דמיינו קבוצת יזמים מזהה אתגר חברתי שבוער בהם – הם חוברים יחד, נלהבים ומלאי חזון, ומחליטים לפתח אפליקציה "שתשנה הכול". שישה חודשים ואלפי שעות מאוחר יותר – הם מגלים שפתרון דומה כבר קיים, ושהוא נכשל מסיבות שהם לא בדקו בתחילת הדרך. בדיוק מהסיבה הזו, צריך לבצע חקר פתרונות קיימים, לפני שממציאים את הגלגל, או המיזם החברתי הבא 🙂

הדחף ליצור מאפס הוא טבעי, במיוחד כשמדובר באתגרים חברתיים משמעותיים. אבל כאן גם טמונה המלכודת: חדשנות מדויקת לא מתחילה ביצירה – אלא בהקשבה ובלמידה.
למה לחקור מה שכבר קיים?
אם הגעתם עד לכאן, סביר שכבר עברתם תהליך עומק של מיפוי צורך חברתי, ואולי גם שאלתם את עצמכם: "איך טכנולוגיה יכולה לעזור פה?" מצוין. אבל לפני שמגייסים מפתחת או פותחים מסמך אפיון, יש שלב קריטי שלא כדאי לדלג עליו: לבדוק מה כבר נעשה בתחום הזה – ומה אפשר ללמוד ממנו.
"בנינו מערכת מותאמת אישית לניהול מתנדבים. רק אחרי שנה של תסכולים, גילינו שקיים כלי מדויק, בקוד פתוח, שיכול היה להתאים לנו ב־80% עם התאמות מינוריות. חבל שלא עשינו את החיפוש הזה בהתחלה" את המשפט הזה, שמעתי לא פעם בדרך, בגירסאות שונות ומגוונות. תסכולים כאלה היו יכולים להימנע אם לא נוותר על השלב של חקר פתרונות קיימים כשלב מקדים ונפרד מתהליך עיצוב הפתרון. המטרה בחקר שכזה היא להבין את מפת המענים שכבר קיימת, לזהות לקחים מניסיונות קודמים, ולהימנע מהשקעה במענה שכבר נוסה או קיים כבסיס טוב לשדרוג. רק לאחר החקר ניתן לעבור לעיצוב הפתרון החדשני, מתוך הבנה מה נדרש באמת להמציא – ומה כבר נבנה ואפשר להתאים או לשלב.
חקר פתרונות קיימים הוא לא שלב בירוקרטי – הוא תשתית שמאפשרת לנו:
1. ללמוד מניסיון קודם – מה עבד, מה נכשל, ולמה
2. לחדד את הערך הייחודי שלנו – לזהות איפה באמת יש פער בין הבעיה לפתרונות הקיימים
3. לחסוך משאבים יקרים, במיוחד במגזר החברתי שבו כל שקל מייצג הרבה דם, יזע ודמעות
4. לפתוח דלת לשותפויות חכמות: במקום לבנות הכול לבד, אפשר לשלב את מה שכבר עובד
חקר פתרונות קיימים
חיפוש יעיל וחכם של פתרונות קיימים מתחיל בשילוב של מונחים מעולמות הבעיה ומעולמות הפתרון, כמו למשל "open source volunteer management app" או "AI chatbot for mental health screening". ישנם מקורות מסורתיים אך אפקטיביים לחיפוש, כגון:
- מאגרי סטארטאפים כמו SNC Finder, Product Hunt
- חנויות אפליקציות
- קהילות מקצועיות ומפגשי תוכן רלוונטים (מיטאפים, כנסים, ימי עיון)
- התייעצות עם מומחים או ארגונים אחרים שפועלים בתחום דומה
בזכות הטכנולוגיה המתפתחת, החיים שלנו מאפשרים לייעל מאד את השלב של חקר פתרונות קיימים עם כלי AI שונים כשותפים לחקר – הם יכולים להיות שותף מצוין בלסייע לנו להרחיב את זוויות המבט, לבצע סינתזה ראשונית באמצעות איסוף מהיר של דוגמאות לפתרונות קיימים, לסווג פתרונות, להבין מגמות בתחום התוכן בו אנחנו פועלים ולהשוות בין קטגוריות קיימות.
דוגמה לפרומפט מורחב – את מומחית בתחום הטכנולוגיה והחדשנות החברתית, ומכירה את השוק הגלובלי של פתרונות טכנולוגיים. אני מחפש/ת מיפוי מקיף של פתרונות טכנולוגיים בתחום [X] לפתרון בעיית [Y].
1. מפי את חמש הקטגוריות המרכזיות בתחום.
2. תני שם, מילות מפתח, ודוגמאות לכל אחת.
3. עבור כל דוגמה – צייני מודל עסקי, יתרון תחרותי, התאמה לארגונים חברתיים, ממשקי API, קיום גרסה בעברית, אפשרות להתנסות, אנשי קשר פוטנציאליים, וייעצי לי מה כדאי לבדוק לפני התקשרות.
חשוב לזכור שכלי AI מבוססים על מקורות קיימים לא תמיד עדכניים או מהימנים. מומלץ להשתמש בהם כמנוע חיפוש ראשוני או תומך החלטה, ולא כתחליף לאימות עצמאי, לבחינה מעמיקה או לשיח עם מומחים בתחום או קולגות.
חקר הפתרונות הקיימים מאפשר לנו לזהות את הפער בין מרחב הבעיה או האתגר שהגדרנו לבין מרחב הפתרונות הקיימים, על יתרונותיהם וחסרונותיהם – שם טמונה האפשרות לחדשנות.
מצאנו! ומה עכשיו?
השלב הבא הוא להבין איך ניתן להשתמש במה שמצאנו: לחבר, להתאים, או לשאוב השראה לעיצוב חדש. אפשר לחלק את המענים שנאתר לשלושה כיוונים עיקריים:
1. אינטגרציות – להתחבר במקום לבנות: למשל, עמותה שמסייעת לקשישים לשלוח מסמכים לגורמים רשמיים בחרה לפתח ממשק עם מערכת ממשלתית קיימת, במקום לבנות מערכת חדשה. הערך נוצר בחיבור – לא בהמצאה.
2. התאמות – לקחת משהו קיים ולהתאים אותו: למשל, פלטפורמה שפותחה לליווי תהליכי צמיחה אישית הותאמה לטובת תוכנית להפחתת התנהגויות ממכרות. הפתרון היה קיים – רק הקשר השימוש השתנה.
3. למידה ממקבילים – השראה ממקומות לא צפויים: למשל, מיזם שפיתח סדנה דיגיטלית למתבגרים סביב חרדה, לקח השראה מפלטפורמה שנועדה להורים בנושאי שינה לפעוטות – ושילבה צ'אטבוט אינטראקטיבי שהפך לאבן יסוד במוצר החדש.
למי בכלל יש זמן לחקור?
זמן הוא המשאב הנדיר ביותר במיזמים חברתיים. חקר פתרונות לא לוקח זמן, אלא מייצר זמן – הוא מקצר תהליכים, מחדד מטרות ומעמיק את ההבנה של מה באמת חסר, ואולי החשוב מכל: הוא עוזר לנו להבין שאין צורך לבחור בין "לחדש" ל"להשתמש בקיים". חדשנות מדויקת נשענת על הקשבה וצניעות והיא נולדת בשילוב – לקחת את הטוב ביותר שכבר נבנה, ולחבר אותו בצורה מדויקת לצרכים של הקהילה שלנו. לפני שקופצים לפיתוח, כדאי לעצור. להקשיב. ללמוד. לוודא שכיסינו את מרחב הפתרונות הקיימים. ברוב המקרים זה לא מאריך את הדרך אלא מקצר אותה ומקרב אותנו למטרה.
הורידו את דף התרגול המצורף לעמוד זה כדי לאתר ולנתח פתרונות קיימים הרלוונטיים למיזם שלכם
* הכותבת איה אשדת היא אשת הייטק ויזמת חברתית. מייסדת ובעלים של טכנולוגיה אמפתית – עסק חברתי לחיבורים בין כוחות הטכנולוגיה לקידום מטרות חברתיות, מובילה טכנולוגית של קהילת טקאביליטי.