בואו תכירו את מודל SWOT, כלי לניתוח ותכנון אסטרטגי בעולם העסקי, שמומלץ גם לכל יזם ויזמת חברתיים. הוא מורכב מראשי התיבות של Strengths (חוזקות), Weaknesses (חולשות), Opportunities (הזדמנויות) ו-Threats (איומים). שתי הנקודות הראשונות מתמקדות בסביבה הפנימית (המיזם עצמו) ושתי הנקודות הבאות בסביבה החיצונית. נדגים:

חוזקות
החוזקות הן כל מה שמעניק למיזם שלכם יתרון תחרותי, למשל רשת קשרים חזקה, צוות מיומן ומנוסה ואיכות המוצר. אנחנו ממליצים למי שנמצאים בתחילת הדרך, לבצע את ניתוח החוזקות, לא רק על המיזם, אלא גם על עצמם (האישיות והכישורים), למשל גמישות מחשבתית, כושר שכנוע, נטייה להתחבב בקלות ותעוזה. לכל אלה יש השפעה מכרעת על הובלת המיזם והתפתחותו.

חולשות
נקודות החולשה הן כל הגורמים שמקשים על ארגון להתחרות בשוק או בכל הנוגע ליזמות חברתית להתפתח, להשיג מימון ושותפים ולבסוף להיטמע. למשל היעדר משאבים פיננסיים, שירות לא מספיק מאופיין, צוות לא מחוייב. גם כאן, בצעו את הניתוח גם על עצמכם. מהן נקודות החולשה שלכם שעלולות להשפיע על המיזם? זה יכול להיות פחד קהל, נטייה להתייאש מהר, קושי ביחסי אנוש וכו' החוזקות והחולשות משפיעות על המידה שבה נוכל לממש הזדמנויות או לחלופין להיפגע מאיומים.

הזדמנויות
הזדמנויות הן כל הגורמים החיצוניים שעשויים להועיל למיזם. למשל שינוי ברגולציה, שיתופי פעולה חדשים, הזדמנות פיננסית. כמיזמים שעסוקים בצמיחה ההזדמנויות הן הבסיס ליעדי הצמיחה שלנו.

איומים
איומים הם גורמים חיצוניים שעלולים להזיק למיזם. למשל כניסת מתחרים חדשים לשוק, משברים כלכליים, שינויי מדיניות וכו.

אחרי שנמפה כל אחת מהנקודות הנ"ל, נרצה להתמקד בהזדמנויות הצמיחה ולבחון אלו מהן אנחנו יכולים לממש ביחס ליכולות שלנו (חוזקות והחולשות), ומה עוד נדרש מאיתנו כדי לממש אותן וליערך היטב לאיומים. וזהו, כמה פשוט, ככה מועיל.SWOT יעזור לכם למנף את החוזקות, להתגבר על מקומות חלשים, לנצל הזדמנויות ולצמצם איומים. איזה חבר! וכדי שתצליחו אפילו יותר, אל תישארו איתו לבד. שלבו אותו עם כלים נוספים, כמו ניתוח שוק, ניתוח תחרותי וניתוח עסקי, ותניחו את היסודות לתכנית אסטרטגית מנצחת!

רוצים עוד מאמרים שימושיים? כנסו לבית הספר הדיגיטלי שלנו
זקוקים לעצה? נסו לשאול כאן יזמות חברתית הקהילה

 יש מילה מעולה בשפה הגרמנית, Verschlimmbessern שפירושה לעשות משהו גרוע יותר, כשהכוונה מראש הייתה לשפר אותו. כדי למנוע מכם להשקיע מאמצים בכיוונים שעלולים לקבע את הבעיה במקום לקדם פתרון – אני רוצה להציג בפניכם שלושה מודלים מתוך עולם החשיבה המערכתית, שיכולים לסייע להצלחת המיזם החברתי שלכם:

1. מודל הפירמידה לשינוי חברתי
   

   מודל הפירמידה, שגובש ע"י חוקרים מובילים כמו דונלה מדווס ופיטר סנג׳י, ממפה צעדים שונים לשינוי חברתי בר-קיימא בתוך מערכת, ומציג אותם באמצעות חלוקה ל-3 רמות של התערבות במערכת:

• הרמה הראשונה היא הרמה המפורשת, הגלויה והברורה – כוללת את המדיניות, הפרקטיקות הנהוגות וזרימת המשאבים.
• הרמה השנייה, הגלויה למחצה – כוללת את יחסי הכוח, מערכות היחסים והקשרים והתקשורת בין מרכיבי המערכת.
• הרמה השלישית, הסמויה מהעין – מתייחסת למודלים המנטליים בהם אוחזים מרכיבי המערכת. רמה זו, המתייחסת לדפוסי חשיבה, ערכים, עמדות ותפיסות מציבה את האתגר הגדול ביותר עבור אלה המעוניינים להבין את המערכת ולשנותה.

מרבית השחקנים בזירה החברתית מכוונים בדרך כלל אל הרמה הראשונה ופותרים אתגרים שנמצאים מעל לפני השטח. יכולה להיות לכך השפעה מיידית בטווח הקצר, אך אם לא יתבצע שינוי גם בשתי הרמות הבאות, סביר להניח כי השינוי המשמעותי של התנאים הגלויים לא יישמר לטווח ארוך.

???? מה עושים בפועל?
בפיתוח המיזם תנו את הדעת למיפוי התפיסות והמודלים המנטליים שמאפיינים את המערכת. לפני שאתם צוללים לתוך פיתוח הפתרון הספציפי שלכם, תראיינו שחקנים שונים באקוסיסטם – בדקו איתם מה מפריע להם? אילו אמונות ותפיסות מקבעות מנהלות אותם? מהם הערכים המובילים ומהם יחסי הכוחות בתוך המערכת?

2. כלי נקודות המינוף וזיהוי פוטנציאל ההשפעה

נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת ששינוי קטן המתרחש בהם יכול להניע שינוי גדול בכלל המערכת. נקודות מינוף מאפשרות לזהות את נקודת ההתערבות במערך הכוחות שתאפשר לייצר יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שלא. ניתוח המערכת והבנת עולם  הבעיה לעומק יאפשר לנו לזהות את הפערים הקיימים והיכן הן נקודות המינוף שיניבו את מירב התוצאה. הספרות מדברת על 12 נקודות מינוף שונות, ברמת קושי עולה. נקודות המינוף מגדירות צורות התערבות שונות ויכולת להשפיע על הבעיה החברתית. חשיבות נקודות המינוף היא לזהות את המקום שבו אם נמקד מאמצים נוכל לראות את התשואות והשינוי הכי משמעותי. ככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל השפעה גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי.

???? מה עושים בפועל?
התאמצו לזהות את נקודות ההתערבות שונות (גם ברמה בסיסית, כגון הקצאת משאבים ומענה קונקרטי, וגם ברמות מורכבות יותר, כגון שינוי מיינדסט ומודלים מנטליים), ומתוכן תגבשו את המרכיבים השונים במיזם שיעבדו על רמות שונות של המערכת, ויעשו שינוי שורשי ולא רק קיבוע של more of the same.

3. מיפוי פערים מול פתרונות קיימים (Impact gap canvas)

רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק מעטים עוצרים לברר למה הפתרונות שכבר קיימים לא ממש עובדים. לכן לפני שיוצאים לדרך עם רעיון, חשוב להבין מה כבר קיים בתחום, מהן סיבות השורש לפערים הקיימים, מהם גבולות הגזרה, מהי ההשפעה הייחודית של כל שחקן באקוסיסטם ומהן נקודות המינוף. חשיבה מערכתית שכזו יכולה לחשוף את שורשי הבעיה ולהוציא אותנו מקבעונות מחשבתיים בסגנון": "מי שיש לו פטיש – יראה מולו רק מסמרים". החוקרת דניאלה פאפי פיתחה באוקספורד כלי שמאפשר למפות הן את עולם הבעיה החברתית והן את שדה הפתרונות, ולהבין האם מה שנדרש הוא יוזמה חדשה, או דווקא פתרונות של רישות, בניית קואליציה ורתימת שותפים.

???? מה עושים בפועל?
ערכו מיפוי של המאפיינים השונים של האתגר החברתי ובחנו לעומק מה הפתרונות הקיימים, מה נוסה בעבר? מה עבד, מה לא עבד ולמה? אילו פערים לא מקבלים מענה ייחודי כרגע?

הכותבת, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, היא חוקרת, מרצה ויועצת בעולמות של חדשנות ציבורית, חשיבת עתיד, שת"פ רב-מגזרי ואימפקט. מלמדת קורס מיפוי מערכתי במרכז קיימא של אוני' חיפה. מוזמנים להצטרף לניוזלטר שלה על חדשנות משבשת ואתגרים חברתיים.

באתר הכוורת תמצאו מידע שימושי נוסף ליזמים חברתיים, וגם סרטוני הדרכה מצויינים.
כדאי להתעדכן, לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה !

יזמות פנים ארגונית היא היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו למוצר, בין אם הוא מביא רווח לארגון ובין אם יש לו "רק" של אנגייג'מנט בקרב בעלי העניין. שדה הפעולה והאימפקט ביזמות פנים ארגונית יכול להיות בתוך הארגון עצמו, אבל גם מחוצה לו. וגם כאן, ממש כמו "בחוץ" צריך יזם או יזמת שירימו את הרעיון בתוך הארגון, אלא שלצדו דרוש שיהיה גם ארגון שיאפשר את המצע הנכון שבו הרעיון יוכל להתפתח לכדי שינוי בשטח.

קבלו המלצה חמה מאיתנו להכיר את הנושא דרך הרדיו החברתי הראשון, ולקבל את התשובות לשאלות הבאות:

* למה יזמות פנים ארגונית טובה עובדים?
* למה היא טובה למעסיקים?
* מהם התנאים הנדרשים כדי לאפשר יוזמות כאלה?
* מהם סוג הארגונים שבהם זה יכול לקרות?

את הפרק מנחה אירית חומסי, יזמת 'מתחבטי מקצוע', ומשתתפים בו יזמים פנים ארגוניים מאלביט, רשות המסים, מייקרוסופט ומימון ישיר. אירית נמצאת עם המיזם 'מתחבטי מקצוע' במחזור החמישי של תכנית ההאצה בכוורת ותוכלו לקרוא עליה וליצור עימה קשר גם כאן   לחצו לשמיעת הפרק המלא

ומה הלאה? תלוי מי אתם…

ארגונים שמעוניינים לפתח תרבות של יזמות וחדשנות? קראו עוד על תכנית בטה סייט מבית הכוורת
אנשים שישמחו להכיר לעומק את עולם המקצועות ואתגרי העבודה בעולם החדש? הצטרפו לקהילת הפייסבוק (הנהדרת!) של מתחבטי מקצוע

באתר הכוורת תמצאו עוד מידע שימושי, שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב וכמובן לשתף ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק  יזמות חברתית הקהילה 

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

• האם יש הגדרה ברורה וכמותית של לקוחות וגודל שוק?
• האם ישנה תיאורית שינוי ברורה?
• האם קיימת הוכחת היתכנות למודל ההפעלה?
• מהן האפשרויות השונות ל PIVOT?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בתחילת תקופת הקורונה, גילי סוארי וסעיד דיאבאת פרסמו כתבה מקיפה על יזמות חברתית בכלל ויזמות בתקופת הקורונה בפרט. הם הציעו בכתבה גם מתכון להצלחה בעולם יזמות החברתית. הם הצביעו בכתבה על 5 מרכיבים הכרחיים ליוזמה חברתית מוצלחת:

1. סוגיה חברתית חיונית שדורשת טיפול – כמעט כל יזם חברתי התחיל את היוזמה שלו לאחר התנסות וחוויה אישית עם בעיה שנתקל בה. חשוב להכיר את הסוגייה שדנים בה לעומק ולרדת לפרטי פרטים על מנת להבין את הצורך ולמצוא את הפתרון המתאים. התעמקות זו תסייע להכיר את קהל היעד ואת הגורמים שיכולים להיות שותפים לתהליך.

2. ערכים חברתיים מוגדרים כבר מההתחלה – חשוב מאוד לדעת איזה ערכים יובילו את היוזמה החברתית, גם עבור היזם עצמו וגם עבור הארגון או החברה. ערכים אלו יהוו עוגן לכל החלטה, פעילות או להצגת היוזמה בפני החברה ובפני גורמים שמתעניינים ביוזמה.

3. עבודת צוות – למרות שבהתחלה הקושי הפיננסי והמשאבים הקיימים יהוו מכשול לכל יוזמה חברתית, חשוב להגדיר את צרכי היוזמה מבחינת התמחויות ומיומנויות, ולחפש את האנשים המתאימים – מי יודע, אולי ירצו להשתלב בה כשותפים או מתנדבים?

4. יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך – כשמגדירים את המטרה המרכזית ליוזמה, יהיה קל להגדיר את יעדים והמדדים שנדרש להציג בהמשך, וזה בעיקר בזכות החקירה המעמיקה שנעשתה בשלב תכנון וגיבוש הרעיון ליוזמה. אבל חשוב גם לתכנן את הטווח הארוך ליוזמה: מה יידרש על מנת להרחיב את פעילות היוזמה ולייצר “מודל עסקי” שיישאר לאורך זמן וישפיע על יותר אנשים.

5. גישה חיובית – חשוב להישאר אופטימיים, לחשוב יצירתי, ולשמור על מקורות השראה מסביבכם- ככה תוכלו להתמודד עם אתגרי העידן ולפתח את היוזמה החברתית שאתם חושבים עליה ושיכולה להיות משמעותית עבור החברה.

סעיד דיאבאת               גילי סוארי

 מוזמנות ומוזמנים ליהנות מהכתבה המלאה:

אז קודם כל, מה זה "יזמות חברתית"?

בפשטות, יזמות חברתית היא כל ניסיון למצוא פתרון לסוגייה או בעיה חברתית, חינוכית, או סביבתית. המאמצים ליצירת קשר חברתי בתהליך פיתוח הפתרון, והטמעת צורות חדשות של שיתופי פעולה. התוצרים מתהליך פיתוח יוזמה חברתית יכולים להיות שירות מסוים, מוצר חדש, או גישה חדשנית, מודל או קונספט לטיפול בסוגייה שמנסים לפענח ומציאת דרך יעילה לשפר את חיי חברה, או קהילה מסוימת בחברה. במילים פשוטות יותר: יזמות חברתית זה לעשות טוב בצורה חכמה. בהרבה מהמודלים של יוזמות חברתיות ההשפעה על החברה הינה בעדיפות ראשונה, אך המודל העסקי של היוזמה חייב להיות מחושב על מנת לאפשר בעתיד הרחבת היוזמה והשפעה על מספר גדול יותר של אנשים. יש הרבה דוגמות בעולם ליוזמות חברתיות שהתחילו בקטן והפכו לפרויקטים ענקיים שמשפיעים על מאות אלפים ומיליונים של אנשים: הנה הדוגמה שרובנו בטח מכירים – “וויקיפדיה” – מאגר מידע מתרחב שכל אחד יכול לערוך, להוסיף ולעדכן בצורה חופשית. שפת התכנות והקוד הפתוח “לינוקס” התחילה באותו אופן – במטרה לסייע למתכנתים לפתח קודים ותוכנות ידידותיות ושימושיות למשתמשים. לצד אלה, יוזמות ופרויקטים הפועלים לטובת איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת כגון “גרין פיס” שמאפשרת לכל מי שמעוניין להתנדב למען הטבע והסביבה להצטרף אליהם ביותר מ-50 מדינות!

למה יזמות חברתית חשובה במיוחד בזמני משבר?

אפשר להסתכל על תקופת הקורונה כדוגמה לתקופת משבר שאילצה אותנו לשנות את אורחות חיינו בהמון תחומים ובחלקם השינוי הוא מקצה לקצה. האתגרים הבריאותיים והכלכליים שהמציאות הזו הביאה איתה היו תחילה בלב השיח הציבורי, אך לאורך הזמן נהיה ברור לכולם כי נקשרים להם גם אתגרים חברתיים משמעותיים שלא ייעלמו ביום שבו "שגרת הקורונה" תחלוף .אוכלוסיות מוחלשות הפכו חלשות יותר ובנוסף אליהן, אוכלוסיות חדשות הפכו למוחלשות בעצמן. עם התפתחות האירועים, הקורונה הכריחה אותנו למצוא פתרונות לאוכלוסיות אלו בקצב מהיר יותר. רבים נקלעו לחוסר ביטחון תעסוקתי חמור, הורים צעירים חווים קושי בניהול החיים, הבדידות בקרב הזקנים עולה בהתמדה, בני נוער חווים קשיים רגשיים, וסטודנטים – הדור הבא של המנהיגים החברתיים – נקלעים למצב בו עלולים להפסיק את לימודיהם. במצב זה אין זמן לתהליכים ארוכי טווח של סקירות ספרות, מכרזים, תכנון ופיתוח תוכניות גרנדיוזיות, וועדות מסורבלות וכו’, אלא יש צורך בפתרונות מהירים שעולים מהשטח וקרובים לקהלי היעד שצריכים סיוע, אשר ידעו לייצר ולתת מענים בזמן אמת בצורה איכותית ומותאמת לצרכי האוכלוסיות במצוקה.
יזמות חברתית נועדה לעשות בדיוק את זה – לעבוד במתכונת של סטרטאפים: לגבש רעיון העונה על צורך מהותי, “לרדת לשטח” מהר ולבדוק את ההיתכנות שלו במתכונת רצה, במשאבים מצומצמים ולהפעיל כמה איטירציות במקביל להגדלת המיזם, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים מקהל היעד הפוטנציאלי. יזמים חברתיים הם מובילי החדשנות אשר מזהים צורך ומקדמים מענים בזמן אמת לטובת אוכלוסיות מוחלשות. בישראל, אומת הסטארט-אפ והיזמות, אנחנו רואים שאנשים פרטיים, רשויות מקומיות וארגונים קיימים לא מחכים לפתרונות מלמעלה ולוקחים את הדברים בידיים כדי לייצר מענים חברתיים חדשים בצורה מהירה, מדי שנה אנחנו מלווים מאות יזמים חברתיים כאלה ועוזרים להם להרחיב את היוזמות הפרטיות שלהם לקנה מידה רחב.
כך למשל, קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי הרצליה  הקימה בימי הקורונה את מיזם door2dor – מוקד סיוע לזקנים. אחת המייסדות מספרת “זיהינו צורך ואמרנו יאללה,חייבים לעשות את זה”- חודש לאחר שבדקו את הצורך, הם עלו כבר עם אפליקציה לאוויר שהיום חברים בה עשרות אלפי מתנדבים צעירים. כיום היוזמה פועלה כחלק מעמותת חיבורים 20-80 המחברת בין צעירים לאזרחים ותיקים באמצעות טכנולוגיה.
גם ארגונים חברתיים קיימים נדרשו להפעיל את שרירי היזמות שלהם ולהתאים את המענים שלהם לתקופה הנוכחית. כך למשל, עמותת “מנארה” (منارة) לעידוד השכלה גבוהה בחברה הערבית שנוסדה ע”י אקדמאים צעירים בעיר טייבה, זיהו פער דיגיטלי בקרב המשתתפים שלהם. לקראת השנה האקדמית החדשה שעוברת (נכון לימים אלה) במתכונת מקוונת, הם הובילו סדרת מפגשים ייחודית במסגרתה לימדו אותם איך עובדים עם תוכנות שונות כגון זום ואיך ניתן להפיק את המרב מהחוויה הלימודית במצב זה.

ומה מרכיב יוזמה חברתית מוצלחת?

1. סוגיה חברתית חיונית שדורשת טיפול: כמעט כל יזם חברתי התחיל את היוזמה שלו לאחר התנסות וחוויה אישית עם בעיה שנתקל בה. חשוב להכיר את הסוגייה שדנים בה לעומק ולרדת לפרטי פרטים על מנת להבין את הצורך ולמצוא את הפתרון המתאים. התעמקות זו תסייע להכיר את קהל היעד ואת הגורמים שיכולים להיות שותפים לתהליך.

2. ערכים חברתיים מוגדרים כבר מההתחלה: חשוב מאוד לדעת איזה ערכים יובילו את היוזמה החברתית, גם עבור היזם עצמו וגם עבור הארגון או החברה. ערכים אלו יהוו עוגן לכל החלטה, פעילות או להצגת היוזמה בפני החברה ובפני גורמים שמתעניינים ביוזמה.

3. עבודת צוות: למרות שבהתחלה הקושי הפיננסי והמשאבים הקיימים יהוו מכשול לכל יוזמה חברתית, חשוב להגדיר את צרכי היוזמה מבחינת התמחויות ומיומנויות, ולחפש את האנשים המתאימים – מי יודע, אולי ירצו להשתלב בה כשותפים או מתנדבים?

4. יעדים ברורים לטווח הקצר ולטווח הארוך: כשמגדירים את המטרה המרכזית ליוזמה, יהיה קל להגדיר את יעדים והמדדים שנדרש להציג בהמשך, וזה בעיקר בזכות החקירה המעמיקה שנעשתה בשלב תכנון וגיבוש הרעיון ליוזמה. אבל חשוב גם לתכנן את הטווח הארוך ליוזמה: מה יידרש על מנת להרחיב את פעילות היוזמה ולייצר “מודל עסקי” שיישאר לאורך זמן וישפיע על יותר אנשים.

5. גישה חיובית חשוב להישאר אופטימיים, לחשוב יצירתי, ולשמור על מקורות השראה מסביבכם- ככה תוכלו להתמודד עם אתגרי העידן ולפתח את היוזמה החברתית שאתם חושבים עליה ושיכולה להיות משמעותית עבור החברה.

לכתבה המלאה באתר ג'וינט ישראל https://www.thejoint.org.il/social-entrepreneurship-during-corona/

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה

 עד עכשיו התעסקנו הרבה בחשיבה תהליכית – מה אנחנו עושים, למה, מה מייחד אותנו…
עכשיו ניגע גם בפרקטיקה יום-יומית. אחד הדברים הכי חשובים כשאנחנו מקימים את המיזם שלנו זה התנהלות כלכלית נכונה. בואו נודה באמת, חשוב שלפחות נחזיר את העלויות של המוצר שלנו, וכדאי גם שנרוויח מזה.
שימו לב: הטבלה המצורפת היא כללית ודורשת התאמות למודל העסקי של כל מיזם בנפרד. תכנית תקציבית של עמותה לא תראה כמו תכנית עסקית של עסק ותמחור של מוצר טכנולוגי לא נראה כמו תמחור של שירות.
מוזמנים להוריד את הקובץ ולהתנסות בעצמכם 🙂

יש לכם שאלה?כדאי להתייעץ בקהילת היזמות החברתית של ישראל
בהצלחה!!

להורדת דף העבודה