ארכיון תחומים בפיתוח מיזמים - עמוד 2 מתוך 23 - הכוורת

בואו נדבר על תמחור!

אחד האתגרים בתחילת הדרך הוא להבין איך כדאי לתמחר את השירות או המוצר שמציע הסטארטאפ. הזמנו את גיל שורקה, יזם ומשקיע, שותף ב-Supersonic Capital, לשפוך קצת אור על נושא התמחור של סטארטאפים בתהליך סקייל.

התובנה הראשונה שיצאנו איתה מההרצאה של גיל שורקה היא שבתהליך של סקייל אנחנו חייבים לאמץ הסתכלות סטטיסטית – לחשוב רחב, לקחת בחשבון אלפי לקוחות ולעשות את ההנחות שלנו לפי השוק והתעשייה. אז אם אתם רוצים להתרחב, לא כדאי להמשיך בתהליכי תמחור בהתאמה אישית ללקוחות. מה כן? בואו נשתף אתכם בקצרה במספר עקרונות שעלו בהרצאה.

6 עקרונות בתמחור

  1. תמחרו לפי הערך שאתם מביאים ללקוח! יש נטייה לתמחר לפי העלויות + תוספת המקובלת לשוק. חשוב להבין שללקוח פחות משנה החישובים שמאחורי העלויות שלנו. מה שמעניין אותו זה הערך שהוא יקבל מזה ולכן חשוב שנלמד ונבין איך אפשר להעריך את זה – האם אנחנו חוסכים לו בשעות כח אדם מקצועי? האם מצמצמים לו הוצאה על ציוד ותשתיות? לא תמיד יהיה לנו קל להעריך, אבל זה תהליך למידה ששווה לנו לעשות. כמובן שיש להתחשב בנושא עלות הייצור, אבל זה העניין, ברגע שיש לכם משהו טוב ביד, תמחור הערך הנתפס על ידי הלקוח יהיה יותר גבוה מהעלות + המרווח הממוצע בשוק.
  2. הבינו לעומק את תהליך המכירה של התעשייה שלכם! דעו מיהן הפרסונות והיחידות שמשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות בתהליך המכירה – מי מחליט? מי מייעץ ומקדם? למי יש השפעה על התהליך? מי יכול להטיל וטו? מי רוכש? מיהו לקוח הקצה? הניתוח הזה יסייע לכם להבין את מגבלות ההוצאה של החברה וכמה אפשר לשחק עם המחיר.
  3. הכירו היטב את האלטרנטיבות בשוק – מי יכול לתת ללקוח שלכם תועלות דומות למה שאתם מציעים? איך הוא מתמחר?
  4. דעו לשייך את הלקוחות שלכם לסוגיהם השונים לפי הספר המומלץ 'התהום השיווקית' של ג'פרי מור:
  • המזנקים – משוגעים על חדשנות וטכנולוגיה
  • המדרבנים – אוהבים להיות ראשונים, להתנסות ולהיראות עם מוצרים חדשים

זהירות תהום! המעבר משני סוגי הלקוחות הראשונים, שהם מיעוט בשוק ובין סוגי הלקוחות הבאים הוא אתגר שרוב הסטארטאפים לא מצליחים לעבור עקב גישה שונה לאימוץ חדשנות בין סוגי הלקוחות.

  • המיישמים – בעיקר אנשי עסקים, בוחנים על פי ROI
  • המחקים – רוצים לראות שהמוצר עובד ומוכיח את עצמו לפני שמתנסים
  • הנגררים – נוטים להימנע מחדשנות
    כשמבינים מיהם סוג הלקוחות, אפשר לתת מחיר שהוא יותר גבוה בנקודת זמן מסויימת. למשל המזנקים והמדרבנים פחות רגישים למחיר, כי מה שמעניין אותם זו החדשנות או הראשוניות.  המיישמים והמחקים כבר יותר רגישים למחיר ובאלה שנמנעים מחדשנות כדאי למצוא את הדרכים להוריד מחיר למשל על ידי מבצעים או מניפולציות שיווקיות אחרות.
  1. בתחילת הדרך התחברו עם לקוחות אסטרטגיים וצרו עבורם מודל תמחור מותאם אישית! אתם רוצים להתחבר עם לקוחות שמשדרים אמינות לשוק ושעשויים להשפיע על משיכת לקוחות נוספים בעתיד. אם תבואו לקראתם עכשיו זה ישתלם לכם בעתיד: תקבלו reference שהמוצר עובד, PR (גם מהשותף) וסיכוי להמשך התקשרות רווחית איתם בעתיד.
  2. במידת האפשר, העדיפו "למשוך" את הצעת המחיר שלכם קצת למעלה! תמיד הרבה יותר קל להוריד את המחיר בהמשך (ולקבל לקוח מרוצה) מאשר להעלות אותו (לאכזב את הלקוח זו אסטרטגיה פחות טובה למכירות).

בהצלחה!!

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

 

נורית הורביץ עמית

מיזמים שליוויתי

בית מקצועי לחרדים.ות במקצועות ההייטק
מצבי קצה (עוני, חובות, פשע ועוד)

אפשר לפנות אליי

נראה לך שיכול להיות כאן מאצ'? אשמח לשמוע ממך

Extreme Techability – סטארטאפים וארגונים עובדים על הזוגיות

28.12.2023
אונליין - ZOOM

10 סטארטאפים 👥 10 ארגונים
יוצאים לדייט של 72 שעות 🥂
בדרך לזוגיות טכנולוגית 💞
אקסטרים טקאביליטי היא תכנית ראשונה מסוגה שתעניק לך ולארגון שלך הזדמנות להתנסות בשלבים הראשוניים והקריטיים של הטמעת טכנולוגיה חדשנית בארגון. התכנית היא תכנית בהילוך גבוה, בה במשך 3 ימים (לא מלאים), נלווה אתכם במסע מזורז לזוגיות טכנולוגיות (Design Partnership). זאת על ידי מעטפת של כלים, משימות מובנות, לוח זמנים מדויק וליווי צמוד של אנשי מקצוע. הרישום לתכנית מותנה בהגדרה של אתגר מדויק אותו תרצו לפתור באמצעות טכנולוגיה ובהקדשת זמן וכוח אדם להשתתפות בתכנית ובתהליך, מתוך מחויבות אמיתית להצלחתו. אז שנארגן לכם דייט?

 

יום חמישי , 28.12.2023
אונליין - ZOOM

 איך נתמודד עם ההשפעות החברתיות של הטרור והמלחמה?

לאירועי הטרור ולמלחמה יש השלכות ארוכות טווח על תחומי בריאות הנפש, המוגבלויות, השיקום והחוסן. כיזמים חברתיים, שפועלים להביא ערך ומזור לנקודות הכאב, אנחנו חייבים להפנים שכל מענה שנפתח, הוא חלק בפאזל של מערכת גדולה יותר. כדי להצליח לספק מענים נרחבים לטווח הארוך, החלקים בפאזל צריכים להתאים זה לזה. שנת 2024 חייבת להיות בסימן חשיבה מערכתית!

גם אם יש לכם מיזם נהדר, חשוב "לעצור" רגע ולחשוב איך הוא משתלב עם מערכת השירותים החברתיים. בשביל זה צריך להכיר את השדה, להבין מיהם השחקנים, באילו כיוונים נעשים מאמצים, מהם היעדים ומהן התשתיות שניתן להשתמש בהן. כדי להבין טוב יותר את התמונה הזו, קיימנו בכוורת שיחות עם עשרות בעלי תפקידים במגזר הציבורי, ארגוני החברה האזרחית וגופי בריאות. את התובנות שעלו מתהליך הלמידה הזה, אנחנו מביאים עבורכם כאן כדי שיסייעו לכם לדייק את המענים ולהיות רלוונטיים לשנת 2024.

מהם האתגרים במערכת השירותים החברתיים?

מחסור גדול בכוח אדם טיפולי –  יש ביקוש אדיר למטפלים עבור אוכלוסיות שנפגעו בצורה קשה, אך המחסור הגדול במטפלים במערכת השירותים החברתיים מעלה אצלם חשש רציני מפני "קניבליזם" של מטפלים. איך תוכלו להביא ערך?
א. התחברו אל הגופים האמונים על הטיפול וודאו כי הטיפול שלכם ניתן לקהל היעד הרלוונטי וברצף הטיפולי המתאים. למשל, מיזם העוסק בטיפול קבוצתי באמנות יתחבר למרכזי החוסן או לגופי הבריאות בקהילה כדי להבטיח רצף טיפולי, תיעוד וניהול הטיפול.
ב. הציעו מודלים חדשים להכשרה מהירה ואיכותית של מטפלים ובפרט מטפלים מוכווני טראומה ו-CBT. המערכת בפירוש מחפשת מיזמים שיודעים להגדיל את מעגל המטפלים.
ג. קדמו מודלים שמייעלים את עבודת המטפלים, כמו למשל מודלים ללא נוכחות מטפל, מודלים משלבים (מטפלים ואמצעים דיגיטליים), מודלים קבוצתיים וטיפול מרחוק.

תעריפי תשלום מוגבלים  – לכל מיזם נדרשות גם ישימות וססטיינביליות, אך התעריפים של מערכת השירותים הציבוריים לא אטרקטיבית במיוחד. מה אפשר לעשות כדי להרחיב מענים במערכת? צרו מודלים שמשלבים מגוון מקורות מימון – כיסוי ציבורי לצד כיסוי של שותפים נוספים.

התערבות מבוססת ראיות – יוזמות רבות עושות חיל בשטח אך במערכת יש חשש ממענים שאינם מפוקחים דים. איך תוכלו להתגבר על החסם הזה? צרו שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מקצועיים שיעניקו לכם קרדטציה או מעטפת מקצועית.

חסמים רגולטוריים בהטמעת חדשנות טכנולוגית – למרות הצורך הרב בכלים טכנולוגיים ודיגיטציה של שירותים, יש עדיין חסמי מערכת רבים להטמעת חדשנות טכנולוגית ולתהליכי התקשרות עם סטארטאפים. יחד עם זאת יש פתיחות הולכת וגוברת למענים טכנולוגיים וכניסה של פתרונות טכנולוגיים לזירה הישראלית. מה תוכלו לעשות? נצלו את השעה הזו, שבה הצרכים זועקים לשמיים ובמערכת מתחילים לקדם מנגנוני מדיניות ואימוץ מודלים מהעולם כדי להתחבר לטכנולוגיות. צרו היכרויות, הבינו את מנגנוני הפעולה והכירו את השחקנים שנכנסים לזירה הישראלית. 

למי עוד תוכלו לסייע?

ישנם קהלי יעד עם צרכים אקוטיים שעדיין לא מקבלים את השירות האולטימאטיבי עבורם. לעיתים מדובר על חוסר של ממש בשירותים ולעיתים נדרש לפצח התערבויות מועילות יותר עבורם. בדקו האם יש לכם מענים שיכולים להיות רלוונטיים עבורם:

בני נוער מקהילות המפונים – בשלב החיים הכ"כ מורכב של הנעורים, מצאו עצמם בני נוער רבים נתלשים מהמסגרות וממרקם חייהם. חסרות כיום מסגרות שמצליחות למשוך אותם לתהליכים משמעותיים והתערבויות ארוכות טווח.  חייבים לפתח מודלים וכלים חדשים כדי להגיע אליהם!

אזרחים ותיקים – זיהינו חוסר בהגשות לקולות קוראים ומכרזים של מיזמים שנוגעים לאוכלוסייה המבוגרת. אל תשאירו אותם לבד. הנגישו להם פתרונות! גם הם מתמודדים עם העצב, החשש והדאגה הגדולה לבני המשפחה לצד אתגרי הזקנה.

המעגלים הסובבים את הנפגעים הישירים – לכל אדם שנפגע בצורה משמעותית יש מעגלים שנפגעים בצורה עקיפה כמו משפחה, מחנכים, מעסיקים ושכנים. צריך לדעת לעזור גם להם באמצעות כלים של איתור, אפיון צרכים והתאמת התערבויות. ככל שנדע לתת להם את מענה בזמן כך נוכל לצמצם את היקף צרכני השירות בהמשך.

מטפלים סיעודיים – זוהי אוכלוסיה שקופה שלא נותנים לה כמעט מענה לא במצב החירום ולא מספיק בשגרה. יש להם פערי שפה ותרבות וחוסר בנגישות למקורות מידע ותמיכה.

אמהות  – אמהות רבות מדווחות על קושי לנהל את התא המשפחתי ויש תחושה של אבדן שליטה לאור מציאות החיים שהשתנתה, החוויות הקשות ושינוי בעמדות ובתפיסת העולם. הקושי גדול בעיקר קרב אמהות ממשפחות מפונות, נשים שבני זוגן במילואים ונשים חד הוריות.

אנשים עם פוסט טראומה –  רוצים לפתור אתגר גדול לטווח הרחוק? הצורך הכי בוער הוא לייצר מקומות תעסוקה בפריון גבוה ולקדם שימור של מקום העבודה עבור אנשים עם פוסט טראומה.

תושבים שאינם מפונים – ישנם תושבים רבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים תחת איומי טילים, אך לא עברו פינוי (אשקלון למשל).  היישובים הללו דורשים התייחסות מיוחדת הן ברמת הפרט והן ברמת הקהילה.

קבוצות מיעוט תרבותי – אל תשכחו את יוצאי ברית המועצות, העדה האתיופית, עולים חדשים, החברה הערבית, החברה החרדית וקהלים נוספים. אין היום מספיק מענים שמותאמים לשפות ולתרבויות שונות.

ואחרי שהכרתם קצת יותר לעומק את השירותים החברתיים, תנו מקום של כבוד גם לזירת היזמות החברתית עצמה. המיזם שלכם אדיר? בטח יש עוד כמה אדירים. הביטו לצדדים ובדקו האם יש מיזמים עם שירות משלים שניתן לשתף איתם פעולה?  עם מי אפשר לחבור לצורך הכשרה של מטפלים? והכי חשוב – קחו שאיפה עמוקה וצרו מודלים עם אורך נשימה. זוהי ריצה למרחקים ארוכים.

 

הגיים צ'יינג'ר של השירותים החברתיים במדינה

המצוקות הנוראיות שחווים כיום אזרחי המדינה עלולות להידרדר לתופעות רחבות היקף של אובדנות, אלכוהוליזם ופשיעה. השאלה אם החברה בישראל תצליח להתגבר על האתגרים החברתיים שניצבים בפניה, תלויה בראש ובראשונה ביכולת של המגזר הציבורי להתאים את עצמו למציאות שהשתנתה ולהיערך כבר עכשיו ל"יום שאחרי המלחמה"

zohar sharon hackaveret

מדינת ישראל חווה את המשבר החמור ביותר בתולדותיה. זהו אירוע מתמשך עם השלכות חברתיות נרחבות – עשרות אלפי אזרחים חווים שכול, אבדן וטראומה, חלקם נפגעו עד כדי מוגבלות, משפחות שלמות נעקרו מבתיהן וממרקם חייהן ועתידן לוט בערפל. ההשלכות הנוראיות של מצוקות נפשיות בלתי מטופלות הן ידועות: מצבים של פוסט טראומה, אובדנות, בריחה לחומרים ממכרים והידרדרות בתפקוד עד כדי מצבים של  פשיעה וחיים ברחוב. את כל התופעות הללו אנחנו עלולים לראות בהיקפים שעד כה לא הכרנו במדינה, עד כדי יציאה משליטה ברמה הלאומית. הדרך היחידה להימנע מכך היא לדאוג כבר היום לפתרונות תמיכה וטיפול ארוכי טווח ליחידים, משפחות וקהילות שנפגעו. אולם דווקא כעת, יש קושי לפעול במהירות הנדרשת לאיתור המענים המדוייקים ולפעול ליישומם. תהליכים כאלה דורשים בחינה מעמיקה של פתרונות, יצירת שותפויות ושילוב אנשי מקצוע מוכשרים. כל אלה מצריכים משאבים של פניות וזמן, שכל-כך חסרים בשעות חירום.

מעט מן האור

כבר שנים שפועלים בישראל מיזמים וארגונים שמציעים מענים מגוונים בתחום בריאות הנפש, המוגבלויות ואוכלוסיות פגיעות. כעת, בשעת החושך הגדולה הזו, הם מפציעים כמו קרני השמש, ומגישים עזרה בכל תחומי החיים לכל מי שרק זקוק לכך. הם יודעים להתאים את עצמם לשטח, לתפור מענים מדויקים ולפעול במהירות. יחד עם זאת, ברור שפעילות נרחבת לאורך זמן, לא מסוגלת להתקיים על בסיס התנדבות ורצון טוב בלבד. חברה אזרחית, מופלאה ככל שתהיה, לא יכולה להחליף את האחריות הממשלתית לאזרחיה בפרקי זמן ארוכים ובהיקפים גדולים כל כך. המפתח ליציאה מהמשבר חייב להיות בשילוב כוחות בין החדשנות החברתית של אומת הסטארטאפ ובין מערכות המגזר הציבורי האמונות על השירותים החברתיים לאזרח. 'יחד ננצח' היא לא סיסמא לשדה הקרב בלבד, זוהי תקוותנו גם בשדה החברתי: "השטח" יביא את הניסיון, הגמישות והחדשנות ואילו המגזר הציבורי יציע את התשתיות בנות הקיימא של תקציב, פריסה, מידע וכו'.

חדשנות ומגזר ציבורי – הילכו השניים יחד?

כמנכ"ל הכוורת ליזמות חברתית, שמלווה מאות יזמיות ויזמים בשלבים שונים של פיתוח רעיונות חברתיים, אני פוגש יזמיות ויזמים מוכשרים שצועדים עם הרבה להט, רק כדי להיטיב עם חייהם של האנשים הפגיעים ביותר במדינה. גם בזמני שגרה, הם מציעים פתרונות להתמודדות עם אתגרים חברתיים בוערים, אך לא תמיד מצליחים לפרוץ את חומות הרגולציה בשאיפתם להתרחב ולהשפיע ברמה הלאומית. נשאלת השאלה מה צריך לקרות כדי ששני הכוחות האדירים האלה – השטח המחדש מחד, והתשתיות הממשלתיות מאידך יוכלו לצעוד יחד בסינרגיה? זוהי שאלה מורכבת שמצריכה שינוי תפיסתי והובלת מהלכים אמיצים. בפשטות, כדי שמיזמים חברתיים יוכלו לעבור הרחבה משמעותית בזמן קצר, צריך להסיר בפניהם את חסמי הבירוקרטיה ולאפשר להם לצמוח על גבי התשתיות הציבוריות. הסכנה שבפתיחה רחבה של שערי הרגולציה היא ברורה ומובנת, ובנוסף, תהליכי איתור ולמידה של פתרונות דורשים, כאמור, משאבי זמן וכח אדם. החדשות הטובות הן שקיימים בישראל ארגונים שעוסקים בליווי מקצועי של מיזמים חברתיים ואיתם אפשר לצעוד. כך למשל בכוורת ליזמות חברתית התאמנו תוכנית ייחודית לאתגרי השעה שבה אנחנו מלווים תהליכי סקייל והטמעה של מיזמים חברתיים בשלים בתוך השירותים של המגזר הציבורי והעסקי. אני קורא למקבלי ההחלטות להכיר במסלולי ליווי והתמחות בשדה היזמות החברתית ולהכיר בתו התקן של המיזמים שעברו דרכם. זו הדרך לאפשר למי שכבר עוסק במתן פתרונות לאתגרי השעה, להוכיח את ההשפעה העצומה שעשויה להיות לו בקנה מידה לאומי ולהיטמע במערכת השירותים החברתיים.

ב-07.10.23 התעוררנו למציאות אחרת והבנו שתפיסת הבטחון קרסה. נדרש לנו אומץ להביט נכוחה על השדה החברתי, ולהבין שהיכולת לספק שירותים ראויים במציאות שהשתנתה, מחייבת התאמות ושינויים מערכתיים. מהיכרותי עם בעלי תפקידים ערכיים ומצויינים במגזר הציבורי אני בטוח שיימצאו מי שייענו לאתגר – יסירו חסמים, ירתמו שותפים, ידלגו מעל מהמורות ויובילו את כולנו לעבר עתיד טוב יותר.

זוהר שרון, מנכ"ל הכוורת – המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל מיסודת של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי.  בתפקידו הקודם בעיריית תל אביב יפו, יזם וניהל את "דיגיתל". המיזם זיכה את העיר תל אביב-יפו בפרס העיר החכמה בעולם לשנת 2014 בפורום הערים החכמות בברצלונה.

חיים חדשנות ויזמות חברתית? עוד תוכן מעניין מחכה לכם כאן

 

5 טכניקות לחשיבה יצירתית עם תוצאות

חשבו על זה קודם, לפניך? זה לא משנה! קבלו 5 טכניקות שיסייעו לכם לחשוב על רעיונות חדשים, לשנות כיוון בקלות ברגעים של תקיעות וליצור, ליצור, ליצור.

תוכן מקצועי: פולה ברקן סגנון ועריכה: עדי טובי

קרדיט תמונה rawpixel.com on Freepik

צריכים רעיון לרעיון?

אתם רוצים לעשות טוב בעולם ולהשתמש בכישורים שלכם כדי לפתח מיזם חברתי, אבל אויש, רגע. עוד אין לכם ממש רעיון. אפשרות אחת היא לחכות "שיפול לכם תפוח על הראש" ואיתו יגיע רגע מרענן של גילוי, של השראה, של רעיון שנבט לו לפתע במוח ללא התראה מוקדמת. הרי לניוטון זה הצליח, והיום כולנו כבר מכירים את כח הכבידה ואת המיתוס על התפוח (שלא נעים לנו להרוס אותו, אבל בואו…). אפשרות שנייה היא להקשיב לעצה של פיקאסו, שאמר שהשראה קיימת אבל היא צריכה למצוא אותך עובד. רוצה לומר: "אל תגידו רעיון יבוא, הביאו את הרעיון!"

רוצים המלצה מהכוורת?

לכו על פיקאסו. אנחנו מאמינים בגישות שממוקדות בתהליך היצירה עצמו וגורסות שכל אחד ואחת יכולים להמציא ביצירתיות. תיכף נדגים לכם איך זה עובד, אבל קודם, עוד name dropping קטן – היינריך אלטשולר, מכירים? ממציא תאוריית החשיבה ההמצאתית Systematic Inventive Thinking -SIT. היינריך אמר שרובינו טועים לחשוב שיצירתיות זה דבר מיוחד וחד פעמי, אבל בעצם יש מספר דפוסים משותפים לכל ההמצאות והדברים היצירתיים בעולם. הוא לא התעניין באישיות או בדרכי החשיבה של הממציאים, כי לתפיסתו כל אחד יכול ליצור חדשנות והוא אפילו פיתח שיטה לעשות את זה. 

אז מהם הטריקים לחשיבה המצאתית?

כדי לעזור לכם לחשוב בצורה אפקטיבית וחדשנית נביא כאן 5 טכניקות לחשיבה המצאתית, ונלווה אותן בדוגמאות של מיזמים מתוך רשת הבוגרים והבוגרות של הכוורת. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, עצרו רגע ונתחו את התחום שאותו אתם מעוניינים לשנות: חשבו עליו בתור מערכת שבנויה מרכיבים רבים, וכתבו לעצמכם מהם אותם רכיבים, ומהם תתי הרכיבים שמהם כל רכיב בנוי. יש? אז בואו נצא לדרך:
1- תכסיס האיחוד
 הטריק כאן הוא לקחת רכיבים שכבר קיימים במערכת וממלאים בה תפקיד מסויים, ולעשות בהם שימוש חדש שלא היה קודם. לדוגמה: מיזם קשר בין דורי הביא את הרעיון של לקחת בתי אבות ודיורים מוגנים (להלן רכיבים קיימים במערכת) ולהקים בהם גני ילדים (עוד רכיב קיים..). קיבלנו שני קהלי יעד שנהנים מערך חדש, מקיימים יחד פעילויות משותפות קבועות וזוכים לכל היתרונות מהאינטראקציה בין קשישים וילדים.  האיחוד יצר דבר חדש עם ערך חדש והשפעה חדשה. 
2 – תכסיס ההכפלה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומכפילים אותו (למשל בגודל, בזמן, במרחב, במספר וכו'). לדוגמה: בכל פעם שתזמינו את סנאפ, המרכז החברתי לצילום, תקבלו שני צלמים מקצועיים ומוכשרים –  האחד הוא ממייסדי המיזם והשני הוא אדן עם מוגבלות שעברו על ידם הכשרה מקצועית מותאמת בכדי להשתלב בעולם הצילום המקצועי. כך מקבלים הזדמנות לשילוב תעסוקתי וגם בקרב מקבלי השירות נוצר שינוי בעמדות בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות.
3 – תכסיס ההחסרה
לוקחים את אחד הרכיבים במערכת ומחסירים אותו (נעלם, יצא, נגוז) באופן שמייצר שינוי משמעותי. לדוגמה: אפליקציית Sign Now מאפשרת לכל חירש.ת ליצור קשר עם מתורגמן בשיחת וידיאו בזמן אמת, בכל מקום ובכל זמן. המיזם מחסיר מהשיטה הישנה את הצורך לצלצל ולתאם מבעוד מועד שיחה לפי פניות של מתורגמנים. "התיאום" נעשה באופן אוטומאטי דרך האפליקציה ומתממשק עם נותני השירותים הדורשים תרגום לשפת הסימנים.
4 –  תכסיס ההיפוך
משנים את הסדר הרגיל שבו פועלים הרכיבים השונים במערכת. לדוגמה: במצבים של אלימות בתוך המשפחה הקריאה לעזרה מתרחשת בדרך כלל במהלך האירוע או לאחריו.  חברת Safe and Sound מאפשרת למי שמרגיש/ה מאויימת, להשתמש באות מצוקה עוד לפני שהאירוע בכלל מתרחש, בתקווה שנצליח למנוע את ההידרדרות ואת המקרה האיום הבא.
5 – תכסיס הוספת מימד
יצירת קשר חדש בין שני משתנים שלא היו קשורים קודם לכן. כאשר אחד מהם משתנה גם השני משתנה ויוצר אפשרות חדשה.  לדוגמה: Lola העוזרת הקולית לאנשים עם מוגבלויות פיסיות מאפשרת להם שליטה קולית מלאה במכשיר הטלפון. מה שמיוחד בה הוא הרכיב הרב שפתי שמזהה את השפה של הטקסט ומשנה בהתאם את שפת ההקראה. כלומר, כאשר הטקסט השתנה, השתנתה גם שפת הקריאה של העוזרת הקולית – שינוי קטן שפתר בעיה גדולה.

ומה הלאה?

אוקיי, הבנו שאין צורך לחכות לרעיון שיגיע. אפשר פשוט להשתמש בכמה מניפולציות חשיבה ולחלץ בעזרתן תוצר חדש שיכול לעשות הרבה טוב בעולם. האמת היא שזה נכון לא רק בשביל לחשוב על רעיון חדש, אלא גם לזמנים של פיתוח והרחבת מיזמים קיימים (כלומר, תמיד). תקועים בתהליך? צריכים לשנות כיוון? לא בטוחים מה הצעד הבא? חשבו שוב על הרכיבים של המערכת שלכם ותתחילו לשחק, לאחד, להחסיר, להכפיל, להפוך ולהוסיף.

שווה לדעת – באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב, לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה

אריק גיל

אלכס קפלון

לשנות טרמינולוגיה

21.11.2023
11:00 - 12:15
זום

ניפגש למפגש למידה מצומצם עם ברק מצובה מנהל פיתוח הידע והשיווק של הכוורת
נדבר על
איך מסבירים את הרעיון שלנו במילים פשוטות?
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים לשווק את המיזם שלנו ללקוחות מהמגזר הציבורי
ואיך משנים את הטרמינולוגיה שלנו כדי שתתאים לקהל היעד

יום שלישי 21.11.23 בשעה 11:00  (ולא כפי שרשום בתמונה)

*המפגש מוגבל ל10 משתתפים על מנת שנוכל לתת ערך אישי לכל משתתף*

להרשמה 

יום שלישי , 21.11.2023
11:00 - 12:15
זום

להרים מיזם – ומהר!

14.11.2023
13:00 - 14:30
זום

רוצים ללמוד מכל היזמים שבנו מיזמים במהירות בשל המצב של החודש האחרון?
הכוורת ליזמות חברתית מפעילה וובינרים עבור למידה מכל היוזמות שקמו בחודש האחרון
מהאקספו עד כפרי הטיפול,
מכולם נוכל ללמוד איך בונים אופרציות כ"ך מורכבות במהירות, כיצד המוח היזמי עוזר לנו במצב חרום, איך גיוס כספים ותרומות במהירות , ומה הם לומדים כל יום מחדש .
היזמת הראשונה בסדרה שלנו תהיה תום אלרום, יזמת בתחום העבודות מרחוק, שבשל מצב החרום מאגדת את כל העבודות מרחוק עבור המפונים, האנשים שהוצאו לחל"ת וכל אדם שהיה חייב לשנות את ההכנסה שלו במהירות.

הוובינר יקרה ביום שלישי ה 14.11 בשעה 13:00
הרשמה כאן בלינק

לפרופיל של תום

יום שלישי , 14.11.2023
13:00 - 14:30
זום

תמיכות לעסקים קטנים ובינוניים

לקבלת מיפוי של גופים, ארגונים וקרנות המציעים תמיכות שונות לעסקים קטנים ובינוניים שיזם יוראי גבריאלי – לחצו כאן. ותודה לרעי דישון על השיתוף ועל הצעת ערך מוסף ביזמות חברתית – הקהילה.

 

עוד חדשות

לכל החדשות

פרס אספר

תמיכות – קרן שעשוע

קול קורא – משרד החדשנות

הושקה פלטפורמה לחיבורים עסקיים!

עוטף לעסק

שחר – מיקרו-מענקים

הושקה פלטפורמה לחיבורים עסקיים!

קרן ההון סיכון good company השיקה מוצר שמטרתו לסייע להייטק הישראלי להמשיך קדימה בתקופה הקשה הזו, לגייס כסף ולייצר חיבורים עם תאגידים בעולם. שחר בוצר, מנהל שותף בקרן, שיתף בפרופיל הפסבוק שלו: "לקחנו כלי מבוסס AI שבנינו במשך השנה האחרונה עבור הפורטפוליו שלנו על בסיס דאטה וקשרים שצברנו בשנות הפעילות שלנו. ובבליץ של עבודה בשבוע האחרון דאגנו לצרף אליו עשרות רבות של קרנות ותאגידים כדי לפתוח אותו חינם לכל יזם ישראלי שמעוניין. ברגע שנרשמים וממלאים טופס קצר מתחילים לקבל הצעות לחיבורים עסקיים מדויקים ואם שני הצדדים מאשרים נוצר מייל אינטרו.

 

עוד חדשות

לכל החדשות

פרס אספר

תמיכות – קרן שעשוע

קול קורא – משרד החדשנות

תמיכות לעסקים קטנים ובינוניים

עוטף לעסק

שחר – מיקרו-מענקים

דילוג לתוכן