בשלב הקודם נערכנו לתחילת הפעילות של המיזם ובעזרת כלי העבודה של התכנןן התקציבי הכנו הערכה תקציבית שמורכבת מכלל ההכנסות וההוצאות הצפויות בכל חודש וחודש. עכשיו, כשאנחנו כבר פועלים, נשאלת השאלה – מה קורה בפועל? האם ההתנהלות השוטפת שלנו עומדת בתכנון התקציבי? חורגת ממנו? אולי יש יותר הוצאות משצפינו? בקיצור, בשביל לדעת איפה אנחנו עומדים ולהיערך היטב לשינויים, אנחנו מוכרחים לעקוב באופן חודשי אחר הביצועים השוטפים שלנו ולהשוות אותם לתכנון המקורי – מה שנקרא: "תכנון מול ביצוע".

בקובץ המצורף תמצאו טבלאות שיסייעו לכם להבין את:
1. תמונת המצב של התכנון מול הביצוע של ההוצאות שלכם
2. תמונת המצב של התכנון מול הביצוע של ההכנסות שלכם
3. תמונת המצב של האיזון התקציבי בסוף כל חודש / תקופה
4. הפער הכולל בין התכנון התקציבי לביצוע בפועל

יש לכם שאלה? כדאי להתייעץ בקהילת היזמות החברתית של ישראל
בהצלחה!!

בפרק נעסוק בשאלות הבאות:

• אילו מרכיבים כדאי לשקול בצמיחה למיזם ארצי רחב?
• מהם המחירים הצפויים בצמיחה כזו?
• מה ניתן ללמוד ממיזמים שעשו זאת?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה ננסה לענות יחד על השאלות הבאות:

• כיצד נראית נקודת הסיום (Endgame )של הסקייל?
• האם מרכיבי הארגון והמודל תומכים באסטרטגיית הסקייל?
• אילו מ'דלתות הכניסה' לממשלה רלוונטיות ליוזמה שלכם?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק הזה נעסוק בשאלות הבאות:

• האם יש הגדרה ברורה וכמותית של לקוחות וגודל שוק?
• האם ישנה תיאורית שינוי ברורה?
• האם קיימת הוכחת היתכנות למודל ההפעלה?
• מהן האפשרויות השונות ל PIVOT?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

בפרק זה נלמד ונתנסה בבדיקת היתכנות. נענה לעצמנו על השאלות הבאות:

• איך לבנות את הצעת הערך הייחודית UVP?
• איך כותבים תוכנית עבודה: חזון- מטרות- יעדים?
• איך מבצעים מיפוי ראשוני של שחקנים ובעלי עניין?
• איך לצאת עם המיזם בעיתוי האופטימאלי?

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

הגדרת בעיה – ספציפית, בהירה, מתוחמת בזמן/מרחב, ישימה, בעלת פוטנציאל לפתרון ומכילה קריטריון להצלחה.
מיקוד בבעיה הציבורית – הגדרת הבעיה הציבורית.
שיטת ה – Five Why's  – טכניקת חקירה חזרתית לחילוץ הגורם שעומד בבסיס הבעיה.
חקר המרחב – הבנת הגורמים לבעיה.
מיקוד ותיחום הבעיה – תיחום הבעיה בזמן או במרחב על מנת לתת פתרון מדוייק.
מסגור הבעיה – עיבוד המידע  שנצבר בתהליך והגעה להגדרה פשוטה שמצביעה באופן ברור על הבעיה שמעוניינים לפתור.

לקריאת הפרק המלא – הורידו את הקובץ המצורף

הגענו לחלק בו אנו מוכיחים את האימפקט של כל העשייה שלנו. נעשה זאת בעזרת כלי לתכנון ראיות שיעזור לנו להציג בצורה מסודרת מה המיזם שלנו מוסיף, על מה הוא מתבסס ומהם גבולות הגזרה שלו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.נסו להתבונן מנקודת מבט חיצונית על המיזם שלכם
2.התייחסו הן לתחומים שהמיזם מוסיף ומשפר והן לתחומים בהם נעשה שימוש חוזר כאחד. אנחנו לא ממציאים את הגלגל, אנחנו משדרגים אותו.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה, צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

סוף סוף הגענו ל-Standards of evidence, שיטה שדרכה ניתן לבדוק את האימפקט וההצלחה של המיזם שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1.עברו על השלבים בהדרגה.
2.שימו לב שאתם משתמשים בכלי בהתאם ליוזמה ולארגון שלכם, הפעילו שיקול דעת.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

עד עכשיו התמקדנו בעצמנו, במניעים שלנו, ביכולות שלנו ובמיפוי קהל היעד. עכשיו נחליף מעט נקודת מבט ונתמקד בבעלי העניין בתחום היוזמה שלנו.
נמפה את בעלי העניין בתחום שלנו, נבין מי חשוב לנו שיכיר את היוזמה שלנו, מי חשוב לנו שיקח חלק, במי נשקיע רבות בשיתוף פעולה ועל מי נוכל לוותר.

נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. כדאי להיעזר במקורות חיצוניים כדי להרחיב את המחשבה על בעלי עניין נוספים שטרם צירפתם למיפוי.
2. מומלץ לא לוותר על הכנסת כל הפרטים לגרף. הויזואליה עושה הרבה סדר בבחירות המיקודים שלנו.

מומלץ בשלב זה להעזר באתרים הבאים:

גיידסטאר– אתר העמותות של ישראל
מפתח התקציב– (תקציב המדינה והוצאות ממשלה)

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה

בתרגיל הזה נרצה לעשות סדר בממצאים שלנו – נבין מה עלינו לשמר, מה עלינו לשנות ומה יש עדיין לעשות ולא לקחנו בחשבון לפני כן.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. זהו את סוג השינוי אותו צריך לבצע, לא תמיד הנראה ראשון לעין הוא מה שאנו צריכים לשנות. נתחו היטב את הממצאים העולים
2.ייתכן ויעזור לכם לעשות רשימה ארוכה של כל מה שעלה בMVP ורק לאחר מכן לחלק לקטגוריות השונות, עבדו בשיטת העבודה הנוחה לכם.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת

להורדת דף העבודה 

 עד עכשיו התעסקנו הרבה בחשיבה תהליכית – מה אנחנו עושים, למה, מה מייחד אותנו…
עכשיו ניגע גם בפרקטיקה יום-יומית. אחד הדברים הכי חשובים כשאנחנו מקימים את המיזם שלנו זה התנהלות כלכלית נכונה. בואו נודה באמת, חשוב שלפחות נחזיר את העלויות של המוצר שלנו, וכדאי גם שנרוויח מזה.
שימו לב: הטבלה המצורפת היא כללית ודורשת התאמות למודל העסקי של כל מיזם בנפרד. תכנית תקציבית של עמותה לא תראה כמו תכנית עסקית של עסק ותמחור של מוצר טכנולוגי לא נראה כמו תמחור של שירות.
מוזמנים להוריד את הקובץ ולהתנסות בעצמכם 🙂

יש לכם שאלה?כדאי להתייעץ בקהילת היזמות החברתית של ישראל
בהצלחה!!

להורדת דף העבודה 

שלב הMVP- Minimum viable product. הגיע הזמן להוריד את כל התכנון לעשייה ולבחון את  המוצר שלנו בשטח.
בדף זה נרצה לוודא שאנחנו עונים על הצורך בצורה מדוייקת בצורה מינימלית, כך שלא נשקיע משאבים רבים, ועם זאת נוכל לקבל פידבק ולהתאים את המוצר שלנו.
נקודות שחשוב שנתייחס אליהן בכלי:
1. השקיעו מחשבה בשלב השלישי- אנחנו בדרך כלל נמנעים מלבחור על מה לוותר ולהשאיר בחוץ, זהו שלב קריטי למיקוד שלנו כיזמים.
2. אל תוותרו על מדדים איכותיים, ללא מדדים שלב זה אינו שווה כלום בעצם. המטרה שלנו היא להבין בסוף האם הצלחנו או לא ומה עלינו לתקן.

יש לכם שאלה – שתפו אותנו כאן  בקהילת היזמות החברתית של ישראל
שיהיה המון בהצלחה,
צוות הכוורת 

להורדת דף העבודה