אז פיתחנו מיזם, עשינו פיילוט מוצלח ואנחנו רוצים להתרחב, אבל האתגר האמיתי מתחיל עכשיו – מסתבר שמה שעובד בקטן לא תמיד עובד בגדול ובדרך כלל יש ירידה חדה באפקטיביות של המיזם ככל שהוא מתרחב. נפגשנו עם ד"ר רינת יצחקי, חוקרת הערכה ומדידה במכון סאלד, כדי להכיר מודל שפיתחה לסקייל בעולמות החברתיים – 'מודל סאלד לתסלום' (תסלום מהשורש ס.ל.ם – סולם). המודל מציע לא רק תוכנית עבודה, אלא מסגרת מארגנת שנועדה להבטיח שהחדשנות שלכם לא תתפוגג בדרך לפריסה הארצית.
ד"ר יצחקי, ספרי לנו על האתגרים שזיהיתם בדרך לסקייל?
במכון סאלד זיהינו שתוכניות חברתיות מוצלחות רבות לא שורדות מעבר לתקופת הפיילוט, מה שמוביל למאמצים כספיים ואנושיים שיורדים לטמיון. כדי לצלוח את הפער הזה, הבנו שנדרש מודל עבודה, שיטה שתוכל לכוון יזמים ומנהלי פרוייקטים בתהליך התסלום (סקייל), והגדרנו תסלום כ-פעולה שנועדה להרחיב או להעמיק את היקף היישום וההפעלה של מיזמים/תוכניות חברתיים וחינוכיים, שנוסו בהצלחה מצומצמת ונמצאו ראויים להמשיך לפעול במסגרת רחבה יותר (פרידמן, יצחקי וזורמן, 2020).
למה אי אפשר "פשוט לשכפל" את מה שכבר הצליח?
הנטייה הטבעית של יזמים היא לשאוף לשכפול מהיר (Replication). אולם, תסלום איננו הכפלה פשוטה של תוכנית שהצליחה. הספרות מבחינה בין Scaling Out (התרחבות כמותית) לבין Scaling Up (התרחבות איכותית המשפיעה על מדיניות וחוקים) (Westley et al., 2014[1]). בשני סוגי התסלום הקושי המרכזי הוא אובדן הדיוק: בפיילוט, המיזם נהנה מ"צוות חלומות", מתשומת לב רבה, וממשאבים עודפים. בפריסה רחבה, התוכנית מופעלת על ידי הדרג הביצועי הרגיל במערכות ציבוריות מורכבות, מה שמוביל לעיתים לדילול של רכיבי הליבה.
תסלום אפקטיבי, כזה שמשיג את האימפקט (השינוי) שהוא מכוון אליו דורש "התאמה הדדית" (Mutual Adaptation): לא רק השטח צריך להשתנות כדי לקלוט את המיזם, אלא גם המיזם חייב לעבור התאמות להקשר המקומי מבלי לאבד את זהותו (Peurach & Glazer, 2012[2]).
כדי להבין את תפקיד התסלום, עלינו להבהיר מספר מושגים בתכנון והפעלה של מיזמים חברתיים:
תפוקות (Outputs): המדדים הישירים של הפעילות (מספר משתתפים, מספר סדנאות). זהו הבסיס התפעולי.
תוצאות (Outcomes): השינויים הממשיים בקרב קהל היעד (שיפור מיומנויות, שינוי התנהגות). התוצאות הן ההוכחה שהמיזם עובד.
אימפקט (Impact): השינוי המערכתי העמוק באקוסיסטם ובחיי הקהילה לאורך זמן (מורג, 2017).
התִסלוּם (Scaling), וכאן טמונה נקודת המפנה, הוא התהליך הניהולי והאסטרטגי שמאפשר להעביר את התוצאות והאימפקט ממישור מקומי וספציפי למישור מערכתי רחב תוך שמירה על האיכות והקיימות של התוצאות לאורך זמן. כלומר, תסלום איננו שלב סופי של "שכפול" או "מסירה" של המיזם, אלא תהליך חשיבה ותכנון שחייב להשתלב כבר בשלבי הפיתוח והפיילוט שלו (פרידמן, יצחקי וזורמן, 2020).
מהם שבעת שלבי התסלום במודל?
המודל [3] מציע שבע תחנות עבודה מעגליות, המלוות ברפלקציה מתמדת ושיתוף בעלי עניין:
- בדיקת היתכנות (Feasibility): הערכת הבשלות של התוכנית לתסלום. האם יש הוכחות חותכות לאפקטיביות שלה? האם המודל העסקי/תקציבי מאפשר התרחבות?
- התנאים החיצוניים הנחוצים להצלחה: מיפוי הסביבה – האם יש תמיכה פוליטית? האם קיימת תשתית ארגונית בשטח לקליטת התוכנית?
- הגדרת מטרות ויעדים לתסלום: בניית חזון ברור להתרחבות – מה אנחנו רוצים להשיג בתהליך התסלום עצמו (מעבר ליעדי התוכנית המקוריים)?
- בחינת הרכיבים החיוניים והתאמתם: זיהוי ה-DNA של המיזם. מהם ה"איברים החיוניים" שאסור לוותר עליהם, ומה ניתן להתאים בצורה גמישה להקשרים מקומיים שונים?
- התשומות שיוקדשו לתסלום: הגדרת המשאבים הנדרשים – לא רק להפעלה השוטפת, אלא לניהול המורכב של תהליך השינוי וההתרחבות.
- התפוקות המצופות מהתסלום: הגדרת המבנים הארגוניים, המנהיגות המקומית והסדירויות (כמו למידת עמיתים) שצריכים להיווצר בארגון היעד כדי שהתוכנית תכה שורש.
- התוצאות המעידות על הצלחת התסלום: המבחן הסופי – האם קהל היעד קיבל בעלות על התוכנית? האם היא ממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לסביבה המשתנה (אבולוציה) תוך שמירה על איכותה לאורך זמן?
תוכלי לשתף אותנו בדוגמה למיזם שעבד לפי שלבי המודל?
ניקח כמקרה בוחן את "קהילת מגלות עתידות" שהחלה כיוזמה מקומית בחיפה – קהילה דיגיטלית לצעירות בשלבי בחירת קריירה. בפיילוט השתתפו 80 צעירות, והתוצאות היו מרשימות: 75% דיווחו על שיפור משמעותי בתחושת המסוגלות שלהן, ו-60% קיבלו החלטות משמעותיות בנוגע למסלול הקריירה שלהן.
ליווינו אותם בצמיחתן מקהילה דיגיטלית לתנועה ארצית לפי שבעת שלבי המודל:
שלב 1 – בירור הצורך: מיפוי הראה ש-40% מהצעירות בישראל מרגישות חוסר ודאות לגבי עתידן המקצועי. משרד העבודה והרווחה הביע עניין, וקרן פילנתרופית הציעה מימון ראשוני.
שלב 2 – זיהוי התנאים החיצוניים: בבדיקה שביצענו נמצאו שותפים פוטנציאליים – 8 רשויות מקומיות, 3 מכללות וארגון הסטודנטיות הארצי. כולם ביטאו נכונות לשיתוף פעולה.
שלב 3 – הגדרת מטרות ויעדים: ביחד עם אנשי המיזם הוגדר יעד להגיע ל-5,000 צעירות ב-3 שנים, עם התמקדות ראשונית בפריפריה החברתית.
שלב 4 – הרכיבים הקריטיים במיזם: לאחר תהליך של סקירה ומיפוי זוהו 3 רכיבים שחייבים להישמר:
א. הקהילה הדיגיטלית כפלטפורמה מרכזית
ב. מפגשיRole Models עם נשות קריירה
ג. סדנאות מיומנויות בקבוצות קטנות
בעקבות זיהוי זה הותאמו מספר רכיבים במיזם, לדוגמה: המסעות הפיזיים לחברות הוחלפו במפגשים וירטואליים באזורים מרוחקים.
שלב 5 – התשומות: בעבודה משותפת הוגדרו התשומות הנדרשות להרחבה (2 רכזות ארציות, 10 מנחות אזוריות, פלטפורמה דיגיטלית משודרגת ותקציב של 1.2 מיליון ש"ח לשנה הראשונה).
שלב 6 – פרקטיקות: בבניית תוכנית התסלום, ולאור תמונת האבחון הוחלט על הרחבה מדורגת – שנה ראשונה: 3 ערים נוספות, שנה שנייה: 10 ערים, שנה שלישית: פריסה ארצית.
שלב 7 – מדידת תוצאות: ניתוח הנתונים העלה בסוף השנה השנייה, כי התוכנית הגיעה ל-2,800 צעירות ב-13 יישובים. 68% דיווחו על שיפור במסוגלות (ירידה קלה מהפיילוט), אך 71% קיבלו החלטות קריירה (עלייה מהפיילוט).
תהליך הליווי סייע בהעלאת מספר תובנות מרכזיות:
מה עובד? הגמישות בהתאמת הרכיבים לאזורים שונים אפשרה הרחבה מהירה
זיהוי ומתן פתרון לאתגר המרכזי – שמירה על איכות ההנחיה האישית בהיקפים גדולים באמצעות פיתוח מערך הכשרה למנחות מקומיות והקמת מערך תמיכה דיגיטלי
בשורה התחתונה הערך המוסף שחשיבת התסלום תרמה למיזם: המעבר מאינטואיציה לאסטרטגיה
לסיכום, המסע מהצלחה נקודתית לשינוי רחב דורש נחישות ומאמץ, אך לא פחות מכך – מתודולוגיה. התסלום הוא הכוח המארגן שהופך כוונות טובות למציאות מערכתית חדשה. בפיתוח המודל רצינו להבטיח אפשרות לא רק להגדיל את האימפקט בטווח המיידי, אלא גם להשאיר אותו יציב, איכותי ומשמעותי אורך זמן.
מוזמנים להתנסות!
תוכלו להוריד את המודל המלא (בקבצים המצורפים לעמוד זה) וגם להתנסות בכלי אבחון ייחודי – מד התקדמות בתסלום המיזם שיאפשר לכם להעריך את רמת המוכנות שלכם לתִסלום וינחה את אותם לקראת שיפורים ממוקדים. הכלי מותאם לסוגי מיזמים שונים ועוזר ליזמים לקבל החלטות מושכלות לגבי עיתוי ההרחבה ותכנון התהליך. לפרטים נוספים מוזמנים לפנות לד"ר רינת יצחקי, חוקרת בכירה ומפתחת פרויקטים במכון סאלד
הפניות
[1] Westley, F., Antadze, N., Riddell, D. J., Robinson, K., & Geobey, S. (2014). Five configurations for scaling up social innovation: Case examples of nonprofit organizations from Canada. The Journal of Applied Behavioral Science, 50(3), 234-260.
[2] Peurach, D. J., & Glazer, J. L. (2012). Reconsidering replication: New perspectives on large-scale school improvement. Journal of Educational Change, 13(2), 155-190.
[3] פרידמן, י., יצחקי, ר. וזורמן, ר. (2021) מודל סאלד לתסלום של תוכניות חברתיות וחינוכיות. ירושלים: הוצאת מכון סאלד
