אם ניסיתים בעבר לחבור לארגון כלשהו, בין אם כדיזיין פרטנר, כשותף להטמעה, או כלקוח דגל, אתם בטח מכירים את הקשיים הכרוכים בתהליך – אי ודאות, שפה שונה, קשיי תקשורת ופערי ציפיות. בגלל הכאבים האלה בנינו את מודל עשרת השלבים לחדשנות פתוחה או אם תרצו המודל לזוגיות טובה בין סטרטאפ לארגון. בדרך לזוגיות תצטרכו לעבור דרך 10 שלבים שיעזרו לכם להבין מה בכלל צריך לדעת לפני שיוצאים למסע, מה כדאי לכל צד לעשות בכל שלב ואיפה דברים יכולים להיתקע. העקרונות רלוונטיים בין אם אתם מובילים סטרטאפ ורוצים להטמיע בארגון גדול ובין אם אתם מנהלי חדשנות שרוצים לצאת למסע של חדשנות פתוחה ולהכניס סטרטאפים מבחוץ. הדבר הטוב ביותר לפני שיוצאים למסע, זה לעבור על השלבים האלו ביחד עם הארגון שאיתו אתם רוצים זוגיות כדי לתאם ציפיות. בואו נתחיל במסע:

10 השלבים לחדשנות פתוחה – בניית זוגיות בין סטרטאפ לארגון

 1# השלב הראשון: למה בכלל זוגיות? (תחומי החדשנות)
השלב הראשון עוזר לנו להבין מאיפה אנחנו באים ולמה. למה שלא נמשיך לבד או עם הלקוחות הקיימים? מה בעצם מניע אותנו לחפש את הזוגיות הזו? לאילו כאבים נוכל לתת פתרונות ומי סובל מהם? היכולת לזהות שאתם מספקים פתרון לכאב גדול, תסייע לכם מאוד למכור את הרעיון בתוך שני הארגונים בהמשך. המסע לכניסת חדשנות עובר דרך תרבות ארגונית שונה, והרבה גורמים בשני הארגונים שלא תמיד יעודדו – ולכן חשוב שנבין מצוין איזה כאב אנחנו פותרים.
בצד של הסטרטאפ: בשלב הזה נבין איזה כאב פותר המוצר שאנחנו רוצים להציע, ואילו תשתיות נדרשות לנו.
בצד של הארגון: נבין מהם תחומי החדשנות שבהם נרצה לחפש פתרונות, ואילו תשתיות נדרשות לטובת התהליך (תקציב? צוות? מקום לפיילוט? מומחים מהארגון?).

2# השלב השני: את מי אני מחפש? (מיקוד אתגרים)
אחרי שהבנו מה התחום, כדאי שנבין מה כואב לנו כדי שנוכל להגדיר טוב יותר מה אנחנו מחפשים – בזוגיות זה השלב שבו נגדיר מגדר, אופי ושאר מאפיינים, בחדשנות כדאי להבין איך אמור להיראות הצד השני, מהם הצרכים והכאבים הגדולים שיש בארגון.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין איזה סוג ארגונים אתם מחפשים (חברות, רשויות, ממשלתיים, ציבוריים, בינ״ל, בסקטור ספציפי או כל חיתוך אחר) כשאנחנו לא ממוקדים, הצעת הערך פחות ממוקדת.
בצד של הארגון: נסו למפות את 5 הכאבים הגדולים של הארגון, אנחנו לא מחפשים מכאן ואילך כל סטרטאפ, אלא כאלו העונים לצרכים שהכי כואבים לארגון. 

3# השלב השלישי: סוג הקשר? (איפיון התוצר)
מכאן, נוכל לצעוד קדימה, להבין איזה סוג קשר ביקשנו לייצר (חד פעמי או קבוע?) ולאפיין את התוצר עצמו – מה ממש נרצה שיקרה בסוף?
בצד של הסטרטאפ: כדאי להבין ולשקף לוחות זמנים, היקף ההשקעה הנדרשת מכם ומהארגון, והגדרה ראשונית אבל ריאלית של תוצרים שאפשר לצפות להם בסוף פיילוט.
בצד של הארגון: נסו לוודא שהקצב נכון, לוחות הזמנים מותאמים גם לכם, המשאבים שתעמידו לטובת התהליך מתאימים, ותמונת הניצחון מתאימה. 

4# השלב הרביעי: התארגנות (תשתיות)
שלב ההתארגנות בבית לדייט. בדרך כלל זה השלב האחרון ששני הצדדים יעשו לבד – היכולת לקבל אור ירוק לצאת למסע.
בצד של הסטרטאפ: כדאי לוודא שיש לנו זמינות ויכולת לצאת למסע מבחינת טכנולוגיה וכח אדם.
בצד של הארגון: כדאי לשים דגש על בירוקרטיה נדרשת (אם הפיילוט יעבוד – אנחנו יודעים לרכוש?), תקציב לתהליך ומתודולוגיה סדורה (קול קורא, סינון, מיון, תעדוף סטרטאפים).

5# השלב החמישי: חיפוש זוגיות (Scouting)
אם עשיתם את ההכנות בבית כמו שצריך, אז קדימה – התחלנו לחפש דייטים. כאן ארגונים יתתחילו לאתר סטרטאפים טובים יותר ופחות, וסטרטאפים ייתקלו בארגונים ממאדים ומנוגה ומנותקי קשר. תראו שחקנים שהם החלום שלכם, ואחרים שהם סוג של פשרה.
בצד של הסטרטאפ: נסו להבין האם אתם פונים באופן יזום לארגונים ומצליחים לגעת בכאב שלכם, ולא מחכים שהסקאוטר יאתר אתכם, והתחילו להיות ערים יותר לקולות קוראים, גם מעולמות שונים (בריאות, אגרו, אקלים, פינטק, מדבור, בנייה וכו׳).
בצד של הארגון: זה הזמן להבין שאתם הולכים ״להתחיל״ עם סטרטאפים – מי הולך בארגון לפנות אליהם ומי ייפגש איתם? מי יודע לפתוח קולטנים ולהתחיל לאתר מיזמים רלוונטים ולהכניס אותם לתהליך?

6# השלב השישי: דייטינג (סינון ראשוני)
כאן יוצאים לדייטים. אם התהליך נכון, זה אומר שפנינו להרבה רלוונטים, סיננו, תיעדפנו והגיע הזמן לפגוש את אלו שמתאימים. זה חלק חשוב. אנחנו לא פוגשים את כל מי שרוצה לפגוש אותנו, אלא רק את מי שהמיזם שלו פותר את הכאבים הכי גדולים שהגדרנו בתחילת הדרך. לא פותר ויש להם רעיון מעולה, לא כרגע.
בצד של הסטרטאפ: דייטינג ופגישות ראשוניות עם ארגונים, הם לא הסיטואציה לספר הכל, אלא רק דייט ראשון, שאחריו אתם רוצים שהצד השני ירצה דייט שני. נסו לא להרוג את הדייט.
בצד של הארגון: תיאום ציפיות הוא קריטי, לשני הצדדים יש רצון אדיר שזה יצליח אבל חשוב לרגע להגדיר מה בדיוק אמור להצליח. דייט ראשון הוא לא המקום לקבל את כל הפרטים, אלא המקום להבין האם התוצאה בסוף היא החלום שלכם או לא. 

7# השלב השביעי: מנסים לגור יחד (ביצוע פיילוט)
יצאתם לדייטים, בחרתם את האחד או האחת והינה אנחנו בשלב של הפיילוט. שניכם יחד מאוד מנסים שזה יעבוד. קיבלתם חתיכה קטנה מהארגון וחתיכה של מוצר כדי לבדוק אם זה בכלל יכול לעבוד.
בצד של הסטרטאפ: חשוב להבין איזה ארגון עומד לפניכם, כזה המבקש להיות דיזיין פרטנר? לקוח משלם בעתיד? אתר ניסוי ותו לא? שותף לדרך? המקום לעשות בקטן ומשם לשכפל בענק? זה לא תמיד ברור ולעיתים מטעה.
בצד של הארגון: הפיילוט הוא הזדמנות לבחון טכנולוגיה ואת ההתאמה שלה לארגון. החלק הראשון ברור, החלק השני אמור להטריד אתכם. ייתכן שזו טכנולוגיה מעולה, אבל לכם היא לא תתאים. מעבר לדגשים בצד הסטרטאפ שנכונים גם כאן (איזה ארגון אתם?) חשוב לשקף זאת נאמנה (״אנחנו כן/לא נהיה לקוח משלם״)

8# השלב השמיני: כשלון או הצעה (תוצאות ומסקנות)
הפיילוט מאחוריכם. היה מוצלח או לא. זה הזמן לשקף את תוצאותיו נאמנה, בתוך כל ארגון ואולי גם יחד, ולקבל החלטות לאור תוצאות האמת.
בצד של הסטרטאפ: עבד? לא עבד? מה אתם לומדים? גם אם הפיילוט נכשל זה לא אומר בהכרח שלא מתקדמים. כי אולי הכשל הוא נקודתי ובר תיקון. נסו לשים דגש על הערך שהפיילוט יצר לארגון.
בצד של הארגון: כנ״ל. גם כאן שווה לזכור שעיקר ייעודו של הפיילוט היה לבחון התאמה. ייתכן שנדרש פיבוט קטן כדי להתאים את התהליך לארגון. 

9# השלב התשיעי: תכנון חתונה (הרחבת הפיילוט)
אז אתם אחרי הפיילוט ולפני שמתחתנים ומחליטים שזה לעוד הרבה שנים, כדאי לבחון איך תיראה הרחבת הפיילוט לארגון כולו. מה אמור לקרות כשרוצים לקחת את הפיילוט הקטן וליישם בהיקף רחב, ומהם המשאבים שעומדים לרשותנו בתהליך?
בצד של הסטרטאפ: מה אנחנו יכולים להביא לתהליך, ומה ישולם לנו?
בצד של הארגון: מה הנדוניה שאנחנו יכולים להביא לתהלי (מעבר לכסף)? חיבור למומחים, קשרים, חיבור ללקוחות הארגון? איך עוזרים לדבר הזה להצליח אצלנו ואצל השותפים? 

10# השלב העשירי: חתונה וחיים ומשותפים (הטמעה)
זהו, מתחתנים. זה רגע שנראה שמח ומרגש אבל הוא מורכב מהרבה אינטרסים. כדאי לחשוב איך מכינים את הארגון, איך מגדירים מדדים ואיך מבינים את התוצאה הרצויה.
בצד של הסטרטאפ: אתם נכנסים לארגון בשפה וקצב שונה, נסו לראות איך מגשרים על הפערים, ואיך מגיעים מעבר ללקוח ולמנהל, למשתמשים עצמם, ולשיתוף הפעולה שלהם.
בצד של הארגון: כניסה של טכנולוגיה היא הזדמנות לצעוד צעד טכנולוגי קדימה, נסו לראות את מי אתם חייבים לרתום, כדי שהארגון לא יבעט את השינוי מתוכו פשוט כי ״אצלנו לא עושים את זה ככה״. 

צידה לדרך

אם החלטתם לצאת לזוגיות שכזו, תזכרו שבסופו של דבר זה מסע. כל אחד מהשלבים דורש עבודה ותהליך עומק של שני הצדדים. לא קל למצוא זוגיות, הערך במציאתה אדיר, ואם יש משהו שיכול לסייע זה תיאום ציפיות ולוודא שהשלבים ברורים. בקבצים המצורפים תמצאו שני כלים ליישום שמתבססים על המודל ויסייעו לכם במסע לעבר הזוגיות. הכלים נלקחו מתוך ארגז הכלים שלנו לחדשנות שכולל יותר מ- 100 כלי חדשנות שפיתחנו ושמשתמשים בהם בבניית תהליכי חדשנות ובהטמעת חשיבה עיצובית. הכלים והמודל הוצגו בתוכנית אקסטרים טקאביליטי – תהליך מואץ בן 3 ימים ליצירת זוגיות טכנולוגית בין ארגונים לסטארטאפים. במהלך התוכנית והעבודה על פי שלבי המודל נוצרו 6 שותפויות חדשות בין סטארטאפים לארגונים שונים.

על הכותבים וחברת buildinn
הדס איתן היא סמנכ״לית הלמידה וניר קורן הוא המייסד והבעלים של חברת החדשנות הגלובלית buildinn. החברה מפתחת כלים ומודלים לחדשנות ומלווה באמצעותם ארגונים בבניית תהליכי חדשנות והטמעת חשיבה עיצובית. זאת, כדי לאפשר להם להישאר רלוונטיים, ליצור הצעת ערך משבשת, לחבור לשחקנים באקוסיסטם ולהשפיע על החיים של כולנו. החברה בונה חדשנות בתאגידים, משרדי ממשלה, ערים ומדינות ומייצרת חיבורים ביניהם, ובינם למדינת ישראל, ומלווה את תהליכי בניית האקוסיסטם וליווי הסטרטאפים של גופי החדשנות של האיחוד האירופי.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן שימושי מחכה לכם באתר הכוורת ליזמות חברתית