נשוי +5. אביה של דסי רבינוביץ, שנפטרה ממחלת הסרטן בשנת 96'. בעברי עסקתי 30 שנה בעסקי ייבוא, ומאז פטירתה של בתי אני בוחר בכל יום מחדש להעביר את "עיגולי השמחה" שלה ולהגיע לסייע באנשים ומשפחות שאיבדו את היקר להם. לזכותה ובזכותה של דסי, הקמתי את עמותת 'יקיר לי', שנותנת יד ולב למשפחות השכול האזרחי ובנוסף גם לסבים ולסבתות שאינם מוכרים כשכול לאומי. שנים שאני מגיע לניחומי "שבעה" ומשתדל להעביר להם חיבוק ראשוני של הזדהות, אהבה ואופק לחיים ברגעים הקשים. בשבעה אני רואה את כל המשפחה, גם את הסבים והסבתות שאומנם חולצתם לא קרועה והם אינם יושבים על כסא נמוך, אך הכאב והשבר ניכרים היטב על פניהם. במסגרת העשייה שלי קידמתי 4 חוקים בכנסת והקמתי מס' יוזמות שפועלות במסגרת העמותה - "היום השמיני"  ו"שבוע המודעות לשכול האזרחי". החלום שלי הוא שכל משפחה שכולה בישראל תקבל לאורך שנים מעטפת של תמיכה, ליווי וייעוץ ממוסדות המדינה ומהחברה הישראלית. אני מקווה שכל אדם בישראל יהיה מודע לכך שיש שכול אזרחי ברמה הלאומית, ויפעל באופן אישי למען חבריו, שכניו ומכריו ממשפחות השכול.