יחד ננצח גם בשדה החברתי - Top down & Bottom up - הכוורת

יחד ננצח גם בשדה החברתי – Top down & Bottom up

לאורך העבודה בכוורת אנחנו פוגשים בעלי תפקידים במגזר הציבורי שיש להם עניין לפגוש את השטח היזמי ולייצר איתו שיתופי פעולה. ברור לכולם שהטמעה של חדשנות תוביל למתן שירותים מתקדמים ונגישים יותר לאזרח, אך בפועל החסמים הם משמעותיים: דרכי פעולה שונות של המגזר הציבורי לעומת המיזמים, מחסור במשאבי זמן וכח אדם במערכת, קשיים רגולטורים ועוד. איך בכל זאת מתגברים על כל זה, ומביאים את בשורת החדשנות לשירותים החברתיים?

הניסיון להתמודד עם האתגרים החברתיים שנוצרו לאחר ה-7 באוקטובר הראו לכולנו שהמגזר הציבורי לא לבד. לצדו פועלת במרץ חברה אזרחית שמסורה לטיפול בצרכים הבוערים של החברה. אין ספק שתועלת גדולה במיוחד תצמח מחיבור בין המגזר הציבורי, שנהנה מתשתיות נרחבות ובנות קיימא, ובין מיזמים מהשטח שמתאפיינים ביכולת להגיב בגמישות ובמהירות. נשאלת השאלה, איך עושים את זה?

בונים גשר בין עולמות מקצועיים שונים

לפני שניגשים לתהליך שיתוף פעולה חשוב להבין שנדרשת מוכנות להשקיע משאבי זמן וכח אדם: צריך ללמוד את השטח ולאתר מיזמים רלוונטיים, לאפיין אותם, להכיר לעומק ולבנות את הקשר ואת מודל השותפות המתאים. אם יש רצון ומוכנות לתהליך צריך לבסס את שלושת היסודות לשותפות מוצלחת:

  1. בעיה משותפת – על מנת שפתרון יצליח, הוא חייב להתמקד בבעיה משמעותית וממשית שאתם והיזמים חולקים ושאף אחד מהצדדים לא יכול באמת להתמודד איתה לבדו באופן מלא. כשמדובר בנושאים חברתיים, זו תהיה בעיה מהותית שפוגעת בקהלים רחבים של אזרחים. רק שיתוף פעולה הדוק בין המגזר הציבורי לבין יזמים מסורים יכול לחולל את השינוי הנדרש.
    דוגמה מהשטח: Sign Now, הוא סטרטאפ שמנגיש מוקדי שירות לקוחות לאוכלוסיית החירשים. ב-7 באוקטובר הייתה להם את אפשרות לפעול מהר ולהיות ערוכים להנגיש שיחות חירום כבר בשעה 12:00. השירות ניתן דרך רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שלא היו יכולים להיערך בצורה כ"כ מהירה למתן מעני חירום מונגשים.
  2. ערך הדדי – השותפות חייבת להיות כדאית ויעילה לכל הצדדים המעורבים, כאשר כל שותף מקבל את מה שהוא זקוק לו כדי לקדם את יעדיו. המגזר הציבורי יכול לספק לגיטימציה, משאבים, בסיס משפטי ותקציבים, בעוד שהיזמים החברתיים מביאים גמישות, ראייה חדשנית ויצירתיות רבה יותר.
    דוגמה מהשטח: חוות ניצן לזכרם היא חוות נוער טיפולית עבור בני נוער בקצה רצף הטיפול. משרד הרווחה מעוניין למנוע הידרדרות ונשירה של בני נוער. השותפות ביניהם מספקת לחווה משאבים ואפשרות להתרחב ולהשפיע על יותר בני נוער, ומשרד הרווחה נהנה מפירות העבודה השיקומית בחווה כשבני הנוער שבים אל המוסד החינוכי ממנו הגיעו ונמנעת הידרדרות במצבם במשמעויות של עלות הולכת ווגוברת לרווחה.
  3. מערכת יחסים – קיום שותפות דורש יחסי אמון, תקשורת פתוחה והליכי קבלת החלטות ברורים. הגם שיש שוני בדרכי החשיבה והפעולה, הצדדים חייבים לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ועל מחויבות. מערכת היחסים דורשת השקעה ראשונית ותחזוקה שוטפת כדי שהשותפות לא תתמוטט לאורך הזמן.
    דוגמה מהשטח: שירות של דיאלוג פתוח מוצע לראשונה בשירות הציבורי במרפאה דיאלוגית בביה"ח לבריאות הנפש מזור. הטמעת השירות התאפשרה הודות לתהליך ארוך של בחירת הדיזיין פרטנר המתאים, פיילוט משותף ודיאלוג בין הצדדים.

בעלי תפקידים במגזר הציבורי שבוחרים ללכת בדרך האמיצה של בניית שותפות עם מיזם חברתי, תורמים לא רק לשיפור השירותים שבאחריותם, אלא מצעידים את כל המערכת קדימה. בכוורת ליווינו עשרות מיזמים חברתיים ופעלנו לחבר אותם לשירותים החברתיים. תרצו להכיר וללמוד יותר על חדשנות במגזר הציבורי? פנו למנהלת השותפויות שלנו, אביטל אלפנט פילר

 

WhatsAppFacebookLinkedInTwitterEmailCopy Link
דילוג לתוכן