בואו ללמוד איך לפתוח דלת ברשויות המקומיות,
להכיר את דרכי העבודה ליצירת שותפות מוצלחת
ולשמוע סיפורי הצלחה וכישלון מהשטח.
ארוחת צהריים קלה תוגש בסיום האירוע
*מספר המקומות מוגבל*
אבי הינו יזם ומוביל אסטרטגי. אבי הקים וניהל את חברת תבונה תעשיות תוכנה בע"מ במשך שנים רבות. בתוקף תפקידו רכש אבי, היכרות עמוקה וניסיון מוכח בעבודה עם עולם הרווחה במדינת ישראל. במסגרת זו, הינו מעורב בפרויקטים עתירי טכנולוגיה ותהליכים ארגוניים במספר רב של משרדים ממשלתיים וארגונים חברתיים בתחומי הרווחה, בריאות, חינוך וכד'. אבי משמש כמנהל שח"ר במשרד הרווחה. במסגרת זו, יזם והוביל אבי את בניית הממשקים בין משרד הרווחה לבין מחלקות הרווחה ברשויות מקומיות, במועצות האזוריות והמקומיות ובארגוני רווחה שונים. בנוסף, אבי מביא עימו, הכרות מעמיקה וניסיון עם המרחב הממשלתי, ממשקים בין המשרדים וגופי שרות כגון ממשל זמין, החשב הכללי, אגף התקציבים וכדו'. הפרויקטים שאבי הוביל בתחומים אלה הינם: תוכנית אב וליווי המחשוב של משרד הרווחה, כמו גם מערך תחבורה ציבורית במשרד התחבורה. התוכנית אב ומכרז בינלאומי למפעל ההגרלות של מפעל הפיס, ועוד.
החשב הכללי יוצא בסדרת הדרכות לגופי ציבור הנתמכים על תמיכות ממשלתיות.
מתוך רצון להנגיש את עולם התמיכות הממשלתיות, יתקיימו מספר מפגשי הדרכה פתוחים בזום, בהם ניתן יהיה לשאול את כל השאלות.
המפגש יעסוק בהגשת בקשות בפורטל התמיכות – מלכ"רים, עמותות, חברות לתועלת הציבור, רו"ח מבקרים – בואו הצטרפו!
החשב הכללי יוצא בסדרת הדרכות לגופי ציבור הנתמכים על תמיכות ממשלתיות.
מתוך רצון להנגיש את עולם התמיכות הממשלתיות, יתקיימו מספר מפגשי הדרכה פתוחים בזום, בהם ניתן יהיה לשאול את כל השאלות.
מלכ"רים, עמותות, חברות לתועלת הציבור, רו"ח מבקרים – בואו הצטרפו!
* המפגש בתאריך 24.04 יעסוק בנוהל שר האוצר לתמיכה במוסדות ציבור – עמידה בנהלים
* המפגש בתאריך 26.06 יעסוק בהגשת בקשות בפורטל התמיכות
החשב הכללי יוצא בסדרת הדרכות לגופי ציבור הנתמכים על תמיכות ממשלתיות.
מתוך רצון להנגיש את עולם התמיכות הממשלתיות, יתקיימו מספר מפגשי הדרכה פתוחים בזום, בהם ניתן יהיה לשאול את כל השאלות.
מלכ"רים, עמותות, חברות לתועלת הציבור, רו"ח מבקרים – בואו הצטרפו!
* המפגש בתאריך 01.03, יעסור בהתנהלות במסגרת תקציב המשכי
* המפגש בתאריך 24.04 יעסוק בנוהל שר האוצר לתמיכה במוסדות ציבור – עמידה בנהלים
* המפגש בתאריך 26.06 יעסוק בהגשת בקשות בפורטל התמיכות
אתם מלכ"ר ואיתרתם מבחן תמיכה ממשלתי או עירוני שרלוונטי לפעילות שלכם? קראו כאן מה כדאי לעשות כדי להגיע אליו מוכנים
לפחות שנה מראש, כלומר, אם אתם רוצים לקבל תמיכה בשנת 2024, מתחילים להתארגן עכשיו (בשנת 2023). לא כדאי לחכות לרגע האחרון, במיוחד אם זו השנה הראשונה שבה אתם רוצים להיכנס למעגל התמיכה הממשלתית. קחו בחשבון שההתארגנות תיקח יותר זמן ממה שהערכתם. ככל שתתארגנו מוקדם יותר– כך תוכלו למצות את מירב התמיכות הממשלתיות האפשריות. הליכי התמיכה הם בירוקרטיים מאוד ומצריכים עמידה בנהלים ובלוחות זמנים קבועים, הגשת מסמכים רבים, היכרות עם מבחני התמיכה הרלוונטיים ונהלי הממשלה כדי להצליח לקבל את התמיכה ולמקסם אותה.
שלב 1 – לקרוא את מבחני התמיכה ולהכיר את התנאים. לקרוא שוב את מבחני התמיכה. ועוד פעם. זה לא יזיק.
שלב 2 – לוודא שאתם פועלים לפחות שנתיים בתחום שבו אתם מבקשים להגיש את הבקשה או שתפעלו שנתיים לפחות בשנה שבה תגישו את הבקשה. לוודא שיש לכם אישור מלכ"ר מרשות המיסים. לוודא שיש לכם אישור ניהול תקין מרשם העמותות והחל"צ לשנה שבה אתם רוצים להגיש את הבקשה. כלומר, אם אתם רוצים להגיש בקשה לשנת 2024, אתם צריכים להתחיל לפעול בתחום שבו אתם מבקשים את התמיכה לכל המאוחר בשנת 2022. במקרה כזה, צריך להיות לכם אישור ניהול תקין לשנת 2024.
שלב 3 – להודיע מראש אם צריך: בחלק ממבחני התמיכה יש דרישה במבחן התמיכה להודעה מראש לפני השנה שאתם רוצים לקבל את התמיכה. במקרה כזה – תדאגו להגיש את ההודעה כנדרש. גם אם מבחן התמיכה אינו מצריך הודעה מראש, כדאי להיפגש עם המשרד התומך, להציג את עצמכם ולהקשיב להנחיותיהם.
שלב 4 – התארגנות מקצועית: יש מבחני התמיכה מבוססים על העבודה שלכם בשנה קודמת. כלומר, אם אתם רוצים להגיש ב-2024, הנתונים לפיהם יוחלט על הזכאות והסכומים הם נתונים של שנת 2023. זה הזמן לשפר את הנתונים הרלוונטיים כדי לקבל מקסימום תמיכה.
שלב 5 – להשיג את הכרטיסים החכמים הנדרשים לגישה למערכת המרכבה.
שלב 6 – לוודא שאתם עומדים (או תעמדו בשנת התמיכה) בתנאי הסף בתחום שאתם מבקשים לקבל בו תמיכה.
שלב 7 – להמתין עד שתפורסם מודעה המזמינה את הגופים להגיש בקשות תמיכה.
עברתם את כל השלבים? עכשיו העבודה רק מתחילה…
הכותבת, הדס פרבר אלמוגי היא עורכת דין המתמחה בגיוס משאבים ציבוריים (תמיכות ומכרזים). לשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות והספורט ומשרד החדשנות, המדע הטכנולוגיה.
לשכת רואי חשבון בישראל מזמינה אתכם לכנס בנושא גיוון מקורות ההכנסה של אלכ"רים ועבודה נכונה עם הממשלה ורשויות מקומיות.
הלו, ממשלה, אפשר להתקשר? בין אם אתם בתחילת הדרך וחולמים רחוק, או שיש לכם כבר מיזם מבוסס שמוכן להתרחב, כדאי להכיר את הדרכים לייצר שותפויות עם גופים שלטוניים. בכתבה תמצאו סקירה של הדרכים הרלוונטיות ביותר לארגונים חברתיים ופירוט של היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן
הממשלה מתקשרת עם גורמים שמספקים לה שירות או מוצר בעיקר דרך פרסום מכרזים לרכישת שירותים. הממשלה מגדירה במדויק את המוצר או השירות המבוקש, ומזמינה כל גורם שחושב שביכולתו לספק את אותו השירות להציע הצעה. המידע והטפסים שנדרשים בהגשת הצעה משתנים ממכרז למכרז, אך בכל מקרה מדובר בהליך מורכב ומרובה פרטים. הצעות למכרז ייפסלו על כל חריגה או אי- עמידה בתנאים ולכן יש להקפיד על מילוי כל הפרטים הנדרשים.
היתרונות
1. מימון משמעותי – ארגון שזוכה במכרז נהנה ממימון מלא (או קרוב למלא) לשירות שמסופק
2. עבודה לטווח הארוך –המכרז הוא מבין ההתקשרויות הארוכות ביותר שהממשלה מציעה ואינו דורש הגשה מחדש בכל שנה
3. לגיטימציה גבוהה – זכייה במכרז היא הישג ארגוני שמעיד על הכרה במקצועיות של הארגון והיכולת לעבוד בפריסה רחבה. הזכייה לכשעצמה מוסיפה ניסיון משמעותי ועשויה לתרום לגיוס כספים והתקשרויות עתידיות
החסרונות
1. דרך ארוכה ומורכבת – התהליך לוקח חודשים ודורש היכרות עם השפה והתהליכים הממשלתיים, מיומנויות כתיבה ולעתים גם ערבויות
2. סיכון תשומות ארגוניות – הגשה למכרז דורשת שעות עבודה רבות של עובדים ושימוש ביועצים חיצוניים שעלולים לרדת לטימיון במידה ולא זוכים
3. פחות מתאים לארגונים קטנים – מעבר למה שפורט בסעיף הקודם, ארגונים ממשלתיים נוטים גם לבחור ארגונים גדולים ובעלי ניסיון מובהק בהפעלה של שירותים בקנה מידה רחב
4. וויתור יחסי על חירות מקצועית – המכרז מכתיב את אופן ההפעלה ולא תמיד יתאים למודל הפעולה ולליבת העשייה של המיזם
5. לא מתאים למודלים ייחודיים – אם המודל של המיזם ייחודי בשדה, סביר שיהיה קושי למצוא מכרז מתאים ועדיף לנסות ערומים אחרים.
כדאי לקרוא עוד ב – Jobiz- האתר הממשלתי למשרות ומכרזים וב-רכש פתוח של הסדנא לידע ציבורי
פטור ממכרז – נוהל הצעות מחיר היא תקנה שמאפשרת למשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה לבצע התקשרויות עם ארגונים בסכומים שאינם עולים על 50 אלף ש"ח. זהו הליך פשוט ומהיר באופן יחסי שמאפשר לבצע התקשרויות עם הממשלה עוד בשלב הפיילוט.
יתרונות
1. מהיר יחסית – הליך שיכול לקחת עד מספר שבועות
2. MVP – דרך מצוינת לייצר מימון עבור MVP לשירות או פעילות חדשה
3. רגל בדלת' – מייצרים היכרות וקשר ראשוני שעשוי להקל על התקשרויות מורכבות יותר בעתיד
4. שנה נוספת – אפשר להמשיך בהתקשרות בשנה אחת נוספת ללא צורך ביציאה למכרז
חסרונות
1. כסף קטן – מדובר בסכומים שלא מספיקים להתרחבות משמעותית בהיקף הפעילו
2. אין התחייבות – הפעילות הינה חד פעמית בלבד. יש אופציה לשנה אחת נוספת אך לא מעבר לכך
כדאי לקרוא עוד ב – הוראות תכ"ם – משרד האוצר
שותפות מבוססת פרויקט בין גוף ממשלתי לבין לארגונים ללא כוונת רווח (אלכ"ר). במסגרת השותפות הממשלה מממנת עד 50% מהעלות הכוללת של המיזם, והאלכ"ר מממן לפחות 50% וזוכה לפטור ממכרז בגין המיזם. מיזמים משותפים הם אחת מהפלטפורמות היעילות ביותר עבור הממשלה לעודד חדשנות ולתמוך בפיתוחים שהיא מעוניינת לקדם. הם מאפשרים לממשלה לבחון רעיונות חדשים בהנמכת סיכון משמעותית ולקבל כלים, מיומנויות ומשאבים שאין ביכולתה לספק.
יתרונות
1. תועלות של בנייה משותפת – המיזם מרוויח משותף משמעותי בעל ידע ומשאבים רבים, וזוכה לדיוק והתאמה לצרכי השטח
2. מינוף כספים – השגת גורם מימון ראשון (ממשלה או פילנתרופיה) משפר את העמדה של היזמים אל מול הגורם המממן השני מכיוון שהמימון המקביל מקטין את הסיכון בהשקעה
3. סביר מבחינת לוחות זמנים – באופן יחסי ההליך אינו ארוך במיוחד ומאפשר יצירת מיזמים בעלי אימפקט משמעותי
חסרונות
1. היכולת לייצר את השותפות – הגורם היוזם במיזמים משותפים יהיה פעמים רבות הממשלה עצמה שמעדיפה לפעול במיקור חוץ (לא תמיד!)
2. מעורבות ממשלתית גבוהה – ניהול המיזם הופך להיות מורכב ועדין יותר ודורש בניית אמון והתאמה לצרכי הממשלה
כדאי לקרוא עוד ב הוראות תכ"ם – התקשרות לביצוע מיזם משותף
במצב שבו יש רק ספק אחד שיכול לספק את השירות או המוצר, אפשר לבצע התקשרות בלי לצאת למכרז מתוך הכרה בארגון כ"ספק יחיד". התנאים למי יכול להיות מוכר כספק יחיד ומה ההליך שצריך לבצע על מנת להכירו ככזה מפורטים בחוק חובת המכרזים. משרדי הממשלה לא אוהבים ליזום התקשרויות של ספק יחיד. על כן מומלץ לנסות דרכי התקשרות שונות, אלא אם שותף ממשלתי מציע את דרך ההתקשרות הזו.
יתרונות
קבלת מימון לצד הנאה משדה בלעדי וריק ממתחרים
חסרונות
1. תהליך ארוך של הוכחת בלעדיות או ייחודיות, שעלול לדרוש תשומות רבות מהארגון
2. אי וודאות – במידה שיתברר שיש עוד מתחרים שיכולים לספק את אותו שירות, לא ניתן יהיה לקבל את ההכרה ויהיה צורך לצאת במכרז יי.
כדאי לקרוא עוד ב האוגדן – מכרזים לרכישת שירותים ברשות מקומית או משרד ממשלתי
במדינת ישראל ישנן 255 רשויות מקומיות שיכולות להתקשר עם מלכ"רים בדרכים מגוונות. לדוגמה מכרזים מוניציפאליים, פטור ממכרז במספר מקרים )פטור על פי שווי, ספק יחיד, מיזמים משותפים, חוזה לביצוע עבודה מדעית, אמנותית או ספרותית. לרשויות מקומיות קיימים משאבים נוספים שהן יכולות להציע כמו מבני ושטחי ציבור או פטור מארנונה למלכ"רים. בנוסף, ישנם אשכולות אזוריים שמאגדים תחתיהם מספר גדול של רשויות מקומיות ע"פ אזור גאוגרפי. האשכול מנהל תחתיו תחומים משתנים ברמה האזורית כמו: פיתוח כלכלי אזורי, פיתוח חברתי, חינוך, וטרינריה, איכות הסביבה, תשתיות ועוד.
יתרונות
1. דלת כניסה במגזר השלטוני – עבודה עם שחקן השלטוני העיקרי אחרי משרדי הממשלה
2. לגיטימציה – עבודה עם רשויות מקומיות מעידה על טיב הארגון ויכולותיו
3. גדילה הדרגתית – אפשרות להתרחב באופן מבוקר לעוד ועוד רשויות ולעשות כך את הדרך מפריסה מקומית לפריסה ארצית
4. התאמה לפרדיגמה המשתנה – ניכר שיש ההעדפה הולכת וגדלה של משרדי הממשלה להעברת כספים וסמכויות לרשויות מקומיות
5. קרש קפיצה – הוכחת אימפקט ברמה מקומית מהווה ניסיון מהותי בהתקשרויות עתידיות עם שחקנים נוספים במגזר השלטוני ועשוי לקדם SCALE ברמה הארצית
6. קשר לשטח – הקשר הקרוב עם השותפים ברשות המקומית והפוזיציה הקרובה לשטח מאפשרת לדייק את המודל
חסרונות
1. פוליטיזציה – הכוח הגדול שיש לדרג הפוליטי ברשויות מהווה אתגר למי שמגיע מבחוץ ללא היכרות אישית עם הדמויות והשחקנים השוני
2. היקף קטן – התקשרות יחידה עם רשות מקומית לא מספיקה ל -SCALE בהיקף רחב (אלא אם מדובר באחת מערי המטרופולין
3. שקיפות – השקיפות ברשויות פחותה מאשר במשרדי ממשלה, דבר שעלול להקשות על איסוף נתונים מקדים, הבנת סדרי גודל של תקציבים וצרכים
כדאי לקרוא עוד ב-תקנות העיריות (מכרזים)
חוץ מדרכי ההתקשרות שפירטנו לעיל, כדאי לבחון שיתופי פעולה והתקשרויות עם גורמים נוספים שעשויים לתרום לצמיחה של המיזם בשדה החברתי בישראל:
מוסדות לאומיים כמו: ההסתדרות, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד וכו'
חברות ממשלתיות בפריסה ארצית כמו: החברה למתנ"סים, המשקם, מקורות וכו'
ארגוני חברה אזרחית בפריסה ארצית רחבה שמגיעים עם משאבי פיתוח, ניסיון וקשרים בעבודה עם משרדי הממשלה
חבירה לארגונים אלו עשויה לספק את הצרכים הארגוניים של המיזם או להיות מהלך שיקדם באופן משמעותי התקשרות עתידית עם הממשלה.
הכתבה מבוססת על המדריך GOV.SCALE של ג'וינט אלכא. מומלץ להרחיב קריאה כאן
הפרק השישי במדריך המצויין Gov.scale עוסק בשלב שבו הפעילות ממוסדת ברמה הלאומית (כבוד!)
בפרק נעסוק בשאלות הבאות:
בפרקים הקודמים עסקנו בשאלות מסוג "האם". הן נועדו לבחון האם אתם והמיזם בשלים לסקייל עם הממשלה. הפרק החמישי במדריך המצויין Gov.scale יעסוק בשאלה "איך" תוכלו להגשים את השאיפה לסקייל עם הממשלה.
בפרק הזה ננסה לענות יחד על השאלות הבאות:
מדריך יישומי ומקיף שיסייע לך להבין איך לצמוח עם המיזם שלך לעבר השפעה ארצית רחבה
הורידו את הקובץ המצורף ותגלו את המדריך היישומי המקיף ביותר שנכתב בנושא צמיחה עם הממשלה – Gov.scale מבית ג'וינט אלכא. המדריך בנוי על פי מפת SCALE (צמיחה מדורגת) ומשלב שאלות להעמקה, דוגמאות להמחשה והפניות להרחבה. ניתן לקרוא את המדריך באופן 'ספיראלי', לגשת לנקודה רלוונטית במקום אחר ואז לחזור ולהמשיך להתקדם לשלב הבא.
כדאי להכיר גם את הגירסה המקוצרת – סדרה חביבה לצפייה אונליין, שנותנת את עיקרי הדברים בגובה העיניים – יזמות חברתית ב-7 פרקים
קורס עמותות צעירות הינו יוזמה משותפת של מנהיגות אזרחית בתמיכת מגדל חברה לביטוח, המתקיים במסגרת בית העמותות. הקורס הוקם כחלק מחזון משותף לפתח תשתיות ניהוליות לארגונים חברתיים.
מטרת הקורס הינה להקנות למשתתפיו הבנה מעמיקה על המגזר השלישי, האקוסיסטם בו הוא פועל ותפקיד המנהל בו. בקורס ילמדו המשתתפים מושגי יסוד חשובים, ירכשו מיומנויות וכלים מעשיים לניהול עמותה; כגון מינהל תקין; בניית תקציב; פיתוח וגיוס משאבים; בניית חזון ותכנית עבודה; ניהול מתנדבים ועוד. זאת מאמונה שחוסנו של המגזר השלישי מורכב משדרת מנהלים מוכשרים, מיומנים ומקצועיים.
במהלך הקורס ישולבו הרצאות אורח של ארגונים מבית העמותות ומרצים חיצוניים מומחים בתחומם.
