כיזמים אנחנו שואפים לייצר השפעה שתהיה כל כך משמעותית עד שתשנה את כללי המשחק בתחום שבו אנחנו פועלים ובמציאות כולה. שיבוש, קוראים לזה. אנחנו שואפים לשבש לטובה. אבל בשנים האחרונות נראה שיש לנו מתחרה רצינית – המציאות! הקורונה, סבבי הבחירות, האקלים החברתי-פוליטי, מלחמת חרבות ברזל ואירועי הקצה של ה-07 באוקטובר שמטו שוב ושוב את הקרקע מתחת לרגלנו. אז איך מרימים את הראש ונערכים לרגע הבא? 

מאמצים חשיבה מוטת עתיד

המושג חשיבה מוטת עתיד מתייחס לתהליך חשיבה מובנה לגבי מסלולי עתיד אפשריים והיערכות לכל אחד מהם. עו"ד ריטה גולשטיין גלפרין ממרכז קיימא לחדשנות חברתית מדברת על 3 שלבים מרכזיים בתהליך:
1. איסוף וזיהוי סימני שינוי – מתוך התבוננות במה שקיים, נוכל לזהות מקומות שעשויים לגרור שינויים נוספים. למשל שינוי חקיקה, פטנט חדש שנרשם וכניסה של שחקן מחו"ל
2. יכולת לגבש את הסימנים למגמות צפויות – נבין כיצד סימני השינוי יכולים להשפיע עלינו והאם הם יוצרים מגמות כלשהן בהיבטים שרלוונטיים אלינו
3. בניית תרחישים – היכולת לצייר מציאות בעזרת מילים ולספר סיפור קוהרנטי עם התחלה, אמצע וסוף. כל תרחיש ייבנה באופן לוגי בהתבסס על המגמות שזיהינו שנוצרו מתוך סימני שינוי.
חשוב לשים לב שאסטרטגיית הפעולה שלנו תיגזר מתוך התרחישים הפוטנציאלים, אבל התרחישים עצמם אינם האסטרטגיה. הם נועדו להרחיב את מנעד החשיבה שלנו לגבי המציאות ווההתפתחויות האפשריות.  

 בעקבות ה-7 לאוקטובר, מכון המחקר PollyLabs הכין סקירה של תרחישים עתידיים למדינת ישראל לטווח הזמן של 12-18 חודשים הבאים. מומחים מתחומי תוכן שונים השתתפו בפיתוח המסמך שנועד להניח בסיס מחשבתי להקמת הקרן  Future Resilience Fund שתאיץ את מאמצי השיקום והבנייה מחדש בישראל אחרי האסון. כדי לגשת אל התרחישים ולהתחיל להבין איך הם משפיעים על הארגון שלכם ועל השירותים החברתיים של ישראל פשוט לחצו כאן. רוצים להבין איך התרחישים הנ"ל משפיעים על שדה היזמות והשירותים החברתיים? אני מזמינה אתכם לשמוע אותי מסבירה על הכלי בסרטון כאן