בעידן של שינוי מואץ ואתגרים חברתיים מורכבים, הצורך בחדשנות אינו מותרות – אלא תנאי הכרחי ליצירת פתרונות אפקטיביים ורלוונטיים גם בזירה החברתית.

ואכן, בעשור האחרון מתאפיינת זירה זו בפעילות ערה ובהתעצמות מגמות של יזמות וחדשנות חברתית, המובלות ברובן על־ידי יזמים עצמאיים. מגמות אלו ניזונות ממגוון רחב של תכניות לפיתוח מנהיגות, יזמות חברתית ואקטיביזם, המופעלות במסגרות אזרחיות ואקדמיות. תכניות אלה מטפחות ומכשירות סוכני שינוי חדשים, אשר יוזמים מיזמים חברתיים, ולעיתים אף פועלים להוציאם אל הפועל בשיתוף פעולה עם ארגונים קיימים הפועלים בשטח.[1]

גישה של חדשנות פתוחה מאפשרת לארגונים חברתיים וליזמים לפעול יחד, לחצות גבולות בין – מגזריים, ולהביא לקדמת הבמה ידע, רעיונות וכלים שצמחו מחוץ לארגון, אך בתוכו הם מתעצבים לכדי השפעה רחבת היקף.

דוח רשות החדשנות משנת 2023, "חדשנות פתוחה – עולים על הגל", מציג את מגמת ההתבססות של חדשנות פתוחה כמודל פעולה מרכזי בקרב ארגונים, תאגידים וגורמי ממשל בישראל. הדוח מדגיש כי שיתופי פעולה עם סטארט-אפים, מוסדות אקדמיים, לקוחות וספקים הפכו לא רק לכלי לפיתוח טכנולוגי, אלא גם לאסטרטגיה ארגונית שמאפשרת גמישות, האצה של תהליכי חדשנות והרחבת מקורות הידע. מהדוח עולה כי יותר ויותר גופים מזהים את הערך ביצירת מנגנונים פתוחים, שקופים ומשותפים ליצירת ידע חדש, תוך איזון בין מיסוד לבין גמישות פעולה[2].

מסמך זה מבקש לשרטט את החיבורים שבין תפיסת החדשנות הפתוחה בכלל, והשותפות המעצבת בפרט, לבין יזמות חברתית. הוא נועד לשמש כתשתית מקצועית לארגונים חברתיים, יזמים, ארגוני אימפקט המקדמים שורת רווח כפולה (עסקית וחברתית) וצוותים מובילים לעיצוב שותפויות חדשניות. הוא מציע גם עומק תיאורטי וגם הכוונה פרקטית, לצד מודלים מוכחים של פעולה משותפת מתוך התנסות בשטח. המסמך כולל הגדרות מונחים, מתודולוגיות פעולה, מקרי בוחן וכלים יישומיים, ומיועד לשמש כמסמך ליבה לתכנון ולהובלת תהליכי שותפות מעצבת (Design Partnership) .

תהליכים אלו נתפסים ככלי מרכזי בחדשנות חברתית וכאמצעי לשילוב מענים חדשניים להתמודדות עם אתגרים חברתיים.

להורדת המסמך המלא – לחצו על קבצים להורדה

תקציר

המסמך עוסק בגישת החדשנות הפתוחה ובפרט בפרקטיקה של  שותפות מעצבת בין ארגון חברתי או מיזמי אימפקט לבין יזם או מיזם בשלב הפיתוח. פרקטיקה זו מבוססת על למידה הדדית, עיצוב משותף והאצה של פיתוח פתרונות חדשניים, תוך שימוש בשטח כמרחב ניסוי פעיל. שותפות מסוג זה אינה מתבצעת סביב מוצר מוגמר, אלא במסגרת תהליך דינמי של פיתוח,  ניסוי ויצירה משותפת. היא מהווה יישום מעשי של חדשנות פתוחה – גישה ארגונית שמכירה בכך שלא כל הידע והפתרונות נמצאים בתוך הארגון, ולכן יש חשיבות מכרעת לשיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים.

המסמך מציג את ההבדלים בין חדשנות פתוחה לחדשנות סגורה, מתאר את תהליך הפיתוח היזמי וממפה את סוגי המיזמים החברתיים הקיימים, כולל הבחנות בין מיזם חברתי, מיזם חברתי-עסקי, סטארטאפ חברתי ועסק חברתי. בנוסף, הוא מפרט סוגים שונים של שותפויות ומעמיק בנושא השותפות המעצבת, והתנאים הקריטיים להצלחתה תוך דיון בתפקידים השונים של כל אחד מהשותפים בתהליך. כמו כן, המסמך מציע כלים יישומיים לזיהוי מיזמים מתאימים לבניית מסגרת שותפות, ולתכנון תהליך פיתוח אפקטיבי בשטח.

המסמך מתאר גם מודלים ארגוניים לקידום חדשנות פתוחה,  ובהם אקסלרטורים תאגידיים, קהילות חדשנות, האקתונים, ויחידות חדשנות בתוך ארגונים ציבוריים. לכל מודל מוצגות דוגמאות מהשטח של פרויקטים שהתקיימו בישראל, תוך הדגשת האופן שבו הם מקדמים תהליכים משותפים בין ארגונים ליזמים.

פרק ייחודי במסמך מוקדש לשלבי העבודה של שותפות מעצבת וכן מתוארים במסמך אתגרים שכיחים בתהליך. לבסוף, מוצעים מנגנוני תמיכה פרקטיים -תבניות לתיאום ציפיות, נספחים משפטיים, מודלים למדידה, וכלים לעיצוב ההטמעה והשגרה של השותפות.

המסמך מיועד לשמש מצפן מעשי עבור

• ארגונים חברתיים המבקשים לפתח פתרונות בשותפות עם יזמים
• יזמים חברתיים המעוניינים לשלב שותף מוסדי בתהליך הפיתוח
• צוותים ותכניות העוסקים בעיצוב מודלים לחדשנות פתוחה

הוא נועד להוות תשתית מקצועית ועיונית כאחד – לחשיבה, תכנון, הובלה והטמעה של שותפויות מתוך מטרה לקדם פיתוח פתרונות בעלי ערך חברתי גבוה, שמבוססים על מציאות השטח ונבנים יחד עם מי שפועלים בה.

[1] יערִי, מ. (2017, 23 באוקטובר). איך לבנות שיתוף פעולה בין ארגונים ליזמים חברתיים [פוסט בלוג]. ShiftShatil. נטען מ-https://shiftshatil.org.il/שיתוף-פעולה/

[2] כהן, ע. & בלאו, י. (2023). חדשנות פתוחה – עולים על הגל (דוח רשות החדשנות). רשות החדשנות.