הי, אנחנו שמחים להמליץ כאן על מדריך מעמיק ומקיף 'איתור ומינוף הזדמנויות טכנולוגיות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, מודל עבודה להטמעת דיגיטציה', שנכתב על ידי ענת קדם ממטח ויוני בן פזי, מנהלת תכניות 'רווחה דיגיטלית' ו'מיגור אלימות במשפחה באמצעים דיגיטליים' בג'וינט אלכא. יוני היא גם מנטורית וחברה בקהילת הכוורת ושמחה לענות על שאלות של יזמים ויזמיות ולסייע להם לקדם את המיזם ואת האימפקט. את המדריך תוכלו למצוא בקובץ המצורף. וכדי שיהיה נחמד, אספנו לכם שאלות שעלו בקבוצה
'קהילת יזמות חברתית' עם התשובות של יוני:
מה הדרך הכי טובה להצליח לעבוד עם רשויות ומדינה?
בעיני הדבר הכי חשוב זה להיות צנועים. צריך להבין את השיקולים של הצד השני, להבין את המורכבות ולבוא בגישה אמיתית לשותפות. בסוף מה שרואים מכאן לא רואים משם… חייבים לזכור את זה ולבוא בטוב.
מהם הקריטריונים שבהם משרדי ממשלה בוחנים מקצועיות של מיזמים?
אני לא אדבר על קריטריונים, אבל מהניסיון שלי. מאוד חשוב לדעת שהמיזם עם הרגליים על הקרקע. שמכירים את הזירה והשטח באמת. שיזמים מספרים לי על אתגר ענקי שהוא פתיר ברגע, מיד עולות לי נורות אדומים. צריך להיות צנועים אבל גם להראות יכולות. להיות מקצועיים מבחינתי זה לבוא עם תוכנית סדורה, להראות הבנה של האתגרים וההזדמנויות, להראות דרישת תקציב מותאמות (לא גבוהה מידי ולא נמוכה מידי), ולהציג צוות רלוונטי עם ניסיון מתאים.
מה הדרך הבלתי פורמלית הטובה ביותר לייצר קשר אישי עם בעלי תפקידים במשרדי הממשלה?
הי, בסוף הרבה דברים הם אנשים. הכוורת זה מקום נהדר לעשות חיבורים, זה יכול להיות בצורה יזומה בה אתם מבקשים מצוות הכוורת לחבר אתכם, זה יכול לקרות במפגש של הכוורת או בכנס – בכולם שווה לפנות ולהציג את עצמכם. אפשר גם לבקש פגישה אישית או שיחה קצרה, אבל!! הכי חשוב זה לעשות תיאום ציפיות, כשאתם פונים, להציג מדוע אתם פונים, להיות ברורים, יש אנשי מקצוע נהדרים בממשלה שפתוחים לחדשנות ורוצים לסייע ליזמים. חשוב להיות כנים במטרת הפגישה ולפי זה בעלי התפקידים יוכלו להבין האם נכון להיפגש איתם ואיך נכון לנהל מפגש כזה.
באיזה שלב של פיתוח מיזם הכי נכון "לדפוק" על דלתו של פקיד ציבור?
הי, זה שאלה שמאוד תלויה בגורם הציבורי. יש איזה רגע באמצע תהליך שבו יזם.ת כבר ממש יכול.ה לדמיין את מה שרוצים לעשות, אבל שהמוצר עוד לא ממש אפוי עד הסוף. שלב שבו חוות דעת של בעל.ת תפקיד יכולה לעשות קפיצת מדרגה משמעותית. מישהו שיכוון אותך לכמה פרקטי הרעיון יכול להיות ומה הם השינויים הקטנים שיהפכו את הרעיון לסוכריה.אבל יש כאלה שזה פחות מתאים להם שווה לגשש ולבדוק במפגש אם זה מתאים להם, בכל מקרה מפגש כזה צריך להיות ממוקד, לא לספר את כל ההיסטוריה אבל להבין היתכנות.בשלב הבא, כשיש כבר אב טיפוס או מוצר, שווה להיפגש ולהציג את הרעיון, ולבחון יחד כיווני פעולה משותפים – לא תמיד התקשרות, זה יכול להיות גם חיבור טוב או ברכת הדרך לגוף (כמו עמותה או ספק) להתנסות.
אז את אומרת שלבוא רק עם רעיון פורץ דרך זה לא מספיק? נתקלתי ביזמים שבנו מוצרים מהממים שפותרים בעיות מאוד גדולות אבל הם מקבלי ההחלטות לא רואים את המציאות כפי שהיזם רואה אותה ואז המוצר נכשל.
הדרך הכי טובה לפיתוח זה עבודה צמודה ללקוח שהוא גם שותף, גוף שנותן לך תמיכה וגורם לך להיות מאוד צמוד למשתמש הקצה. בכל מיני סיבות זה לא תמיד קורה. וכיזם יש אתגר כפול של פיתוח לצד גיוס משאבים. אתה אומר פה משהו נכון, שלעיתים תפיסת המציאות של היזמים ומקבלי ההחלטות לא תואמות, זה נכון, אבל זה לא אומר מי צודק… וצריך לזכור שחלק מכל הצלחה זה גם טיימינג, לא תמיד הסיבה למוצר כושל הוא חוסר התאמה. לקוח ממשלתי הוא כמו כל לקוח, אבל גם יש לו אחריות ממשלתית, זה לא כסף שלו ולכן המנגנון מורכב. בנוסף, המציאות היום בישראל כל כך מוטרפת שלא תמיד קל להרים את הראש ומנגנוני הפיתוח גם לא פשוטים. כדי להכניס יוזמה בתחילת הדרך לתהליך ממשלתי דרושה פרוצדורה אדירה, אם אתם רואים מיזם חדש כנראה מישהו מאחורה עבד מאוד קשה בשביל זה.בנוסף, יש הרבה חיסרון שהמודל העסקי מסתמך רק על ערוץ אחד. יותר נכון הרבה פעמים לפתח מודל עסקי עם מספר גופים.
תוכלי לספר על פרויקט דיגיטלי מוצלח שהובלת והטמעת עם המשרדים הממשלתיים?
כן, שמחה לספר על כמה פרויקטים שעשו דרך, כותבת שניים לדוגמא אבל יש כמובן עוד הרבה. את אטוויזר (
https://www.atvisor.ai/he) פגשתי כשהם עוד היו רק רעיון, בהגשה שלהם לרשות החדשות בקרן של קידום חדשנות בזירה הציבורית (שלצערי נסגרה מאז). אז תמכתי בהם בוועדה, שבעקבותיה הם זכו למימון של הקרן. הקמנו וועדת היגוי מלווה, אחרי זה היה שלב פיילוטים, שבעקבות ההצלחה שלהם, משרד הרווחה יצא למכרז ואטווייזר זכו להיות ספק יחיד של משרד הרווחה בהתקשרות ארוכת טווח. לי שריר
Lee Sharirשנמצאת בקהילה, קיבלה תמיכה במסגרת דיאדה בתחום אלימות במשפחה וכיום אנחנו במיזם משותף להתנסות בכלי דיגיטלי שלהם ל 70 נשים נפגעות אלימות, התהליך הזה אני מקווה יהיה בסיס למכרז של התוכנית הלאומית להתמודדות עם אלימות במשפחה.
האם יש תכניות ממשלתיות למימון מיזמים טכנולוגיים?
התוכנית הכי קבועה היא של רשות החדשנות
https://innovationisrael.org.il/ ויש לה מסלולים ושותפויות עם משרדי ממשלה נוספים. שווה לעקוב אחריהם
אשמח לטיפים שלך ליזמים שרוצים לבנות מיזם משותף עם הממשלה.
אני מאוד בעד מיזמים משותפים, יש להם ערך רב, אבל צריך להבין שמדי פעם הדרך ארוכה. במיזמים משותפים חשוב לבנות את המיזם נכון, ולהבין את האינטרסים של כל צד. מיזם משותף נכון כאשר מדובר בהתנסות ופיתוח ראשוני שלא תפור עד הסוף איך נכון לקדם אותו ואיך נכון לעשות לו סקייל בעתיד. במצב כזה צריך לבנות תוכנית ברורה מי מעורב, מה לוחות הזמנים, ולבנות מחקר מלווה או פיתוח ידע. לייצר תוצר שיכול לתת הרבה ערך לגוף בממשלה דוגמת יצירת ידע משותף שהוא תשתית למכרז עתידי או לעיצוב שירות עתידי.
מה החסם הכי גדול, לדעתך, של משרדי ממשלה בהטמעת טכנולוגיות חדשות?
ממשלת ישראל בכלל, ומערך הדיגיטל הלאומי, עושים קפיצת מדרגה מטורפת בפעילות שלהם, ולא רק בגלל הקורונה… יחד עם זאת כל משרד ממשלתי הוא ארגון מורכב שלוקח זמן להטמיע בו טכנולוגיה. כשמדובר על טכנולוגיות ליבה- זה אתגר של גופי מערכות המידע. לגבי תהליך ההטמעה, היום יש יותר צוותי הטמעה מבעבר אבל זה עדיין אומר לשנות לאנשים הרגלי עבודה. כשמדובר על מיזמים טכנולוגים חיצוניים, האתגר לפי דעתי הוא שלב הפיילוט. כבר יש מוצר טוב שפותח בחוץ, אנשי המקצוע אומרים שהם רוצים, עכשיו השאלה איך לומדים לעבוד יחד. לדעתי אין מספיק זירות התנסות על אנשים אמיתיים בטכנולוגיות בשלב פיתוח, אני מאמינה שזה יתפתח יותר ויותר.
מהי הדרך האפקטיבית ביותר לשלב פעילות ללא תשלום, כמו הרצאות חינמיות, בכנסים שעורך משרד הרווחה, למשל?
היום מצליחים להשפיע על דעת קהל בדרכים מאוד מגוונות. נוכחות ברשתות חברתיות היא בהחלט כלי עם המון ערך, מופעים רבים וקצרים של מידע ושימוש במולטימדיה הם כלי חזק. זה דבר שדורש הרבה השקעה אבל אין ספק שיש אנשים מצויינים שמצליחים ככה.
האם יש במשרדי הממשלה ובארגונים המובילים העדפה מסויימת לאפליקציות טכנולוגיות על פני גישות לאו דוקא מבוססות טכנולוגיה?
אני מאמינה שבכל דבר היום יש שילוב של טכנולוגיה, גם אם התהליך המרכזי הוא בכלים יותר מסורתיים, אני לא מכירה שיש העדפה למשהו מסויים. ברור לכולם ששירותים צריכים להיות מותאמים אישית וברוח הזמן. אבל חדשנות היא לא רק טכנולוגיה, והיא יכולה להיות בהרבה דרכים.
הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
ם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר 
