יזמים ויזמיות חברתיים יוצאים לדרך עם רעיון שמשלב תשוקה לשינוי חברתי יחד עם צורך להקים מבנה יציב שמאפשר עבודה מקצועית, גיוס משאבים וצמיחה. כבר בתחילת הדרך עולים סימני שאלה על האופן הנכון ביותר להפעיל את המיזם: האם להקים עמותה? אולי חל״צ? האם מספיק להיות עוסק מורשה? אולי גם וגם? והאם יש עוד אפשרויות? כדי לעזור בשלב המורכב הזה, פיתחנו בוט AI שלנו שמנגיש בשפה פשוטה את מגוון האפשרויות, ומוביל את היזמ.ת שלב אחר שלב לקראת הבחירה המתאימה ביותר למיזם
אמ;לק – פשוט תשאלו את הבוט כל מה שתרצו לדעת על למה ואיך למסד את המיזם החברתי שלכם – הקליקו כאן
שורט סטורי לונג:
מיזם חברתי שמעוניין להתפתח צריך לבחור את המודל המארגן שלו (צורת התאגדות). זה הכרחי כדי לגייס כסף, לחתום על חוזים, לעבוד עם נותני שירות או להעסיק עובדים. המודל הנבחר משפיע על יכולת קבלת החלטות, היקף הבירוקרטיה, סוגי המימון שהארגון יוכל לקבל, אפשרות למשיכת רווחים ועוד. מוזמנים להתנסות בצ'טבוט החכם שלנו שיוביל אתכם לבחירה המתאימה ביותר עבורכם דרך שאלות מכוונות ומותאמות אישית. מבין האופציות השונות:
עמותה – עמותה מתאימה למיזמים ללא כוונת רווח ששואפים לפעול באמצעות תרומות, מענקים ממשלתיים ותמיכות. זהו מודל מוכר מאוד בישראל, אך מגיע עם בירוקרטיה מחייבת: רישום, ועד מנהל, דוחות שנתיים ואישור ניהול תקין. בנוסף, כדי לקבל תרומות משמעותיות יש צורך באישור לפי סעיף 46 ממס הכנסה – תהליך שעלול להימשך זמן. הבוט עוזר להבין למי המודל הזה מתאים, ולמה חלק מהיזמים בוחרים בו כבר מראש, בעיקר כשהמימון העיקרי צפוי להיות פילנתרופי או ציבורי.
חברה לתועלת הציבור (חל״צ) – גם חל״צ היא גוף ללא כוונת רווח, אך בניגוד לעמותה – יש בה בעלות באמצעות מניות סמליות. המשמעות: המייסד/ים שומרים על מעמד קבוע בקבלת ההחלטות. חל״צ עשויה להתאים ליזמים שמעוניינים בשילוב של פעולה ציבורית עם יציבות ניהולית גבוהה יותר.
עוסק פטור / עוסק מורשה – הבחירה הפשוטה והמהירה ביותר. מתאימה למיזם שמתחיל קטן, בעיקר כשההכנסות הן מתן שירותים או מכירת מוצרים בהיקף מוגבל. החיסרון המרכזי: אין הפרדה משפטית בין האדם למיזם, ואין יכולת לגייס השקעות או לפעול כגוף מוכר מול פילנתרופיה או רשויות.
חברה בע״מ – מודל שמתאים למי שמכוון לפעילות עסקית משמעותית, כולל אפשרות לגיוס השקעות. החברה מופרדת משפטית ממייסדיה, ויש בה גמישות ניהולית גבוהה. יזמים שממקמים את עצמם קרוב יותר לקצה ה"עסקי" של הרצף חברתי–רווחי ימצאו כאן יתרונות ברורים.
אגודה שיתופית (קואופרטיב) – מבנה שמאפשר שליטה דמוקרטית וחלוקת רווחים בין החברים, אך דורש מחויבות משותפת ויכולת עבודה בקבוצה. מתאים למיזמים הערכתיים או קהילתיים שבהם הליבה היא שותפות עמוקה בין חברי הארגון.
שילוב בין מודלים שונים – לעיתים מיזמים משלבים בין צורות התאגדות – למשל עמותה שמפעילה חברה עסקית בבעלותה. הבוט מסביר את ההיגיון, את האתגרים, וממליץ תמיד לשוחח עם יזמים שעשו זאת.
עבודה תחת ארגון גג – ליזמים בתחילת הדרך, במיוחד כאשר יש צורך מיידי בגיוס תרומות – זו לעיתים האופציה הטובה ביותר. ארגון הגג מאפשר לגייס כספים, להוציא חשבוניות ולקבל תמיכות לפני שמקימים גוף עצמאי. הבוט מסביר מתי זה מתאים, מהם היתרונות ומהם הסיכונים.
נו? אתם כבר מוכנים להתחיל את השיחה, ולפצח לאיזה כיוון כדאי לקחת את המיזם שלכם? תשאלו את הבוט
דיסקליימר – הבוט לא נותן ייעוץ משפטי או מיסויי, אלא מספק תמונה רחבה, מאוזנת ומבוססת ידע
