אחת הדרכים להתקדם עם מיזם חברתי היא לייצר שותפות שמעוגנת בהסכם מחייב עם הממשלה או גורמי שלטון אחרים. כך אפשר ליהנות ממשאבים ציבוריים-ממשלתיים, להעמיד את המיזם על הרגליים ולהרחיב את הפעילות בהווה ובעתיד. אז אם המיזם שלך מציע פתרון רלוונטי לממשלה, ויש לך הוכחות להצלחה (שמותאמות להוכחות שהממשלה מחפשת), כדאי לך להכיר היטב את הדרכים להתקשרויות ולבחון לאורם את האסטרטגיה של המיזם לסקייל. איזה מזל שריכזנו לך כאן את דרכי ההתקשרות העיקריות עם פירוט היתרונות והחסרונות בכל אחת.
1 – התקשרות ממשלתית דרך מכרז
הממשלה מתקשרת עם גורמים שמספקים לה שירות או מוצר בעיקר דרך פרסום מכרזים לרכישת שירותים. הממשלה מגדירה במדויק את המוצר או השירות המבוקש, ומזמינה כל גורם שחושב שביכולתו לספק את אותו השירות להציע הצעה. המידע והטפסים שנדרשים בהגשת הצעה משתנים ממכרז למכרז, אך בכל מקרה מדובר בהליך מורכב ומרובה פרטים. הצעות למכרז ייפסלו על כל חריגה או אי- עמידה בתנאים ולכן יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים.
היתרונות
1. מימון משמעותי – ארגון שזוכה במכרז נהנה ממימון מלא (או קרוב למלא) לשירות שמסופק
2. עבודה לטווח הארוך –המכרז הוא מבין ההתקשרויות הארוכות ביותר שהממשלה מציעה ואינו דורש הגשה מחדש בכל שנה
3. לגיטימציה גבוהה – זכייה במכרז היא הישג ארגוני שמעיד על הכרה במקצועיות של הארגון והיכולת לעבוד בפריסה רחבה. הזכייה לכשעצמה מוסיפה ניסיון משמעותי ועשויה לתרום לגיוס כספים והתקשרויות עתידיות
החסרונות
1. דרך ארוכה ומורכבת – התהליך לוקח חודשים ודורש היכרות עם השפה והתהליכים הממשלתיים, מיומנויות כתיבה ולעתים גם ערבויות
2. סיכון תשומות ארגוניות – הגשה למכרז דורשת שעות עבודה רבות של עובדים ושימוש ביועצים חיצוניים שעלולים לרדת לטימיון במידה ולא זוכים
3. פחות מתאים לארגונים קטנים – מעבר למה שפורט בסעיף הקודם, ארגונים ממשלתיים נוטים גם לבחור ארגונים גדולים ובעלי ניסיון מובהק בהפעלה של שירותים בקנה מידה רחב
4. וויתור יחסי על חירות מקצועית – המכרז מכתיב את אופן ההפעלה ולא תמיד יתאים למודל הפעולה ולליבת העשייה של המיזם
5. לא מתאים למודלים ייחודיים – אם המודל של המיזם ייחודי בשדה, סביר שיהיה קושי למצוא מכרז מתאים ועדיף לנסות ערומים אחרים.
כדאי לקרוא עוד ב – Jobiz- האתר הממשלתי למשרות ומכרזים וב-רכש פתוח של הסדנא לידע ציבורי
2 – פטור ממכרז
פטור ממכרז – נוהל הצעות מחיר היא תקנה שמאפשרת למשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה לבצע התקשרויות עם ארגונים בסכומים שאינם עולים על 50 אלף ש"ח. זהו הליך פשוט ומהיר באופן יחסי שמאפשר לבצע התקשרויות עם הממשלה עוד בשלב הפיילוט.
יתרונות
1. מהיר יחסית – הליך שיכול לקחת עד מספר שבועות
2. MVP – דרך מצוינת לייצר מימון עבור MVP לשירות או פעילות חדשה
3. רגל בדלת' – מייצרים היכרות וקשר ראשוני שעשוי להקל על התקשרויות מורכבות יותר בעתיד
4. שנה נוספת – אפשר להמשיך בהתקשרות בשנה אחת נוספת ללא צורך ביציאה למכרז
חסרונות
1. כסף קטן – מדובר בסכומים שלא מספיקים להתרחבות משמעותית בהיקף הפעילו
2. אין התחייבות – הפעילות הינה חד פעמית בלבד. יש אופציה לשנה אחת נוספת אך לא מעבר לכך
כדאי לקרוא עוד ב – הוראות תכ"ם – משרד האוצר
3 – מיזם משותף
שותפות מבוססת פרויקט בין גוף ממשלתי לבין לארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"ר). במסגרת השותפות הממשלה מממנת עד 50% מהעלות הכוללת של המיזם, והאלכ"ר מממן לפחות 50% וזוכה לפטור ממכרז בגין המיזם. מיזמים משותפים הם אחת מהפלטפורמות היעילות ביותר עבור הממשלה לעודד חדשנות ולתמוך בפיתוחים שהיא מעוניינת לקדם. הם מאפשרים לממשלה לבחון רעיונות חדשים בהנמכת סיכון משמעותית ולקבל כלים, מיומנויות ומשאבים שאין ביכולתה לספק.
יתרונות
1. תועלות של בנייה משותפת – המיזם מרוויח משותף משמעותי בעל ידע ומשאבים רבים, וזוכה לדיוק והתאמה לצרכי השטח
2. מינוף כספים – השגת גורם מימון ראשון (ממשלה או פילנתרופיה) משפר את העמדה של היזמים אל מול הגורם המממן השני מכיוון שהמימון המקביל מקטין את הסיכון בהשקעה
3. סביר מבחינת לוחות זמנים – באופן יחסי ההליך אינו ארוך במיוחד ומאפשר יצירת מיזמים בעלי אימפקט משמעותי
חסרונות
1. היכולת לייצר את השותפות – הגורם היוזם במיזמים משותפים יהיה פעמים רבות הממשלה עצמה שמעדיפה לפעול במיקור חוץ (לא תמיד!)
2. מעורבות ממשלתית גבוהה – ניהול המיזם הופך להיות מורכב ועדין יותר ודורש בניית אמון והתאמה לצרכי הממשלה
כדאי לקרוא עוד ב הוראות תכ"ם – התקשרות לביצוע מיזם משותף
4. ספק יחיד
במצב שבו יש רק ספק אחד שיכול לספק את השירות או המוצר, אפשר לבצע התקשרות בלי לצאת למכרז מתוך הכרה בארגון כ"ספק יחיד". התנאים למי יכול להיות מוכר כספק יחיד ומה ההליך שצריך לבצע על מנת להכירו ככזה מפורטים בחוק חובת המכרזים. משרדי הממשלה לא אוהבים ליזום התקשרויות של ספק יחיד. על כן מומלץ לנסות דרכי התקשרות שונות, אלא אם שותף ממשלתי מציע את דרך ההתקשרות הזו.
יתרונות
קבלת מימון לצד הנאה משדה בלעדי וריק ממתחרים
חסרונות
1. תהליך ארוך של הוכחת בלעדיות או ייחודיות, שעלול לדרוש תשומות רבות מהארגון
2. אי וודאות – במידה שיתברר שיש עוד מתחרים שיכולים לספק את אותו שירות, לא ניתן יהיה לקבל את ההכרה ויהיה צורך לצאת במכרז יי.
כדאי לקרוא עוד ב האוגדן – מכרזים לרכישת שירותים ברשות מקומית או משרד ממשלתי
5. שת"פ רשויות מקומיות
במדינת ישראל ישנן 255 רשויות מקומיות שיכולות להתקשר עם מלכ"רים בדרכים מגוונות. לדוגמה מכרזים מוניציפאליים, פטור ממכרז במספר מקרים )פטור על פי שווי, ספק יחיד, מיזמים משותפים, חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית. לרשויות מקומיות קיימים משאבים נוספים שהן יכולות להציע כמו מבני ושטחי ציבור או פטור מארנונה למלכ"רים. בנוסף, ישנם אשכולות אזוריים שמאגדים תחתיהם מספר גדול של רשויות מקומיות ע"פ אזור גאוגרפי. האשכול מנהל תחתיו תחומים משתנים ברמה האזורית כמו: פיתוח כלכלי אזורי, פיתוח חברתי, חינוך, וטרינריה, איכות הסביבה, תשתיות ועוד.
יתרונות
1. דלת כניסה במגזר השלטוני – עבודה עם שחקן השלטוני העיקרי אחרי משרדי הממשלה
2. לגיטימציה – עבודה עם רשויות מקומיות מעידה על טיב הארגון ויכולותיו
3. גדילה הדרגתית – אפשרות להתרחב באופן מבוקר לעוד ועוד רשויות ולעשות כך את הדרך מפריסה מקומית לפריסה ארצית
4. התאמה לפרדיגמה המשתנה – ניכר שיש ההעדפה הולכת וגדלה של משרדי הממשלה להעברת כספים וסמכויות לרשויות מקומיות
5. קרש קפיצה – הוכחת אימפקט ברמה מקומית מהווה ניסיון מהותי בהתקשרויות עתידיות עם שחקנים נוספים במגזר השלטוני ועשוי לקדם SCALE ברמה הארצית
6. קשר לשטח – הקשר הקרוב עם השותפים ברשות המקומית והפוזיציה הקרובה לשטח מאפשרת לדייק את המודל
חסרונות
1. פוליטיזציה – הכוח הגדול שיש לדרג הפוליטי ברשויות מהווה אתגר למי שמגיע מבחוץ ללא היכרות אישית עם הדמויות והשחקנים השוני
2. היקף קטן – התקשרות יחידה עם רשות מקומית לא מספיקה ל -SCALE בהיקף רחב (אלא אם מדובר באחת מערי המטרופולין
3. שקיפות – השקיפות ברשויות פחותה מאשר במשרדי ממשלה, דבר שעלול להקשות על איסוף נתונים מקדים, הבנת סדרי גודל של תקציבים וצרכים
כדאי לקרוא עוד ב-תקנות העיריות (מכרזים)
בונוס למיטיבי לכת – דרכים נוספות לשיתופי פעולה
חוץ מדרכי ההתקשרות שפירטנו לעיל, כדאי לבחון שיתופי פעולה והתקשרויות עם גורמים נוספים שעשויים לתרום לצמיחה של המיזם בשדה החברתי בישראל:
מוסדות לאומיים כמו: ההסתדרות, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד וכו'
חברות ממשלתיות בפריסה ארצית כמו: החברה למתנ"סים, המשקם, מקורות וכו'
ארגוני חברה אזרחית בפריסה ארצית רחבה שמגיעים עם משאבי פיתוח, ניסיון וקשרים בעבודה עם משרדי הממשלה
חבירה לארגונים אלו עשויה לספק את הצרכים הארגוניים של המיזם או להיות מהלך שיקדם באופן משמעותי התקשרות עתידית עם הממשלה.
אז מה הדיבור? ברור לך כבר באיזו דרך ללכת? כדי להרחיב את התמונה כדאי לקרוא על עוד כמה דרכים להשיג מימון למיזם חברתי בסיוע הממשלה, הרשויות והציבור. ובכלל, באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב וכמובן לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה
הכתבה מבוססת על המדריך GOV.SCALE של ג'וינט אלכא. מומלץ להרחיב קריאה כאן
