בואו נתחיל מלהבין מיהו מייסד?

מייסד הוא האדם (לבדו או חלק מצוות) הראשון שמקים מיזם. מייסד הוא זה שזיהה צורך והגה את הרעיון אשר משמש בסיס למיזם. כל מייסד מביא איתו את היתרונות והניסיון שלו, ולרוב נוהג לקחת חלק פעיל בתהליך הפיתוח והצמיחה הראשוני של המיזם ואף משקיע משאבים כספיים, טכנולוגיים ואנושיים ראשוניים הנדרשים לקידום המיזם. יחד עם זאת לא לכל מייסד יש את הכלים והיכולת לקחת את הרעיון המתהווה בראשו ולהוציא אותו לפועל בצורה הנכונה והבטוחה ביותר עבור המיזם שלו. למעשה, הרבה מאוד מהכישלונות של מיזמים וסטארט-אפים נובעים מעבודה שגויה של צוות המייסדים, או במילים אחרות שהצוות לא מצליח להסתדר ולהסכים על אופן העבודה וניהול המיזם.

מה התפקיד של הסכם המייסדים ואיך הוא בא לפתור את הבעיות בין חברי הצוות?

הסכם מייסדים נחתם בין מייסדי המיזם ומטרתו הינה הסדרת ההתנהלות של המייסדים אחד כלפי השני וכלפי המיזם/החברה שתקום. הסכם המייסדים נערך מרצון ובהסכמת המייסדים ונועד להסדיר, מבעוד מועד, סוגיות שעלולות לעלות במהלך חיי המיזם. ההסכם מהווה תיאום ציפיות, שאיפות והגדרת צרכים אחד מהשני וכן מהמיזם. משכך, הסכם מייסדים שייכתב בצורה מותאמת לאופי ופעילות המיזם יאפשר לצדדים להבין וללבן מחלוקות ופערים כבר בשלב מוקדם, וכן להקטין את הסיכוי להפתעות בשלבים מתקדמים יותר.

מתי הכי נכון לחתום על הסכם מייסדים?

שאלת העיתוי הנכון ביותר לעריכת הסכם מייסדים תלויה במשתנים רבים. ניתן לערוך הסכם מייסדים בכל שלב של הפעילות העסקית. מקובל לערוך את ההסכם בטרם החלה פעילות עסקית והתאגדה חברה בע״מ או מיד לאחר מכן. יחד עם זאת, מומלץ לא לחתום על הסכם המייסדים עד שהצוות מגובש וכל אחד מבין את חלוקת התפקידים והאחריות. כלומר אם אתם שני מייסדים שמחפשים עדיין שותף נוסף אל תחתמו על ההסכם, אלא חכו עד שהצוות יהיה סופי.

האם הסכם מייסדים הינו תחליף לתקנון?

תקנון והסכם מייסדים הם מסמכים חשובים כל אחד לכשעצמו, אולם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם. הסכם מייסדים כאמור הוא הבסיס להתנהלות העסקית בין השותפים בחברה והוא למעשה מעין ספר חוקים חוזי הקובע את אופן פעילות החברה בנושאים רבים לרבות, תפקידים, מטרות החברה, קבלת החלטות, ניהול החברה, זכויות חתימה, עסקאות בעלי עניין, פתרון סכסוכים, זכויות קניין רוחני, חלוקת אחזקות, פירוק ועוד, זאת על מנת לסייע בניהול שוטף של החברה לכשתקום. לעומתו, תקנון חברה הוא מסמך חוזי הנחתם בין החברה לבין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מטרתו של התקנון היא הסדרת התנהלותם של הגורמים השונים שמתנהלים ויתנהלו בחברה בעתיד על מנת להסדיר את הפעילות השוטפת. תקנון הוא אחד המסמכים שרשם החברות מחייב על מנת לבצע רישום של חברה בע"מ ברשם החברות. מנגד, הסכם המייסדים איננו חובה. תקנון חברה חייב למנות את ארבעת הסעיפים הבאים: שם החברה, מטרותיה, אחריות בעלי המניות והון המניות הרשום והמוקצה בחברה – אלו סעיפים אובליגטוריים, ולצידם קיימת האפשרות להוספת סעיפים נוספים ככל שיחפצו המייסדים. בחלק גדול מהתקנונים מקובל לכלול סעיפים בקשר עם דירקטוריון החברה ופעולתו, אופן ההצבעה באסיפות ואופן חלוקת דיבידנדים. כמו כן, נפוץ למצוא סעיפים המפרטים את הזכויות הנלוות למניות החברה (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, זכות הצטרפות, מכירת מניות וכד'). חשוב להתאים את הסכם המייסדים לתקנון החברה, כך שלא יסתרו זה את זה. את שני המסמכים ניתן לשנות במועד מאוחר יותר. שינוי התקנון יהיה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית בכפוף לדיני חוק החברות ואילו את הסכם המייסדים ניתן יהיה לשנות בהסכמת המייסדים כולם או רובם (כפי שהוגדר בהסכם).

מה צריך כדי לנסח הסכם מייסדים מוצלח?

הסכם מייסדים טוב מחייב ניסוח שמותאם לצרכים של המייסדים והמיזם. בכתיבתו יש להתייחס לכל הגורמים בפעילות המיזם והמייסדים. הסעיפים בהסכם מייסדים יכולים להשתנות בהתאם לצרכי המיזם והמייסדים. להלן רשימה מצומצמת של הסעיפים שנרצה לראות בכל הסכם מייסדים (רשימה חלקית):

1. מטרות המיזם: סעיף זה מתאר את מטרות המיזם ואת המסלולים שהמייסדים מתכוונים לקחת כדי להשיג אותן. המטרות הופכות לבסיס להצלחת החברה ולהבנה משותפת בין המייסדים.
2. תפקידי המייסדים: בסעיף זה מתארים את תפקידי המייסדים. כל מייסד יכול להיות אחראי על תחום מסוים כמו פיתוח מוצר, שיווק, ניהול כספים ועוד. סעיף זה נועד להבהיר את תפקידם והתחייבויותיו של כל מייסד במסגרת המיזם.
3. העברה וויתור על קניין רוחני: סעיף זה מסדיר את הבעלות בקניין הרוחני לטובת החברה על ידי ויתור והעברת זכויות הבעלות בכל הקניין הרוחני שנוצר על ידי כל אחד מהמייסדים בקשר עם הפעילות.
4. קבלת החלטות: סעיף זה מסדיר את אופן קבלת ההחלטות בחברה. חשוב להבדיל בין החלטות שמתקבלות ברמת הדירקטוריון לבין החלטות המצריכות את אישור האסיפה הכללית. למשל איך תתקבל החלטה במקרה ויש מספר זוגי של מייסדים אשר לא מסכימים ביניהם?
5. פתרון סכסוכים והיפרדות: סעיף זה מתייחס לדרך בה יפעלו המייסדים לפתור בעיה במקרה של סכסוך בין המייסדים או אם אחד מהם לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו.
6. מנגנון הקצאת מניות למייסדים: הסעיף מסביר איך מקצים למייסדים את המניות שלהם. האם מקצים להם את כל המניות במועד הקמת החברה ללא תנאים או שהמניות כפופות למנגנון הבשלה לפיו אם לא ישלימו את התחייבויותיהם עד תום תקופה מוגדרת יחזירו חלק יחסי מהמניות שהוקצו להם חזרה לחברה ו/או למייסדים הנותרים. כיום יש 3 מנגנונים עיקריים להקצאת מניות למייסדים וחשוב להבין את ההבדלים ביניהם:
   א. הקצאה רגילה – מקצים לכל מייסד את מניותיו כבר ב-Day One והמניות בעצם בבעלותם מאותו הרגע. בשיטה זו אם מייסד מחליט לסיים את תפקידו (אפילו אחרי תקופה קצרה), הוא עוזב עם כל המניות שלו. מה שמותיר את יתר המייסדים בחוסר שוויון שכן אם ימשיכו לעבוד והחברה תצליח ערך המניות יעלה והמייסד שעזב ירוויח ללא עמל לעומת מי שהמשיך בעבודה וקידם את החברה וערכה.
   ב. הקצאה בדרך של הבשלה – מקצים לכל מייסד את המניות שמגיעות לו בחלקים שווים לאורך תקופה מוגדרת מראש שבסופה הם יחזיקו בכל המניות. לרוב, התקופות הן רבעוניות, כלומר, בכל רבעון "משתחררות" מניות נוספות לבעלות המייסדים.
   ג. הקצאה בדרך של הבשלה הפוכה – מקצים לכל מייסד את כל המניות שמגיעות לו ב- Day One, אך המניות כפופות למנגנון רכישה חוזרת, שאומר שאם מייסד לא ממלא את התחייבויותיו (ו/או עוזב ו/או מפוטר), אז המייסדים האחרים (ו/או החברה) רשאים לרכוש בחזרה את המניות שטרם הבשילו עד לאותה נקודת זמן במחיר סמלי. זה מאפשר ליתר המייסדים לשמור על החלק היחסי שלהם (Pro Rata) בחברה בצורה נוחה והוגנת.
   מנגנון הקצאה המניות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בהסכם מייסדים. הגדרה נכונה של מנגנון ההבשלה היא תמריץ הן למייסדים והן לחברה להמשך פעילות טובה ותקינה.

מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם מייסדים בהתאמה לצרכים הייחודיים של כל מיזם, ולכן ישנה חשיבות רבה לעריכתו על ידי גורם מוסמך עם ניסיון בתחום. בהכנת ההסכם עולות סוגיות רבות, שרובן צופות פני עתיד וחשוב להבין את המשמעות של הסעיפים כדי למנוע פגיעה משמעתית בזכויות המייסדים בהמשך. הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן מעניקה שירותים משפטיים בחינם ליזמים מקהילות בלתי מיוצגות העובדים על מיזם טכנולוגי או חברתי. הקליניקה מעניקה שירותים משפטיים והדרכה, המאפשרים למיזם להתקדם ולהיות הטוב ביותר בתחומו. חלק משמעותי מהשירות של הקליניקה הוא לשמוע את הדרישות והשאיפות של היזמים ולהעניק להם את הליווי המשפטי בהתאמה אישית. בכל שנה מתקבלים 10 מיזמים הזוכים לתמיכה עסקית-משפטית צמודה במהלך שנה אקדמית קראו עוד כאן.

* הכותבת, עו"ד עינת כץ, היא מנהלת הקליניקה להנגשת המשפט לסטארט-אפים באוניברסיטת רייכמן, בעלת תואר ראשון LL.B במשפטים ו-B.A במנהל עסקים, מאוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). עינת עבדה במשרדי עורכי דין הגדולים, והתמחתה במשפט מסחרי, קרנות הון סיכון, חברות היי-טק וסטארט-אפ. במסגרת תפקידיה עינת לקחה חלק בעסקאות מורכבות במגוון תחומים לרבות אינטרנט, מדיה, סייבר, מיזוגים ורכישות, השקעות קרנות הון סיכון ו – Private Equity.
** האמור במסמך זה נועד לספק מידע בלבד ואינו בגדר ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין.

 באתר הכוורת מחכה לך עוד מידע שימושי וסרטוני הדרכה  ליזמיות ויזמים חברתיים. כדאי להתעדכן ולהתייעץ גם בקבוצת הפייסבוק יזמות חברתית הקהילה 🙂

אחת הדרכים להתקדם עם מיזם חברתי היא לייצר שותפות שמעוגנת בהסכם מחייב עם הממשלה או גורמי שלטון אחרים. כך אפשר ליהנות ממשאבים ציבוריים-ממשלתיים, להעמיד את המיזם על הרגליים ולהרחיב את הפעילות בהווה ובעתיד. אז אם המיזם שלך מציע פתרון רלוונטי לממשלה, ויש לך הוכחות להצלחה (שמותאמות להוכחות שהממשלה מחפשת), כדאי לך להכיר היטב את הדרכים להתקשרויות ולבחון לאורם את האסטרטגיה של המיזם לסקייל. איזה מזל שריכזנו לך כאן את דרכי ההתקשרות העיקריות עם פירוט היתרונות והחסרונות בכל אחת.

1 – התקשרות ממשלתית דרך מכרז

הממשלה מתקשרת עם גורמים שמספקים לה שירות או מוצר בעיקר דרך פרסום מכרזים לרכישת שירותים. הממשלה מגדירה במדויק את המוצר או השירות המבוקש, ומזמינה כל גורם שחושב שביכולתו לספק את אותו השירות להציע הצעה. המידע והטפסים שנדרשים בהגשת הצעה משתנים ממכרז למכרז, אך בכל מקרה מדובר בהליך מורכב ומרובה פרטים. הצעות למכרז ייפסלו על כל חריגה או אי- עמידה בתנאים ולכן יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים.
היתרונות
1. מימון משמעותי – ארגון שזוכה במכרז נהנה ממימון מלא (או קרוב למלא) לשירות שמסופק
2. עבודה לטווח הארוך –המכרז הוא מבין ההתקשרויות הארוכות ביותר שהממשלה מציעה ואינו דורש הגשה מחדש בכל שנה
3. לגיטימציה גבוהה – זכייה במכרז היא הישג ארגוני שמעיד על הכרה במקצועיות של הארגון והיכולת לעבוד בפריסה רחבה. הזכייה לכשעצמה מוסיפה ניסיון משמעותי ועשויה לתרום לגיוס כספים והתקשרויות עתידיות
החסרונות
1. דרך ארוכה ומורכבת – התהליך לוקח חודשים ודורש היכרות עם השפה והתהליכים הממשלתיים, מיומנויות כתיבה ולעתים גם ערבויות
2. סיכון תשומות ארגוניות – הגשה למכרז דורשת שעות עבודה רבות של עובדים ושימוש ביועצים חיצוניים שעלולים לרדת לטימיון במידה ולא זוכים
3. פחות מתאים לארגונים קטנים – מעבר למה שפורט בסעיף הקודם, ארגונים ממשלתיים נוטים גם לבחור ארגונים גדולים ובעלי ניסיון מובהק בהפעלה של שירותים בקנה מידה רחב
4. וויתור יחסי על חירות מקצועית – המכרז מכתיב את אופן ההפעלה ולא תמיד יתאים למודל הפעולה ולליבת העשייה של המיזם
5. לא מתאים למודלים ייחודיים – אם המודל של המיזם ייחודי בשדה, סביר שיהיה קושי למצוא מכרז מתאים ועדיף לנסות ערומים אחרים.

 כדאי לקרוא עוד ב – Jobiz- האתר הממשלתי למשרות ומכרזים וב-רכש פתוח של הסדנא לידע ציבורי

2 – פטור ממכרז

פטור ממכרז  – נוהל הצעות מחיר היא תקנה שמאפשרת למשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה לבצע התקשרויות עם ארגונים בסכומים שאינם עולים על 50 אלף ש"ח. זהו הליך פשוט ומהיר באופן יחסי שמאפשר לבצע התקשרויות עם הממשלה עוד בשלב הפיילוט.
יתרונות
1. מהיר יחסית – הליך שיכול לקחת עד מספר שבועות
2. MVP – דרך מצוינת לייצר מימון עבור MVP לשירות או פעילות חדשה
3. רגל בדלת' – מייצרים היכרות וקשר ראשוני שעשוי להקל על התקשרויות מורכבות יותר בעתיד
4. שנה נוספת – אפשר להמשיך בהתקשרות בשנה אחת נוספת ללא צורך ביציאה למכרז
חסרונות
 1. כסף קטן – מדובר בסכומים שלא מספיקים להתרחבות משמעותית בהיקף הפעילו
 2. אין התחייבות – הפעילות הינה חד פעמית בלבד. יש אופציה לשנה אחת נוספת אך לא מעבר לכך

כדאי לקרוא עוד ב – הוראות תכ"ם – משרד האוצר 

3 – מיזם משותף

שותפות מבוססת פרויקט בין גוף ממשלתי לבין לארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"ר). במסגרת השותפות הממשלה מממנת עד 50% מהעלות הכוללת של המיזם, והאלכ"ר מממן לפחות 50% וזוכה לפטור ממכרז בגין המיזם. מיזמים משותפים הם אחת מהפלטפורמות היעילות ביותר עבור הממשלה לעודד חדשנות ולתמוך בפיתוחים שהיא מעוניינת לקדם. הם מאפשרים לממשלה לבחון רעיונות חדשים בהנמכת סיכון משמעותית ולקבל כלים, מיומנויות ומשאבים שאין ביכולתה לספק.
יתרונות
1. תועלות של בנייה משותפת –  המיזם מרוויח משותף משמעותי בעל ידע ומשאבים רבים, וזוכה לדיוק והתאמה לצרכי השטח
2. מינוף כספים – השגת גורם מימון ראשון (ממשלה או פילנתרופיה) משפר את העמדה של היזמים אל מול הגורם המממן השני מכיוון שהמימון המקביל מקטין את הסיכון בהשקעה
3. סביר מבחינת לוחות זמנים – באופן יחסי ההליך אינו ארוך במיוחד ומאפשר יצירת מיזמים בעלי אימפקט משמעותי
חסרונות
1. היכולת לייצר את השותפות – הגורם היוזם במיזמים משותפים יהיה  פעמים רבות הממשלה עצמה שמעדיפה לפעול במיקור חוץ (לא תמיד!)
2. מעורבות ממשלתית גבוהה – ניהול המיזם הופך להיות מורכב ועדין יותר ודורש בניית אמון והתאמה לצרכי הממשלה

כדאי לקרוא עוד ב הוראות תכ"ם – התקשרות לביצוע מיזם משותף

4. ספק יחיד

במצב שבו יש רק ספק אחד שיכול לספק את השירות או המוצר, אפשר לבצע התקשרות בלי לצאת למכרז מתוך הכרה בארגון כ"ספק יחיד". התנאים למי יכול להיות מוכר כספק יחיד ומה ההליך שצריך לבצע על מנת להכירו ככזה מפורטים בחוק חובת המכרזים.  משרדי הממשלה לא אוהבים ליזום התקשרויות של ספק יחיד. על כן מומלץ לנסות דרכי התקשרות שונות, אלא אם שותף ממשלתי מציע את דרך ההתקשרות הזו.
יתרונות
קבלת מימון לצד הנאה משדה בלעדי וריק ממתחרים
חסרונות
1. תהליך ארוך של הוכחת בלעדיות או ייחודיות, שעלול לדרוש תשומות רבות מהארגון
2. אי וודאות –  במידה שיתברר שיש עוד מתחרים שיכולים לספק את אותו שירות, לא ניתן יהיה לקבל את ההכרה ויהיה צורך לצאת במכרז יי.

כדאי לקרוא עוד ב האוגדן – מכרזים לרכישת שירותים ברשות מקומית או משרד ממשלתי

5.  שת"פ רשויות מקומיות

במדינת ישראל ישנן 255 רשויות מקומיות שיכולות להתקשר עם מלכ"רים בדרכים מגוונות. לדוגמה מכרזים מוניציפאליים, פטור ממכרז במספר מקרים )פטור על פי שווי, ספק יחיד, מיזמים משותפים, חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית. לרשויות מקומיות קיימים משאבים נוספים שהן יכולות להציע כמו מבני ושטחי ציבור או פטור מארנונה למלכ"רים.  בנוסף, ישנם  אשכולות אזוריים שמאגדים תחתיהם מספר גדול של רשויות מקומיות ע"פ אזור גאוגרפי. האשכול מנהל תחתיו תחומים משתנים ברמה האזורית כמו: פיתוח כלכלי אזורי, פיתוח חברתי, חינוך, וטרינריה, איכות הסביבה, תשתיות ועוד.
יתרונות
1. דלת כניסה במגזר השלטוני – עבודה עם שחקן השלטוני העיקרי אחרי משרדי הממשלה
2. לגיטימציה – עבודה עם רשויות מקומיות מעידה על טיב הארגון ויכולותיו
3. גדילה הדרגתית – אפשרות  להתרחב באופן מבוקר לעוד ועוד רשויות ולעשות כך את הדרך מפריסה מקומית לפריסה ארצית
4. התאמה לפרדיגמה המשתנה – ניכר שיש ההעדפה הולכת וגדלה של משרדי הממשלה להעברת כספים וסמכויות לרשויות מקומיות
5. קרש קפיצה – הוכחת אימפקט ברמה מקומית מהווה ניסיון מהותי בהתקשרויות עתידיות עם שחקנים נוספים במגזר השלטוני ועשוי לקדם SCALE ברמה הארצית
6. קשר לשטח – הקשר הקרוב עם השותפים ברשות המקומית והפוזיציה הקרובה לשטח מאפשרת לדייק את המודל
חסרונות
1. פוליטיזציה – הכוח הגדול שיש לדרג הפוליטי ברשויות מהווה אתגר למי שמגיע מבחוץ ללא היכרות אישית עם הדמויות והשחקנים השוני
2. היקף קטן – התקשרות יחידה עם רשות מקומית לא מספיקה ל -SCALE  בהיקף רחב (אלא אם מדובר באחת מערי המטרופולין
3. שקיפות – השקיפות ברשויות פחותה מאשר במשרדי ממשלה, דבר שעלול להקשות על איסוף נתונים מקדים, הבנת סדרי גודל של תקציבים וצרכים

כדאי לקרוא עוד ב-תקנות העיריות (מכרזים)

 בונוס למיטיבי לכת – דרכים נוספות לשיתופי פעולה

חוץ מדרכי ההתקשרות שפירטנו לעיל, כדאי לבחון שיתופי פעולה והתקשרויות עם גורמים נוספים שעשויים לתרום לצמיחה של המיזם בשדה החברתי בישראל:
מוסדות לאומיים כמו: ההסתדרות, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד וכו'
חברות ממשלתיות בפריסה ארצית כמו: החברה למתנ"סים, המשקם, מקורות וכו'
ארגוני חברה אזרחית בפריסה ארצית רחבה שמגיעים עם משאבי פיתוח, ניסיון וקשרים בעבודה עם משרדי הממשלה
חבירה לארגונים אלו עשויה לספק את הצרכים הארגוניים של המיזם או להיות מהלך שיקדם באופן משמעותי התקשרות עתידית עם הממשלה.

אז מה הדיבור? ברור לך כבר באיזו דרך ללכת? כדי להרחיב את התמונה כדאי לקרוא על עוד כמה דרכים להשיג מימון למיזם חברתי בסיוע הממשלה, הרשויות והציבור. ובכלל, באתר הכוורת יש מידע שמתעדכן מעת לעת, וגם סרטוני הדרכה מצויינים. כדאי לעקוב וכמובן לשאול, לשתף, להתייעץ ולהתעדכן גם בעמוד הפייסבוק שלנו יזמות חברתית הקהילה 

הכתבה מבוססת על המדריך GOV.SCALE של ג'וינט אלכא. מומלץ להרחיב קריאה כאן

בפרק נעסוק בשאלות הבאות:

• אילו מרכיבים כדאי לשקול בצמיחה למיזם ארצי רחב?
• מהם המחירים הצפויים בצמיחה כזו?
• מה ניתן ללמוד ממיזמים שעשו זאת?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה ננסה לענות יחד על השאלות הבאות:

• כיצד נראית נקודת הסיום (Endgame )של הסקייל?
• האם מרכיבי הארגון והמודל תומכים באסטרטגיית הסקייל?
• אילו מ'דלתות הכניסה' לממשלה רלוונטיות ליוזמה שלכם?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

הכול מתחיל מרעיון. במקרה של איריס אלטר ליברמן עובדת סוציאלית קלינית, הרעיון הגיע במהלך נסיעה שגרתית ברכבת התחתית בניו יורק לפני 6 שנים. איריס שטיפלה בנערים ונערות בסיכון בפנימייה ידעה איך נשמעת השיחה בתוך חדר הטיפולים, תשובותיהן לשאלותיה היו מסתכמות בדרך כלל ב"סבבה", "טוב", "לא יודע" וזה תסכל אותה נורא. הדבר הכי קשה מלכתחילה זה לגרום להם בכלל לבוא לטיפול, ועד שהם הגיעו הם לא מצליחים לבטא את עצמם, הם לא יכולים לומר "אני עצוב", "אני בודד", "אני כועס". וחוסר היכולת הזו מייצרת תסכול מחוץ לחדר הטיפולים בחיי היומיומיים שלהם דבר שבא לידי ביטוי בעבריינות ואלימות. באנשים בוגרים שלא מצליחים לבטא את עצמם זה בא לידי ביטוי ביתר שאת ומגיע אף למקרי קיצון. איריס באמת ניסתה לאמץ כל שיטה יצירתית אפשרית בתוך חדר הטיפולים, ממוסיקה ועד ציור, אבל כל השיטות האלו לא נתנו לה מענה הולם כי הן מחליפות את הדיבור.

נחזור רגע לאותה נסיעה שגרתית של איריס בסאבווי, כשהיא בדרך לפגישות טיפוליות עם אסירים משוחררים כחלק מהתואר השני שלה בעבודה סוציאלית. באותו זמן היא האזינה לפודקאסט 'This American Life' לפרק בו מתארחת נערה בת 16. האופן שבו הנערה סיפרה את הסיפור שלה כל כך ריגש את איריס ועורר בה השראה. ושם, ברגע הזה, בעומק האדמה, דוהרת בתוך רכבת תחתית נפל לה האסימון שפודקאסטים יכולים להיות כלי טיפולי שלא מחליף שפה אלא בדיוק ההפך!

מאותו רגע של גילוי והארה בסאבווי Eureka Moment  / AHA!Expirience איריס התחילה להקדיש את זמנה לפיתוח הקונספט החדשני. היא הגיעה פגישת ייעוץ קצרה עם צוות הכוורת והבינה שקודם כל היא זקוקה לצוות. עם התובנה הזו היא פרסמה פוסט בפייסבוק וסיפרה על החלום שלה ועל הרצון למצוא שותפ/ה לדרך. במהרה החלום הפך למציאות כשיחד עם תיאו לנדאו וצוות המיזם הם הקימו את עמותת רקורד, הפודקאסט החברתי-טיפולי הראשון בעולם. רקורד יוצרים פודקאסטים במסגרת מפגשי טיפול עם בני נוער, יחד בונים את הנרטיב ומאפשרים להם שליטה על סיפור חייהם. הם לומדים לחקור מה מניע אותם, מתעדים ומראיינים אנשים במעגלים הסובבים אותם. את הסיפור הזה הם הופכים לפרק פודקאסט דוקו- נרטיבי שעולה להאזנה לקהל הרחב.
כלי טיפולי וכלי לשינוי חברתי.חפשו רקורד באפליקציית הפודקאסטים שלכם ולחצו פליי!
לא רק לבני נוער קשה לתת מילים לסיפורם, גם לאנשים בשוליים חסרי הקול שמשוועים לבמה. נוער בסיכון זו רק ההתחלה של רקורד. לאחרונה, הם החלו לתת במה גם לסוגים שונים של אוכלוסייה הזקוקה לטיפול כגון ניצולי שואה, פליטים, נשים עגונות, אנשים שסובלים מפוסט טראומה ועוד.
כחברה יש לנו קושי לקבל את הכאב של האחר אבל כשמאזינים לפודקאסט שהוא ללא גירויים, תוכן לא ויזואלי, רק תוכן והקשבה משהו קורה. ניתן להזדהות עם רגע, אדם או משפט ושם בדיוק נולדת האמפטיה בחברה הישראלית.
אחרי תהליך ארוך בתכנית ההאצה של כוורת, אנחנו משקיעים בפיתוח המיזם שלהם דרך פיילוט משותף עם רשת ברנקו וייס. אנחנו מספקים להם ליווי של יועץ מחקר מטעמנו שיעזור להם ליצור כלי הערכה שימדדו את האפקטיביות שלהם ואת האימפקט של רקורד. בשנתיים הקרובות רקורד מתכוונים להשיג מספר יעדים:
1. להרחיב את תפוצת המאזינים ולהתמקם כאחד מעשרת הפודקאסטים המושמעים בארץ.
2. ליצור 50 פודקסאטים בשנה שמשנים מציאות. כל שבוע אצלכם באוזניות.
בשביל להגשים את כל זה רקורד זקוקים לקצת עזרה וגם אתם יכולים לעזור:
# בחיבור לשיתופי פעולה – לארגונים ומוסדות שרוצים לתת במה לעשייה שלהם
#באיתור ועד מנהל חברתי מצויין
# בתמיכה שתגיע ישירות לתהליך טיפולי משנה חיים

לעוד פרטים על מיזם רקורד – לחצו כאן