מדידת אימפקט ביזמות חברתית
מדידת אימפקט היא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור יזמים חברתיים. בשונה ממיזמים מסורתיים, שבהם המדד העיקרי להצלחה הוא רווח כספי, ביזמות חברתית אנחנו מודדים גם השפעה או ערך חברתי מה שהופך את העניין למורכב יותר. בואו נפצח את זה יחד!
המושג אימפקט הפך בשנים האחרונות למעין באזז וורד, אבל כדי לפעול במקצועיות וליישר קו עם האקוסיסטם העולמי צריך לאמץ שפה אחידה ולהבין שכדי שההשפעה של המיזם תיחשב לאימפקט עליה להיות:
1. ארוכת טווח
2. לחול על אוכלוסייה מובחנת וברורה
3. להיווצר כתוצאה מהתערבות
4.להיות ברת-מדידה
מדידת אימפקט נועדה להוכיח שהפעילות משפיעה לטובה, להעריך את המשמעות הכלכלית שלה, להשתפר בהשגת ההשפעה, להימנע מיצירת נזק ולדייק את השירות לצרכיי המוטבים. אנחנו ניגשים לתהליך המדידה מסיבות מגוונות החל מהצורך להציג הוכחות חותכות למשקיעים וקובעי מדיניות, דרך רצון לשפר תהליכי עבודה פנים ארגוניים ו/או פשוט כדי להגדיל את ההשפעה על המוטבים שלנו. הערכה ומדידה של אימפקט טומנות בחובן אתגרים רבים: קושי לייחס את ההשפעה למיזם, הזמן הרב שלוקח לשינוי חברתי להתהוות, קושי בגישה לנתונים ועוד.
כלים להערכה ומדידה של אימפקט חברתי
תיאוריית השינוי והמודל הלוגי
תיאוריית השינוי מגדירה את הדרך הייחודית שבה המיזם יוצר את השינוי החברתי והיא נמצאת בבסיס של תהליך המדידה. היא מאפשרת לנו לזהות את הנחות היסוד שטמונות במודל שלנו בשלב מוקדם ולשים לב שסיפור ההשפעה שלנו קוהרנטי ובהיר. המודל הלוגי מתרגם את תיאוריית השינוי לתהליך ברור. הוא מאפשר לפתח מערכות מדידה ולבחון את הקשר הלוגי בין המשאבים, דרכי הפעולה, התפוקות והתוצאות שנשיג בטווחי זמן שונים לחצו להתנסות בכלים
IMP – Impact Management Project
שחקנים שונים באקוסיסטם של עולם האימפקט חברו יחד ויצרו ה- IMP סט כלים בינלאומיים שנועדו לפשט את 'ניהול האימפקט' ולייצר שפה משותפת בין כל בעלי העניין. ניהול האימפקט הוא למעשה תהליך כולל, שמתחיל בהבנה מעמיקה של הבעיה שאותה מעוניינים לפתור וממשיך בקביעת יעדים אסטרטגיים להשפעה ובביצוע הערכה. המדידה עצמה מתבצעת בשלב מאוחר יחסית בתהליך ומשמשת ל כדרך לשפר ההשפעה. קראו בהרחבה על הכלי 5 dimensions of impact
מפות מדדים לאימפקט חברתי
כשמדברים על מדידת אימפקט, חשוב לדעת גם מה מעניין את בעלי העניין שלנו, לדבר את השפה שלהם ולהכיר את המדדים שהם מכוונים אליהם. המגזר העסקי והגלובאלי משתמשים בדרך כלל ב-SDG's 17 – יעדים סביבתיים-חברתיים-כלכליים גלובאליho שנקבעו בהובלת האו"ם במטרה לרתום את המדינות החברות בארגון להשיגן עד 2030. היעדים מחולקים לתתי יעדים ואינדיקטורים ספיציפיים למדידה קראו עוד
ה-SDG's לא הוטמע במגזר הציבורי והשלישי בישראל. המגזר הציבורי מוכוון בדרך כלל על ידי מפות מדדים חברתיים-לאומיים של המדינה, או על ידי תוכניות עבודה ותוכניות אסטרטגיות שמתחלפות מידי מספר שנים. למשל, מפת המדדים להזדקנות מיטבית פותחה ע"י ג'וינט ישראל בשיתוף כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים ועברה בהחלטת ממשלה. הסטטוס של המדדים נבחן בכל שנה על ידי הלמ"ס. מוזמנים להכיר את מדדי הזדקנות מיטבית במדינת ישראל.
Standards of evidence
מתודולוגיה שעוברת על דרגות תיקוף שונות של הקשר בין ההתערבות (= הפעילות של המיזם) לאימפקט הרצוי. מומלץ להשתמש בה כדי להבין איפה אנחנו נמצאים כרגע מבחינת מדידה והערכה, מה צריך לבחון כעת ואיך לעשות זאת. הכלי מסייע לנו לפעול לפי השלב שבו נמצא המיזם ולפי הצורך שלנו בעיצוב תהליך מדידה התומך בהתפתחות המיזם. לכלי
מילה לסיום
כדי להגיע לתהליכי הערכה ומדידה פשוטים ומדוייקים חשוב להכניס לשגרת העבודה איסוף ותיעוד שוטף של נתונים ומידע. נקדיש זמן לחשיבה על מה אוספים ואיך אוספים. תשתיות נתונים איכותיות ייעלו את תהליכי המדידה ויסייעו לכם לקבל החלטות מבוססות נתונים.
