גם כשכירים בתוך ארגון, חברה או רשות. 

יזמות פנים ארגונית היא היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו למוצר, בין אם הוא מביא רווח לארגון ובין אם יש לו "רק" של אנגייג'מנט בקרב בעלי העניין. שדה הפעולה והאימפקט ביזמות פנים ארגונית יכול להיות בתוך הארגון עצמו, אבל גם מחוצה לו. וגם כאן, ממש כמו "בחוץ" צריך יזם או יזמת שירימו את הרעיון בתוך הארגון, אלא שלצדו דרוש שיהיה גם ארגון שיאפשר את המצע הנכון שבו הרעיון יוכל להתפתח לכדי שינוי בשטח.

קבלו המלצה חמה מאיתנו להכיר את הנושא דרך הרדיו החברתי הראשון, ולקבל את התשובות לשאלות הבאות:

* למה יזמות פנים ארגונית טובה עובדים?
* למה היא טובה למעסיקים?
* מהם התנאים הנדרשים כדי לאפשר יוזמות כאלה?
* מהם סוג הארגונים שבהם זה יכול לקרות?

את הפרק מנחה אירית חומסי, יזמת 'מתחבטי מקצוע', ומשתתפים בו יזמים פנים ארגוניים מאלביט, רשות המסים, מייקרוסופט ומימון ישיר. אירית נמצאת עם המיזם 'מתחבטי מקצוע' במחזור החמישי של תכנית ההאצה בכוורת ותוכלו לקרוא עליה וליצור עימה קשר גם כאן   לחצו לשמיעת הפרק המלא

ומה הלאה? תלוי מי אתם…

ארגונים שמעוניינים לפתח תרבות של יזמות וחדשנות? קראו עוד על תכנית בטה סייט מבית הכוורת
אנשים שישמחו להכיר לעומק את עולם המקצועות ואתגרי העבודה בעולם החדש? הצטרפו לקהילת הפייסבוק (הנהדרת!) של מתחבטי מקצוע

באתר הכוורת תמצאו עוד מידע שימושי, שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב וכמובן לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק  יזמות חברתית הקהילה 

 

פרק 6 – סקייל לאומי

הפרק השישי במדריך המצויין Gov.scale עוסק בשלב שבו הפעילות ממוסדת ברמה הלאומית (כבוד!)

בפרק נעסוק בשאלות הבאות:

  • אילו מרכיבים כדאי לשקול בצמיחה למיזם ארצי רחב?
  • מהם המחירים הצפויים בצמיחה כזו?
  • מה ניתן ללמוד ממיזמים שעשו זאת?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

פרק 5 – סקייל ראשוני

בפרקים הקודמים עסקנו בשאלות מסוג "האם". הן נועדו לבחון האם אתם והמיזם בשלים לסקייל עם הממשלה. הפרק החמישי במדריך המצויין Gov.scale יעסוק בשאלה "איך" תוכלו להגשים את השאיפה לסקייל עם הממשלה.

בפרק הזה ננסה לענות יחד על השאלות הבאות:

  • כיצד נראית נקודת הסיום (Endgame )של הסקייל?
  • האם מרכיבי הארגון והמודל תומכים באסטרטגיית הסקייל?
  • אילו מ'דלתות הכניסה' לממשלה רלוונטיות ליוזמה שלכם?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

פרק 4 – פיילוט

לאחר תקופה של פעילות עם המיזם הגיע הזמן 'לעלות ליציע' ולבחון באופן מושכל יותר את הסביבה שבה פועלים. הפרק הרביעי במדריך המצויין Gov.scale עוסק בדיוק בכך ומביא גם שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה ומקורות להרחבה.

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

  • האם הבעיה נמצאת על סדר היום הממשלתי? כיצד לשכנע בצורך שלה?
  • איזו מדידה קיימת? האם היא ידידותית ובהירה כלפי חוץ?
  • האם היוזמה היא יוזמה סקיילבילית? האם פיילוט מספק?
  • האם המדיניות הממשלתית מאפשרת תמיכה?
  • האם החדשנות ביוזמה היא משבשת או תוספתית?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

פרק 3 – MVP

אחרי שדייקנו לעצמנו את הבעיה, הפתרון ובעלי העניין, זה הזמן להתנסות קטנה בשטח. הפרק השלישי במדריך המצויין Gov.scale יסייע לנו לתכנן מוצר מינימאלי שאיתו נוכל לבחון במציאות את הנחות היסוד שלנו.

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

  • האם יש הגדרה ברורה וכמותית של לקוחות וגודל שוק?
  • האם ישנה תיאורית שינוי ברורה?
  • האם קיימת הוכחת היתכנות למודל ההפעלה?
  • מהן האפשרויות השונות ל PIVOT?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

דילוג לתוכן