ד"ר שני בכר-אבניאלי, עבדה במהלך הקריירה שלה עם אוכלוסיית הגיל השלישי. כשהייתה בבריטניה נחשפה למודל של 'מרשם חברתי' שמחבר את אוכלוסיית הגיל השלישי לשירותים שנמצאים בקהילה כחלופה לתרופות ולהידרדרות בריאותית. היא הביאה איתה את המודל ארצה וייסדה את חברת AgeWise.

שני, ספרי לנו על הדרך שלך לגייס משקיע

דרך הכוורת הגעתי לקרן הון סיכון wholesome, שקמה על ידי כמה חברים שהחליטו לתרום מכספם ולהתחבר למיזמים עם תרומה ייחודית לחברה הישראלית. הם נתנו לנו מענק ונכנסו כשותפים שמלווים אותנו במקומות שחסרים לנו – אסטרטגית, כלכלית ושיווקית.

3 דברים סייעו לי להגיע מוכנה לרגע הזה של ההשקעה:

1. הגעתי עם הוכחות: קודם כל, לא המצאתי את המודל. 'המרשם החברתי' פועל במקומות נוספים בעולם עם הוכחות לכך שהוא מפחית את העומס על מערכת הבריאות – רואים ירידה בצריכה של תרופות ובפנייה למיון. שנית, בדקתי והתאמתי אותו לארץ "דרך הרגליים" – התחלתי עם כל מי שהיה מוכן לקנות ממני שירות כזה. אז אמנם ההתחלה הייתה עם לקוחות פרטיים מבוססים יחסית, אבל היה בכך גם יתרון: יכולתי להראות שיש מי שמוכן לשלם על שירות כזה! וכמובן יכולתי להביא הצלחות מהשטח. עם זה עברתי לקופ"ח מכבי – קיבלתי מענק קטן מהכוורת והתחלתי בפיילוט בתל אביב – יחד אפיינו מענים רלוונטיים בהתאמה לתרבות הישראלית ולתת-אוכלוסיות, למשל: שכונת התקווה ובלפור.
2. דייקתי את ההגדרה: אייג'וויס מסייעת לאנשים בישראל להזדקן בצורה משגשגת, ועם ההבנה הזו יכולתי לרתום ביתר קלות.
3. התמדה ועקשנות: לאורך הדרך לא היה קול קורא אחד שלא ניגשתי אליו. ארבתי לאנשים כדי להיפגש איתם (בחיי, ממש ליד דלת המכונית), ובגדול, פניתי לכל אדם פוטנציאלי. זה בהחלט לא פשוט, בעיקר בהיבט הרגשי, אבל יש לי מה שעוזר לי להתמודד – פלייליסט מוכן עם שירים בהתאמה לכל מצב נפשי (קיבלתי 'לא'? שלום חנוך מתגייס לעזרה עם "הולך נגד הרוח")

בפרק זמן קצר יחסית התחלתם לעבוד עם רשויות בפריסה ארצית (שדות נגב, תל אביב, תל מונד, פרדס חנה כרכור ועוד) ועם גופים כמו מכבי, הג'וינט ועוד. איך זה קרה?

היינו מותאמים לצו השעה בישראל: רשויות שתושביהן היו מפונים רצו לדעת מה קורה עם האנשים המבוגרים שלהם.  לי הייתה בזמן הזה יכולת להציג סקאלת רמזור של מצב המבוגרים (אדום / צהוב / ירוק) כשלפי הצבע נפתחים השירותים הרלוונטיים.אני חייבת לציין שיש עוד הרבה לפנינו: אנחנו מכשירים עכשיו בעלי תפקידים ברשויות, שמטרתם להנגיש את השירותים שמתאימים לכל מבוגר ולרתום אותו לקחת חלק פעיל בפעילויות. האוכלוסייה בישראל פחות ציייתנית מאשר בבריטניה (מישהו מתפלא?) ולכן החלק הזה שיש מישהו שעוקב, מלווה ורותם הוא קריטי לתהליך וברור שהרופא לא יכול להחזיק את כל האינפורמציה אצלו ובטח שלא לבצע כך את המעקב והרתימה.

תוכלי לומר מילה על הבחירה להתאגד כחברה בע"מ?

בתחילת הדרך ההתלבטות שלי הייתה בין חברה לעמותה. כשהייתי באנגליה ראיתי שהם מאוד לא "ממוחשבים" וזה חלק ממה שעשיתי שם, אז כשהגעתי לכאן היה ברור לי שפה כן נפתח גם תשתית טכנולוגית, כלומר שיהיה מוצר לצד השירות וזה הטה את הכף, מבחינתי, לעבר התאגדות כחברה. בדיעבד, אני לא יודעת לומר בוודאות אם הבחירה הזו בהכרח טובה יותר מהאלטרנטיבה, זה המסלול שבו בחרנו ויש לו את היתרונות והחסרונות שלו ועם זה אנחנו ממשיכים קדימה

כיום, חברת AgeWise  ממשיכה לפעול באקוסיסטם הישראלי למען האוכלוסיה המבוגרת. החברה גדלה ומתרחבת וממשיכה לפתח מוצרים ושירותים שונים כדי שלכלל המבוגרים תינתן ההזדמנות להזדקן בצורה משגשגת וראויה.